מקומו של הרגש

הרבה אנשים מגיעים לאלוקים עם רגש עם השאיפה הזאת לאמת לצדק ולא זוכר איפה ראיתי אבל אמרת שבנאדם כזה שמגיע עם רגש לאלוקים הוא הוזה הזיות ולא באמת מאמין אז אני שואל אתה אחרי שהגעת למסקנה שיש אלוקים למה שתגיד שהוא הוזה הזיות לא סביר להניח שבגלל שיש נשמה אז הרגש הזה אמיתי ולא סתם איזה צורך פסיכולגי שהוא באמת מעיד על מציאות ה

אל תשאל אותי שאלות על משהו שאינך זוכר מה אמרתי. אם יש לך ציטוט קונקרטי נסח עליו שאלה בהירה וברורה.

לא קריטי הציטוט יכול להיות שהוא באמת לא מדויק השאלה שלי האם לא סביר להניח שהרגש שדיברתי עליו מקודם מעיד על מציאות ה' אחרי שאתה כבר הגעת למסקנה שיש אלוקים

אם הגעת למסקנה שיש אלוהים אז הגעת כבר למסקנה. מה עניינו של הרגש להכא? אתה מתכוון לשאול אם אני הגעתי למסקנה אז אתן משמעות קוגניטיבית לרגש שלך? אין למסקנות שלי שום חשיבות לעניין זה. אם אצלך זה רגש אז אתה לא מאמין. גם אם יש אלוהים אתה לא מאמין בו. רגשות לא אומרים כלום על המציאות. אינטואיציה שונה מרגש כמובן, ותוכל לקרוא על כך באתר.

מה שאמרתי מקודם לגבי הרגש שרוב בני אדם חושבים שיש צדק שמרגישים שאיפה למשהו גדול מהם אתה מחשיב כרגש או כאינטואיציה?

זה לא קשור למה שאני מחשיב. כל אדם יאמר על עצמו אם מה שבתוכו הוא רגש או אינטואיציה. שאיפות בהגדרה הן רגשות. הטענה שיש משהו גדול ממני היא טענה ולא רגש.

מה ההבדל בין אינטואיציה לרגש?

בנוסף למה שה' יעשה שיהיה אפשרי להגיע אליו רק באמצעות שכל יצא שכביכול האנשים החכמים הם אילו שיגיעו לאלוקים לא יותר הגיוני שהוא יעשה שנגיע אליו דרך רגש או אינטואיציה אם ככה אתה קורא לזה ככה שאנשים שנאמנים לעצמם יגיעו לאלוקים
סליחה על החפירה אבל זה באמת שאלה שמעסיקה אותי

ראה טור 653.
לא הבנתי מה פירוש "רק באמצעות שכל"? מה יש עוד חוץ משכל? אתה רוצה שיגיעו אליו עם הרגליים או האוזניים? אינטואיציה היא חלק מהשכל, ובהחלט יש לא מעט מאמינים שאמונתם מבוססת על אינטואיציה בלי שום טיעונים פילוסופיים. רגש אינו קשור לעניין, ראה בטור הנ"ל.