חשיבה ללא מילים

הודעת פתיחה של הרב

חשיבה ללא מילים

נשלח ב-25/8/2004

| |

חשיבה ללא מילים

הנושא התעורר ביום ב' האחרון בעיתון 'הארץ' (עמ' א11). דווח שם על מחקר של ד"ר פיטר גורדון (אוני' קולומביה בארה"ב) שחקר את שבט הפיראהי בברזיל. בשפתו של שבט זה ישנם מונחים למספרים 1 ו-2, והרבה. אין מספר ספציפי מעל 3. גורדון עשה ניסויים מן הסוג הבא (דוגמא): הוא הכניס כמה סוכריות לתוך כד, ולאחר מכן הוציא ואתן אחת אחרי השנייה. לבסוף הוא שאל את הנחקרים, האם הכד ריק? כאשר דובר על שתי סוכריות התשובות היו מדוייקות. משלוש ומעלה התחילו בעיות. בעשר סוכריות כבר היה כישלון קולוסלי. וכן על זו הדרך עוד ניסויים.

מסקנתו (לפחות כפי שהיא מנוסחת בעיתון) היתה שאי אפשר לחשוב ללא מילים. ישנן תגובות שהמימצאים 'מדהימים', ויש המתנגדים.

והנה מצינו לרבותינו האחרונים, שפירשו כך מחלוקת ראשונים. הרשב"א בברכות ט"ו מסביר את דעת ר' יוסי לגבי ק"ש בכל לשון, ואומר שהחידוש שאפשר לקרוא בכל לשון ושאפשר שלא להוציא בשפתיו הוא אותו חידוש. הסיבה: מה שאינו מוציא בשפתיו (או משמיע לאזניו, אינני זוכר כעת) אין בו דין לשון.

והנה יש שפי' את הרשב"א שכוונתו היא שהחשיבה אינה נעשית במילים (אף שאפשר לפרשו שאין דין לעשות אותה במילים, ועוד אפשרויות). נעיר שברש"ש על תוס' שבת מ' הבין שהוא חולק על הרשב"א בזה, ע"ש והדברים עתיקים.

והנה תוצאות המחקר הנ"ל לכאורה סותרות לפירוש זה ברשב"א. אמנם בספרו של דמסיו ('השגיאה של דיקרט', עמ' 138-141) נוקט למסקנה כהרשב"א. על כן נראה שהני האחרונים נחלקו במחלוקת ראשונים!

וכעת צל"ע בתלתא:

1. איך ייתכן שאחרונים יחלקו במחלוקת ראשונים?

2. מהי ההלכה בזה?

3. האם ניתן לגזור מתוכה את המציאות שבמחקר?

4. והשאלה שלשמה אני כותב את כל זה היא הבאה:

איך אפשר לעשות מחקר כל כך מגוחך, לפרסמו בכתב עת חשוב כ-SCIENCE, ואף לחלץ תגובות שהוא 'מדהים'.

הרי ברור שהכיוון הוא הפוך. מכיון שלא מכירים את המושג (ולא המונח, או המילה) 3, אז גם אין עבורו מילה בשפה. על כן העובדה שאין מילים אינה הגורם לכך שלא ניתן לחשוב על רעיונות שכרוכים במספר 3, אלא ההיפך הוא הנכון: העובדה שלא מכירים את המונח, היא הגורמת שאין עבורו מילה בשפה.

זוהי הפתולוגיה הכללית של המתודולוגיה של מאי דמתקרי 'מדעי' החברה, בהם כיוון הקורלציה קשה מאד להכרעה. אולם כאן קשיא לי טובא. כאן דווקא נראה שכיוון הקורלציה הוא ברור, ולא רק מסופק. שהרי ברור שמילה יכולה להיווצר רק לאחר שמבינים את המשמעות של המונח. האם ייתכן שמילה קודמת למשמעותה?

אם כן, דווקא במקרה זה כיוון הקורלציה הוא ברור, על אף שמדובר במדעי האדם/חברה, והוא הפוך למתואר שם.

יש להעיר הערה חשובה. לא קראתי את המאמר המקורי, וייתכן שגורדון אינו כה שוטה כמתואר כאן. התיאור לקוח מהכתבה ב'הארץ', ועל כן ייתכן שהקושיא היא רק עליהם.

אמנם הפתולוגיה המתודולוגית הכללית שתיארתי, כמעט מונעת הכרעה חדה בשאלות כאלו, ולכן נראה דא"ש גם שתי קושיותינו לעיל.

באשר לעניין הנושא הנחקר, זוהי דוגמא מצויינת שניתן להוציא את המסקנה באופן אפריורי, ללא כל מחקר. לא תיתכן היווצרות מילה ללא הבנה קודמת של המושג, ולכן תיתכן חשיבה (היולית ועמומה) גם ללא מילים, והיא אף חייבת לקדום לחשיבה המילולית. לאחר מכן התמלול משפר ומחדד את החשיבה.

ובזה תחזינה עיני הקורא מישרים, שגם הרשב"א והתוס' לא יכולים לחלוק על כך. ובאמת בחזו"א יש סתירה בין שני מקומות בדבריו בביאור הרשב"א, אולם רוב האחרונים נראים יותר אינטליגנטיים מחוקרי קולומביה הנ"ל (או מכתבי 'הארץ'), ומפרשים את הרשב"א נכון (ראה הרב גוסטמן על נדרים שמאסף כעמיר גורנה כמה התייחסויות, ועוד ואכמ"ל).

בטהובן, יש תגובה?

אשמח אם גם שאר 'יושבי' ביהמ"ד דפה יגיבו גם הם. כדאי לציין לאיזו נקודה בדיוק מתייחסים, כי יש כאן לא מעט, וצפוי בלבול בדיון.

נאם מישהו ראה את המאמר המקורי ב-SCIENCE? האם התיאור ב'הארץ' נכון? האם אולי אני טועה בנקודה כלשהי?

מקור (פורום "עצור כאן חושבים"): http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1083983&forum_id=1364