אמונה שהיא ככפירה: קונוונציונליזם מושגי

הודעת פתיחה של הרב

אמונה שהיא ככפירה: קונוונציונליזם מושגי

נשלח ב-21/9/2005

| |

אמונה שהיא ככפירה: קונוונציונליזם מושגי

לכל קהלא קדישא הדין, רציתי לעורר שאלה פילוסופית-תיאולוגית מטרידה.

ישנה בדיחה נפוצה בבני-ברק לפיה ב'מרכז הרב' יש הרבה יראת שמים, אבל השאלה היא איזה 'שמים' יראים שם? כשסיפרתי זאת לחברי שמלמד בישיבת ההסדר בירוחם, הוא נדהם וסיפר לי שמקור הדברים הוא…בכתבי הרב קוק, שם הוא כותב את הפיסקה הידועה שלו:

"יש כפירה שהיא כאמונה ויש אמונה שהיא ככפירה…" (אריק, אנא הבא מקור ונוסח מלא).

הרב קוק כמובן התכוין לתאר כאן את היישוב הישן שהוא פגש בירושלים, שם השמים שהיו יראים מהם היו מאד מצומצמים ורחוקים מהשמים האמיתיים והמלאים נשואי האמונה של הרב קוק. כלומר האמירה הזו מקורה הוא ברב קוק (=מייסד 'מרכז הרב') על החרדים (=מספרי הבדיחה דהיום).

כוונת הרב קוק היא שהאמונה בשמים מצומצמים היא ככפירה, שכן זוהי אמונה בשמים הלא נכונים. לעומת זאת, הכפירה באותם שמים מצומצמים, היא כאמונה, שכן פירושה הוא שהכופר מצפה מהשמים שראויים להיות נשואי אמונה אמיתית להיות שמים מלאים ולא מצומצמים.

לאחר זמן חשבתי שיסוד הדברים מצוי במשל הפיל של הרמב"ם במו"נ (ריב, אנא מקור ונוסח). שם הרמב"ם מסביר שמי שטועה בתארי האלוקות הוא כופר גמור, שכן נשוא אמונתו הלוהטת הוא לא האלוקים הנכון, אלא אלוקים אחר, שגוי. המשל לזה הוא מי שאומר שהפיל הוא בעל כנפיים ודבשת. אותו אחד אמנם קורא לבעל החיים שלו 'פיל', אולם הוא מתכוין לגמל מעופף. זהו שיתוף השם בלבד.

אולם על אף הדמיון נראה לי כי ישנו הבדל בין דברי הרב קוק לדברי הרמב"ם. הרב קוק מדבר על התייחסות ערכית לאותן אמונה וכפירה. לא סביר שהוא מתכוין שניתן לצרף למניין דווקא את הכופרים באותם שמים ולא את המאמינים בהם. הוא מתכוין לומר שהכפירה כאן היא פחות חמורה, ושהאמונה שם היא פחות ראויה להערכה. לעומת זאת, נראה כי הרמב"ם טוען כאן טענה פילוסופית חדה, לפיה מי שמאמין באלוקים מוגשם, או שאינו משגיח וכדו', מאמין באלוהים אחרים, כלומר הוא כופר.

נראה כי הרמב"ם הולך לשיטתו, כאשר הוא כותב שהמאמין בגשמות הוא כופר, והראב"ד חולק עליו וכותב שרבים וטובים האמינו בזה (ראה להלן).

לטענה מרחיקת הלכת הזו, ברמה הלוגית שלה, אינני מסכים (ראה 'שתי עגלות' שער שני). נראה לי שכוונת הראב"ד היא שמחלוקת על מאפיינים של עצם או מושג, אינה בהכרח אומרת שאנו עוסקים בשני מושגים/עצמים שונים. ייתכן מצב בו יש ויכוח על מאפיינים, אולם שני הצדדים עוסקים באותו מושג/עצם. האינטואיציה שלי אומרת שהמגשים את האלוקים מדבר על אותו אלוקים, אלא ששהוא טועה. יכול להיות ויכוח על מאפיינים של עצם או מושג כלשהו.

בכדי לטעון טענה כזו עלינו להניח כי המושג או העצם אינם סך כל המאפיינים שלהם. יש במושג/עצם משהו מעבר למכלול המאפיינים. ישנה העצמות (בשפה קאנטיאנית: המושג/העצם כשהוא לעצמו). אם אכן ישנה עצמות למושגים, כי אז ויכוח על המאפיינים בהחלט יכול להיות נסוב על אותו מושג. אם למושגיים אין עצמות, והם אינם אלא הגדרה לשונית של אוסף מאפיינים (=גישה קונוונציונליסטית – הסכמית, בניגוד לאסנציאליסטית – מהותנית), אזי כל ויכוח על מאפיין משנה את ההגדרה, וממילא מדובר במושג שונה. לא ייתכן ויכוח על מושגים, ולא ייתכן גם שינוי בהגדרה של מושגים. שינוי הגדרה פירושו מושג שונה. זה תורף שיטת הרמב"ם במשל הפיל, ולעומתו הראב"ד חולק כמושנ""ת.

כמובן שיש לחלק בין תכונות מהותיות ומקריות (וכך זכורני ממילות ההגיון – ריב?), וניתן לומר שרק ויכוח או ששינוי בתכונות מקריות אפשרי, אולם אם הויכוח/השינוי הוא בתכונה מהותית כי אז מדובר במושג שונה, ולא באותו מושג עצמו. לפי זה, ייתכן שגם הרמב"ם מסכים לשיטה העקרונית (שלמושגים יש עצמות).

כל זה מעורר לפחות שתי שאלות של גבול:

1. מתי נאמר שהשינוי הוא כה מהותי עד שמדובר בעצם שונה?

2. מהו ההבדל בין ההתייחסות של הרב קוק לזו של הרמב"ם (לכאורה גם אצל הרב קוק, שנראה לי אסנציאליסט מושבע, רואים קונוונציונליזם מסויים)? מה פשרה של אמירת הרב קוק, אם הוא לא באמת קונוונציונליסט? האם ניתן להעריך כך את האמונה והכפירה, גם אם לא מקבלים את הבסיס הפילוסופי הקונוונציונליסטי? גם כאן ישנה שאלת גבול מסוג כלשהו.

עד כאן לשוני.

מקור (פורום "עצור כאן חושבים"): http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1582251