בס”ד בעקבות ימי הזיכרון (לשואה ולחללי צה”ל) שחלפו כעת התעוררו בי הרהורים שונים לגבי מהותו של הזיכרון וחשיבותה של הזכירה. אני מבקש מראש מחילה ממעלתכם על גלישה לתחומים שנראים לכאורה מיסטיים, אבל ההכרח לא יגונה. על קדושת הזיכרון במדינת ישראל של ימינו כמעט שום דבר אינו קדוש (וטוב שכך). אבל דווקא על רקע זה בולט …
מהו זיכרון? על המעבר המודרני מהאונטי למנטלי (טור 7) לקריאה »
בס”ד שלשום (14.5.2016) נערכה הפגנה של תאי שמאל וערבים באוניברסיטת תל אביב במסגרת מה שהערבים מכנים “יום הנכבה” (האבל שחל סביב יום העצמאות). המפגינים קראו לציבור הישראלי להכיר באסונם של הפלסטינאים ולהפסיק לשקר לעצמם ולאחרים. מולם כמובן ניצבה הפגנת הימין הצפויה, ונשמעו קולות הקוראים לאסור עריכת מעמדים כאלה. אין ברצוני להיכנס כאן לפרטי הסוגיה העניינית, …
בס”ד אתמול (יום השואה) התפרסמו דברי סגן הרמטכ”ל, האלוף יאיר גולן, בטקס יום השואה במשואה. הוא אמר שדווקא ביום השואה מטרידות אותו תופעות שמתרחשות אצלנו שמזכירות את מה שקרה שם. הדברים כמובן עוררו את הזעם הצפוי (האינסטינקט הפבלובי בעקבות כל איזכור של השואה), וכמובן גם ביקורת פוליטית שהתחלקה, איך לא, בין ימין (שמגנה וזועם) ושמאל …
בס”ד מדי שנה עולה התהייה מדוע חכמים לא קובעים יום צום או יום זיכרון לזכר השואה. אם קבעו צום לזכר רצח גדליה בן אחיקם או פריצת החומות במצור על ירושלים, סביר שיש לקבוע יום כזה לזכר השואה שהיתה אירוע חריג וקטסטרופלי לפחות באותה מידה, ועבורנו גם הרבה יותר אקטואלי ונוגע. התשובות נסובות בדרך כלל סביב …
בס”ד המצב העובדתי על הנזק הרב שגורמת הרבנות הראשית לישראל והסיאוב ששורר בגוף הזה כבר כתבתי בעבר, ולא אחזור על כך שוב. דומני שרבים כבר הבינו שמוסד זה הוא כאותו כלי חרס ששבירתו זוהי טהרתו, ואין להם שמירה אלא סכין. אחת האינדיקציות לכך נדונה בכתבה בחדשות ערוץ 2, במוצ”ש 7.11, שם תוארה תופעה שמתחילה בשנים האחרונות, …
בס”ד באתר זה התפרסמה תשובת מייל קצרה שלי בנושא הקטניות. אני כותב שם שאיני רואה שום טעם לשמור את המנהג הזה, ועם השנים אני הולך ומחפף בו יותר ויותר (כמו רובנו), עד שאחליט להתיר לעצמי לגמרי את הרצועה (כנראה כבר השנה בעז”ה). אפתח בתפילה: יהי רצון שלא יתקיים בי פגי”נ (=פורץ גדר ישכנו נחש), אם …
בס”ד על מורכבות והפרדה בין מישורי דיון בשבועות האחרונים לא פוסק הדיון הציבורי בפרשת החייל היורה בחברון. היא הפכה כמעט למדד לנאמנות שבטית, הלנו אתה אם לצרינו. בעניין זה, כמו ברבים אחרים אני מוצא את עצמי לנו ולצרינו כאחד. מעבר להצגת עמדה ביחס למקרה המסוים הזה, חשוב לי לבקר את אופן ניהול הדיון הציבורי לגביו …
על חשיבה מורכבת וערבוב בין מישורי דיון: המקרה של החייל היורה (טור 1) לקריאה »