ראייה להשגחה מההיסטוריה של עמ"י

בספרך "המצוי הראשון" אתה ציינת שלהיסטוריה הפלאית של עמ"י יכול להיות שתי אפשרויות הסבר לתופעה: 1) יד ה' בהיסטוריה, 2) הייחודיות של התרבות ושל התורה שלנו. ומכיוון שאין הכרח להסביר כמו האפשרות הראשונה אז יש עדיפות להסבר השני מכיוון שהוא לא מצריך חריגה מחוקי הטבע (ככה לפחות לפי המיכי-בוט, אין לי את הספר להסתכל בפנים)

אך אני לא מבין את ההסבר השני, הרי הוא עדיין לא מהווה הסבר משביע רצון מספיק לכלל התופעות שפקדו (ופוקדים) את עמ"י ב2000 שנה האחרונות. גם אם התרבות שלך מאוד מיוחדת, היה מאוד סביר להניח שבהתאם למצב שעמ"י היה בו בגלות – בהתחשב בצרות הרבות שפקדו אותו והשנאה המכוונת המתמדת שפקדה אותו כמעט בכל תרבות שהוא נפגש איתה, בהתחשב שבאותו זמן הוצבו אלטרנטיבות אמוניות מפתות מאוד לאמונה היהודית הנראית לעין במגמת הכחדה בזמן הגלות – עמ"י היה עוזב את תרבותו ומתבולל לתרבויות אחרות. גם אם יש הסבר לדורות שהיו קרובים לזמן אחרי חורבן בית שני להחזיק באמונתם בכל מחיר כי עדיין צרוב בזכרונם ימי השלטון והמקדש וכו' – זה לא מסביר למה צאצאיהם שנולדו למציאות שבה הם רואים את התרבות שהם התחנכו בה כדבר שהיה בהיסטוריה וחלף זמנו בתור משהו שהם גם היו מוכנים למסור על את הנפש בכל מחיר ולא להתבולל לתרבויות זרות (שברור שהם כן הצליחו להשפיע במידה לא קטנה).

כל זה עם כל התופעות האחרות הפלאיות ביותר שאתה בטח מכיר על עמ"י, על ההשפעה העצומה שהייתה לו על התרבות האנושית במיוחד ביחס לאחוזו באוכלוסיה העולמית, וגם למרות שהוא היה נרדף בהרבה הזדמנויות. תוסיף את הקיבוץ גלויות אחרי 2000 שנות גלות! ואת העובדה שזה היה מעוגן בנבואות שלנו כל הזמן הזה למרות שזה היה כנגד כל הסיכויים, את הכשרון היהודי שמופיע בהיסטוריה, אני מניח שאתה מכיר את כל הדברים האלו כך שאני לא רואה צורך לפרט יותר.

הרי גם אם התרבות שלנו הייתה מיוחדת לאללה, כמו שאמרתי, לא רואה איך זה ישפיע על הישרדות ארוכת טווח בת 2000 שנה עם כל הקשיים שחווינו בה שציינתי לעיל.

אז נראה שאם אני אצטרך להכריע בין שתי האפשרויות להסבר של ההיסטוריה של עמ"י – בהחלט האפשרות היותר סבירה היא שהייתה פה יד' ה' בהיסטוריה, והאפשרות שכל התופעות האלו יכלו רק לצמוח מכח המיוחדות של התורה היא בהחלט פחות סבירה, מכח הסיבות שציינתי.

(אלא אם כן תסביר שהמיוחדות של התורה פועלת באופן כזה שעמ"י ימסור עליה את הנפש גם אם לכאורה אין לזה פשר הגיוני מצדם, שהרי למה שהם ימסרו את הנפש על תורה שמתבססת על תיאוריה שקשה מאוד לראות אותה מתבטאת במציאות. זה גם הסבר אפשרי אך הוא עדיין מתנה סוג של גורם על טבעי שנוסף על חוקי הטבע ובחירות האנושיות. זה בעצם קישור פלאי שיש לעמ"י לבין התורה אך עדיין אי אפשר לראות אותו בהקשרי סיבות ותוצאות גלויים שיראו את הקיום של הקשר הפלאי הזה).

ואם תגיד שאתה עדיין לא רואה בזה עילה מאוד סבירה ליד ה' בהיסטוריה, אז אני לא מבין למה מצד שני אתה כן נותן משקל לטיעון על המאורע ההיסטורי של מעמד הר סיני, הרי אפשר לטעון פה בדיוק אותו קלף שאתה טוען לגבי הפלאיות של ההיסטוריה של עמ"י. ההסבר של דיוויד יום לתופעה הזאת הוא מאוד סביר. גם אם תגיד שהמסורת היא עילה מספיק טובה לדחות את הטענה שכל הסיפור של מעמד הר סיני היה פיברוק של מספר אנשים שעבדו על עם שלם, אפשר עדיין לטעון שלמרות שכן היה מעמד הר סיני עם משה ובני ישראל והכל אבל בפועל משה כישף אותם או שהיו תנאים מסוימים במציאות שם שגרמו לכולם לחוות פאטה מורגנה. ומכיוון שכל חוק במציאות סביר שלעיתים נדירות הוא יופר, כך גם קרה במעמד הר סיני. זה לא דומה להיסטוריה הארוכה והרציפה של עמ"י שאתה לא יכול לייחס את הפלאיות והמיוחדות שלה למקרה שקרה פה ושם במהלך ההיסטוריה, שהרי המקרה לא יתמיד.

לכן לאור כל הדברים האלו, תמהני למה אתה נמנע מלהסביר שיש יד' ה' בהסטוריה על עמ"י, וממילא יש גם השגחה כללית (לכל הפחות, לאפוקי פרטית) על מה שקורה לו במציאות. אשמח לתשובה.