אלוהים פרסונלי בטיעון הקוסמולוגי

אני ממש לא מסכים שעקרון הסיבתיות דורש אישור של תצפית, או שהוא מוגבל רק לדברים שבתחום התצפית שלנו. ואני גם לא מסכים שיש לו אישור תצפיתי. אין לו. בעקבות דייוויד יום וקאנט, הסברתי לא פעם שעקרון הסיבתיות כלל אינו נלמד מתצפית (מעולם לא "ראינו" יחס של גרימה בחושים, אלא רק עקיבה זמנית). מדובר בעיקרון אפריורי של התבונה, הנחה של השכל הישר. מכיוון שהעיקרון הזה אינו תלוי בתצפית אמפירית, אין שום מניעה ליישם אותו על כל הקשר, גם מחוץ ליקום המוכר לנו או לפניו, אלא אם כן יש לנו סיבה טובה ומוכחת להחריג משהו. ההחרגה היחידה שאני עושה (עבור אלוהים כסיבה ראשונה) היא אילוץ לוגי שנועד למנוע את הכשל של רגרסיה אינסופית.

שנית, לעצם שאלתך על הפרסונליות של אלוהים. הטיעון הקוסמולוגי, כשהוא עומד לבדו, אכן מוכיח רק את קיומה של "סיבה ראשונה" או "יש" כלשהו שיצר את המציאות, מבלי להיכנס בהכרח לשאלה אם הוא תבוני, פרסונלי או מכני. אולם, כפי שכתבתי בספרי "המצוי הראשון", הטיעון הקוסמולוגי אינו עומד בחלל הריק; הוא משלים את הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי (הראיה מן המורכבות והתכנון), ויחד הם מובילים למסקנה על אל פרסונלי ותבוני.

מדוע אינני מוכן להסתפק ב"סיבה ראשונה" שהיא מכניזם עיוור, נטול רצון או חוק טבע קדמון? משום שמנגנון מכני שמסוגל לייצר עולם כל כך מורכב ומכוונן חייב להיות בעצמו מורכב וספציפי מאוד. במצב כזה, נכנס לתמונה "עקרון הטעם המספיק" (שהוא רחב יותר מעקרון הסיבתיות הרגיל). גם אם נניח שהמכונה או חוקי הטבע הללו היו קיימים מאז ומעולם ולא נוצרו (ולכן אינם זקוקים ל"סיבה" שקדמה להם בזמן), עדיין חובה עלינו לשאול: מדוע הם כפי שהם ולא אחרת?. להניח שמכונה דוממת מורכבת היא החוליה הראשונה לא פותר לנו מאומה, שכן היא עצמה זוקקת הסבר, ובכך אנו נזרקים חזרה לרגרסיה האינסופית.

לעומת זאת, ישות תבונית בעלת רצון חופשי אינה מכניזם מורכב במובן שדורש יוצר. יוצר תבוני אינו חייב להיות מורכב כמו הדבר שהוא יוצר; שיקול הדעת והרצון שלו הם אלו שיוצרים את המורכבות של העולם מתוך החלטה. פעולה מתוך רצון חופשי היא הפעולה היחידה שאינה מונעת מסיבות עבר דטרמיניסטיות, אלא חותרת לקראת תכלית עתידית מתוך בחירה. לכן, רק ישות פרסונלית בעלת רצון יכולה להוות באמת "נקודת עצירה" שוברת-רגרסיה. בנוסף לכך, מסורת ההתגלות מצטרפת לשיקול הפילוסופי האפריורי הזה, ומאששת שאכן אותה סיבה ראשונית היא ישות תבונית שמעוניינת בדברים.

באשר להערתך בסוף – לא הבנתי אותה.