חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם

אלוהים פרסונלי בטיעון הקוסמולוגי

שו"תקטגוריה: פילוסופיהאלוהים פרסונלי בטיעון הקוסמולוגי
ישי שאל לפני 4 שעות

הרב טען בשיחה הראשונה ב"המצוי הראשון" שיותר סביר שיש אלוהים פרסונלי שברא את העולם, ושזו מסקנה של ה'תבונה', ולא מסקנה של 'תצפית'.

אני רוצה לטעון שלא מספיק שהתבונה שלנו מורה לנו על דברים כמו 'סיבתיות' (לגופו של עניין, אני לא יודע להגדיר באיזה עקרון של התבונה הרב השתמש בטיעון שלו, ולכן אציג את השאלה שלי על עקרון ה'סיבתיות'), אלא צריך גם שהתצפית תאשר את העקרון הזה. מכאן נובע שאם דבר הוא מחוץ לתצפית שלנו, אין לנו שום סיבה לחשוב שה'סיבתיות' פועלת עליו (המסקנה הזאת מוסמכת על הרב, כמי שהוא כתה בחלק שמכונה "ערעור על הסיבתיות"). אני טוען שאת אותה ההבחנה ניתן לעשות גם כאן: בעולם הפיזי, שאני מכיר, כל מעשה שנעשה, או שנעשה באופן סיבתי, או שנעשה באופן תכליתי (דטרמיניסט יגיד שכל מעשה נעשה באופן סיבתי), ולכן, הסיבה הראשונה אמורה לעשות מעשה תכליתי, ומכיוון שהתבונה שלי אומרת שמעשה תכליתי נעשה על ידי פרסונל, ולא על ידי מכונה מכנית, ממילא הגענו לסיבה ראשונה פרסונלית.

אני רוצה לטעון, שמכיוון שאותה היישות נמצאת מחוץ לתחום התצפית, בהנחה ובאמת העקרון הזה הוא עקרון של התבונה, אין סיבה להחיל אותו עליה. כלומר, אין סיבה לחשוב שאלוהים של הטיעון הקוסמולוגי הוא פרסונלי.

(הערה מעניינת שהיא איננה חלק מהשאלה: דטרמיניסט, כמובן, לא יקבל אפשרות כזו בכלל. בנוסף, זו יכולה להוות הוכחה על דרך השלילה לקיום של מעשים שהם תכליתיים, וללא מניע)

אז מדוע בכל זאת יש עלי לחשוב שאלוהים בורא הוא פרסונלי?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שעות

אני ממש לא מסכים שעקרון הסיבתיות דורש אישור של תצפית, או שהוא מוגבל רק לדברים שבתחום התצפית שלנו. ואני גם לא מסכים שיש לו אישור תצפיתי. אין לו. בעקבות דייוויד יום וקאנט, הסברתי לא פעם שעקרון הסיבתיות כלל אינו נלמד מתצפית (מעולם לא "ראינו" יחס של גרימה בחושים, אלא רק עקיבה זמנית). מדובר בעיקרון אפריורי של התבונה, הנחה של השכל הישר. מכיוון שהעיקרון הזה אינו תלוי בתצפית אמפירית, אין שום מניעה ליישם אותו על כל הקשר, גם מחוץ ליקום המוכר לנו או לפניו, אלא אם כן יש לנו סיבה טובה ומוכחת להחריג משהו. ההחרגה היחידה שאני עושה (עבור אלוהים כסיבה ראשונה) היא אילוץ לוגי שנועד למנוע את הכשל של רגרסיה אינסופית.

שנית, לעצם שאלתך על הפרסונליות של אלוהים. הטיעון הקוסמולוגי, כשהוא עומד לבדו, אכן מוכיח רק את קיומה של "סיבה ראשונה" או "יש" כלשהו שיצר את המציאות, מבלי להיכנס בהכרח לשאלה אם הוא תבוני, פרסונלי או מכני. אולם, כפי שכתבתי בספרי "המצוי הראשון", הטיעון הקוסמולוגי אינו עומד בחלל הריק; הוא משלים את הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי (הראיה מן המורכבות והתכנון), ויחד הם מובילים למסקנה על אל פרסונלי ותבוני.

מדוע אינני מוכן להסתפק ב"סיבה ראשונה" שהיא מכניזם עיוור, נטול רצון או חוק טבע קדמון? משום שמנגנון מכני שמסוגל לייצר עולם כל כך מורכב ומכוונן חייב להיות בעצמו מורכב וספציפי מאוד. במצב כזה, נכנס לתמונה "עקרון הטעם המספיק" (שהוא רחב יותר מעקרון הסיבתיות הרגיל). גם אם נניח שהמכונה או חוקי הטבע הללו היו קיימים מאז ומעולם ולא נוצרו (ולכן אינם זקוקים ל"סיבה" שקדמה להם בזמן), עדיין חובה עלינו לשאול: מדוע הם כפי שהם ולא אחרת?. להניח שמכונה דוממת מורכבת היא החוליה הראשונה לא פותר לנו מאומה, שכן היא עצמה זוקקת הסבר, ובכך אנו נזרקים חזרה לרגרסיה האינסופית.

לעומת זאת, ישות תבונית בעלת רצון חופשי אינה מכניזם מורכב במובן שדורש יוצר. יוצר תבוני אינו חייב להיות מורכב כמו הדבר שהוא יוצר; שיקול הדעת והרצון שלו הם אלו שיוצרים את המורכבות של העולם מתוך החלטה. פעולה מתוך רצון חופשי היא הפעולה היחידה שאינה מונעת מסיבות עבר דטרמיניסטיות, אלא חותרת לקראת תכלית עתידית מתוך בחירה. לכן, רק ישות פרסונלית בעלת רצון יכולה להוות באמת "נקודת עצירה" שוברת-רגרסיה. בנוסף לכך, מסורת ההתגלות מצטרפת לשיקול הפילוסופי האפריורי הזה, ומאששת שאכן אותה סיבה ראשונית היא ישות תבונית שמעוניינת בדברים.

באשר להערתך בסוף – לא הבנתי אותה.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

נודניק הגיב לפני 42 דקות

"מדוע הם כפי שהם ולא אחרת? … לעומת זאת, ישות תבונית בעלת רצון חופשי אינה מכניזם מורכב במובן שדורש יוצר. יוצר תבוני אינו חייב להיות מורכב כמו הדבר שהוא יוצר; שיקול הדעת והרצון שלו הם אלו שיוצרים את המורכבות של העולם מתוך החלטה"

אוקיי, הישות החליטה. מדוע בכוחה להוציא את ההחלטה הזאת אל הפועל, להפוך את ההחלטה למציאות? מדוע היא כל-יכולה, או לפחות יכולה במידה מספקת על מנת ליצור יקום?

לא מתקבל על הדעת שבכוחה לעשות זאת משום שיש לה בחירה חופשית. שהרי מה עניין בחירה חופשית לכוח להוציא החלטות אל הפועל? לכולנו יש בחירה חופשית, ואנחנו לא בוראים יקומים כרצוננו. ואם לא די בכך שיש לה בחירה חופשית כדי לבסס שבכוחה לעשות זאת, עולה השאלה הגורדית ששאלת על הגורם המכני: מדוע היא כפי שהיא ולא אחרת?

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה