האם קיומו של מעמד הר סיני ודאי
שלוש שאלות/ערעורים לקיומו של מעמד הר סיני:
- בימי קדם היה יותר קל לשכנע אנשים. לראיה- התפחותם של מיתוסים ודתות אחרות. גם אם לא מדובר באירוע של התגלות המונית, העובדה שהרבה אנשים השתכנעו בקיום של מיתוס לא מבוסס/ התחייבות לדת בלי הצדקה ראויה, מוכיחה שבימי קדם אנשים היו פחות ספקנים.
- לשיטתך, במעמד הר סיני לא ניתנו פרטי המצוות אלא רק התחייבות עקרונית. כלומר, בראשית דרכו של העם האמונה בנכונות הסיפור לא גררה באופן ישיר מחוייבות למערכת מצוות מסועפת.
- בתקופה שלפני המעמד היו בעצם רק את חוקי המוסר- וזה היה "קביל פילוספית". מדוע שזה לא יעבוד גם בתקופה שלנו?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לשאלתך האם קיומו של מעמד הר סיני הוא ודאי – התשובה היא לא. כפי שכתבתי לא פעם, אין ראיות וודאיות לשום דבר בעולם, גם לא לתיאוריות וחוקים מדעיים. גם תובנות מחיי היומיום והאמון שלנו בחושים אינם ודאיים במאה אחוז. מה שיש לנו הוא התרשמות, מסורת ושכל ישר, ובאמצעותם אנו צריכים לבחור מהי האפשרות הסבירה יותר. כשאני בוחן את סבירותו של מעמד הר סיני, אני מגיע למסקנה שהוא אכן התרחש בסבירות גבוהה מאוד, וזאת משילוב של ציפייה פילוסופית אפריורית שהאל יתגלה לברואיו, יחד עם מסורת היסטורית איתנה שמעידה על כך.
באשר לשלושת הערעורים שהעלית:
1. הטיעון שבימי קדם היה קל לשכנע אנשים במיתוסים:
רבים טוענים שהאנשים בעבר הרחוק היו פתיים וטיפשים, ולכן היה קל להחדיר להם אמונות שקריות. אני חולק על כך. הנחתי היא שאותם דורות לא היו פחות רציונליים מאיתנו, אלא רק פחות משכילים מבחינת הידע המדעי שלהם. נכון שקל להטמיע מיתוס על גיבור מרוחק או אירוע פרה-היסטורי מעורפל, אך אירוע לאומי מכונן של התגלות המונית הוא דבר שקשה להטמיע באופן מלאכותי. אם מישהו היה בא וממציא סיפור שלפיו אבותיהם של כל השומעים עמדו יחד וראו את קולות האלוהים, השומעים היו טוענים כלפיו שמעולם לא שמעו על האירוע הזה מאבותיהם, והיו מסרבים לקבל את הדברים. העובדה האמפירית היא שאין כמעט דוגמאות בהיסטוריה להטמעה של מיתוס מכונן מסוג כזה (של התגלות פומבית המונית) ששרד והתקבל על ידי עם שלם.
2. הטיעון שבסיני ניתנה רק התחייבות עקרונית ולא מצוות מסועפות:
היכן מצאת זאת אצלי? אני ממש לא טוען זאת. אני אכן טוען שרוב ההלכה שבידינו היא התפתחות ופרשנות מאוחרת. אז מה? האותנטיות אינה ת נאי למחויבות. עמדתי על כך לא פעם, ותוכל לחפש כאן.
3. מדוע מוסר בלבד אינו מספיק כיום, כפי שהיה לפני מתן תורה?
גם לפני מעמד הר סיני זה לא היה מספיק. עקרונית צריכים היו אז להסיק שבעתיד תינתן תורה. לא בטוח שבפועל הם הבינו זאת, אבל זו המסקנה הנכונה שמתחייבת. בדיוק כמו שלא ידעו אז מתמטיקה ופיזיקה, הם כמובן יכלו לטעות. יש לזכור שהקב"ה היה בקשר איתם בנבואה והוסיף להם משימות מעבר למוסר (מילה לאברהם, בניית עם וכו'). הקב"ה גם הראה להם בנבואה שבעתיד יהיה עם וכנראה שגם תהיה תורה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגבי הרישא, צודק לגמרי- הכוונה היא האם קיום מעמד הר סיני סביר (ולא וודאי)
להיפך- העובדה שהצליחו לשכנע המונים בסיפורים כמו "ישו הולך על המים", כאשר אפילו אין עדות המונית לכך, מוכיחה שבעבר היה קל לשכנע אנשים בסיפורי מעשיות.
להבנתי בשיטתך- בסיני לא ניתנו פרטי המצוות. כלומר, אין לנו עדות לכך שבמעמד הר סיני בנ"י התחייבו למערכת מסועפת של חוקים ומצוות. בנוסף- אני מבין שלראייתך, ההתחייבות למערכת המסועפת מאששת את הנכונות של הסיפור. שהרי קשה לשכנע סתם כך להתחייב למערכת שכזו.
באשר לטענתך הראשונה על קלות השכנוע בימי קדם וההשוואה לנסים של ישו – ישנו הבדל יסודי בין סיפור שבו אנשים מספרים על נסים שאדם אחר עשה (כמו ישו שהלך על המים מול קבוצה כזו או אחרת), לבין סיפור מכונן שמהווה את בסיס הזהות הלאומית, שבו נטען כי האומה כולה חוותה יחד את ההתגלות, ושסיפור זה מועבר בחזית רחבה מדור לדור כחוויה קולקטיבית. רוב הדיווחים על התגלויות ונסים בדתות אחרות אינם נמסרים לאורך דורות על ידי קהל שלם שהיה נוכח באירוע עצמו. יתר על כן, במקרים כמו הנצרות או האסלאם, ההתגלויות או הנסים לא באו ליצור מחוייבות דתית ותובענית יש מאין לעם נטול עול, אלא בעיקר כדי לחזק אמונה קיימת או להחליף מערכת אחת באחרת, לעתים קרובות תוך הקלה בעול המצוות ולא הכבדתו. מעולם לא טענתי שאי אפשר להמציא מיתוסים; טענתי היא שאין אח ורע בהיסטוריה להטמעה של מיתוס התגלות פומבי-המוני מהסוג של הר סיני ששרד לאורך זמן.
לגבי טענתך השנייה –כתבתי שהנחתך לגביי לא נכונה. וטענתך השלישית היא שמוכיחה זאת.
התורה שבכתב עצמה, שניתנה אז, רצופה בציוויים שמטילים עול כבד ומגבילים את מוקדי הכוח בחברה (כגון איסור למלך להרבות נשים וסוסים, היעדר נחלה לכוהנים, שמיטת חובות, החזרת קרקעות ביובל ועוד). בנוסף, התורה כוללת הבטחות שניתנות להפרכה אמפירית בקלות, כגון הברכה בשנה השישית לפני השמיטה וההבטחה שאיש לא יחמוד את הארץ בעת העלייה לרגל. קבלת מסגרת מחייבת שכזו, גם בגרסתה הפחות מסועפת, דורשת הסבר כבד משקל.
המחויבות שלנו כיום לפרטי ההלכות המסועפות אינה נובעת מכך שכולן ניתנו בסיני, אלא מכך שהן תוצר של פרשנות וחקיקה לגיטימית שנעשתה לאורך הדורות על בסיס הסמכות שניתנה לחכמים באותו גרעין מקורי שכן ירד משמיים. מי שנתן לנו את התורה לקח בחשבון שהיא תעבור פיתוח ופרשנות, ועל דעת כן קיבלנו אותה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer