חדש באתר: עוזר בינה מלאכותית המבוסס על כתביו ושיעוריו של הרב מיכאל אברהם

עולם הזה כפרוזדור

שו"תקטגוריה: תורה ומדעעולם הזה כפרוזדור
יוסף שאל לפני 12 שעות (03/07/2026 00:09)

קראתי בצום, את ההקדמה של המס"י "חובת האדם בעולמו" ושם, המחבר מדגיש הרבה את העניין של "עולם הזה כפרוזדור", כלומר שלא נברא האדם עבור מצבו בעוה"ז, אלא עבור מצבו בעוה"ב (שהוא נבנה ע"י החיבור למצוות בעולם הזה).

מה ההתיחסות שלך למושג זה, הרי זה בעצם אומר שכמה שיותר צריך להתרחק מהתעניינות בעולם הזה, ובצורה גסה אפשר לתת משל, של מי שנוסע באוטובוס, שלא ישקיע על הריהוט בשביל הנסיעה, אז למה אם כן, אנחנו משלימים עם זה, שמשקיעים שעות וכוחות על שידרוג העולם הזה והמדע, שהם בסך הכל ה"פרוזדור".

שאלתי את המחברת, והיא בסך הכל ענתה לי: "לחם ופרח" "דבר גדול זה מעשה בראשית" ועוד סיסמאות כאלה, שלערכתי לא עונים על השאלה.

תודה.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 11 שעות (03/07/2026 00:53)

התפיסה שאתה מתאר, הרואה בעולם הזה אך ורק "פרוזדור" או "מסלול רינגו" של מכשולים שיש לצלוח כדי להגיע לטרקלין של העולם הבא, מאפיינת את הגישה החרדית השמרנית-בדלנית שדוגלת באידיאולוגיה של "תיבת נוח". מבחינת תפיסה זו, העולם אינו אלא מקום מטונף ומסוכן שעלינו לשרוד בו מבלי להתלכלך, והשקעה בתיקונו או בשיפורו (כמו במדע או בחברה) נתפסת כעצת היצר או כהשפעה של תרבות המערב.

לדעתי, העולם לא נברא רק כדי שנתבדל ממנו ונברח מפניו. העולם נברא בשביל חיי החולין, כדי שנחיה בו ונמצה אותו לכתחילה, ולא כדי שנחיה במנזר. ההלכה והתורה לא באו להחליף את העולם הארצי, אלא להוות קומה נוספת על גביו.

ישנו ערך עצמי בעולמות החכמה, המדע והאמנות, והם אינם רק אמצעים או פלטפורמה לקיום מצוות. הדאגה לכינון חברה תקינה, מוסרית ואינטלקטואלית נושאת בחובה ערך משל עצמה. בהסתכלות הזאת, מטרת הבריאה אינה קיום ההלכה בוואקום, אלא קיום חיים אנושיים מלאים ובעלי ערך, שמלווים במחויבות הלכתית. הקב"ה רוצה לראות בעולמו פיזיקאי, פילוסוף או אמן שהם שומרי מצוות ויראי שמים.

לכן, ההשקעה בשדרוג העולם ובמדע איננה "קישוט של האוטובוס", אלא מימוש של סולם ערכים אנושי ואוניברסלי, שעל גביו רוכבת הדרישה הדתית לקיים את ההלכה. התורה לא ניתנה למלאכי השרת, ועלינו לחיות חיים מלאים ופרוזאיים מתוך הבנה של הציווי "וחי בהם – ולא שימות בהם".

והעוה"ב? אין לי מושג לגביו. ולהערכתי גם לא לאף אחד אחר. בפשטות מדברים עליו כעולם השכר ולא כיעד, אבל כאמור אף אחד לא יודע. ובכלל, למה אם מישהונכותב משהו זה מהווה או יוצר קושי? למה אתה מניח שהוא צודק?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

יוסף הגיב לפני שעה 1 (03/07/2026 10:54)

אני מדבר על משנה (באבות דומה לפרוזדור), יש בה ערך שהגישה הזאת היתה מוסכמת בין גדולי אומתנו, ומשקפת בצורה הטוב ביותר איך תפסו הדורות הקדמונים את העוה״ז.
אני לא שולל שיש במשנה גם ביטוים אישיים שלא נמלטים מטעויות, אבל בכל זאת, לא מדובר על רב שכונתי שלא השכיל.
חוץ מזה, הרמח״ל היה בקי מאד בתורה ובמדע כידוע, וקשה לומר שמה שכתב לא משקף בכלל את רצון התורה.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה