שתי שאלות על הראיה הקוסמולוגית

התכוונתי שברור שחייב להחריג את הסיבה הראשונה כדי להמנע מרגרסיה, אבל לא לנסח מחדש "שרק לעצמים מניסיוננו יש להם סיבה", כי אם זאת הנחה אפריורית היא תקפה על הכול.
ובמקום הניסוח החדש פשוט להסביר שמי שמניח שלכל דבר יש סיבה מוכרח גם להניח שלסיבה הראשונה אין סיבה שקדמה לה, כדי לא להיקלע לרגרסיה. בלי ניסוח חדש.

ושאלתי השני מנסה לטעון (כפי שאציג בפסקה האחרונה) על ידי הסתכלות מזווית אחרת של עיקרון הסיבתיות שאותה סיבה ראשונה מוכרחת להיות בעלת רצון. וזה מקדם אותנו מאוד לאלוהי הר סיני, ושאלתי האם הרב מקבל את זה שאפשר מהניסוח שלי לבד להגיע שלאלוהים יש רצון? ואם כן, האם לדעת הרב עדיין יש למה ללמוד את הראיה הפיזקו תאולוגית כדי להתקדם להר סיני? (כלומר האם יש יתרון אחר לראיה הפיזקו תאולוגית בהתקדמות לסיני חוץ מזה שהיא מוכיחה שלאלוהים יש רצון?)

כתבתי שאיך שהרב מנסח את עיקרון הסיבתיות, שלכל דבר שקיים צריכה להיות סיבה שקדמה לו הוא מוכיח שחייבת להיות סיבה ראשונה בלי סיבה, אבל אני מנסה להסתכל על עיקרון הסבתיות שכל דבר שיוצר סיבה (ממשיך את השרשרת קדימה) חייב ליצור בגלל סיבה שקדמה לו, חוץ מרצון שאנו יודעים שהוא יכול לפעול לשם תכלית ולא בגלל סיבה שקדמה לו, ובגלל שהגענו למסקנה שיש סיבה ראשונה בלי סיבה שקדמה לה, כדי שהסיבה הראשונה הזאת תוכל ליצור ולהתחיל שרשרת סיבות היא מוכרחת להיות עם רצון, ולכן רק מהראיה הקוסמולוגית אפשר לדעת שלאלוהים יש רצון.

השאלה למה החרגת את הסיבה הראשונה, ולמה לא תחריג את העולם עצמו. פשוט תדחה את עקרון הסיבתיטת. ההימנעות מרגרסיה מסבירה את הצורך בהחרגה אבל לא נותנת לה הצדקה.

את טיעונך השני אני מקבל וגם כתבתי אותו לא פעם. אבל זה על בסיס הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי ולא רק הקוסמולוגי. הטיעון הקוסמולוגי לא מראה תכנון ותכנית וקיומו של מתכנן ( בפרט בעל רצון) יותר מוכח מאשר זה של בורא.

תודה, הבנתי.

אבל לגבי הטיעון השני לא הבנתי למה הוא על בסיס הפיזיקו תאולוגי (כלומר הוא עומד בעצמו ומוכיח לבד למה לאלוהים יש רצון, גם בלי הפיזקו תאולוגי).
אבל כן הבנתי (מהנווטבוק) שהטיעון הפיזקו תאולוגי מקדם לסיני בכך שאם העולם כל כך מורכב שיצר דווקא חיים, זה מגדיל את הסבירות שהבורא רוצה משהו מהיצורים החיים הללו, והציפיה להתגלות גדלה.