חדש באתר: עוזר בינה מלאכותית המבוסס על כתביו ושיעוריו של הרב מיכאל אברהם

גזענות

שו"תגזענות
אבי שאל לפני יום 1 (23/07/2026 12:50)

הרב כתב שהכללות זה לא גזענות. אני מסכים, לכל קבוצה יש מאפיינים טובים או רעים.

אם כך, למה אתה לא מסכים שזה לגיטימי לא לקבל אדם על פי מוצאו למקום שרוצים מנטליות אחרת, למשל קבלה למוסדות ליטאים אצל חרדים. בהנחה שהם רוצים מנטליות אירופאית, למה שיעבדו קשה לבדוק אחד אחד אם הוא מתאים או לא, שילכו לפי ההכללה והסטטיסטיקה תייצר להם את מה שהם רוצים. זה מאוד קשה לעבוד בלסנן כל כך הרבה.

טענה נוספת, שטען לי חרדי ליטאי, שבאמת הרצון הוא לשמר את החרדיות האשכנזית ליטאית, את הסגנון ואת הלימוד וכו', ואם יקבלו את כולם זה יטשטש את המצב, ולכן עדיף לקבל קצת שיטמעו ברוב וככה לאט לאט יושפעו לטובה.

ואף בצבא, נושא הקב"א, ניתן לטעון אותן טענות, שקשה לסנן אחד אחד ועדיף לפעול על פי הכללות. וכן ליצור חברה איכותית (למשל מלומדת יותר מהמרכז ולא מהפריפריה) וכך להטמיע את המיעות שיהיה כמו הרוב.

מה הרב חושב?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 21 שעות (23/07/2026 21:19)

יש באתר כמה טורים שעסקו בגזענות ותוכל למצוא בהם תשובות לכל שאלותיך.

אני אכן סבור שהכללות אינן בהכרח גזענות, שכן הכללות אמורות להיבחן במונחי אמת או שקר עובדתיים ולא במונחים שיפוטיים כמו גזענות. עם זאת, כאשר אתה מיישם הכללות על פרטים ללא אבחנה והתייחסות ספציפית לגופו של אדם, יש בזה ניחוח גזעני, או לכל הפחות בעיה מוסרית חמורה של אפליה והדרה.

הטענה ש"קשה לסנן" ולכן עדיף להשתמש בהכללות (פרופיילינג) קבילה רק במקרי קיצון. שימוש גורף במאפיינים סטטיסטיים מוצדק רק כאשר המחיר של פספוס הוא כבד, או כשמסובך, יקר או בלתי אפשרי לבדוק את האנשים לגופם. דוגמה לכך היא בידוק ביטחוני בשדות תעופה, שם הסכנה ברורה, המאמץ השוויוני אינו מידתי, והאחוז הסטטיסטי באוכלוסייה הוא מכריע. אולם בקבלה למוסדות חינוך או במיון לצה"ל, הפרמטרים הללו לא מתקיימים, וישנה אפשרות וחובה לבדוק.

מעבר לזה, השאלה האם הפרמטרים שלפיהם אתה ממיין הם באמת רלוונטיים. פרמטר המוצא אינו נראה לי רלוונטי. בחן ערכים והתנהגות ולא מוצא. ואת אלו יש לבחון אצל כל מועמד בפני עצמו ולא להכליל לפי מוצא.

ספציפית לגבי הקב"א בצה"ל: מתחתי לא פעם ביקורת על המדד הזה. הצבא קבע קב"א על סמך מאפיינים סטריאוטיפיים (כמו אזור מגורים, מצב סוציו-אקונומי והשכלת הורים), למרות שיש לו את הכלים והיכולת לבדוק מועמדים פרטנית. בגלל שמדובר בגורלות של אנשים – שכן השירות הצבאי פותח דלתות בעתיד – חובה להשקיע משאבים ולבדוק כישורים באופן פרטני. אין שום הצדקה לדון בגורלו של אדם ספציפי ולחסום בפניו אפשרויות קצונה רק בגלל הסטטיסטיקה הממוצעת של קבוצת ההשתייכות שלו, ומי שנוהג כך מפסיד בעצמו מועמדים ראויים. אגב, כיום הקב"א בצבא באמת בוטל.

לגבי המוסדות החרדיים: אני בהחלט מסכים שלמוסד פרטי יש זכות להגדיר אג'נדה חינוכית ספציפית – למשל, לחנך להערצת הרב שך, לדרוש הימנעות מצפייה בטלוויזיה, או להתעקש על שירים חסידיים והגייה ליטאית. זכותו של מוסד לחשוש משינוי הצביון שלו על ידי תלמידים שלא פועלים לפי האג'נדה הזו. החלטה לדחות תלמידים שאינם עומדים בנורמות הללו היא עניינית ואין בה בדל של גזענות (גם אם בעיניי הבחירה בפרמטרים הללו היא מוזרה ומהווה לכל היותר טיפשות). אבל יש לסדוק אותם בכל מועמד בנפרד.

הכשל מתחיל כשמוסד מניח מראש שמועמד ספרדי אינו מתאים לאג'נדה, ונמנע מלבחון אותו לגופו. אם ישנם תלמידים ספרדים שעונים לקריטריונים הרלוונטיים (לומדים בדרך הליטאית ומקבלים את נורמות המוסד), פסילתם רק בשל שמם או מוצאם, מתוך "עצלות" לחקור ולסנן, היא דפוס בעייתי שמנציח עיוותים חברתיים ומונע מוביליות. העובדה שמוסדות אלו אכן מקבלים מכסה מסוימת ("נומרוס קלאוזוס") של ספרדים מראה שזו גזענות טהורה על בסיס צבע עור, שהרי הם מוכנים לקבל מיעוט שמתאים לרוח המוסד; חוסר הנכונות לבדוק כל פרט לגופו וההישענות הנוחה על סטריאוטיפים היא שגורמת לאפליה והדרה פסולות.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה