גידולי הורוויץ- שאלה על אינו מתכוין ופסיק רישיה
גידולי הורוויץ סי' י"ב.
וז"ל
"אך צ"ע משו"ע או"ח סי' י' טלית שחצי' סתום אין יוצאין בה לרה"ר, וקשה, אי הטלית הוא פטור ממילא אין צריך להחוטין ואינו מכוין להוציאם רק משום דהוי פ"ר דהא יוצא בהם לרה"ר, וקשה, מדוע הוי פ"ר דלמא הטלית הוא חייב בציצית א"כ הוא יכול להוציאם א"כ ממילא לא הוי פ"ר וצ"ע", עכ"ל.
אם יש לך הבנה בדבריו, אנא הסבר לי, כי
כלל לא היבנתי את דבריו דקושית הגידולי ציון מעיקרא ליתא, דמאי האי שהקשה הגידולי ציון "אי הטלית הוא פטור ממילא אין צריך להחוטין ואינו מכוין להוציאם", הרי בפועל מוציאם, אלא שכוונתו להעמיד כאן כאילו יש פה צד של שמא יעשה איסור וצד שמא לא יעשה איסור, ואז לא הוי פ"ר והוא גם הרי לא מתכוין לעשות איסור, ממילא שרי מדין אינו מתכוין.
אך זה תמוה דהרי ודאי שהוא מתכוין כרגע להוציא, וזה שאילו היה יודע שטלית זו פטורה לא היה מוציאה, לפוטרו בטענה זו, האי תמיהתא היא, דהרי בכך אפשר להפוך את כל מי שמתכון לאינו מתכוין, ולהפוך כל פ"ר דלפ"ר דלא ניחא ליה, ולמשל נימא בגוונא דגרירת כסא כבד (שודאי עושה חריץ), דאילו היה יודע שבגרירת הכסא היה עובר איסור חורש, לא היה רוצה בכך, ואף נפטור כך כל עושה איסור בשוגג כגון חורש ממש במחרישה דלא ידע שאסור, ונפטרו מחטאת ונימא דהוי שאינו מתכוין דאילו היה יודע שאסור לא היה עושה, והוי אינו מתכוין.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
נכון שאם הטלית חייבת בציצית אין כאן איסור הוצאה כמו שאתה אומר, אבל אם היא פטורה אז כן יש כאן איסור הוצאה, ושהוא רוצה לצאת לרה"ר על דעת 2 אפשרויות אלה, אומר שו"ע אסור מספק,
שואל הגידולי ציון, למה כאן זה דיני ספיקות, בא נהפוך זאת לדיני אינו מתכוין ששרי אם אינו פ"ר,
ודבריו תמוהים, כמו שהסברתי לעיל, (ושים לב ללשונו התמוהה שזה לא כמו שאתה מסביר בו), ושוב אפרט דבריו- הוא בא לומר כך- שיש בו כביכול דיני אינו מתכוין, כי על הצד שהוא פטור והציציות משא, הרי ממילא אינו צ' להם, וממילא אינו מתכוין להוציאם, וא"כ נחיל בו דיני אינו מתכוין ושרי, וכלשונו – "וקשה, אי הטלית הוא פטור ממילא אין צריך להחוטין ואינו מכוין להוציאם", אה מה תגיד, שכאן זה פ"ר שהציציות יצאו לרה"ר (כי במקרה הוא מוציא אותם), וכלשונו "רק משום דהוי פ"ר דהא יוצא בהם לרה"ר", עונה הגדולי ציון "מדוע הוי פ"ר דלמא הטלית הוא חייב בציצית א"כ הוא יכול להוציאם א"כ ממילא לא הוי פ"ר וצ"ע", זה כמו שכתבת בפוסט 708 היינו הוא רוצה בעצם להתיר העלאת עול על עגלה ערופה, מדין שאינו מתכוין, כי אם הדין הוא שהיא נפסלת בעול, זה לא לרצונו, גם פה אם הדין הוא שהציצית פטורה (אמנם פה זה לא מדין העונש, אבל היינו הך) הוא אינו רוצה בהוצאת הציצית, ובכך אפשר להפוך את כל מי שמתכון לאינו מתכוין, ולהפוך כל פ"ר דלפ"ר דלא ניחא ליה. (וקראתי הלילה את כל הפוסטים של הספק אונטי פסטי).
הסברתי מה שהיה לי להסביר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer