הגאון ? מוילנה

אתה מזכיר לי סיפור שהיה בדידי. בני עזב את הישיבה החרדית שבה למד לטובת ישיבת הסדר בגוש עציון. במסגרת המשבר שנוצר שם והמאמצים לשכנע אותו להישאר שוחחתי בטלפון עם ראש ישיבה ידוע שתהה באוזניי מה מוצאים ברב ליכטנשטיין, ראש ישיבת ההסדר בגוש עציון. הוא סיפר שקרא מאמרים שלו וממש לא התרשם. כל אברך בכולל חזו"א או פוניבז' כותב דברים מבריקים יותר. אמרתי לו די בעדינות אבל באופן ישיר שהוא  מדבר כמו ילד קטן. התרשמות מניצוצות והברקות למדניים זה לילדים. חשיבה שיטתית כמו של הרב ליכטנשטיין מונעת את כל הקושיות שאותם מבריקים מנסים לפתור. גישתו הייתה רצינית יותר ולא חיפשה ברק וניצוצות אלא את האמת ומיצוי הסוגיא. מי שגדל בעולם הישיבות הליטאי קשה לו להבין את זה.
כך הוא לגבי הגר"א. אמנם הוא לא כתב מערכות וגם לא מיצה סוגיות כמו הרב ליכטנשטיין (לפחות במה שהותיר כתוב), אבל יש לו הברקות בלתי רגילות, גם אם הן מקומיות ולא דרך מערכות למדניות. ניכר שהיה גאון גם בהערותיו.