העדר פורמליזציה בלוגיקה התלמודית ורמת הניתוח בעולם הישיבתי והתורני בכלל

שלום לכבוד הרב מיכאל אברהם שליט"א

כמי שנחשף לעבודתך ולפיתוח המודלים בסדרת לוגיקה התלמודית, לא ייתכן שלא לחוש אכזבה עמוקה מהפער שבין הפוטנציאל המחשבתי הטמון בתורה, כפי שניתן לראות מספריך הנ"ל, לבין המצב הקיים בעולם הישיבתי.

בעולם המדע, המתמטיקה והפיזיקה, הניתוח האנליטי הגיע לרמות דיוק, פורמליזציה והפשטה מופלאות. כשנחשפים לכלים הללו ומביטים בחזרה על עולם התורה, נדמה כי הלימוד הישיבתי הקלאסי – על אף היוקרה והתחושה העצמית של "גאונות" – נשאר במובנים רבים ברמה כמעט פרימיטיבית מבחינת הכלים המתודולוגיים שלו. ואפילו אפשר לומר את זה באופן כללי על עולם התורה החרדי, למעט כמה חריגים.

ולא תהא כהנת כפונדקית?! איך ייתכן שדווקא המערכת ההלכתית והתלמודית, שהיא מטבעה מערכת משפטית לוגית מורכבת, לא זכתה לפורמליזציה ולפיתוח כלים אנליטיים מתקדמים כפי שנעשה בדיסציפלינות המדעיות?

ברצוני לשאול בבקשה את כבוד הרב שתי שאלות עיקריות בנושא:

א. מהו שורש הבעיה? האם העדר הכלים הללו נובע בעיקרו מחסך טכני – כלומר, מעצם העובדה שבחורי ישיבות ושלומדי התורה אינם נחשפים ללימודי חול (מתמטיקה, לוגיקה פורמלית ופילוסופיה של המדע)? או שמא מדובר בכשל תפיסתי עמוק יותר – הסתכלות שגויה על מהות הלימוד, שהפכה את העיסוק בתורה למפעל של אינטואיציות מקומיות ופלפול במקום חשיבה אפריורית, ניתוח מושגי ומבני?

ב. האם יש היתכנות לשינוי? האם לדעתך הכלים הפורמליים שהרב ומעט אחרים מפתחים יכולים לתפוס מקום בעולם הישיבתי כיום, או שמא המבנה האורתודוקסי הנוכחי דוחה מטבעו כל ניסיון להכניס מתודולוגיה מדעית-אנליטית לתוך בית המדרש?

בברכה ובהערכה רבה

יצחק ירנן