חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם

חולין פד‎

ש' שאל לפני 7 שנים (18/03/2019 16:24)

לכבוד מו"ר הרה"ג רב מיכי שליט"א אחדשה"ט
 

חולין דף פד 
 
מי שיש לו מנה יקח לפסו ליטרא ירק עשרה מנה יקח לפסו ליטרא דגים חמשים מנה יקח לפסו ליטרא בשר מאה מנה ישפתו לו קדרה בכל יום כו'
 
עיין רש"י משקל ליטרא ירק – אבל "בשר" לא יאכל
 
צ"ע דהול"ל "דגים" לא יאכל, (וכ"ש בשר) ומלשונו משמע שדוקא בשר לא, אבל יכול לאכול דגים.
 
ועיין המשך לשון רש״י ״דגים היו בזול במקומם״ ומשמע קצת שבמקומו של רש״י דגים היו ביוקר ולפי״ז יש ליישב קצת שכוונת רש״י בשר וכ״ש דגים ודו״ק.
א״נ ״בשר״ היינו בשר דגים ובשר בהמה. (עיין לקמן בריש פרק כל הבשר.)
 
ועדיין צ"ע בזה.
 
החותם בכבוד רב,


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים (18/03/2019 16:24)
לכאורה מה שהיה במקומו של רש"י אינו עניין להכא. כאן הוא מפרש את הגמרא עצמה. ואולי זה באמת תרגום של העיקרון לאנשי מקומו, ולגביהם נכון יותר לומר בשר. אבל אולי כוונתו רק להסביר את הלוגיקה של הגמרא, שמה שמעבר לשווי שיש לו שלא יאכל, וקל לו יותר להדגים זאת על בשר כי שם זה הכי ברור: מה שמאד יקר לא לאכול. אבל אין לדייק שדגים מותר.  והכי פשוט שכוונתו לומר שההמלצה היא לאכול כפי הראוי לו, אבל גם אם חורג מעט זה אפשרי (כל עוד יכול להחזיק מעמד) ובלבד שלא יחרוג הרבה. לכן רש"י כותב בשר ולא דגים כי באמת דגים מותר. וזהו המשך הגמרא שם: "ואינך אימת מערב שבת לערב שבת", כלומר שגם אלו שיכולים לאכול בשר ודגים שלא יעשו כן יותר מדיי. ברור שהגמרא לא באה להשמיע לנו את החשבון, כמה בשר או דגים אפשר לקנות בליטרא. את זה יודע כל אדם. הגמרא באה להשמיע שאדם צריך להיות זהיר ולא להפריז באופן כללי (ולא שמדובר בחריגה מעבר לגרוש שיש לו). ומכאן באמת יוצא כרש"י שאם יש לו ליטרא יכול לאכול קצת דגים אבל בשר בכלל לא.

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה