חידושים
מה זה לדעתך ״חידוש תורה״ ? האם חידוש צריך להיות בתוכן ? לחדש הלכה ? או אפילו בצורה/בהצגת הדברים ? האם זה בסידור השיטות ? או זה סברה חדשה, או מספיק שתיישם סברה ידוע על מקרה מסויים ?
האם צריך לשמור בפינה בראש שבלימוד צריך לחדש חידוש, או שאם חידוש בא לבריאות ואם לא גם כן טוב ?
כל אלה הם חידושים. בנוסף, לא תמיד אפשר להבדיל בין הסוגים השונים.
בלימוד לא צריך לחדש חידושים. זו איוולת. הלימוד צריך לקלוע לאמת. אם יוצא חידוש אז יוצא. ואם לא – אז לא. חתירה לחדשנות היא בעייתית כי היא גורמת לך להעדיף את הנוצץ והמחודש על האמת.
אני נזכר בסיפור ששמעתי על הרב ליכטנשטיין ז"ל, שבאסיפה של ר"מים וראשי ישיבות הסדר העיר מישהו שהדור של היום יבש וחסר טעם בלימוד. הוא תיאר בנוסטלגיה איך בזמנו כל חברותא הייתה סוערת. כל מה שאני אמרתי החברותא שלי מיד סתר והייתה ריתחא דאורייתא וכו'. הרב ליכטנשטיין התעצבן ואמר שאם סותרים כל דבר זו לא חתירה לאמת אלא למריבות בעלמא. אין שום עניין לסתור כל דבר. בהחלט יש עניין לבחון כל דבר ולבדוק את האלטרנטיבות, אבל לא כדי לריב ולחלוק אלא כדי להגיע לאמת.
קצת קשור גם למסורת של בית בריסק (שהוא היה חלק ממנה כמובן כחתנו ותלמידו של הגרי"ד). מסופר שהבית הלוי טען נגד בנו, ר' חיים, שהשיעורים שלו מייבשים. אצל הביה"ל יש אוסף קושיות ותירוץ מבריק אחד מיישב את כולן, ואצל ר' חיים מציגים ניתוח מושגי ולא מתעוררות קושיות כלל מעיקרא. ובאמת גם הרב ליכטשנטיין היה פורס את המפה של הסוגיא ואז רוב הקושיות לא היו מתעוררות. זה לא רק הבדל דידקטי ומתודולוגי אלא גם מהותי. היה לו יחס רציני לסוגיא ולא כשעשוע אינטלקטואלי גרידא. הוא רצה למצות את הסוגיא ולהבין אותה ולא להביא הברקות.
ובדידי הוה עובדא, שאחד מראשי הישיבות הידועים בבני ברק דיבר איתי פעם על הרב ליכטנשטיין וטען שקרא חידושים ושיעורים שלו וזה ממש בינוני. כל אברך סביר בכולל פוניבז' או חזו"א אומר דברים מבריקים יותר. אז אמרתי לו שהוא מדבר כמו ילד (לא בסגנון הזה כמובן). כשלומדים שיעור של הרב ליכטנשטיין כל הקושיות שהאברכים הללו מציגים לא מתעוררות כלל.
אני חייב לדעת מי הראש ישיבה מבני ברק שלמד שיעורי רא"ל
אולי הרב ישלח לי באימייל אם הרב לא רוצה שאחרים ידעו
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer