סומפולינסקי

מה המשמעות של קיום מצוות לפי דטרמיניסט?

אין. שאל אותו.

מטרת המצוות היא תיקון האדם.
וכמו שהמוסכניק לא דורש שלרכבך יהיה בחירה חופשית כך גם כאן.
אין קשר בין בחירה חופשית לתיקון האדם.
האמונה בבחירה חופשית נובעת מגאווה ותו לא. (להיות חופשי. להידמות לאל.)

מיכי, הבילבול בין שלילת הבחירה החופשית לבין יכולת החשיבה וההכרעה הרציונלית של בני האדם הוא מוקש שרבים וטובים נכשלים בו. גם בעולם הנוהג על פי טבעו (אולי רק בעולם כזה) אנו מושפעים מתוצאות מעשינו ומכלכלים את צעדנו בתבונה כדי שנזכה בגמול ונחמוק מהפסד.

פוסק, מטרת המצוות היא עבודת ה', ולא "תיקון האדם" ז.א. עבודת האדם.

בברכה,

ישעיהו ליבוביץ

האם דטרמניסט חושב שלא צריך חוקים? האם הוא בעד לסגור את כל בתי הכלא ובתי המשפט? לא נראה לי.

אכן, כדי שהאדם יתוקן, עליו להאמין שמטרת המצוות היא עבודת ה'.
בפועל, האלוהים בתורה משמש כאמצעי, וללא התפקיד הזה הוא היה חסר כל משמעות.
הראיה היא פשוטה. אלמלא אלוהים היה מוזכר בתורה, היא לא הייתה מעניינת אף אחד.

יואב, הדטרמיניסט יכול לחשוב שצריך חוקים, כי כך הוא מתוכנת לחשוב. מעבר לזה, החוקים הם חלק מהאילוצים שמכתיבים לאדם את התנהגותו, לכן גם לפי הדטרמיניסט יש לחוקים תפקיד. אבל כל התהליך: החלטה-חקיקה-השפעה הוא דטרמיניסטי. השאלה למה שהקב"ה יברא עולם שבו שורר דטרמיניזם שמוציא לפועל את מטרותיו באופן מכני. בפרט לא ברור מדוע הוא אומר לנו שיש לנו בחירה כשאין לנו.
וכמובן גם בתי הכלא ובתי המשפט הם תוצאה של המכניזמים הדטרמיניסטיים שפועלים עלינו, לכן יאחן טעם להתייחס אליהם.

מיכי. אז מה אם זה הכל דטרמיניסטי.

הרי אין חולק שכמרגישים טעם של אוכל זה דטרמינסטי. מדוע בזה אינך טוען "לכן אין טעם להתייחס אליהם". כל הגישה הזו של הטיעון לא מחזיקה מים.
אם חוסר צדק מעורר כעס אז התובנה שמדובר במשהו דטרמינסטי רק מעלה. כי אז אפשר לבוא ולטעון שמדובר בעניין טבעי ולא בשיגיון זמני.

אני טוען גם היחס לאלה שאין טעם להביא מהם ראיה לענייננו.
הזיהוי שלך בין רצון חופשי לשיגיון הוא הוא חוסר ההבנה שעליו אני מעיר לך כל הזמן. הוסבר בפירוט בספרי מדעי החופש ובמאמר כאן באתר.

כיהודה ועוד למקהלה, אציין גם אני שהנקודה של ייחוס סיכוי נכונות יותר גבוה למסקנות של בחירה 'חופשית' מאשר למסקנות מדטרמיניזם היא אחד הטרשים הקרחים ביותר שהרב מיכאל החליט לתקוע עליו דגל עד להתבצרות סביב סוגי ספקות וספקנות.

כאשר 2 בני אדם בעלי בחירה חופשית מגיעים למסקנות שונות בנושא מסוים אז האפשרויות להסביר את סיבת המחלוקת הן:

1. מדובר בשניים בעלי שכל. עם הנחות יסוד שונות. ולכן המסקנות השונות.
2. יש להם אותם הנחות יסוד. רק שאחד מהם חסר שכל, כלומר משוגע. ולכן הגיע למסקנה שגויה.
3. שניהם משוגעים.

מה לא ניתן לומר? לא ניתן לומר:
4. מדובר בשניים בעלי שכל עם אותן הנחות יסוד. רק שהבחירה החופשית גרמה למסקנות שונות.
וזה זהה לשיגעון.

לסיכום, השיגעון של האמונה בבחירה החופשית נועד לטפח את ייצר הגאווה (או לחילופין, לשמש כלי חינוכי כדי שכל מיני חמורים לא יחשבו שמותר להם לעשות מה שהם רוצים).
מעולם לא הסברת משהו שיביא אותי לחשוב על אופציה אחרת.