סינתזה בין הראייה הקוסמולוגית לראייה האונטולוגית

ידועה הבעיה בראייה הקוסמולוגית לקיומו של אלוהים בכך שעל פי ההנחה שלכל דבר יש סיבה, גם לאלוהים עצמו אמורה להיות סיבה. ואם נאלצים לומר שיש דבר ללא סיבה כדי להימנע מרגרסיה אינסופית, אז מדוע שלא נאמר זאת כבר על העולם עצמו בלי צורך לאלוהים.

שאלתי היא אם מי שמקבל את הראייה האונטולוגית יכול לפתור זאת בקלות בכך שאלוהים לא צריך סיבה כי הוא הכרח המציאות במובן הלוגי. כלומר, אין משמעות לטענה שאלוהים לא קיים ולכן הוא מוכרח להיות קיים גם ללא סיבה שתיצור אותו. זאת לעומת העולם עצמו שהוא קונטינגנטי ולא הכרחי לוגית ולכן ללא סיבה קודמת שתגרום להיווצרותו הוא לא היה יכול להתקיים.

במילים אחרות, ההנחה שכל דבר זקוק לסיבה נכונה רק לדברים שיכולים היו להיות אחרת (או לא להיות כלל) ולכן כדי להסביר מדוע הם קיימים כפי שהם נדרשים לסיבה וטעם, אך דברים הכרחיים לוגית אינם דורשים סיבה חיצונית לקיומם שכן עצם ההכרח הלוגי מחייב את קיומם באופן שלא יכול היה להיות אחרת.

(כמובן שכל זאת בהנחה שמקבלים את הראייה האונטולוגית לקיומו של אלוהים. להבנתי, לפי מי שלא מקבל ראייה זו, קיומו של אלוהים לא הכרחי לוגית ולכן אין בכך פיתרון לקושי מדוע דווקא אלוהים לא נדרש לסיבה, אלא אם אני מבין משהו לא נכון).