ספאסט נישט – שמחת חתן וכלה
שלום הרב
במנחת אשל על פרשת כי תצא הוא מביא שלפי ההלכה חייב אדם ללכת לכל חתונה שהוא שומע עליה ולכל לוויה שהוא שומע עליה.
הוא אומר שספאסט נישט שאי אפשר לקיים זאת היום בגלל שעם התקשורת בימינו כל יום יש לוויה שאנחנו יכולים לשמוע עליה וכל לילה יש חתונה.
הוא טוען שההלכה נקבעה בדור שהיו חיים בעיירות מנותקות וכולם היו מכירים את כולם וציוו שכל הקהילה תשתתף בשממחה ובעצב של כל בן קהילה.
ולכן הוא טוען שבגלל שהיום אי אפשר לקיים את החיוב הזה כי זה לא סביר לחיות ככה אז אם יש מספיק אנשים בחתונה אני לא חייב גם ללכת.
הוא מודה שאין לו טיעון פנים הלכתי, ואומר "השתנו הזמנים"
השאלה שלי היא אם לדעתך הטענה הזו (כפי שהצגתי אותה כאן) היא טענה קבילה בעיניך?
מצד אחד זה נשמע כמו ספאסט נישט שעליו כתבת. ומצד שני זה נשמע לי כמו טענה רפורמית שגם עליה כתבת, שהאמירה שהלכה זו נקבעה בתנאי חברה שונים זה מספיק כדי לבטל אותה בלי טיעונים פנים הלכתיים רציניים.
תודה רבה
אני כמובן לגמרי מסכים, אבל זו דוגמה לא מאד מוצלחת כי לכל היותר מדובר על דין מדרבנן וגם הוא לא מאד ברור.
אין קשר לרפורמה, שכן כאן יש נימוק רלוונטי. לא שזה לא מוצא חן בעיניי ערכית או סתם קשה, אלא אי אפשר לחיות כך וחכמים שתיקנו זאת כנראה לא התכוונו למצב כמו שלנו. בפרט שברור שאין כוונתם שיהיו מיליוני אורחים בכל חתונה ובכל לוויה, ושאף אחד לא יילך לעבוד או לישון. יש שכל ישר. אלו בדיוק טיעוני פסט נישט. אגב, יש גם הלכות שמותר לעבור עליהן במקום צורך גדול או בקושי. חכמים גם ביטלו עונשי מיתה וגלות משרבו הרצחנין. גם זו לא רפורמה.
בס"ד י"ג באלול פ"ג
אולי י"ל שהחתן והכלה מוחלים, גם מפני שהם עצמם אינם משתתפים בכל חתונה, וגם מפני שאינם מעוניינים בהשתתפות זרים בחתונתם. וא"כ אומדנא דמוכח שמי שלא קיבל הזמנה – פטור מלשמח.
בברכה, פיש"ל
חכמים גם ביטלו עונשי מיתה וגלות משרבו הרצחנין. גם זו לא רפורמה.
בוא נדייק –
חכמים לא ביטלו עונשי מיתה או גלות – אלא נמנעו מאכיפת חוקי התורה עפ"י שיקולים דלהלן
1. במקרה שיש הפרה המונית של החוק, ואז מערכת אכיפת החוק איננה מועילה. ההחלטה לצמצם את האכיפה אין משמעותה הפיכת האסור למותר אלא רק הימנעות מאכיפה.
2. במקרה של חוסר היכולת של השלטון לעמוד באכיפת החוק מיידית, אזי נדחית האכיפה לזמן מאוחר יותר. כפי שאמר דוד על יואב לאחר רצח אבנר (שמואל ב פרק ג, לט): 'ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם ה' לעשה הרעה כרעתו'. כאן מדובר על הרחבה הדרגתית של האכיפה, לפי יכולת השלטון לאכוף.
3. כאשר אכיפת החוק תגרום עוול במקרה מסוים
כי לבטל עונשים – זו בהחלט רפורמה!!!
שמחתי לעזור
חולק היקר, אני רואה שהיה לך לילה פורה. אשריך. רק להבא היזהר, כי כידוע הלילה מסוגל לעייפות.
ביטול דין מפני שאינו שייך בזמן או מצב כלשהו יכול בהחלט להיכנס תחת רפורמה. כך למשל ביטול תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת לבבלי (שם זה אפילו לא בגלל שינוי בנסיבות אלא שיקול כללי). הביטול ואי אכיפה או חוסר קיום היינו הך הם לעניין זה. ולא בכדי דנו הראשונים מדוע אין כאן בל תוסיף או בל תגרע.
כסברתך ניתן אולי לומר לגבי מחיית עמלק ושבעת עממין, כפי שכתב הרמב"ם בספהמ"צ עשה קפז.
שמחתי לעזור בחזרה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer