ספק סבירותי וספק הסתברותי
הריב"ש (שו"ת שעב) דן בספק ספיקא, ומחלק בין ספק של האם יולדת תלד זכר או נקבה שבו אנו יודעים בודאות שהסיכויים הם 50%-50% , לבין ספק של האם אישה זינתה תחת בעלה שבו אנו גם מעריכים שהסיכויים לכל צד שקולים אך במובן של סבירות- בגלל שאנו לא בטוחים מה השיקולים השונים אנו נוטים להגיד שבסך הכולל 2 האפשרויות שקולות בעינינו.
הנפקא מינה היא שבמקרה הראשון נוכל לעשות "סמוך מיעוטא למחצה" ולהגיד שמשקלול הסיכויים שהולד ישרוד את הלידה (שהם 50%) עם הסיכויים שהוא זכר (שהם נמוכים. נגיד 20%), הסיכויים שייולד בסוף זכר קטנים מ50% והלכתית האפשרות הזאת היא "מיעוטא" ובטלה. אבל במקרה השני לא נשקלל את הסיכויים שזינתה שלא תחת בעלה (50% להערכתנו) עם הסיכויים שהייתה אנוסה (נגיד20%), אלא נגיד שהאפשרות שזינתה מרצון תחת בעלה עדיין קיימת מולנו ונצטרך להתחשב בה, למרות שלהערכתנו גם כאן רוב הסיכויים שזאת לא המציאות.
לא ברורה לי החלוקה. הרי בסוף כל ספק הוא מצב שבו יש לנו מידע חלקי, אז מה זה משנה אם המידע חלקי כי אנחנו לא בטוחים במרחב המדגם ובשיקולים השונים, או שבאמת אין לנו יכולת להשיג נתונים מסויימים כי אנחנו לא יכולים לראות את הכרומוזום של הולד. שניהם פשוט סוגים שונים של העדר מידע, ומסברא הזהירות וההתרחקות שלנו מהחטא צריכה להיות זהה בשניהם.
ייתכן שהוא מתכוון שהספק הראשון הוא במציאות האובייקטיבית ולכן המציאות גורמת לאיסור להתבטל כמו תערובת שבה מסתכלים על התערובת כדבר חדש שמוכרע להיות היתר, אבל זה לא מובן לי כי הרי במציאות האובייקטיבית אין הסתברויות אלא יש מציאות אחת, והחוסר במידע הוא מנקודת מבטינו גם בספק הזה. לכן כשהוא אומר "כי היכי דנימא סמוך מעוטא למחצה ונתירה דמנין לנו זה שיהיה מחצה על מחצה" צריך לשאול- מה הכוונה שבמציאות זה לא מחצה על מחצה? שזה 30%-70%? אבל הרי המציאות היא 100% של אחת האפשרויות!
אשמח לעזרה בהבנת סברתו
אתה מחלק בין ספק שבו יש שני צדדים פוזיטיביים לבין ספק של צדדים נגטיביים (היעדר מידע). כך למשל אם אני מטיל מטבע הוגנת אני יודע שהסיכוי לכל תוצאה הוא 50%. אבל אם אני מטיל מטבע שאין לי שום מידע לגביה, עדיין אניח שהסיכוי הוא 50%, אבל זו הנחה מתודולוגית (כי אין לי סיבה להעדיף את התוצאה א על ב) ולא הסתברות במובן הפוזיטיבי. הבחנה דומה יש בהלכה בין ספק דאיקבע איסורא ודלא איקבע איסורא. ספק דאיקבע איסורא נאמר על מקרה של חתיכה משתי חתיכות, כלומר יש לפנייי שתי חתיכות ואני יודע שאחת חלב ואחת שומן אבל איני יודע מיהי מי. שם יש סיבה פוזיטיבית להסתפק, והסיכוי לכל חתיכה הוא 50%. ספק דלא איקבע איסורא הוא ספק לגבי חתיכה אחת שאיני יודע מהי. גם שם אני מניח 50% אבל זה בגלל היעדר מידע. הנפ"מ היא לגבי אשם תלוי, שמובא רק על ספק דאיקבע איסורא.
לא הבנתי את טענתך לגבי סמוך מיעוטא למחצה. הסיכוי שזכר ישרוד הוא קטן, אבל הוא הדין לנקבה. עדיין אנחנו ב-50%. לא ראיתי את הריב"ש בפנים.
מקופיא אוכל לומר לך כך: הנחתך בדבר השקילות בין המקרים שגויה גם הסתברותית. במקרה של ספק דלא איקבע איסורא אין באמת 50% לכל צד. אנחנו מניחים שוויון בין האפשרויות כי אין סיבה להעדיף את האחת על האחרת, ולכן רואים זאת דה פקטו כ-50%. ומכאן שגם אם יצטרף עוד שיקול לאחד הצדדים, מכיוון שעדיין אין לנו מידע ויש לפנינו שתי אפשרויות, עדיין נניח שאין להעדיף את זה על זה, ולכן עדיין יהיה כאן 50% לכל צד. אבל אם ההתפלגות 50-50 היא תוצאה של ידע פוזיטיבי, שקילות הסתברותית בין המקרים, או אז ברור שאם יש שיקול נוסף הוא ישנה את מאזן ההסתברויות.
רק מיעוט הזכרים משנה כי זה נאמר לעניין ייבום, שהצדדים הם אם יש בן זכר או אין.
לא הבנתי למה אי אפשר לשקלל הסתברות פוזיטיבית עם נגטיבית. נניח שאני בשקילות נגטיבית, ברור שתוספת של מידע פוזיטיבי לטובת אחד הצדדים יעודד אותי לסמוך על הצד הזה יותר ממה שהייתי סומך לפני כן
הסברתי. ספק נגטיבי אינו בנוי על 50-50 אלא על היעדר מידע, ומספק אני מייחס משקל שווה לשני הצדדים. כתוצאה מזה אני רואה מצב כזה כאילו היה 50-50. לכן תוספת מידע לא משנה את ההתייחסות העקרונית. עדיין יש לי שני צדדים שאין לי דרך להעדיף אחד על האחר, ולכן דה פקטו זה עדיין 50-50. בוא ניקח דוגמה.
נניח שאין לי שום מידע על התפלגות נשים מול גברים בעולם. כעת יש לי ספק האם מי שניצב מולי הוא גבר או אישה. אני אניח 50-50. לא כי אני יודע משהו אלא מפני שאיני יודע משהו ואין לי דרך להעדיף אפשרות אחת על האחרת. כעת נוסף לי עוד מידע, למשיל שאותו אדם שמולי בא מאיזור שבו אחוז הנשים גבוה ב-10% משאר העולם. אבל בעולם ייתכן שההתפלגות היא 30-70, או כל התפלגות אחרת. לכן יש היגיון לומר שבמצב כזה אני עדיין רואה את ההתפלגות כ-50-50.
אתה צודק שבמצב החדש יש סיכוי גבוה יותר שזו אישה מאשר בשאר העולם. כלומר במצב החדש הסיכוי שזו אישה גבוה יותר מהסיכוי במצב הקודם (לפני שנוסף לי המידע). אבל בגלל שאין לי שום מידע אני עדיין לא יכול להניח מאומה על מצב כזה. לכן גם כאן אני אניח 50-50. זו לא טענה שההסתברות בשני המצבים אכן שווה, כי היא לא. אבל בכל זאת יש היגיון לראות את כל המצבים הללו כ-50-50.
אנחנו יודעים שההסתברויות לא שוות אבל עדיין נתייחס אליהן כשוות? אפשר להסביר למה? בתור כלל אצבע נח אולי?
לא בגלל כללי אצבע. זה היגיון צרוף. אין לך דרך לדעת מהו האחוז, אז אם יש שתי אפשרויות שאין דרך להעדיף אחת מהן מבחינתנו זהו ספק. זה נכון בכל המקרים הללו. מה היית עושה אחרת? אז מה אם יש הבדל בהסתברויות. אתה לא יודע את ההתפלגות לא במקרה זה ולא בזה, ורק יודע שיש הבדל. מה תעשה עם המידע הזה?!
חשוב על הדוגמה שהבאתי קודם: אתה מסתפק לגבי האדם שמולך, ומניח שזה 50-50 לגבי גבר או אישה. בנוסף, אתה גם מסתפק לגבי ולד ברחם האישה, ונניח שאין לך מידע לגבי ההתפלגות בין ילד לילדה, ושוב אתה מניח 50-50. ובוא נניח לצורך הדיון שיש תמותת בנים גבוהה יותר. אם כן, ההסתברויות במקרה הראשון והשני אינן שוות. אחוז הנשים גבוה יותר מאחוז עובדות הנקבות. ועדיין, ברור שבשני המקרים נראה זאת כ-50-50, כי בשני המקרים איני יודע מהי ההתפלגות. מה עוד אתה יכול לעשות כשאינך יודע את ההתפלגות?! אז מה אם אחוז הנשים גבוה יותר?
אם אני יודע שבמקום שאני נמצא בו אחוז הגברים גבוה ב10 (אחוזים) מהאחוז בשאר המקומות, אז אני יודע שהאחוז לא יכול להיות קטן מ10. ואז אני עושה ממוצע של כל האחוזים האפשריים שנותרו ומקבל 55%. אם אני אטפל ככה בעוד שאלות דומות שאני אתקל בהן בממוצע אני אפגע בגבר (או באובייקט האחר שהשאלה עוסקת בו) ב55% מהמקרים. אפשר לסמוך על חוסר הידיעה להיות ממש 50-50, הרי קוף שיהמר רנדומלית יפגע בדיוק ב50% במספרים גבוהים
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer