עידוד תושבים חילונים בירושלים

ולאפשר מקומות פתוחים בשבת? מה קורה הגבול? האם ראש עיר דתי אמור לראות את ירושלים הופכת לעיר חרדית ולא לעשות כלום?

לשאלה שנשאלתי, כתבתי שיש איסור הלכתי לחלל שבת. לא כתבתי מה לעשות בפועל. זו לא שאלה הלכתית. אם אסור ליזום פעילויות אסור גם לעשות פעילויות כאלה לתושבים. זה השיקול ההלכתי. ואם אתה מפעיל שיקולים שמעבר להלכה אז זו לא שאלה הלכתית.

אני מפעיל עוד שיקולים. אני חושב שירושלים כעיר חרדית היא משהו שצריך למנוע אותו ויכולות להיות לו השלכות חמורות. אבל בסוף אני רוצה להישאר במסגרת ההלכה ולא לעשות משהו שאסור. לא חשבתי שמותר לחלל שבת

לא מותר לחלל שבת. יש מקום חוץ הלכתי לשיקולי מדיניות, בעיקר ביחס לשאלה עד כמה להתערב בחילולי שבת. אף אחד לא מדבר שאתה תחלל שבת.

חבל על המאמצים, כי ירושלים תהיה עיר חרדית/דתית בסופו של דבר, השאלה רק מתי זה יקרה.
זאת משום שלחילוני קלאסי בעידן הפוסט-מודרני אין משהו שורשי שקושר אותו לאיזו עיר מזרח תיכונית קדומה. גם לחבל הארץ הזה אין משהו שקושר אותו מלבד העובדה שנולד וגדל בה וזו המנטליות והשפה שמכיר.
(יש כמובן כאלו עם רגשות לאומיים ומסורתיים, אבל הם הולכים ומתמעטים. מה לעשות, היום זה לא הטרנד).