שאלה אישית שתעזור לי להבין את הרב

למה הרב מבטא חום? האם זה לא רגש?

האם כל מעשה שלך אמור להוות מימוש של ערך? אולי אינך קורא עיתונים, אבל מתברר שביחסים בין אנשים לרגש יש תפקיד.

י

רבינו, כתבת שאתה מבטא חום בעיקר במפגש האישי עם אנשים, כי שם יש לכך תפקיד. לא כל כך הבנתי למה הרב מתכוון ב"תפקיד" של הרגש בבין-אישי, ולמה לדעת הרב אין לו תפקיד דומה גם בכתיבה ובשיעורים.

הרי גם בשיעור הרב פונה לבני אדם ולא רק מעביר מידע. מעבר לכך, נראה לי שלימוד שמעורר רגש יכול להיחרט יותר בזיכרון, כי האדם לא רק מבין אלא גם חווה את הדברים.

ובפרט, כמעט כל עבודתו של רב היא מול בני אדם – שיעורים, תשובות, עצות, שלום בית וכו'. אם כך, האם רב לא צריך להתאים את עצמו במידה מסוימת למציאות האנושית, גם אם באופן אישי הוא עצמו פחות זקוק לביטוי רגשי?

גם אם הרב סבור שהרגשיות המופרזת בדור שלנו היא "מחלה", עדיין זו המציאות האנושית שבה הרב פועל. האם לא צריך להתחשב בכך ולהתאים במידה מסוימת את דרך ההשפעה לצרכים של בני האדם? הרי הרב קוק כתב שצריך ללכת "בשבילים החדשים הראויים לפי הזמן" ולקחת נקודות טובות מדרכים חדשות כדי "לתקן על ידם את מעמד הדור".

שאלה 2: להבנתי, כשאנחנו מביעים רגש כלפי חוץ, ההבעה עצמה יכולה להשפיע בחזרה על החוויה הרגשית שלנו. לדוגמה, כשצוחקים מבדיחה, הצחוק יכול לחזק או להאריך את תחושת השמחה והעונג, לעומת מצב שבו רק מרגישים את השמחה בפנים ולא מבטאים אותה. אם כך, מה הבעיה בביטוי רגשי? הרי כולנו רוצים לחוות שמחה ועונג, ואם הבעת הרגש יכולה להוסיף משהו לחוויה, למה לא פשוט לצחוק בקול וליהנות ממנה יותר?

שאלה 3: יש גם אמירה שלפיה אם אדם באופן קבוע לא מבטא את הרגשות שלו, הם עלולים בסופו של דבר להצטבר ולהתפרץ בדרכים אחרות. האם הרב מקבל את הטענה הזאת, או שלדעת הרב אפשר פשוט להרגיש רגש, לא לבטא אותו, והוא יעבור מעצמו בלי צורך לתת לו ביטוי?

(נכתב שוב כי להבנתי השליחה הקודמת לא עברה טוב. אם נשלח פעמיים אז סליחה מראש)

נשמע לי כבר חיטוט מופרז בעניין השולי הזה. אענה עוד פעם ובזה אני מציע לסיים.
כשאני כותב איני רואה בזה יחס בין אישי אלא העברת מסרים.
אני גם מתנגד לזה שתפקידו של הרב הוא רגשי. הרב עניינו להעביר מידע תורני. זה הכל. אם הוא רוצה גם להיות חבר או פסיכולוג – לבריאות. לי אין עניין בזה. זו אחת האינדיקציות לאוברייטינג שמקבל הרגש בדור הזה. ראה גם במאמרי על תפקיד הרב. אם מישהו מחפש לעצמו רב מהסוג הזה אני לא הכתובת, והייתי מציע גם לאחרים לא להיות.
1. אני בהחלט מתחשב במציאות הזאת בכך שאני נלחם נגדה. להצטרף למחלה זה להיות אדיש אליה.
2. כשארצה לחוות משהו ולא אצליח אעדכן אותך.
3. כנ"ל.