שאלה בלימודים ועוד נקודה‎

שלום רב לגבי הגמרא במנחות, אני באמת לא יודע. לכאורה ממהלך הדברים בדף מה ע"א משמע שכשכתוב המספר (שני פרים, שישה או שבעה כבשים וכדומה) ההנחה היא שהקרבנות מעכבים, ורק כשיש סוגי קרבנות שונים הם לא מעכבים אלא אם יש גילוי מיוחד. ולפי זה, כל הדיון בדף מד הוא כשיש קרבנות שונים שלא מובא בפסוק בפירוש המספר הכולל שלהם (אלא הם סתם נמנים בזה אחר זה), אז נדרש גילוי בפסוק כדי שיעכבו. אבל בדף מד עצמו נראה שלא רק סוגים שונים לא מעכבים אלא גם מספר הבהמות מאותו סוג (ושם, כמו למשל בסוכות, הרי כן מובא מספרם הכולל). ואולי בשתי הסוגיות מדובר על סוג אחר של עיכוב (ראה תוס' מה ע"א. וגם בחזו"א דן האם מדובר על עיכוב המצווה כולה או שאפילו מה שהובא אינו עולה לקרבן הוא חולין בעזרה). וצל"ע. לגבי תשובת הרשב"א, איני יודע למה הכוונה. יש לו הרבה תשובות לגבי תקנות הקהל. יש לו תשובה מפורסמת לקהילה ששאלה אותו האם מותר להם לדון על פי עד אחד, עד פסול, בהרשעה עצמית וכו', וענה להם שהם לא דנים לפי דין תורה אלא לפי רשות מהמלך, ולכן אין בעיה (הוא גם מוסיף ואומר שישמחו על כך, כי משפט התורה היה מונע משפט צדק). האם לזה כוונתך? אם כן, ראה בשו"ת ח"ד סי' שיא (ולמיטב זכרוני זה מופיע שם בעוד מקומות).