תשלום נהנה

יש בדיחה על ילד שהמורה הודיע להוריו שהוא צריך ריטלין, מכיוון שלא היה נעים להוריו שיידעו שהוא לוקח ריטלין, סיכמו עם המלמד שכל יום הילד יילך להכין לו כוס תה, ותוך כדי ייקח את הכדור, ואכן המצב השתפר פלא פלאים.
כששאלו את הילד מה הוא עושה, ענה שכל יום הוא מכין כוס תה למלמד ומכניס שם את הכדור…
 
הסתפקתי האם המלמד חייב לשלם דמי נהנה על הריטלין, 
ויל"ד בכמה דרכים א. הילד הרי באמת נהנה מהריטלין בזה שהרגיע את המלמד, וא"כ הוא רוצה את השימוש הזה. (וזה כמו מי שמארח אורחים בביתו של"צ לשלם לו).
ב. מהרגע ששם את הכדור בתה הכדור כבר אבוד ממנו, מאידך המלמד עוד לא קיבל את הכדור, (הילד לא יכול לשתות בכוס של המלמד ומבחינתו זה כבר אבוד).
ג. עוד יל"ד שאין לשלם על דבר כזה דמי נהנה, שאע"פ שבתחב לו חברו וכו' חייב לשלם גם אם היה יכול לומר הייתי מתענה, אבל י"ל שכל זה באוכל שנחשב ממון בעצם, אבל כדור הוא ממון רק בגלל השימוש הטיפולי שבו, וי"ל שאדם שלא רוצה לטפל בעצמו וטוב לו עם ההתנהגות שלו כעת, כלפיו אי"ז הרווחת ממון, ואם אחרים נהנים שישלמו הם, אבל אותו א"א לדון כנהנה.
אשמח לשמוע דעתך בעניין.