הנאצים ושאלת השיפוט המוסרי
בקשר לשיטתך על שיפוט מעשים רעים והקשר לנאצים, יש לי אי בהירות מסוימת. אנסח זאת כך:
לדבריך, אין צידוק להגיד שהנאצים היו אנשים לא מוסריים. מפני שבשיפוט על האדם צריך לקחת בחשבון את עמדותיו שלו עצמו. ומכאן, שייתכן והמעשה הוא באמת לא מוסרי (הרצח), אבל כיון ושייתכן ואצל הנאצים יש תיאוריה אחרת – למשל היהודיים רוצים להרוג אותנו -, אזי מצידן ההרג הוא לא בלתי מוסרי. לכל היותר יש כאן טעות בעובדה או חוסר מוטיבציה לחשוב כראוי, אבל זה לא ממש הופך את האדם לבלתי מוסרי בעליל.
השאלה שלי: אני מסכים לסכמה האמורה, אולם נדמה שלעיתים ניתן – פחות או יותר – לזהות האם המעשה נעשה כתוצאה מתירוץ או מרוע. למשל – אילו באמת הנאצים סברו שהיהודים בעייתים וכדו', אזי היה עליהם לכלוא את היהודים, לרצות במידה סבירה וכיוצא בזה. עצם זה שעשו ניסויים מחרידים וסיפורים זוועתיים, מכאן ניתן להבין שזה היה רוע צרוף.
אם כן מדוע הגעת למסקנה שהם לא היו אנשים בלתי מוסריים?
לא הגעתי למסקנה הזאת. רק אמרתי שאם זו הייתה התיאוריה שלהם יש מקום לטענה שהם לא היו בלתי מוסריים. מכיוון שאיני יודע מה בליבם לא נכנסתי לדיון הדיאגנוסטי עליהם עצמם.
טענתך לגבי ההתעללות נכונה עקרונית. אבל ייתכן שגם זה נובע מהתיאוריה שלהם. יש להתעלל ביצורים מזיקים למען ייראו וייראו. או שיהודים אינם בגדר בני אדם ולכן התעללות בהם אינה כה חמורה. וכן על זו הדרך. אבל כאמור הדיון על הנאצים לא היה מטרתי. השתמשתי בהם כדי להבהיר את המפה והאפשרויות השונות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer