טיעון העד

אני מסכים, כמובן שיכול להיות שזה אותו ציבור, אבל גם מאוד יכול להיות שלא, כי בסיפורים אצלם להבדיל מהסיפור שלנו אין דגש על כך שהסיפור גם אכן עובר במסורת, ואני אומר את זה בדגש על כך שאנחנו מצווים מאז אותו אירוע להעביר אותו במסורת (כל פסח). זה לדעתי ההבדל בין המסורות שלהם לשלנו, לא רק שיש לנו מסורת על התגלות המונית שקרתה, ושאנחנו הציבור שזה קרה לו, אלא גם בתוך המסורת הזו מסופר לנו שאנחנו מצווים להעביר אותו בכל דור ודור מהדור שזה קרה בו.

אתה משתמש בטכניקה שג'רמי תקף, ובצדק. הבחנות אד הוק שמצדיקות את הייחודיות של המקרה שלנו.

כן אבל אתה בעצמך טענת שזה אד הוק (אם הבנתי את דביך נכונה) רק כשזה לא רלוונטי לטיעון, לא טענתי שבשונה ממסורות אחרות האלהים שלנו התגלה בענן ואש, אלא שבמקרה שלנו תוכן המסורת מעיד על רציפותה, אני חושב שזה הבדל מהותי שמשנה המון (אם אין חזקה לרציפות של המסורת באמת לא ניראה כי יש הבדל מהותי בין התגלות המונית ללא המונית). כמו כן אני שואב את זה מהפסוק בתורה עצמו שמעודד אותנו לאמץ את האמונה באמינותה של התורה: הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי. הסיבה שהפסוק מוסיף לעניות דעתי את התנאי של ויחי הוא להבדיל את המסורת שלנו ממסורות אחרות אשר אין להם מקור ברור של רציפות. במילים אחרות, איזה קבוצה היום בעולם יכולה לטעון שהיא הממשיכה של כל אותן מסורות שונות ומשונות שאנחנו שומעים עליהן כתובות איפשהו? כמדומני שרק אנחנו עונים על התנאי הזה וזה לא טענה אד הוק אלא זה גופא הטיעון: ציבור גדול שהוא עצמו השומר של אותה מסורת – להבדיל ממסורת על ציבור גדול שאין לה קבוצה ששמרה על המסורת.