מה נחשב נפקא מינה
נהוג לומר בבדיחותא שכל דבר הוא נפקא מינה לקידושי אישה. הרמב"ם (ממרים ד, ב) אומר שזקן ממרא זה אם נחלק בדבר שזדונו כרת ושגגתו או בדבר "המביא לידי דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת", והוא נותן דוגמא למשל אם נחלקו כמה דיינים יכולים לדון דיני ממונות, זה נפקא מינה לעניין שאם ב"ד כזה (שהם חולקים אם הוא כשר לדיני ממונות) יפסקו שמישהו חייב למישהו כסף והוא ילך ויקדש איתו אישה, ולכן זקן ממרא יהרג על זה.
מה ההבדל בין זה לבין כל דבר שהוא נפקא מינה לקידושי אישה (אם יקדש על תנאי וכו')?, כלומר היכן עובר הגבול?