מליחת בשר הקרבנות

שו”תקטגוריה: עיון תלמודימליחת בשר הקרבנות
מנחם שאל לפני חודש 1

ברמב”ם שבת יא ה פסק שאין עיבוד (ומליחה) באוכלין. במשנה למלך שם הקשה מברייתא במנחות שמביאה דרשה להתיר את מליחת בשר הקרבנות, ואם אין עיבוד בבשר מהו הצורך בדרשה. שם הביא מהשימ”ק לתרץ שמכשיר בכך את הקרבן ולכן יש בזה עיבוד, ונראה שכוונתו שמליחת בשר אינה עיבוד משום שלא נוצר על ידה דבר חדש (רק נוסף טעם), ומליחת הקרבן מחדשת את חלות כשרותו של הקרבן למזבח.
מהרש”ם (בערזאן) הקשה על תירוץ זה מפסק הרמב”ם שהקרבן כשר בדיעבד גם בלא מליחה.
לפי מאמרך החשוב והידוע על החלויות, וכן לפי הדוגמא השגורה בפיך מחלות הסוכה כחלק מהחפצא שלה (סברת הקו”ש), חככתי בדעתי לומר שגם מילוי חובת המליחה כשלעצמה מתקנת ומחדשת בחפצא, כי יש הבדל מטפיזי בין קרבן שנמלח לקרבן שלא נמלח.
האם הרב מסכים?
[עוד נקודה שאשמח לדעת: האם בדבריך על היישים ההלכתיים הללו אתה מתאר את תפיסת חכמים או גם את תפיסתך שלך? גם אתה מניח שהחלויות הן יישים מטפיזיים?]

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

למה זה תלוי בדבריי? גם אם אין מציאות מטפיזית עדיין ניתן לומר שהמליחה מכשירה את הקרבן. ואפילו אם בדיעבד הוא כשר גם בלעדיה היא מכשירה אותו ללכתחילה.
לגבי תפיסתי, זו שאלה טובה. אני לא בטוח. אני כן מאמין בקיומן של אידאות, אבל חלות של אישה ספציפית אינה  אידאה. בכל אופן, אם זו התפיסה ההלכתית אז יש לנהוג כאילו היא נכונה.

יס הגיב לפני חודש 1

[אוצר החכמה חיפוש “עיבוד באוכלין” בספרי שוואדרון]
בספר עין הרועים למהרש”ם ובנו עמוד קנ”א אות כ’ כתוב כך: “העיר על זה לפי מה שכתב הר”ן פרק ג’ דסוכה אי לולב אין צריך אגד לא חשיב מתקן בשאגדו מכיון דאינו מעכב. והרי ברמב”ם פ”ה מהלכות איסו”מ מבואר דמליחה לא מעכבת בדיעבד, אם כן ליכא בזה משום מתקן”.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

גברא אגברא קרמית?

יס הגיב לפני חודש 1

[לי לחשו כמה פעמים, לא יודע לשפוט עד כמה זה נכון ו/או יפה, שגאוני גליציה לכל סברא מביאים ראיה, אבל הראיות שלהם ‘לא תמיד’ קולעות. לכן ‘התפלאתי’ לעצמי איך המהרש”ם מקשה שתיקון מלכתחילה לדיעבד (בדאורייתא) לא נחשב תיקון בלי שהוא מביא ראיה. ובחיפוש מתברר שהוא אכן מביא ראיה (מהר”ן) ועל פניה היא ראיה טובה. אלא שאולי אפשר לחלק בין אגד בלולב שזה עניין נספח משום זה אלי ואנווהו ולכן אין כאן ‘תיקון’ של הלולב ובין מליחה בקרבן שזה מצווה בקרבן עצמו וכן נחשב תיקון. ]

מנחם הגיב לפני חודש 1

אכן כוונתי הייתה לדברי מהרש”ם שצוטטו כאן (ע”י יס, ולא הבנתי מה כוונת הרב במ”ש “גברא אגברא”).
הנחת היסוד שלי (וגם של מהרש”ם, כנראה) הייתה שההלכה שמליחה אינה מעכבת מלמדת על כך שהמליחה אינה דין בקרבן אלא דין במקריב.
הרב כתב לי: “ואפילו אם בדיעבד הוא כשר גם בלעדיה, היא מכשירה אותו ללכתחילה”. כלומר, הרב תופס שהמליחה היא דין בקרבן, רק שאינה מעכבת בו. זה פתרון מצוין, אבל אשמח לדוגמא נוספת לדין בחפצא שאינו מעכב.
[מה שאני ניסיתי, היה ליישב את הבעיה בלי לשנות את ההנחה שהמליחה אינה דין בקרבן.]

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אתה מסביר את הרמב”ם, אז מה יש להקשות מהר”ן?
לא חסרות דוגמאות לדין בחפצא שאינו מעכב. יש דיני סוכה שאינם מעכבים (סכך קודם לדפנות). אפילו אגד בלולב שהוזכר כאן. בקדשים בעינן שנה עליו הכתוב לעכב, ולא סביר שהכל שם דינים בגברא.
אתה כמובן יכול לקבוע שכל מה שאינו מעכב אינו דין בחפצא, אבל אז בהגדרה לא תהיה דוגמה נגדית.

מנחם הגיב לפני חודש 1

תודה רבה.

טירגיץ הגיב לפני חודש 1

[הר”ן עומד על הרי”ף שכתב שכיון שלהלכה לולב א”צ אגד אז אם לא אגד יאגוד ביום טוב. ובד”כ צריך סיבה טובה כדי לאפושי פלוגתא בין הרי”ף לרמב”ם (ובפרט שלקושיה ההתחלתית על מליחה יש גם תירוצים אחרים). אבל לענ”ד כאמור יש לחלק בקל בין זה אלי ואנווהו בלולב לכתחילה שאי”ז תיקון ובין מצוות מליחה בקרבן לכתחילה שהיא כן תיקון]

טירגיץ הגיב לפני חודש 1

(שימשתי בשם יס היוצא מפסוק וכו’ וסליחה על התערובת)

השאר תגובה