מסכת אבות

אמרות כמו "אל תרבה שיחה עם האישה", או לחלופין כללים כמו "על שלושה דברים העולם עומד".

אה, אז למה לא אמרת? שאלה נכבדה ועמוקה. "על שלושה דברים העולם עומד" לרוב השיטות זה דין דאורייתא.
אמנם שיטת השואל בשו"ת צנצנת המן סי' קלוץ שזה מדברי קבלה וספיקו לקולא, אך היא שיטה יחידאה ולית דחששו לה. ומכאן סיוע לבית הריסק שנקטו שהעולם עומד רק על דבר אחד: תיירע, תיירע ותיירע.

נו באמת. איפה הרב למד להתלוצץ ככה? ההתלוצצות הזו עונה על השאלה השנייה, אך לא על הראשונה.
האם יש מעמד הלכתי ל"על תרבה שיחה עם האישה" מעצם העובדה שהיא מובאת במסכת אבות?

נשאלה איפה אתה למדת לשאול קלוץ שיילעס כאלה.
אל תרבה שיחה עם האישה נשמע לך כמו פסיקת הלכה?

לגבי "אל תרבה שיחה עם האישה", לפי הרמב"ם (משנה תורה, שם שם) שזו באמת "מצוות חכמים"! אולם תוספות כותבים שרק "עצה טובה" קמ"ל.

"אל תרבה שיחה עם האישה נשמע לך כמו פסיקת הלכה?"
הרב, כמדומני שלפי הרמב"ם אכן מדובר בציווי של חכמים, גם אם זו אינה פסיקת הלכה במעמד של הלכות אחרות.

@eclecticfortunatelyf4d1b8a498, אני מוחה. הליצנות של הרב היא משהו מיוחד (ע"ע בשו"ת אם ללצים הוא יליץ, סימן לץ)

ציווי של חכמים שאינו במעמד של הלכות אחרות זו הלכה או לא? לדעתי לא. זה לא נשמע כמו הלכה ואינו הלכה. מצוות חכמים זה בעטוי שבהחלט יכול להתפרש כהמלצה של חכמים. ראה מנחות צט ע"א: אינו חובה אלא מצווה.

אם אל תרבה שיחה עם האישה הייתה הלכה, היו חילוקי דעות בין הפוסקים כמה הוא שיעור שיחה וכמה הוא שיעור ריבוי שיחה. מכאן משמע שלא מדובר בהלכה.

זו אינה ראיה. כבר לעיל כתבתי שברור שלא מדובר בהלכה קלאסית (אם זו אכן "הלכה" במובן מסוים).