ברכות שמבוססות על טעות

למה לא לברך? אני בהחלט מברך את הברכות הללו.

אמנם נכון שלדעתי הקב"ה ככלל אינו מתערב בשוטף בעולם, והעולם מתנהל על פי חוקי הטבע והבחירות שלנו, אך אין זה אומר שהברכות הללו מבוססות בהכרח על טעות ולכן יש לבטלן. להבדיל מבקשות בתפילה – שמעוררות אצלי קושי רב יותר משום שכל מהותן היא ציפייה להתערבות אלוקית ולחריגה מן הטבע (שהרי כל מעורבות אלוקית בטבע היא בהכרח נס) – הרי שברכות השבח וההודאה, כמו ברכות השחר או ברכת "הגומל", מובנות היטב גם בשיטתי.

למרות שההתרחשויות היומיומיות, כמו יקיצה משינה או חזרת הכוחות לגוף, פועלות על פי חוקי הפיזיקה והביולוגיה, הרי שאת העולם ואת חוקי הטבע הללו ברא הקב"ה. כאשר קורה לי משהו טוב, זו הזדמנות מצוינת להודות לקב"ה על עצם בריאת העולם ועל החוקיות המופלאה שמאפשרת לנו לחיות ולתפקד.

עקרונית יכולנו להודות לו על הבריאה בכל רגע נתון, אך פסיכולוגית קשה יותר להודות על משהו מופשט באופן סתמי. התחושה הנוחה והטבעית ביותר להודות עולה בנו כשאנו חווים את הטובה בפועל. בדיוק כפי שכאשר אדם נותן לך ספר מתנה, אתה מודה לו לא רק ברגע קבלת הספר, אלא גם לאחר מכן, בכל פעם שאתה קורא בו ונהנה – כך גם הברכות בבוקר הן רגע פסיכולוגי מסוגל להודות לקב"ה על המערכת שהעמיד עבורנו.

מעבר לכך, אני תמיד מסייג שאיני יכול לשלול לחלוטין התערבויות ספורדיות ונדירות של הקב"ה, גם אם בשוטף איננו רואים להן אינדיקציות. לכן, ובצירוף הדין ש"דבר שבמניין דבעינן מניין אחר להתירו", אין לי את הוודאות והסמכות לבטל תקנות חכמים ולשנות את נוסח התפילה. מכל מקום, כאמור, הברכות הללו עדיין תקפות ובעלות משמעות מלאה כהודאה על חוקי הבריאה.