הרב אבינר ויוסף חדד

ומבחינה הלכתית נטו? אפשר סקירה בבקשה?

אתה אמיתי? באמת אתה צריך סקירה על העניין? בשאלתך הבאה אני מניח שתרצה סקירה מדוע 2+3 אינם 17-.

מבחינה הלכתית נטו, הפסיקה הזו של הרב אבינר היא דוגמה קלאסית לעיוורון פורמליסטי ולאיבוד מוחלט של השכל הישר, כפי שקורה לא פעם בבתי המדרש שלנו שמנסים להחיל קטגוריות הלכתיות עתיקות על מציאות מודרנית בלי להבין את טעמן וגדרן.

התורה כותבת לגבי מינוי מלך: ”מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ… לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא“. חז"ל בספרי ובמסכת קידושין (עו ע"ב) הרחיבו את הפסוק הזה מעבר למלוכה לכל תפקיד ציבורי שיש בו סמכות ומרות: ”כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך“. הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק א הלכה ד) פסק זאת להלכה, וקבע שאיסור זה חל על גרים ”ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל… אפילו ממונה על אמת המים“. בהמשך (פרק ו הלכה א) הוא מרחיב את האיסור למנות לשררה גם לגבי גויים.

במאמרי "המעמד האישי של גר: אפלייה או סטטוס חברתי", שאלתי שאלה פשוטה: מה פשר הפסול הזה? כיצד ייתכן שההלכה מפלה גר – שהוא יהודי כשר לכל דבר – ומונעת ממנו להיות אפילו אחראי על חלוקת מים, משימה טכנית שאינה דורשת שום כישורים דתיים? ועוד שאלה, כיצד יתכן שיש פסול לתפקיד שאין לגביו שום דרישות הלכתיות? אם אין דרישות איך ייתכן מישהו שלא מקיים את הדרישות?
טענתי היא שאין מדובר כאן ב"פסול הגוף" מטאפיזי (פסול גנטי או פורמלי באדם עצמו), אלא בפסול ענייני-תפקודי שנולד מתוך מציאות חברתית נתונה. בעבר, מעמדם החברתי של הגרים והגויים היה נמוך, והציבור נטה לזלזל בהם. הגמרא בקידושין מספרת שבשעת מריבה אנשים היו מטיחים בגבאי את מוצאו הגויי. התורה והחכמים הבינו שאם נמנה אדם כזה לתפקיד של סמכות, הציבור לא יישמע לו והוא לא יוכל לתפקד כראוי. זהו פסול תפקודי, בדומה לפסול שפוסל הרמב"ם לגבי קצב, ספר, בלן או בורסקי מלכהן כמלך או כהן גדול – לא מפני שהם פסולים מצד עצמם אלא מפני שאומנותם נקייה והעם מזלזל בהם.

יש לכך שתי ראיות הלכתיות חותכות מתוך המקורות עצמם:
1. הכשר בן גרים שאמו מישראל: גר שאמו מישראל כשר לכל השררות. אם היה מדובר בפסול גנטי או פורמלי מהותי, מדוע העובדה שאמו מישראל מכשירה אותו? הרי הכלל ההלכתי אומר שכשיש עבירה הולכים אחר הפסול, וכשאין עבירה הולכים אחר הזכר (האבא), כך שהבן מבחינת ייחוסו הפורמלי הוא עדיין גר. ההכשר הזה מוכיח שברגע שיש זיקה משפחתית לחברה, המעמד החברתי של הבן משתפר בקהילה והוא יכול לתפקד, ולכן הפסול פקע.
2. מנהגי המקומות בגמרא: הגמרא מספרת שבארץ ישראל ובנהרדעא החמירו מאוד ולא מינו גרים אפילו לתפקידים זוטרים כמו מפקח שוק או מחלק מים, ואילו רבי זירא ורבה בר אבוה היו ממנים גרים לכל השררות במקומותיהם. כיצד איסור דאורייתא משתנה לפי המקום והמנהג? אלא שבמקומותיהם של רבי זירא ורב"א החברה הייתה מתוקנת והתייחסה לגרים בשוויוניות, ולכן שם לא היה חשש לפגיעה בסמכותם והמינוי הותר.

מעבר לכך שהפסול החברתי-תפקודי הזה אינו קיים בחברה שבה מעריכים את האדם לפי כישוריו, קיים מנגנון הלכתי נוסף של "קבלו עלייהו" (קבלת הציבור). בהלכות דיינים ושררות נפסק שאם הציבור מקבל על עצמו מרצון אדם פסול – המינוי שלו תקף ומחייב. במדינה דמוקרטית, שבה השלטון נבחר על ידי הציבור ויונק את סמכותו מהסכמת האזרחים, עצם הבחירה הדמוקרטית מהווה "קבלו עלייהו" קולקטיבי ומכשירה את המינויים.

בנוסף, הצבעה למפלגה אינה מינוי ישיר של שררה על ידי הבוחר הבודד, אלא חלק מכללי המשחק הפוליטיים ליצירת שלטון תקין ומוסרי – שהוא המטרה המרכזית של מוסד המלוכה והשררה על פי הר"ן (לדאוג לתיקון החברתי והמוסרי של המדינה). למנוע הצבעה למפלגה ראויה בגלל פלפול פורמליסטי ירוד כזה זו פשוט איוולת. ולראות במספר 2 של מפלגה שאולי לא עוברת את אחוז החסימה בכנסת שכשלעצמה היא חסרת כל מעמד וסמכות, מנהיג של עם ישראל זו בדיחה.
וכל זאת כשאותן מפלגות עצמן ממנות עבריין שקרן פתולוגי ונואף לראשות הממשלה, ונוטלות חלק בחילול השם שלא היה כמוהו מאז בריאת העולם. אבל לא ייתכן שנצביע למועמד שני במפלגה זניחה שאינו יהודי כשר. סוף סוף, מצאנו בעיה הלכתית בהתנהלותה של המדינה.
וכל זאת במדינה דמוקרטית שלא מתנהלת (תודה לאל) בכלל על פי עקרונות ההלכה, מאמצת מערכת משפטית זרה, ממנה שופטים גויים ועבריינים הלכתיים, פוליטיקאים רשעים ופקידים לא ראויים שמשחיתים את המערכת. ואחרי כל זה מה שמטריד אותו זה שמספר 2 של מפלגה זניחה כלשהי הוא לא יהודי. זה באמת מזכיר את החוט מאריך של הגששים. המדינה נחרבת, ובתוכה היהדות נחרבת עוד הרבה יותר, ומה שמטריד אותו זה שהחוט מאריך הוא בצבע ירוק.

הוא אשר אמרתי: כאחד מאחרוני השוטים.

הנה להנאתך: הקטע המדובר 9:50 והלאה

הרב אתה אמיתי? באמת השווית את זה לשאלה מדוע 2+3 אינם -17?
מזל שבסוף כתבת, לא היה לי מושג. לדעתי גם לרוב הציבור.
אני לא השואל, אגב.

בפשטות, "שום תשים עליך מלך – שיהא מקרב אחיך" זהו עניין עקרוני שמלך של העם צריך להיות חלק מהעם, ואם זהו המצב במלך – אז זהו העניין גם בשאר התפקידים שדרשו חז"ל שהם כעין מלך, ואולי זהו גם שורש הפסול בגר, שהוא עדיין לא לגמרי חלק מהעם, לא כך?
נכון הדבר שקצת תמוה לומר שגם ממונה על אמת המים צריך להיות חלק מהעם, אבל בכל זאת – נראה שהעניין לא פשוט כל כך.

האם כתב שמי שאביו גוי ואימו מישראל נחשב "גר". איני מבין, הרי הוא אינו צריך לעבור הליך גיור? יש לו שם ישראל לרוב הדברים.