התייחסותך
האם זה נוגע לקידושין שקידשת? הוא מדבר על ליפשיץ? יש משהו בדבריו מן ההיבט ההלכתי:
אלו הן דברי הרב המסוים:
להבדיל אלפי הבדלות, אם תורשה לי דוגמא נוספת להבדלי מתודה בהסתכלות ההלכתית, לא כשהבעל פלוגתא הוא קונסרבטיבי, אלא כשהוא פרופ' מהאוניברסיטה העברית. הגשנו עבודה סמינריונית על התזה שלו וכרגע מכין הרצאת זום ומצגת אז חזרתי על החומר. הפרופ' טען שבגלל שבגמרא יש 5 מקומות שחכמים הפקיעו קידושין למפרע עקב בעיות מוסריות\חברתיות (ושם נידון באורך המנגנון הפורמליסטי המאפשר זאת) והפרופ טען שמכאן ניתן לחדש שבמקרה של מסורבות גט נוכל גם להפעיל את העיקרון. אודה שלפני שלמדתי לעומק כמה חודשים את הסוגיה זה היה נראה גם לי בצורה שטחית שיש ממש בטיעון שלו. אבל, אשתף אתכם בכמה ראיות ברורות ששוללות את הקרקע מתחת לתזה שלו- 1) מתוך 5 המקרים בגמרא-2 לא נפסקו להלכה. לשיטתו היה צריך לפסוק אותם מכח ה3 שכן נפסקו שהראו שיש כוח פוטנציאלי כזה בידי חכמים. 2) משנה מפורשת בגיטין שאם אישה נישאה בטעות ע"פ עדות מוטעית והופיע בעלה לאחר מכן תצא משני הבעלים ובניה מהשני ממזרים. כלומר- אפילו בעיגון קשה אין אפשרות להפקיע קידושין. 3) ראשון בשם מהרי"ק, שנפסק ברמ"א להלכה, שאסור להפקיע קידושין אלא רק במקרים שמופיעים בגמרא ולא לבדות מקרים נוספים מליבנו. בין ראיותיו של המהרי"ק זה שאפילו מי שעבר על חרם ר' גרשום מאור הגולה, או אפילו קידש בחייבי לאוין (כמו כהן וגרושה) חייבת גט ממנו. ולא אומרים שהקידושין לא חלו כי רבנן הפקיעו אותם. גם במקרה כזה, מי שילמד את הסוגיה באופן שטחי, יהיה בטוח שהפרופ' הנכבד צודק, ורק הרבנים ה"שמרנים" מפחדים משינויים ולכן שללו מכל וכל את עמדתו. רק אחרי לימוד עמוק של הסוגיה מבינים שאין בכלל התחלה לתזה שלו. הוא הדין, לעניות דעתי, לטענות הקונסרבטיביות. שטחית זה נראה דומה, כשמתעמקים מבינים את ההבדלים. אם אני טועה אשמח שיתקנו אותי.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer