התייחסות לליבסקינד: הצבעה בבחירות לישראלים יורדים

בהחלט אפשר לומר, שגם אם אתה לא שולל זכות הצבעה מחרדים שעוברים על החוק ולא מתגייסים,
כלומר שאי שירות בצבא לא קריטריון שולל לזכות הצבעה – שזהו צעד חריף במונחים דמוקרטיים (שהרי גם עבריינים בכלא מצביעים),
עדיין העובדה שישראלים יורדים מחויבים בגיוס זה סיבה מספיקה בשביל לאפשר להם ולמשפחתם הצבעה.
הבחירות בישראל עוסקות באופן ישיר בעניין זה, היקף השירות, מצב הביטחון, תנאים לחיילים ומילואים וכו'
זיקה ישירה ומוחלטת לישראלים יורדים חייבי הגיוס.

ובאופן כללי, רעיונית, כשמדינה דורשת ממך להקדיש לה 3 שנים מחייך, לכרוך גורלך בגורה דה-פקטו הדעת נותנת שתיהיה לך זכות להשפיע על גורלה, גם אם אתה לא מושפע ממנה במרבית הרכיבים

כתבתי לא פעם שבעיניי זה ממש לא צעד מרחיק לכת. ואכן יש היגיון לשלול זאת גם מעבריינים רגילים (לפחות החמורים). אבל יש הבדל, שכן אצל החרדים זו עבריינות ממוסדת ומאורגנת וקבוצתית. בדיוק כמו שמטילים ענישה קולקטיבית (הריסת בתים) על מחבלים ערבים ולא על יהודים, ובעיניי זו לא אפלייה. זה כלי שמיועד לטפל בעבריינות קולקטיבית.
אכן יש חילוקים שונים. כתבתי צדדים ושיקולים.,

מאיפה השנאה הגדולה שלך לחרדים אתה לא נראה כזה עם הארץ

האם ההצעה לשלול מחרדים את זכות ההצבעה כוללת גם את ניפטריהם, שמנהגם להצביע? מצד אחר, אפשר לכלול אותם בין החרדים החיים, שזכותם להצביע תישלל והיא מובנת, מפני שהטיעון המרכזי בשנים האחרונות כנגד שירותo בצבא הוא, "בחוקותיהם אין אנו מתחשבים וכו", אי הכרה במדינה/ מה שמביא למסקנה שמי שלא מכיר במדינה, אין לו גם זכות להצביע. ואכמ"ל. אבל הנפטרים, יתכן ששייכים עדיין לעידן שבו תירוצים אחרים היו בשימוש, כמו "תורה מגנה ומצלה", או "שבט לוי" וכו', טיעונים שלא כופרים בזכותה של המדינה, אבל כופרים בזכותה לגייס אותם. מה המסקנה מהדילמה הקשה?

השאילה היא בגדר החיוב של נפטר חרדי להצביע, בפשוטו קשה דבמתים חפשי ונמצא שאינו מצווה ועושה ומה דינו.
ואפשר לפרש משום שצדיקים במותם קרויים חיים ואילו אחרים בחייהם קרויים מתים, וכיון שהמתים החיים מצביעים א"א לפטור את המתים דמאי אולמא והי מינייהו מפקת, אי נמי י"ל דכיון שהנציגים הם שלוחי דידן ונודע שיטת הקצוה"ח שיש שליחות למתים לכן חשיב המת כחי, אי נמי י"ל כיון שהמדינה היא אתחלתא דגאולה ועתידים המתים להחיות כל העומד לחיות כחי דמי.
בין כך ובין כך מנהג ישראל תורה היא ונוהגים המתים להצביע בשעות מתות כדי שלא להכשיל כהנים בטומאה, בא וראה מעלת מצות הבחירות שאוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.

נמנו וגמרו, שהמתים מצביעים ועתידים להצביע. בין לסיעתו של הרב מיכי אברהם ובין לסיעתו של איווט ליברמן שעל ארצה ממולדובה. ואין כאן חשש של "ולא" כל יורדי דומה.

ולי הקטן נראה בס״ד שאין שלילה חלה על שלילה והרי הנפטר כבר מעיקרא נשללה זכותו להצביע כדקיימא לן פטירתו היא שלילתו ולכן השלילה המיוחדת לחרדים לא חלה עליו ולכן בוודאי שנפטר חרדי מצווה עליו להצביע כאשר היה באמנה איתו מימים ימימה.

ומעתה יש לדון האם רשאי נפטר זה לקום בתחיית המתים במהרה בימינו אמן, שהרי בשעה שיחיה תיכף תישלל זכותו להצבעה מדין חרדי וצ״ב אם רשאי להפסיד מצווה יקרה זו של הצבעה בבחירות, ואילו לקום בתחיית המתים אינה מצווה כלל. ואמנם בזה יש לומר שיקום בתחיית המתים ורק רגע לפני הבחירות ישוב חיש מהר לעפרו ויצביע ויקום לתחייה בזריזות ויחזור לתלמודו.

ולפי זה בהשקפה ראשונה היה נראה לומר שהנפטר יוכל להצביע ולקום לתחיה ולמות ולהצביע שוב, שהרי גם שלילת זכות ההצבעה בפעם השנייה אינה חלה עליו כדאמרן שאין שלילה חלה על שלילה. ואם כן נפטר אחד יצביע שוב ושוב ויכריע את כולם והדבר נראה רחוק מן השכל. והנראה לי בביאורם של דברים שאיסור על הצבעה שנייה אינו איסור אלא שכלל אין לו יד להצביע בפעם השנייה שכבר נתרוקנה זכותו וכלתה קניינו ואין כאן עניין של שלילה ולכן בוודאי שאף הנפטר אינו יכול להצביע פעמיים, ודו״ק. ועוד יש לומר ששלילת זכות ההצבעה השניה מתחדשת תיכף בהצבעה ראשונה וקדמה לפטירתו השניה ולכן אדרבה שלילת זכות הצבעה שניה חלה ושלילת זכותו כנפטר לא חלה עליה שאין שלילה אחר שלילה.

סברא למה לי? קרא הוא, שהרי המתים החרדים מצביעים על פי "ולא תסור". וקרא "וקמת ועלית" מה עניינו לכאן, אלא מיהו בכלל "ולא תסור", כל שהוא בכלל "וקמת ועלית", ואם תמצי לומר, שלוחו של אדם כמותו, כלומר, כל ששלוחו בגדר "וקמת ועלית", אף הוא בגדר "וקמת ועלית" על אף שעדיין לא הייתה תחיית המתים, בא הפסוק "לא" המתים יהללו יה, "ולא" כל יורדי דומה, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, שעל אף שהוא אינו בכלל "וקמת ועלית", וממילא לא חל עליו "לא תסור" ואם כן מאי אהני לן רבנן, והרי הוא יכול להצביע אפילו לסמוטריץ' רח"ל ולא למי שרבותינו פסקו, להאי גברא רבא ושמינה, גולדקנופ, באים שני הפסוקים ללמדינו שאף על פי כן, מצווה על המתים להצביע. ודוק.

יפה דן יפה הורה ששלוחו של אדם כמותו כלומר המשלח מתחייב בכל חיובי השליח ועל כן מת ששלח שליח כיון שהשליח חייב בקמת ועלית אזי גם המת המשלח חייב, וכל דאלפיה אבוה כוותיה ייליף ואף על גב דאית ליה פירכא. שהרי כיון ששלוחו של אדם כמותו כלומר שלוחו של אדם זה כמו מותו נמצא שגם השליח מת הוא ואם כן אינו חייב בקמת ועלית וכיצד יחייב את המשלח?