טלפון מסונן

מה דעת הרב, על ההתמקדות האובססיסית -הייתי אומר – שעושים החרדים השונים – החסידים והליטאים – על מה שמכונה בפיהם "פגעי הטכנולוגיה". הטלפונים הניידים החכמים. לעיתים נדמה שזה מרכז עולמם הרוחני, מהעדר יכולת השפעה והסברה בדברים שאותם הם רוצים לאסור מלהתפרסם.

נשאלת פה הרי שאלה עקרונית: האם יש ענין לבער מהסביבה כל דבר שיכול להביא אותנו לידי נסיון? אולי נשמיד את כל החזירים, כדי שלא נבוא לאיסור אכילת חזיר?נאסור על יציאתן של נשים לרחוב, או נתיר אותה רק בשעות מסויימות, כדי לא להיכשל באיסור ראיה? וכך על זה הדרך? מדוע הקב"ה לא סינן את תורתו, וכתב "נעשה אדם"? מה היה איכפת לו לשנות אות אחד ולכתוב "אעשה אדם" וכך לא להעמיד את האפיקורסים בנסיון?

מה האובססיה הזו לטלפונים המסוננים? לעיתים, כמו שכתבתי, נראה שזהו כל עולמם.

ושאלה שנשאלת בצידה: מדוע הם לא אוסרים את הטלפון הנייד בכללותו? המכשולים שהחפץ הזה גורם, גם ללא היותו חכם, רחבים מני ים, במיוחד בבית הכנסת, באוטובוס שבו אתה שומע רכילות ולשון הרע מהיושבים בו ומיותר לתת דוגמאות. והתשובה הלא נעימה היא, שעל זה, הם לא רוצים לוותר. את זה, הם עמם צריכים.

על מה שהם יכולים לוותר בתכנים של הטלפון הנייד, על זה הם יוצאים בשצף קצף. אין כאן משום צביעות גדולה?