טענת שלילת בורא יש מאין

הקו האתאיסטי העלה היום פוסט עם טענה שמוכיחה שבורא אינו קיים. רציתי לשאול מה דעתך על הטענה. אצטט ואוסיף קישור לפוסט:

האם המציאות, לרבות הזמן-מרחב, מאז ומעולם היתה קיימת,

או שברגע מסוים היא התחילה להתקיים, לרבות הזמן-מרחב?

נחקור את 2 האפשרויות, ונשלול עם לוגיקה פשוטה את קיומו של בורא המציאות;

אפשרות א׳ = נניח וקיים איזה מין בורא שגרם להיווצרות המציאות – הוא נפרד ממנה, ואינו מוגבל כמובן, ונצח-נצחים קדם לה, כשזמן מסוים חולף עד לנקודה שבה הזמן, מבחינתו, הגיע למצב הבריאה שהוא התחיל אותה, ובעקבות התערבותו, המציאות החלה להתקיים.

במצב העניינים הזה = הזמן לא נברא, אלא היה כבר קיים.

הווה אומר – לא הכל נברא בידי הבורא הנ״ל – עובדה, הזמן התקיים לצד קיומו.

אפשרות ב׳ = נניח וקיים איזה מין בורא שמקיים ביחד עם היותו נצחי, גם את המציאות הנצחית. באפשרות א׳ שקלנו מציאות שלא היתה תמיד קיימת (באופן תלותי לבורא), ובאפשרות זו אנחנו שוקלים מציאות שאמנם תמיד היתה קיימת (כנ״ל – באופן תלותי לבורא).

במצב העניינים הזה, אנחנו מגלים משהו מעניין מאד: הבורא ובריאתו אינם נפרדים, הם מתקיימים לנצח-נצחים בכל הזמנים, יחדיו – בכל יחידת זמן קטנה כרצונכם, הבורא מקיים את המרחב ואת הזמן.

הווה אומר – אותו בורא והמציאות חד-הם. אין שום מובן שלפיו, ׳הבורא׳ הזה, בכלל בורא… הכרחיותה של הבריאה, נגרמת מהכרחיותו של הבורא, ושניהם נצחיים ושניהם אותו דבר.

מי שמתקשה בהבנה של הדבר, שפשוט יהרהר מעט בהגדרה של סיבה ותוצאה: הם תמיד קיימים באופן נפרד זה לזה, וזמן-מרחב קיים ביניהם.

לא משנה אם דעתכם לא נוחה מכך,

המצב המתקבל לפי א׳ = הזמן הוא לא פרי בריאה מלכתחילה.

קיומו של הזמן הוא בבחינת נחיצות מוחלטת – לא הבורא.

המצב לפי ב׳ = אין בריאה נקודה. המציאות (ונניח אם קיים ׳הבורא׳ המזויף הזה), היא-היא הדבר שבבחינת נחיצות מוחלטת (ריקון תוכן הביטוי: ״סיבה לקיומה של המציאות״).

מסקנה: אין בורא.

https://www.facebook.com/share/p/19b7XuDPnD/