יעקב ודינה
ישנו מדרש תנחומא בפרשת וישלח, המבקר את יעקב אבינו על כך, שהחביא את דינה בתיבה בעת שחזר מחרן, כדי שעשיו לא יראנה. המדרש מבקר את יעקב על כך, מפני
שיתכן, ודינה הייתה מחזירה בתשובה את עשיו, ולכן נענש על ידי שדינה נאנסה.
אני יודע את הגישה של הרב על מה שניתן ללמוד ממדרשים, אבל השאלה שלי היא, מה דעת הרב על אלו שכמעט כל אורחות חייהם מעוצבים על ידי לימוד ממדרשים, כולל כאלו שנשמעים ונקראים כאזוטריים, ובכל זאת לא לומדים מהמדרש הזה דבר, וקובעים את אורחות חייהם ההיפך מהלקח שמלמד אותנו המדרש. אי השתתפות בחובות של כלל הציבור, כאשר הטענה המרכזית היא, לא להיות מושפעים לרעה מאורחות חייו של הכלל. הרי זה ההיפך הגמור של הלקח מהמדרש הזה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אני מנסה לדוג מתוך המדרש הזה רק את המינימום הבלתי נמנע, שהסתגרות, ואמירת שלום עלייך נפשי, לא מקובלת על חז"ל, בניגוד גמור לתפיסה של חלקים רבים בציבור. יש תקפות ולקח מהמדרש הזה, לא פחות מהפירוש התועלתי של "תורה מגנא ומצלא".
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer