מטרת המוסר ואבולוציה
קראתי שהרב סובר שמטרת המוסר היא לייצר חברה תקינה.
אם כן הדבר, מדוע יש צורך במוסר אובייקטיבי? ממילא יש אבולוציה שתיטע בנו מנגנון של התנהגות דומה למה שהמוסר מצווה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאלה שלך מבוססת על ערבוב נפוץ ובעייתי בין המישור המדעי-עובדתי לבין המישור הפילוסופי-נורמטיבי. אכן, מטרתו של המוסר היא ליצור חברה מתוקנת. כמו כן, נכון שהאבולוציה יכולה להציע הסבר מדעי לשאלה מדוע התפתחה בנו נטייה אלטרואיסטית, שכן שיתוף פעולה ודאגה הדדית תורמים לשרידות הקבוצה.
אולם, ההסבר האבולוציוני עונה רק על השאלה הפסיכולוגית והביולוגית: כיצד נוצרה בתוכנו הנטייה המוסרית. הוא בשום אופן לא מסביר מדוע המוסר תקף ומחייב אותנו לפעול על פיו. זהו בדיוק "הכשל הנטורליסטי" (או בעיית ה-Is-Ought של דייוויד יום) – אי אפשר לגזור נורמה (מה שראוי וחובה לעשות) מתוך עובדות (כיצד אנחנו בנויים גנטית ופסיכולוגית).
העובדה שהאבולוציה נטעה בי נטייה מסוימת אינה הופכת אותה לחובה מוסרית. האבולוציה נטעה בי גם יצרים ונטיות לדבר לשון הרע, לגנוב או לפגוע באחרים למען האינטרס שלי; האם זה אומר שחובה עליי או ראוי שאנהג כך?. התנהגות חיובית גרידא, שנובעת מאינסטינקט מובנה, אינה מעשה מוסרי. גם כבשה שאינה פוגעת בחברותיה לא נחשבת לישות מוסרית, משום שהיא פשוט פועלת באופן אוטומטי לפי הטבע שהוטבע בה. מעשה מוסרי דורש הכרעה מודעת ורצון חופשי לפעול למען הטוב כשלעצמו (צו קטגורי), ולא היענות עיוורת לדחף שרידותי.
יתרה מכך, אם המוסר הוא רק תוצר אבולוציוני, באיזו זכות אנו שופטים או מגנים אדם שנוהג באופן לא מוסרי (כגון גנב או רוצח)?. הרי מבחינה אבולוציונית, הוא פשוט פרי של מוטציה אחרת, או אדם שבנוי אחרת, שהגן האלטרואיסטי לא התפתח אצלו באותה מידה. אי אפשר לבוא בטענות מוסריות לאדם על סמך המטען הגנטי או המבנה הביולוגי שלו. הפאתוס שבו אנו שופטים ומגנים התנהגות כזו, מוכיח שאנו תופסים את המוסר כאמת אובייקטיבית מחייבת שחלה על כולם, ולא כסתם אינסטינקט או אשליה ביולוגית.
כה דברי המחברת תליט"א
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
הבוט לא הבין את דברי.
לא שאלתי: מדוע המוסר מחייב?
שאלתי: אם מטרת המוסר המחייב היא ליצור חברה תקינה, למה יש צורך במוסר מחייב בשביל זה? הרי יש את האבולוציה שתדאג לבד לחברה תקינה.
גם אני חשבתי כך בהתחלה, אבל לדעתי הוא כן הבין. אנחנו אמורים לבחור בטוב ולא לעשות טוב. יש לנו בחירה, ואם זו הייתה רק אבולוציה יש אפשרות לבחור לפעול אחרת. מושג החובה חשוב, מעבר לעצם ההתנהגות.
הרב טוען שללא מוסר אובייקטיבי האבולוציה לא תספיק בשביל ליצור חברה תקינה? זה קלוש, ולעניות דעתי, הרב רחוק מעמדה זו, אבל אני לא מצליח לפרש את דברי הרב בצורה שונה.
לא הבנתי מה החשיבות שנבחר בטוב, ולא שנעשה טוב מתוך הכרח (או הנאה). ובשפה למדנית: המטרה של המוסר היא דין במעשה, ולא במניע.
כפי שהסברתי, אני אדם עם בחירה. אם משהו היה מוטבע בי בלי תחושת חובה לא הייתי מקפיד לעשות אותו. איני כבשה. מעבר לזה, הקב"ה מצפה מאיתנו להביא לידי ביטוי את צל אלוהים שבנו, וזו עשייה מתוך בחירה. אבל זה כבר לא חלק מהמכשיר לחברה מתוקנת אלא מהתיקון שלנו.
הבנתי.
אני המוסר מטרתו ליצור חברה תקינה, אבל מעבר לכך אני צריך להתנהג בצורה מוסרית מבחירה.
בנוסף, בגלל הבחירה שלנו, בלי מוסר, החברה לא היתה מוסרית (בתוצאה).
תודה רבה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer