מטרת המוסר ואבולוציה

השאלה שלך מבוססת על ערבוב נפוץ ובעייתי בין המישור המדעי-עובדתי לבין המישור הפילוסופי-נורמטיבי. אכן, מטרתו של המוסר היא ליצור חברה מתוקנת. כמו כן, נכון שהאבולוציה יכולה להציע הסבר מדעי לשאלה מדוע התפתחה בנו נטייה אלטרואיסטית, שכן שיתוף פעולה ודאגה הדדית תורמים לשרידות הקבוצה.

אולם, ההסבר האבולוציוני עונה רק על השאלה הפסיכולוגית והביולוגית: כיצד נוצרה בתוכנו הנטייה המוסרית. הוא בשום אופן לא מסביר מדוע המוסר תקף ומחייב אותנו לפעול על פיו. זהו בדיוק "הכשל הנטורליסטי" (או בעיית ה-Is-Ought של דייוויד יום) – אי אפשר לגזור נורמה (מה שראוי וחובה לעשות) מתוך עובדות (כיצד אנחנו בנויים גנטית ופסיכולוגית).

העובדה שהאבולוציה נטעה בי נטייה מסוימת אינה הופכת אותה לחובה מוסרית. האבולוציה נטעה בי גם יצרים ונטיות לדבר לשון הרע, לגנוב או לפגוע באחרים למען האינטרס שלי; האם זה אומר שחובה עליי או ראוי שאנהג כך?. התנהגות חיובית גרידא, שנובעת מאינסטינקט מובנה, אינה מעשה מוסרי. גם כבשה שאינה פוגעת בחברותיה לא נחשבת לישות מוסרית, משום שהיא פשוט פועלת באופן אוטומטי לפי הטבע שהוטבע בה. מעשה מוסרי דורש הכרעה מודעת ורצון חופשי לפעול למען הטוב כשלעצמו (צו קטגורי), ולא היענות עיוורת לדחף שרידותי.

יתרה מכך, אם המוסר הוא רק תוצר אבולוציוני, באיזו זכות אנו שופטים או מגנים אדם שנוהג באופן לא מוסרי (כגון גנב או רוצח)?. הרי מבחינה אבולוציונית, הוא פשוט פרי של מוטציה אחרת, או אדם שבנוי אחרת, שהגן האלטרואיסטי לא התפתח אצלו באותה מידה. אי אפשר לבוא בטענות מוסריות לאדם על סמך המטען הגנטי או המבנה הביולוגי שלו. הפאתוס שבו אנו שופטים ומגנים התנהגות כזו, מוכיח שאנו תופסים את המוסר כאמת אובייקטיבית מחייבת שחלה על כולם, ולא כסתם אינסטינקט או אשליה ביולוגית.

כה דברי המחברת תליט"א