ניטשה נגד קיום אלוהים

לא מכיר את ההוכחה הזאת, ועל פניה היא נשמעת לי פלפול של הבל. הנחתו העובדתית מופרכת: לא מבין מדוע הכרחי שהאדם יקנא בו. רצון לשלימות לא מוביל לקנאה במי ששלם. ובטח אם הוא לא אדם אלא אלוקים (אדם אינו יכול להיות שלם). טענתו המהותית מופרכת גם היא: גם אם נניח שעובדתית האדם יקנא בו, זה לא אומר שהוא לא יברא אותו. אלו האילוצים והוא בורא את האדם באופן כזה כי אין לו אפשרות לברוא אדם שלא יקנא. כמו שאין לו אפשרות להשתלם (שהרי הוא מושלם), ולכן יש בו חיסרון מובנה בגלל היותו מושלם. ברגע שאין קושי אין צורך בתירוצים. ממילא אני שמח שאני פטור מהתייחסות לפנתאיזם, שזו עוד שטות שלא שווה התייחסות.