נעשית לו כהיתר
"כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר" כלומר פוסקים לו ההתלבטויות וההמעטה והוא עושה כמובן מאליו ובכל הזדמנות כאילו אין בזה כלום. מדוע זה קורה? האם זה רק בעבירות שבין אדם למקום כגון לא להניח תפילין או גם בעברות בין אדם לחבירו שהן מצוות מובנות וצודקות כמובן גם בעיני החוטא ואי אפשר שאיננו מכיר בסמכות של האיסור הזה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.