על סגולת פרשת המן

שו"תקטגוריה: אמונהעל סגולת פרשת המן
ה' שאל לפני 8 שנים

בס"ד 

שלום,
מצורפת פרשת המן, שאמירתה הינה סגולה גדולה לפרנסה.
סביר להניח שכבר קיבלתם אימייל או ווצאפ או שיתוף פייסבוקי
שמזרז אתכם לאמר את הפסוקים הנפלאים האלה…
ומבטיח לנו פרנסה.
 
אז שני דברים –
ראשית, מטרת אמירת הפסוקים היא להזכיר לנו
שמקור השפע כולו מאת השם יתברך!
לא אמירת הפסוקים בלבד תפעל כסגולה אלא
האמונה והבטחון כי השם "משביע לכל חי רצון"
יחד עם השתדלותנו, כפי שצווינו –
"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" – 
הם הם שיביאו לפרנסה טובה.
 
ושנית,
אם כבר קיבלתם מעוד מקורות את הסגולה הזו
תשמחו – 
יש עוד אנשים, כמוני, שאתם חשובים להם והם רוצים
בטובתכם. אשריכם!
 
ועכשיו לפסוקים עצמם:
 
אני שולחת לכם את הנוסח שנהוג לאומרו היום –
יום שלישי של פרשת בשלח,
וחכמינו אף הגדילו ואמרו, שכל מי שיאמר את
הפרשה בכל יום, לא תחסר לו פרנסה.
לפני אמירת הפרשה, אומרים את ה"יהי רצון".
 
את הפרשה אומרים באופן של "שנים מקרא ואחד תרגום".
(את הפסוק המופיע בצד ימין יש לומר פעמיים, ולאחריו
פעם אחת את התרגום בארמית המופיע בצד שמאל).
באופן אישי, אני משתדלת לקרוא את פירוש רש"י במקום
הארמית, שאינני ממש מבינה…
וכך מובטח, שבאמת נבין ונפנים את מעלת הבטחון בה'.
 
בע"ה נעשה ונצליח
ובע"ה שפע רב של פרנסה מבורכת!
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

כתבת והזהרת שעלינו להפנים שכל השפע הוא מהקב"ה ולא הפסוקים הם שעושים את הדבר. אני תוהה לעצמי כיצד מתיישבים הדברים הללו עם ההנחיות לומר זאת דווקא ביום שלישי של פרשת בשלח, ודווקא את הפסוקים הללו ולא כל פסוק אחר או אמירה בלשוני שלי שמבקשת פרנסה? ואם אומר את הפסוקים בלי התרגום (שבין כה וכה רוב האנשים לא מבינים), זה גם יועיל? אז חבל על השקעת זמן בתרגום, לא? אפשר באותו זמן לומר את הפסוקים פעמיים (ולהפוך ממש לביל גייטס).
כעת אני תוהה מה עולה מדברייך: האם הסגולה לפרנסה היא אמירת הפסוקים או הפניה לקב"ה? כי אם זו הסגולה אז אפשר לעשות זאת בכל צורה ובכל זמן, לא?
עוד אני תוהה: אם הפרנסה "מובטחת" לנו, כפי שכתבת, אני תוהה כיצד את יודעת את דרכיו של הקב"ה שמעניק פרנסה בשפע לכל מי שאומר משהו ביום ג של פרשת בשלח? ואולי בכל זאת ה"הבטחה" הזאת מעידה על כך שאת רואה בפסוקים עצמם את הגורם ולא בקב"ה…
 
אגב, בדקת האם זה עובד? לקחת קבוצת מדגם וביקורת ומדדת כיצד השתנה מצבם של אלו שאמרו את הפסוקים ושל אלו שלא? האם את חושבת שלאורך ההיסטוריה לא היו עניים שניסו את מזלם ונותרו עניים? 
 
כעת קצת רקע הלכתי, באמת על קצה המזלג. הגמרא בשבועות טו ע"ב אומרת:
רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני היכי עביד הכי והאמר ר' יהושע בן לוי אסור להתרפאות בדברי תורה? להגן שאני .
פירוש: ריב""ל אמר פסוקים להגן על עצמו, אבל הגמרא אומרת שאסור לומר פסוקים בציפייה לרפואה (וכך גם לפרנסה). בפשטות דבר כזה אסור משום אביזרייהו דע"ז, כפי שפסק הרמב"ם הלכות עבודה זרה פי"א הי"ב:
הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכן הקורא על התינוק שלא יבעת והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן, לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך, אבל הבריא שקרא פסוקין ומזמור מתהילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקים הרי זה מותר.
רואים שלהגן מותר אבל להתרפא אסור. ובהקשר של פרנסה מותר לומר פסוקים כדי לא להפוך לעני, אבל לא כדי לצאת מהעוני. אז כדאי לעדכן את הציבור. ראי גם מהרש"א על הגמרא שם.
אמנם יש שרצו להבחין בין ראיית הפסוקים כמרפאים (או מפרנסים) לבין שימוש בפסוקים כדי להתכוין לקב"ה שירפא ויפרנס (ראי חינוך מצווה תקיב), אבל כאמור אם זה רק שימוש בפסוקים כדי לפנות לקב"ה, אז אין לדבר על סגולות בדוקות ומועדים קבועים ופסוקים "מסוגלים". כשמדברים על זה כך כי אז ודאי יש כאן אביזרייהו דע"ז. ובשו"ע יו"ד סי' קעח ס"ח וסי"ב משמע בבירור שהדבר אסור לגמרי בכל אופן. הוא לא מחלק בין כוונות שונות (האם הפסוקים מרפאים או שהקב"ה דרך האמירה). זו דרך עובדי ע"ז ולכן זה אסור בלי קשר לכוונה כמו כל עבודה זרה.
אמנם הרמ"א שם כותב:
הלוחש על המכה או על החולה ורוקק ואחר כך קורא פסוק מן התורה, אין לו חלק לעולם הבא. ואם אינו רוקק, איסורא מיהא איכא. ואם יש בו סכנת נפשות, הכל מותר.
הגה: וי"א דכל זה אינו אסור אלא כשקורא הפסוק בלשון הקודש, אבל בלשון לעז, לא. (רש"י בשם רבו וב"י). ומיהו ברוקק טוב ליזהר בכל ענין, בפרט אם מזכירין השם, שאין לו חלק לעולם הבא (כן משמע מהטור לדעת ר"י). 
מדברי הרמ"א אפשר להסיק שאם אומרים רק את התרגום בלי הפסוקים אולי אין בזה איסור. 
קשה להאמין שהקב"ה יסייע לפרנסה ורפואה של אדם שעובד בשביל זה עבודה זרה, לא? וגם אם מצליחים לעקוף את האיסור ההלכתי, ואולי אין איסור בדבר, עדיין קשה לי לראות שזה באמת יועיל. במקום זה פשוט אפשר לפנות לקב"ה ולבקש מה שרוצים ולא לכשף ולעונן בצורות הללו (אם כי גם על זה לא הייתי בונה, ואכ"מ).
 
אסיים במה ששמעתי פעם מאבי ז"ל. היו במשפחתנו כאלה שרצו אחרי סגולות לפרנסה, ולא ממש עלתה בידם. אבי אמר להם שהוא מכיר סגולה טובה ובדוקה אחת לפרנסה: ללכת לעבוד (את הסגולה הזאת הם לא ניסו משום מה).
 
אני בטוח שהדברים הללו נאמרים ומופצים מכוונה טובה, כפי שעולה בבירור מדברייך לגבי האיכפתיות מהזולת, וזה דבר מבורך בהחלט. גם הדברים שלי נכתבים מאותה מוטיבציה. הסירו מכשול מדרך עמי. אני לא יכול להבטיח שמי שישמע לי יזכה לפרנסה, אבל אני יכול לומר לו שהוא כנראה יינצל מאיסור. ואני מקווה שזכות ההקפדה במצוות תגן עליו שיזכה ללכת לעבוד ולהתפרנס בשפע מהבוס שלו.
 
בהצלחה לכולנו.

מ' הגיב לפני 8 שנים

חן חן על הדברים, שכני הרב מיכי.
זו אתנחתה קלה מהעבודה לעיון קצר בדברי תורה מה שאולי מוציא אותי ידי חובה מאמירת פרשת המן.
רק שבפרשת המן נראה שיש יותר מקום לעולם הרגש עם פניה לקב"ה, דבר שיכול גם לתת מקום לאני שבי להתגדל טיפה ולזכות בטוב נוסף גם במישור הכלכלי.
במקרה הגרוע כפי שאמר לי פעם חבר פרופסור למחשבים, שעבד איתי וגם עמד בראש מוסד אקדמי טכנולוגי, זה משהו שקוראים לו "לילי" לא יועיל גם לא יזיק.

משהו נחמד ששלחו לי וקשור לנושא:

בשנים האחרונות מגלה הציבור הישראלי צמא מפתיע לסגולות ישנות וחדשות. אם אנשים כל כך רוצים סגולות שיושיעו אותם מצרותיהם, מי אנחנו שנבקר אותם.

לתועלת הציבור, הכין הרב חיים נבון רשימה קצרה של סגולות מועילות ובדוקות. ברשימה רק סגולות המופיעות במפורש במקרא או בדברי חכמינו.

"כל הסגולות המוזכרות כאן נבדקו, בידַי או בידֵי אנשים המוּכּרים לי, ונמצאו יעילות להפליא. בדוּק ומנוסה!", כותב הרב נבון.

1. סגולה לפרנסה: ללמוד מקצוע (בראשית ג', יט; קידושין כט ע"א).

2. סגולה לרפואה: ללכת לרופא (בבא קמא מו ע"ב; ברכות ס ע"א).

3. סגולה לאריכות ימים: לנהל אורח חיים בריא (רמב"ם, הלכות דעות ד', כ).

4. סגולה לחתונה: לחפש בת זוג. (קידושין ב ע"ב).

5. סגולות לשלום בית: אהבה, סבלנות וויתור (סנהדרין ז ע"א; בבא מציעא נט ע"א; ויקרא רבה ט', ט).

6. סגולה לפרי בטן: להתפלל לה'. (שמואל א א').

7. סגולה ליראת שמים: ללמוד תורה. (אבות פ"ב מ"ה).

8. סגולה להתעלות רוחנית: לעמול בתורה ובמצוות. (מגילה ו ע"ב).

9. סגולה לתפילה בכוונה: לעמוד לתפילה בכובד ראש. (ברכות פ"ה מ"א).

10. סגולה לאמונה טהורה: לא להאמין בסגולות, אלא בה'. (דברים י"ח, יג).

אבי הגיב לפני 8 שנים

אני חושב שמדובר פשוט בחיזוק התודעה לכך שהפרנסה מהקב"ה, ושיש תלות בינה לבין יראת שמיים. לגבי המועד הקבוע, במאי שנא מ… יום האישה הבינלאומי? אין פה קדושה של יום ספציפי, אלא עצם העובדה שנקבע יום מסוים שבו כולם דנים בכך מסייעת לתשומת הלב.

מיכי צוות הגיב לפני 8 שנים

לבריאות.

השאר תגובה

Back to top button