על שיטת בריסק

שלום לרב מיכאל,
ידועה האמירה של ר' חיים מבריסק כי בלימוד 'לא שואלים למה אלא מה'. דהיינו בחקירה עיונית הם לא שואלים מדוע יש חיוב או קיים דין אלא מה מהות החיוב או הדין (או ביידיש: "מען דארף פארשטיין וואס עס שטייט, ניט פארוואס"). 
אבל אני קצת מתקשה להבין. אם ניקח למשל את החיוב לאכול בסוכה בלילה הראשון, בבריסק בוודאי יחקרו האם החיוב הוא עצם קיום המצווה ויש מצווה עצמאית לאכול בסוכה בלילה הראשון, או שמא האכילה היא סעיף של 'תשבו כעין תדורו' והדירה היא המצווה והאכילה בסוכה היא בסך הכל הביטוי שלה. 
אבל גם ב"חקירה" הזו בשביל למצוא את ה'מה' הייתי צריך קודם לשאול 'מדוע', דהיינו למה בכלל בן אדם יהיה מחויב באכילה בליל סוכות (חוץ מהעניין של הגזירה שווה מחג המצות) או שהייתי מנסח מ'איפה הגיע בכלל העניין של אכילה בלילה הראשון בסוכה' ואז הייתי מגיע גם ל'מה' שהוא יותר עמוק. קשה לי לראות איך אפשר להגיע למהות הדין/החיוב עם שאלה רק של מה? הרי 'מה' חוקר רק מה לפנינו, לא מניין הוא הגיע ומהותו.
בנוסף אתה באופן שאתה לומד מזדהה עם צורת הלימוד הזו? והאם אתה חושב שזו גם דרך העיון של ר' שמעון שקאפ ועוד כמה אחרונים או שזה משהו שהוא ייחודי דווקא לבריסק?