צירוף למניין אדם שמאמין במשיח שקר

יש להבחין בבירור בין עצם האמונה במשיחיותו של הרבי לבין יחס של האלהה כלפיו. התפיסה שרבם הוא המשיח היא כשלעצמה תפיסה לגיטימית, ואולי אף הייתה יכולה להיות נכונה לו היינו זוכים. אין שום איסור הלכתי לטעון על אדם שהוא משיח, ואפילו לטעון על אדם שמת שהוא חי. בעיניי מדובר בסתם טיפשות, אך טיפשות אינה איסור.

הבעיה החמורה מתחילה כאשר האמונה הזו חוצה את הגבול לכדי האלהתו של הרבי ותפילה אליו. מי שמייחס אלוהות לאדם, או סבור שחייבים לעבור דרכו כממוצע כדי להתקשר לקב"ה, דינו כדין עובד עבודה זרה, וממש כמו אותם המכונים "יהודים משיחיים" – אדם כזה ספק אם הוא מצטרף למניין. מי שמזהה אדם עם הקב"ה או מתפלל לאדם, אני לא מתפלל איתו. מעבר לכך, גם לגבי אלו שאינם מאלהים אותו אלא "רק" טוענים שהוא עדיין חי, ציינתי בעבר שמי שחושב שאדם מת הוא חי עשוי להיחשב כשוטה, וכידוע, שוטה אינו מצטרף למניין.

לגבי השאלה המעשית של השתתפות במניין כזה: אני אישית בהחלט נמנע מלהתפלל עמם, הן מסיבות תחושתיות והן מסיבות תפיסתיות, ולדעתי עדיף להתפלל ביחיד. אני לא עושה זאת כסנקציה כלפיהם או כדי לפגוע, אלא גם משום שאני בספק אם הם מצטרפים למניין, ועוד יותר בגלל שאיני חש מצורף איתם. הם כת. קל וחומר כאשר הם מכניסים הוספות לתפילה כמו אמירת "יחי אדוננו".