שאלה בפרק "כלל גדול"
שלום הרב.
הגמ' לומדת בדף ע. מפסוק שאדם ששגג בכמה מלאכות וידע עיקר שבת וידע שהיום שבת- חייב חטאת על כל אב ואב. השאלה היא למה צריך פסוק לדבר כזה? למה מגדירים דבר כזה בתור העלם אחד וממילא מצריכים פסוק כדי לחייב כמה חטאות? לכאורה הסברא הפשוטה היא שיש כאן כמה העלמות (שהרי כל מלאכה היא נתון שונה שהאדם לא יודע) וחייבים חטאת על כל העלמה! כך גם רש"י על המשנה מסביר בפשטות (הריטב"א מקשה את זה אך לא ממש הבנתי את כוונתו ומה שהביא דוגמא מאדם שאכל כמה פעמים חלב, לא הבנתי איך זה קשור לכאן שיש כאן כמה העלמות שונות).
תודה רבה.
בתורה עצמה לא כתובות המלאכות אלא איסור מלאכה בשבת. הפירוט מהי מלאכה הוא מתושבע"פ (או מל"ט מלאכה מלאכת שבתורה או מהמשכן או מסברא. ראה תוס' ומפרשיו ב"ק ב ע"א ועוד). לכן היה מקום להבין שהעושה כמה מלאכות זה ייחשב העלם אחד כמו עושה מלאכה אחת בכמה צורות. למשל מי שעושה אב ותולדה דיליה ויודע עיקר שבת, חייב חטאת אחת. וכך גם בעושה מלאכות הרבה מעין אחת. מדוע? גם כאן נעלמו ממנו שני פרטי הלכה (שהאב אסור ושתולדתו אסורה). אבל החיוב הוא חטאת אחת מפני שזה איסור אחד וחשיב כהעלמה אחת. לגבי כמה מלאכות שונות יש בפסוק חידוש של חילוק מלאכות שכמה מלאכות שונות זה לא כמו אב ותולדה שלו. אגב, ייתכן שגם למסקנה אחרי הפסוק אלו לא כמה העלמות אלא העלם אחד והוי כמו תמחויין שמחלקים באותו איסור ובריטב"א על המשנה הביא מרשב"ם שלגבי נידה ומלאכות שבת גם הימים מחלקים (ולא רק בשגגת שבת כמו שכתב רש"י שם, אלא גם בשגגת מלאכות).
ונראה שהדבר תלוי במחלוקת רש"י ותורי"ד האם מלאכות שבת הם כל"ט איסורים שונים (אלא שלא נמנים ככאלה משיקולי מניין המצוות) או יישומים שונים של איסור אחד.
אני מבין שהריטב"א שציטטת הוא מהגמרא ע ע"א:
חילוק מלאכות מנא לן. פירוש שיהא חייב על כל מלאכה ומלאכה כשעשאם בהעלם אחד, וא"ת ולמה לי קרא דהא כיון דמלאכות משונות וחלוקות זו מזו הן הוה ליה כאוכל חלב ודם בהעלם אחד שהוא חייב שתים, י"ל דאדרבה כיון דשם מלאכה אחת הם ואיסור כולם משום לא תעשה כל מלאכה, הוה ליה כאוכל חלב וחלב בהעלם אחד שאינו חייב אלא אחת.
הוא אומר שעשיית כמה מלאכות היא כמו אכילת חלב כמה פעמים שהוא כמו חילוק תמחויין ולא שאלו כמה העלמות. והן הן דבריי.
נמצאנו למדים שיש שתי אפשרויות להבין את החילוק לחטאות ביודע שהיום שבת ועיק שבת ועשה כמה מלאכות: א. הפסוק לימד שיש כאן כמה שגגות ולא רק אחת. ב. זו שגגה אחת אבל יש כאן חילוק לחטאות כמו תמחויין.
והנפ"מ היא להבנה על מה באה החטאת: האם היא באה על השגגה או על העבירה בתנאי שנעשתה בשגגה. והנפ"מ היא האם מספר החטאות הוא כמספר השגגות (כל העלם מחייב חטאת) או שזה כמספר העבירות (אלא שהשגגות מחלקות את העבירות זו מזו). ובמאמר שכתבתי פעם הבאתי בזה מהאפיקי ים, והצעתי הסבר אחר. והנפ"מ היא לעניין היחס לחילוני שעובר עבירות והכשלתו. ראה דבריי כאן בגוף הטקסט אחרי הערה 17, ובהערה 23 למטה (המערכת קיצצה לי את הדברים. במקור הארכתי יותר):
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer