חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם. דומה למיכי בוט.

שאלות

שו"תשאלות
מיכה שאל לפני 5 שנים

1)לאור מקרים הולכים וגדלים של גילויי עריות בעולם/זואופיליה (וואלה מסתבר שיש אנשים ונשים שנהנים להתעלס עם הכלבים שלהם) אתה חושב שיש סיכוי שבעוד שנים מדינות העולם יכירו בנישואי גילוי עריות או נישואים עם בעלי חיים כלגיטימיים? או שיש גבול כלשהו ששם יש לעצור? כי הרי שום דבר מהנ"ל אינו בעייתי מוסרית, כאם ראוי שהגבול ייקבע על פי ההלכה ודיינו?
2)האם לדעתך גבר עם זקן שלובש שמלה ומשוכנע שהוא נקבה ודורש שכך יפנו אליו הוא חולה נפש? (סליחה על הבוטות)
3)האם אפשר להגיד סוטים על הומואים במצעד הגאווה שבכוונה הולכים בלבוש מינימלי פרובוקטיבי וכן טרנסג'נדרים בעלי שדיים שהולכים שם עם שום דבר מלבד מדבקות על הפטמות ומכנסון?(שוב סליחה על הבוטות)
 


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 5 שנים
1. לא יודע. מעבר לזה, השאלה היא לעניין מה יכירו בזה. 2. זה מונח לא מוגדר. הוא משקף בעיקר ערכים ולא עובדות. דיברתי על כך בכמה מקומות. לכן זה מסור להחלטתך. יש את שאלת הנימוס, אבל גם זה לשיקולך. 3. כנ"ל.

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

י' הגיב לפני 5 שנים

בקשר ל2 ו3, הכוונה היא שכל אחד יכול לבחור מי לדעתו חולה נפש/סוטה? אם כן זה לא מייתר ויכוחים בנושא כי כל אחד יחליט להגדיר את זה אחרת וזה סוג של פוסטמודרניזם/פלורליזם בלי אמת אחת אובייקטיבית כי אין טיעונים. זה מסור להחלטתי וזהו זה.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

ראשית, זו לא שאלה של החלטה שרירותית אלא של דעות. האם לדעתך שמאל וימין זה עניין שרירותי? מה טעם להתווכח על זה? כל אחד ודעתו. אפשר להתווכח גם על דעות (בכמה מקומות הסברתי שזו מהותה של רטוריקה, להבדיל מדמגוגיה).
שנית, יש מושגים שהם באמת נטולי תוכן אובייקטיבי, ועליהם באמת אין טעם להתווכח. תתווכח אם תופעה כלשהי מותרת או אסורה, רצויה או לא, אבל אין טעם להתווכח האם זו מחלה. למשל, האם יש טעם להתווכח האם פלוני הוא גבוה או נמוך? זה תלוי היכן אתה מעביר את הקו.
העובדה שיש מושגים כאלה לא לוקחת אותנו לפוסטמודרניות. פוסטמודרניות היא תפיסה שלפיה כל המושגים הם כאלו (יחסיים, כך שאין טעם להתווכח עליהם).

סנדומילוף הגיב לפני 5 שנים

כלומר הדיון מותר/אסור הוא בינארי והדיון גבוה/נמוך הוא רציף? מה ההבדל המושגי בין המונחים האלה?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

הנקודה היא שגבוה-נמוך זה עניין יחסי (לא דווקא רציף), ולכן לא מוגדר היטב בלי שקבעת קו ייחוס.

סנדומילוף הגיב לפני 5 שנים

לגנוב שני שקלים זה יותר אסור מלגנוב שקל אחד או היינו הך?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

איני רואה את הקשר לדיון שלנו.
לעצם השאלה, נראה לי שיש כאן שני דינים: איסור הגניבה הוא אותו איסור: לקחת בלי רשות משהו שאינו שלך. אמנם ההשלכות על האחר יכולות להיות חמורות יותר, ולכן במובן של הפגיעה בו יש בשני שקלים איסור חמור יותר. אבל זו לא מהותו של איסור גניבה אלא אולי ואהבת לרעך כמוך וכדו'.

סנדומילוף הגיב לפני 5 שנים

סליחה על הניג'וז אבל אני מרגיש שעוד לא קלטתי בדיוק. למה היחסיות היא לא זהה לרציפות. באידאות עם הטקסונומיה פרה/חמור אם היו בעולם עוד אלף יצורי ביניים במעבר פרה-חמור אז היית אומר שיש קוטב חמורי מוחלט וקוטב פרתי מוחלט וההכרעה איפה להעביר קו היא חסרת טעם כמו על גבוה נמוך.
גם בגניבה אפשר לעשות מידרג של רמות בעלות למשל מישהו ראה חפץ הפקר מתי זה נהיה שלו כשהוא רואה כשהוא מכריזשרוצה כשהוא מתחיל לרוץ כשהוא בטווח ד"א כשהוא נוגע כשהוא מזיז כשהוא מרים כשהוא משתמש. לא ברור לי למה כאן יש קו חד וצלול שהחל ממנו יש איסור גניבה מוחלט ולפניו יש היתר גמור, ובמושגים אסנציאליים אחרים זה לא כך. שאלה לא חדה אני צריך לחשוב עוד אבל אולי התשובה תבהיר בכל זאת

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

כשאתה שואל היכן עובר הקו של איסור הגניבה זו שאלה נורמטיבית ובהחלט ניתן לומר שיש עליה תשובה נכונה (גם אם יש חילוקי דעות לגביה). זו גם שאלה של מיקום קו על רצף (פרדוקס הערימה).
אני שואל אותך כאן היכן לדעתך עובר קו האיסור.
אבל השאלה האם משהו הוא מחלה, זו שאלה לכאורה עובדתית אבל למעשה ריקה מתוכן. אתה יכול לשאול האם דברים אלו מותרים או אסורים אבל לא האם הם מחלה. זו לא שאלה של רצף ופרדוקס הערימה. אין כאן שחור (משהו שהוא ודאי מחלה) ואולי גם לא לבן (משהו שוודאי אינו מחלה. אם כי כאן אולי ניתן לומר שאדם נורמלי שלא לוקה בכלום זה ודאי לא חולה. אבל גם על זה ניתן להתפלפל).
השאלה האם מישהו הוא גבוה, גם היא לא בעיה של רצף אלא של קביעה יחסית. זה לא בדיוק אותו דבר. כך למשל ניתן לנסח אותה גם על ציר גבהים דיסקרטי, וגם שם אומר לך שאין לה מובן.
אני לא מבין מה לא ברור כאן.

סנדומילוף הגיב לפני 5 שנים

למען האמת גם אני לא יודע מה לא ברור לי
א. נורמה היא אידאה כמו כל אידאה אחרת. אם אפשר להעביר קו ממתי מתחילה הנורמה אז אפשר גם להעביר קו מתי חלה אידאת הגובה.
ב. ואם אשאל על מחלה שאלה נורמטיבית מי ראוי לקבל מימון ציבורי לתרופות (נניח ומוסכם שראוי לציבור לממן עזרה רפואית לחולים). אז פתאום כן יהיה אפשר להגדיר מחלה? כל נורמה תלויה במצע עובדתי (כמו שגניבה תלויה בהגדרת בעלות) אז אי אפשר לעשות הבחנה בין נורמות לעובדות-מטפיסיות אלא צריך להבחין בין סוגים של עובדות מטפיסיות.
לא אשאל עוד לפני שאחשוב

סנדומילוף הגיב לפני 5 שנים

(לצורך העניין התכוונתי רציף גם לציר דיסקרטי. העיקר שצריך להעביר קו, לא משנה אם זה רציף או לא. למרות שנראה לי שתמיד בציר דיסקרטי יש גם רציפות)

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

לא נכון. אם תאמר לי לעניין מה אתה רוצה להגדיר גובה אז ניתן לדבר על מיקומו של הקו. זה בדיוק ההבדל. לדבר על השאלה האם מישהו גבוה בלי לומר לעניין מה, זהה דיון שרירותי וחסר מובן.
כמובן שגם אם תאמר לי לעניין מה אתה צריך את ההגדרה, לא בטוח שתהיה תשובה חד משמעית ועוד פחות בטוח שהיא תהיה מוסכמת. אבל כאן יש משמעות לדיון.
באשר להנחתך שכל נורמה תלויה במצע עובדתי, זה נכון. ועדיין לפעמים אין טעם לדון במצע העובדתי שלא בהקשר של הנורמה. בעניין דומה, סיימתי רק כעת דיון מעניין עם רופא על קביעת רגע המוות. הוא טען שחייבים להתחיל את הדיון הנורמטיבי (על קצירת איברים ועוד) מהקביעה העובדתית, ואני טענתי שהקביעה העובדתית היא דיון ריק. רק אחרי שתאמר לי לעניין מה אתה מתעניין בהגדרה הזאת, יהיה טעם לדון בה (וגם אז לא בהכרח נגיע למסקנות, ובטח לא למסקנות מוסכמות). שם זה כן מתקשר לרציפות, אבל תחושתי היא שלא באמת. הבעיה אינה היכן עובר הקו על הרצף אלא שאין קו כזה. הקו הוא תלוי הקשר (נורמטיבי). ודוק היטב.

סנדומילוף הגיב לפני 5 שנים

תודה

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה