פלורליזם ואוטונומיה בהלכה – מעשה ריו"ח בן החורנית

הודעת פתיחה של הרב

פלורליזם ואוטונומיה בהלכה – מעשה ריו"ח בן החורנית

נשלח ב-22/6/2008

| |

פלורליזם ואוטונומיה בהלכה – מעשה ריו"ח בן החורנית

הגמרא בברכות יא ע"א עוסקת במחלוקת ב"ה וב"ש לגבי הטייה בק"ש של ערבית. לאחר מכן היא מביאה את מחלוקת האמוראים, בין רב יחזקאל לבין ר' יוסף:

תני רב יחזקאל: עשה כדברי בית שמאי – עשה, כדברי בית הלל – עשה. רב יוסף אמר: עשה כדברי בית שמאי – לא עשה ולא כלום.

את המחלוקת הזו, שמתרחשת דורות אחרי שאנשי שני הבתים כבר אינם בעולם, אפשר להבין בשתי צורות:

– המחלוקת היא האם נפסקה ההלכה כב"ה או לא. זה כמובן בניגוד לגמרא על פסיקת בת הקול.

– המחלוקת היא האם גם לאחר שנפסקה ההלכה כב"ה (כבת הקול), עדיין ניתן לעשות כב"ש (אולי מי שסובר כמותם, או מי שמשתייך לבית שמאי- זה כבר לא רלוונטי בתקופת האמוראים).

די ברור שהמחלוקת אינה עוסקת רק בהטייה בק"ש, אלא באופי הכללי של מחלוקות ב"ה וב"ש, שהרי מייד לאחר מכן מובאת ראייה שמביא ר' יוסף לשיטתו, והיא עוסקת בישיבה בסוכה (כלומר במחלוקת אחרת בין ב"ש וב"ה):

דתנן: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית – בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. אמרו להם בית הלל לבית שמאי: מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית. מצאוהו שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, ולא אמרו לו כלום. אמרו להם: משם ראיה? אף הם אמרו לו: אם כן היית נוהג, לא קיימת מצות סוכה מימיך.

המעשה מדבר על הדור הצעיר של ב"ה וב"ש, שדנו במעשה שנעשה ע"י דור מבוגר יותר של שני הבתים. כלומר יש כאן שלושה שלבים היסטוריים: המחלוקת האמוראית. המחלוקת המקורית של זקני ב"ה וב"ש. והמחלוקת של צעירי ב"ה וב"ש.

בקריאה ראשונה נראה שהראייה התבססה על כך שב"ש לא העירו מאומה, ומכאן שגם הם הבינו שנפסקה הלכה כב"ה, וקיבלו שיש לנהוג כב"ה. זו ראיה לשיטת ר' יוסף. אך לאחר מכן נדחית הראיה בקביעה שיש טעות במעשה: ב"ש כן מחו על התנהגות כב"ה.

לפי קריאה זו, המחלוקת האמוראית מתפרשת באופן הראשון (=כלומר שהמחלוקת היא האם נפסקה הלכה כב"ה או לא), ולמסקנה הראיה נדחתה, והמחלוקת האמוראית נותרת בעינה.

אך כשקוראים ביתר דקדוק רואים שמי שתיקן את תיאור המעשה לא היה ר' יחזקאל, אלא ב"ש (הצעירים) עצמם. הלשון היא "אמרו להם: משם ראיה?", כלומר הדוברים הם ב"ש כלפי ב"ה, ולא ר' יחזקאל כלפי ר' יוסף. אם כן, ציטוט המעשה שמובא כראיה כולל גם את התיקון למעשה שהיה בדור המבוגר. הראיה היא מהמעשה שלאחר התיקון. יתר על כן, אין לראיה הזו דחייה בגמרא. כלומר ר' יוסף נמצא צודק לאור מסקנת המעשה.

ברור שאין במסקנת המעשה הזה שום ראיה לגבי השאלה האם נפסקה הלכה כב"ה או לא (ובודאי לא ראיה לכך שאכן נפסקה הלכה כמותם, כדעת ר' יוסף). אם כן, עלינו להבין את מחלוקת האמוראים באופן השני (לגבי השאלה האם כיום ניתן לנהוג כב"ש אף שנפסקה הלכה כב"ה).

כעת השאלה היא מה הראיה? לכאורה מה שעולה מכאן הוא שבהתחלה צעירי ב"ה טענו שזקני ב"ש לא מחו, ומכאן שהם הסכימו שהלכה כב"ה, או שלפחות ניתן לנהוג כמותם. אך למסקנה צעירי ב"ש עונים שזה לא נכון, וזקני ב"ש כן מחו.

מה ניתן ללמוד מכך שהם מחו? לכל היותר שהם החזיקו בדעתם שלהם, וחשבו שמי שנוהג שלא כמותם לא עשה כלום. אבל מה ניתן ללמוד מכאן לעניין מחלוקת האמוראים, שמתרחשת שנים רבות אח"כ? הרי שם השאלה נוגעת לשלב אחרי שהוכרעה מחלוקת ב"ש וב"ה!

רש"י על אתר מסביר שאנו לומדים שכמו שב"ש הקפידו שמי שעשה כב"ה לא עשה כלום, כך גם ניתן להסיק שב"ה הקפידו שמי שעשה כב"ש לא עשה כלום. ומכאן ראיה לר' יוסף.

אם כן, ברור שרש"י למד את מחלוקת האמוראים באופן השני, וכנ"ל. לכל הדעות נפסקה הלכה כב"ה. והמחלוקת האמוראית היא בשאלה כיצד לנהוג כיום אחרי הפסיקה (ולא האם יש פסיקה, שהרי לזה כלל אין ראיה מהמעשה). ולכך הובאה ראיה ממחאת ב"ש.

ועדיין לא ברור מדוע זה רלוונטי למחלוקת האמוראים? הרי שם השאלה היתה האם אנחנו כיום, אחרי הפסיקה, יכולים לנהוג כב"ש? הראיה מוכיחה שב"ש עצמם סברו כמו עצמם ושללו הנהגה כב"ה. מדוע זה מוכיח משהו לגבינו?

יתר על כן, לא ברור כל המהלך. כיצד יש מקום למחלוקת האם ניתן לנהוג כב"ש, כאשר לכל הדעות מוסכם שנפסקה הלכה כב"ה? מה המשמעות של פסיקת ההלכה אם גם לאחריה אפשר עדיין לנהוג כב"ש?

כאן אציע הצעה: אולי ההלכה נפסקה רק לגבי מי שאין לו עמדה משלו. אבל מי שבעצמו סובר כב"ש, לדעת ר' יחזקאל ודאי יכול לנהוג כב"ש. ועל זה חולק ר' יוסף. לדעת ר' יוסף משנפסקה הלכה כב"ה שוב אין מקום להתנהג כדעתנו שלנו.

אבל אם אכן זו המחלוקת האמוראית, אז מה הראיה מדברי ב"ש עצמם? הרי מה שמוכיחים משם הוא שב"ש עצמם שללו את ההנהגה כב"ה, וזה הרי ברור. הם עצמם סוברים כב"ש, וממילא לדעתם העושה כב"ה לא עשה כלום. אך מה לזה ולשאלה מה אנחנו אמורים לעשות כיום כשיש לנו עמדה משלנו ביחס למחלוקת שנפסקה? זוהי שאלה אחרת לגמרי.

כידוע, תוס' על אתר משנה את המהלך, ולשיטתו יש קשיים גדולים לא פחות. אבל כדי להתמקד אני מתחיל בדיון על שיטת רש"י. לאחר מכן ניתן להסתעף. אשמח אם לא ניכנס עדיין לשיטתו אחרות, אלא אם יש בהן כדי להבהיר את שיטת רש"י.

_________________

קיצור הכותרת

מקור (פורום "עצור כאן חושבים"): http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2433224