בינה מלאכותית – שיעור 13 – הרב מיכאל אברהם

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, אז אני אתחיל, אני אתחיל קודם כל בסיכום קצר של מה שעשינו פעם קודמת. קיבלתי קצת פידבקים שכדאי לעשות שם טיפה סדר, כי היה קצת אולי מהר או לא מוכר לחלק מהאנשים. ושוב, לחלק מכם זה ודאי טריוויאלי ואז אני מתנצל, אבל אני כן רוצה ליישר קו כדי שאפשר יהיה להבין את זה יותר טוב. אז תראו, אני אעשה את זה ממש בקצרה, אני לא אחזור כמובן על הכל, אבל אני כן אנסה לתמצת את זה. תראו. אתם לא רואים את זה? שניה. תסתכל על שני הדברים האלה כי הם מייצגים בצורה הכי טובה את העניין. תראו, יש לנו פה מעגל חשמלי. פה יש סוללה, פה יש מנורה, נורה, ואלה שני מתגים. אוקיי? עכשיו תחשבו שיש לי שני קווים שנכנסים לתוך המתגים האלה. המתגים כרגע פתוחים. עכשיו יש פה חוט חשמלי שנכנס לתוך המתג הזה ועוד חוט חשמלי שנכנס לתוך המתג הזה. אוקיי? עכשיו אני אומר, אם החוט החשמלי הזה מוביל מתח, נגיד חמישה וולט, אז הוא סוגר את המתג. אם יש שם אפס וולט, המתג פתוח. אוקיי? יש שני מצבים, אפס וולט או חמישה וולט. בסדר? וזה מה שיקבע אם המתג סגור או פתוח. עכשיו אנחנו נניח לצורך הדיון שאפס וולט זה אפס וחמישה וולט זה אחד בשפה הבינארית שלנו. אוקיי? אז בעצם מה עושה המעגל הזה? המעגל הזה בעצם אומר ככה: מתי הנורה תדלוק? מתי שאחד מהמתגים סגור, נכון? אם אחד מהם סגור, או שניהם סגורים, הנורה תדלוק. הנורה לא תדלוק מתי ששניהם פתוחים, במצב שמצויר כרגע. אוקיי? מה זה אומר? אם נסתכל עכשיו על שני החוטים שנכנסים לתוך המתגים, אז נגיד ששני החוטים האלה לא מכניסים מתח. אפס וולט בשני החוטים. שני המתגים נשארים פתוחים, התוצאה היא נורה כבויה. נורה כבויה הפרשנות שאנחנו נתנו לה היא אפס. נורה דולקת זה אחד. אז אם נכנס אפס ואפס לשני המתגים, התוצאה היא אפס. אם נכנס אחד לפה ואפס לפה, אז המתג הזה ייסגר וזה יישאר פתוח, הנורה תדלוק. כן. כן. כי יש פה מעגל דרך המתג התחתון. לכן אם זה אחד וזה אפס, הנורה אחד. מה יקרה אם זה אפס וזה אחד? גם אחד, נכון? הנורה תדלוק כי המעגל נסגר מלמעלה. מה קורה כששני המתגים נסגרים? זאת אומרת שבשניהם נכנס אחד? אז גם הנורה תדלוק דרך שני המעגלים האלה, נכון? אז מה זה אומר בעצם? שיש לי קשר בין שתי הכניסות לבין היציאה. נגיד זה הפלט, והכניסות זה הכניסה לפה והכניסה לפה. אז יש לי אם שתי הכניסות הן אפס, התוצאה היא אפס, אם אחת הכניסות היא אחד, התוצאה היא אחד, אם שתיהן אחד התוצאה היא אחד. שזה בדיוק הפעולה של או, נכון? או זה או זה או זה, הפעולה הזאת היא בעצם בדיוק מה שמתואר במעגל כאן. זה מובן? מישהו לא מובן? מי שלא שיגיד, כי מי שכן מובן אז בסדר, אבל אני לא רוצה שתאבדו אותי, כי זה חשוב לי, הדברים נורא בסיסיים, אבל את הדברים הבסיסיים האלה חשוב לי שנבין לפני שנתחיל לדבר קצת על המשמעויות. אוקיי, אז זה מעגל אחד. המעגל השני, נסתכל על זה. זה נקרא חיבור מקבילי, אתם רואים זה המתג הזה נמצא במקביל למתג הזה, זה חיבור מקבילי. פה יש חיבור טורי, למה? כי שני אלה נמצאים בטור אחד אחרי השני. עכשיו תחשבו עוד פעם, יש שני חוטים נכנסים לשני המתגים, אחד סוגר את המתג, אפס משאיר אותו פתוח. אוקיי? בוא נעשה את החשבון עכשיו. אם שני המתגים סגורים, מה יקרה לנורה? תדלוק.

[Speaker C] תדלוק, נכון?

[הרב מיכאל אברהם] אם אחד מהם פתוח ואחד סגור? היא תכבה. הנורה כבויה. אם שניהם פתוחים? גם כבויה. איזה פעולה זו? גם. פעולת גם, נכון? גם, אני צריך ששני אלה יהיו דלוקים כדי שהנורה תדלוק. זאת אומרת רק שהקלט הוא אחד ואחד, התוצאה היא אחד. בכל קלט אחר התוצאה היא אפס. נכון? עכשיו תבינו שהמעגל הזה הוא למעשה מחשב. הוא מחשב מאוד מאוד פשוט שמבצע פעולה לוגית אחת. במקרה הזה זה פעולה לוגית של גם, במקרה הזה זה פעולה לוגית של או. אוקיי? אז בעצם אתם יכולים לראות כבר. פעולה של אור. איך זה קורה? אם אני נותן פשר למתח שנכנס למעגל, פשר לוגי, אני אומר המתח מייצג את האפס או אחד, כן אפס או חמישה וולט מייצג את האפס או אחד. הנורה דולקת מייצג פלט שהוא אחד, לא דולקת מייצגת פלט שהוא אפס. אוקיי? וונס נתתי את הפשר הזה לתופעות החשמליות שמשחקות כאן, אני יכול לראות את הדבר הזה כמחשב. מחשב שעושה חישוב של פעולת אור. אוקיי? אז אם אני רוצה עכשיו יש לי משפט מורכב A אור B. עכשיו אני רוצה לדעת מתי המשפט המורכב הזה הוא נכון. אוקיי? התשובה היא הוא נכון כש-או A נכון ו-B לא, או כש-B נכון ו-A לא, או כששניהם נכונים. אתם מבינים שהמעגל הזה מייצג בדיוק את הפעולה הלוגית של האור. זאת אומרת יש לנו פה בעצם מחשב שמבצע עבורנו את הפעולה הלוגית של אור. אור זה או באנגלית, כן. אז המעגל הזה מייצג בדיוק באותה צורה את הפעולה הלוגית של גם. כי שתי הכניסות שתיהן צריכות להיות נכונות כדי שהתוצאה תהיה נכונה. זה בדיוק התכונה של המשפט המורכב גם. זאת אומרת אם אני אומר נגיד גם עכשיו לילה וגם הדלת פה סגורה. אוקיי? עכשיו אני שואל מתי המשפט המורכב הזה הוא נכון? הוא נכון אך ורק כשגם נכון שהדלת סגורה וגם נכון שעכשיו לילה. אוקיי? רק במקרה ששני המשפטים שמרכיבים את המשפט המורכב שניהם נכונים, רק אז המשפט המורכב גם הוא נכון. אז אתם מבינים שהמעגל הזה עושה את החישוב הזה. זאת אומרת המתג הזה יבטא אם הדלת סגורה או לא. אם הדלת סגורה אז סגור המתג, אם הדלת פתוחה הוא פתוח. עכשיו לילה המתג סגור, עכשיו לא לילה המתג פתוח. עכשיו אתם מבינים שזה בסך הכל עושה פעולת חישוב של מה שאנחנו עושים בראש כשאנחנו מנסים לחשוב האם המשפט המורכב נכון או לא נכון. אפשר לייצג את זה על ידי המעגל שמתואר כאן. עד כאן זה בסדר, ברור? עכשיו בשלב הבא עברנו לחישוב שהוא לא זה חישובים לוגיים. אפשר לעשות את זה לכל הפעולות הלוגיות, זה דוגמאות אבל אתם מבינים את העיקרון, נראה לי מספיק להבין את העיקרון. כל פעולה לוגית אפשר לעשות בצורה כזאת. עכשיו אני רוצה לעבור לפעולות אריתמטיות, זאת אומרת פעולות של חישוב, לא פעולות לוגיות. בפעולות חישוב אני רוצה נגיד לחבר מספרים, לחסר מספרים, להכפיל מספרים וכן הלאה. אז מה שעשינו בפעם הקודמת ניסיתי להראות איך באמצעות מעגלים, שני המעגלים נגיד מהסוג שהראיתי לכם עכשיו, אפשר לבנות מחשב שמחבר מספרים. איך עושים את זה? בואו ניזכר רגע. רגע. הנה. בסדר, איך עושים את זה? אז תסתכלו. אנחנו יודעים איך אנחנו רוצים לחבר מספרים. אם זה אפס, שני אלה זה הקלט ופה זה הפלט. אפס ועוד אפס התוצאה היא אפס ואין שארית. אפס ועוד אחת התוצאה היא אחת ואין שארית. אחת ועוד אפס התוצאה היא אחת ואין שארית. אחת ועוד אחת זה בעצם שתיים, אבל בבסיס שתיים זה עשר, דיברנו על זה בבסיס בינארי, אז זה בעצם אומר שהתוצאה היא אפס והשארית היא אחת. אחת עובר לספרת העשרות. אוקיי? אז זה הטבלה שאותה אני רוצה לממש. עכשיו איך אני בונה מעגל חשמלי שיעשה לי את החישוב של החיבור הזה? זה נקרא האף-אדר, כן מחבר חלקי או חצי מחבר. אוקיי? אז תראו, פה זה בעצם בנוי כאן. אני רוצה עכשיו לעשות, שני אלה זה הקלט, אתם רואים פה נכנס הקלט אינפוט אחד ואינפוט שתיים. אוקיי? זה בעצם שתי הספרות שאתם רואים פה, אפס ואפס, אפס ואחת, אחת אפס ואחת אחת. הם נכנסים פה, זה מתח של אפס וולט או של חמישה וולט, זה מייצג את האפס או את האחת. אוקיי? עכשיו מה זה עושה? זה מה שעושה המעגל הזה, הקופסה הזאת. כן, זה נקרא שער לוגי. אוקיי, אז זה אקסור גייט, זה שער של אקסור, זה בעצם הפעולה שאותה עושים. עכשיו אני רוצה גם את השארית. את השארית אנחנו מכירים כבר, אפילו לא צריך לקרוא לזה בשמות. נכון? השארית זה הטור הזה. זוכרים איזה פעולה זאת? לאפס ואפס זה נותן אפס, לאפס ואחד זה נותן אפס, לאחד ואפס זה נותן אפס, לאחד ואחד זה נותן אחד. איזה פעולה זאת? אנד. אנד, נכון, גם. אוקיי, אז עכשיו הזה זה אנד גייט. אתם רואים? זה שער גם והוא נותן לי את הקרי, את השארית. אתם מבינים שמה שעשינו פה, לקחנו את שני המעגלים החשמליים שהראיתי לכם קודם ובנינו מהם מחשב שיודע לחבר ספרה אחת. זאת אומרת ספרה ועוד ספרה. אוקיי? מה עושים עכשיו כדי לחבר כמה ספרות? אנחנו בעצם צריכים לקחת עכשיו את שתי הספרות, נגיד שיש לי אחת אפס אחת ועוד אחת אפס אפס. אני צריך לחבר אותם ספרה ספרה, נכון? אז אחת אפס אחת ועוד אחת אפס אפס נתחיל עם ספרת היחידות. אז אחת ועוד אפס. אחת ועוד אפס משתמשים בזה כדי לחבר אותו. אוקיי? אחרי זה ספרת העשרות. אפס ועוד אפס. עוד פעם, מכניסים ליחידה אחרת כזאת, מחברים אותם. אבל עכשיו ייכנס גם השארית, כי יכול להיות שבאה לנו עוד שארית מקודם. ואז עוברים לספרת המאות ועוד פעם עוד יחידה כזאת שמחברת את ספרת המאות. וזה בעצם אחת היחידות שעושה את זה. כן? אתם רואים פה נכנס כבר אינפוט אחד, אינפוט שני והקרי מהחיבור הקודם. אוקיי? וזה בעצם עושה את הפעולה, מוציא סכום וקרי. אוקיי? עכשיו תיקחו יחידה כזאת עבור כל שתי ספרות ותוכלו לחבר כל שני מספרים. זה כבר ממש מחשבון. זה כבר לא סתם מחשב פרימיטיבי כמו שתיארתי לכם פה, זה מחשבון. אתם יודעים לבנות מחשבון עכשיו. המחשבון הזה יודע לחבר כל מספר שאתם רוצים. עכשיו יותר מזה, אם אתם יודעים לחבר אתם גם יודעים להכפיל, נכון? כי מה זה להכפיל שש כפול שלוש? זה לחבר את שלוש עם עצמו שש פעמים, נכון? אז בעצם אם אנחנו יש לנו מחשב שיודע לעשות חיבורים, יש לנו גם מחשב שיודע להכפיל. עכשיו אם נצליח לעשות משהו הפוך אז כמובן יש לנו גם מחשב שמחלק. ניקח את האאוטפוט ונעביר אותו אחורה, ניצור ממנו את האינפוט. אוקיי? אז בעצם אנחנו יודעים לחלק. אני כמובן עושה את זה בצורה מאוד סכמטית ופשטנית, אבל אני רוצה להראות לכם שבעצם מה שראיתם עד כאן אתם יודעים לבנות מחשב עכשיו ברמה העקרונית. לא, אתם לא צריכים שום דבר חוץ ממה שראינו עד עכשיו. זה כל הגאוניות של הדבר הזה. זאת אומרת אנחנו לוקחים כמה פעולות נורא נורא פשוטות ומהרכבות שונות שלהן אנחנו בונים את הפעולות הכי מורכבות שיכולות להיות. ויש אפילו משפטים במתמטיקה איזה סוגי פעולות אפשר לעשות עם הפעולות הבסיסיות האלה וזה מגיע לפשוט כל פעולה כמעט. זאת אומרת משפטי טיורינג ומכונת טיורינג שלזה אני כבר לא אציג לכם עם זה, אבל אבל שמה יש משפטים שממש מראים שעם הכמה פעולות הפשוטות האלה אתם יכולים לעשות כל חישוב שאתם רוצים מכל סוג שהוא. אוקיי? זה כבר באמת נשמע מאוד מרחיק לכת ואני רוצה להשתמש בהבנה הזאת כתשתית, כי מכאן והלאה אני כבר לא אתאר את הפרטים. אבל אני כן היה חשוב לי שתראו את הבלוקים הבסיסיים האלה איך אנחנו מגיעים מהם למחשבים. אוקיי? רגע שנייה אחת. עכשיו אני רוצה להראות לכם המשך של העניין הזה והפעם באמת לא בפרטים, אבל כדי שתקבלו את הרעיון. אז תראו, בעצם עכשיו אני אמשיך הלאה וכרגע עוד פעם יכול להיות שחלקכם אולי לא מכיר מה זה נגזרת ואינטגרל, זה לא חשוב לי. זאת אומרת, אבל יש פעולה מתמטית שהיא כבר יותר מורכבת מחיבור או חיסור וכפל וכדומה, הרבה יותר מורכב וזה נקרא נגזרת ואינטגרל. לא חשוב לי אפילו כרגע. פה יש נורה, סליחה, סוללה ופה זה בעצם נורות, זה נגד אבל תסתכלו על זה בתור נורות, אוקיי? עכשיו אני אומר ככה, פה אני שם, כל זה זה מילות קוד, לא אכפת לי כרגע אם אתם לא מכירים את זה, אבל אני שם פה קבל. לקבל יש תכונה שהזרם שלו הוא נגזרת של המתח. בסדר? פרופורציונלי לנגזרת של המתח. זה הכל. אני מנצל את זה כדי לייצר עכשיו מעגל חשמלי, אני מכניס פה מתח כניסה, וי אין, מתח כניסה, ואני מודד פה את המתח החיצוני, או במילים אחרות אני מסתכל האם הנורה, זה נורה, האם הנורה הזאת דולקת או לא דולקת. בסדר? לצורך הדיון. ואז הטענה היא שמה שאני אמדוד פה זה הנגזרת של המתח מפה. זאת אומרת אם יכנס פה נגיד הוי אין זה המתח שנכנס, מה הנגזרת? מי שמכיר, פה הנגזרת היא קבועה כי זה קו ישר חיובית. פה הנגזרת היא קבועה שלילית. הפלט יהיה זה. זאת אומרת אם זה הקלט, פה אתם מקבלים את הנגזרת שלו. עכשיו עוד פעם, זה ממש לא משנה אם אתם אפילו לא יודעים מה זה נגזרת, זה לא חשוב. אני מנסה להראות לכם שאנחנו מנצלים תופעה פיזיקלית, קבל כזה שבעצם יש לו יחס מעניין בין המתח לבין הזרם, שהזרם הוא נגזרת של המתח, אוקיי? ואנחנו בעצם אומרים אוקיי, אם נמדוד את הזרם אז אנחנו בעצם יודעים מה הנגזרת של נגיד, למתח פה אנחנו מכניסים פונקציה מסוימת, נגיד הפונקציה הזאת, ואנחנו רוצים לדעת מה הנגזרת שלה. אין בעיה, תסתכלו מה הפלט שיוצא פה, זה הנגזרת של הפונקציה הזאת. הנה, אז בעצם יש לנו פה מחשב שיודע לעשות נגזרת. ואם אתם תשימו פה סליל במקום נגד, אז המחשב הזה יעשה אינטגרציה, לא נגזרת, יעשה אינטגרל. כי בסליל הזרם הוא אינטגרל של המתח, לא נגזרת של המתח. אוקיי? אבל עוד פעם זה מבחינתי זה יכול להיות הכל סינית, זה לא משנה אם אתם לא מכירים את המושגים, אבל אני רק רוצה להראות לכם שהרעיון העקרוני שאותו ראינו על הדברים שאותם אנחנו מכירים, לחבר ספרות או לעשות או וגם, את זה כולם מכירים. אותו רעיון בדיוק קורה בפונקציות המורכבות. זאת אומרת אני יכול בסך הכל לעשות מחשב שגוזר, שעושה אינטגרלים, שזה דברים כבר שאנשים לא יודעים לעשות לבד הרבה פעמים, זה דברים מאוד מסובכים, יכולים להיות מאוד מסובכים. אוקיי? ויש מחשב שיעשה את זה בקלות. אני יכול לבנות את המחשב הזה, הוא יעשה את זה בקלות. אז אם בחיבור המחשב רק יחסוך לי זמן אבל גם אני יודע לבד לעשות חיבור, באינטגרל ובנגזרת המחשב כבר יוכל לעשות דברים שאני בכלל לא יודע לעשות. לא רק לעשות את זה יותר מהר, הוא יוכל גם לעשות דברים שאני בכלל לא יודע לעשות. אוקיי? וזה…

[Speaker E] אבל פה זה בכלל טכנולוגיה אחרת, זה לא מתג שנפתח ונסגר, זה…

[הרב מיכאל אברהם] נכון, אני לכן קפצתי שמה ואני רק מראה את זה בצד, זה לא נמצא על הציר שאני אתקדם איתו. אבל אני רק מנסה להראות… מה?

[Speaker C] הרב אני חייב להגיד לך משהו, השני שיעורים האחרונים האלה זה מחזיר אותי ארבעים וחמש שנה אחורה, אבא שלך לימד אותי. אבא שלי?

[הרב מיכאל אברהם] זכרו לברכה. אוקיי כן.

[Speaker C] הוא לימד אותי ובפעם הראשונה גם

[הרב מיכאל אברהם] אני למדתי את זה אצלו.

[Speaker C] וממנו עד היום אני זוכר מפות קרנו ויישומים והכל, כל והאינטגרל אינטגרל וקבל וסליל, זה מה שאני זוכר. באוניברסיטה חזרתי על זה, זה לא היה כמו שהוא לימד אותי.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי טוב.

[Speaker B] זה קורס ראשון של אלקטרוניקה, כן.

[Speaker C] אבל אני אומר לך בכיתה ט'

[הרב מיכאל אברהם] למדתי את החוברות, את החוברות לטכנאים וכולי אבא שלי כתב לפני שהגיע אליכם לבית ספר. הוא היה אחראי על ענייני החשמל במשרד האנרגיה. אז הוא בחן, הוא בחן טכנאים שהגיעו מחוץ לארץ כדי לתת להם רישיון וכולי, הוא גם כתב חומרי לימוד לקורסים לטכנאים. אז החומרים הראשונים האלה לאלקטרוניקה ספרתית זה חוברות שהוא כתב בעברית.

[Speaker C] איפה לימד?

[Speaker B] ואני…

[הרב מיכאל אברהם] הוא לימד בבסמת בתקופה מסוימת אבל הוא כתב את זה בלי ללמד.

[Speaker C] לא, אני למדתי אצלו בטכנולוגי בבר אילן.

[הרב מיכאל אברהם] כן כן, אבל זה כבר אחרי שהוא כתב את החוברות אבל אני קראתי את החוברות בבית. משם למדתי את זה לראשונה.

[Speaker C] ישתבח שמו.

[Speaker B] אשריך. וכולם למדו את זה, כל מי שלמד באוניברסיטה אלקטרוניקה כולם עברו, הם ישבו על זה.

[Speaker C] אבל זה לא היה לפני ארבעים וחמש שנה, הוא שלט בזה ברמות שאנחנו בקושי הבנו על מה הוא מדבר.

[הרב מיכאל אברהם] בכל אופן,

[Speaker E] אז מה מאחד את שני סוגי המחשבים האלה לאחד? זה בכל זאת נראה…

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, אני אסביר, עכשיו אני עושה את האיחוד. תראו, מה שראינו עד עכשיו זה בעצם לא המחשב שאתם מכירים. לא שומעים, לא שומעים. מה? לא שומעים אותי?

[Speaker E] קודם הרב נשמע ששמעו.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, רגע אני אעשה גם את הספוטלייט הזה. אוקיי. מה שבעצם ראינו עד עכשיו, זה מה שנקרא מחשב אנלוגי. נדמה לי שהיום אפילו כבר לא לומדים את זה, אני חושב. אבל פעם למדו את זה. כשאני עוד הייתי באוניברסיטה אז למדו את זה. מחשב אנלוגי זה בעצם מחשב שמבוסס על אנלוגיה. זאת אומרת, כמו שבטבע הזרם של הקבל הוא נגזרת של המתח שלו, אז זה בעצם עושה אנלוגיה לפעולה של גזירה. אז אני עושה פעולה פיזיקלית שהיא אנלוגיה לאיזושהי פעולה מתמטית. וכשאני רוצה לבצע את הפעולה המתמטית, אני פשוט מפעיל מנגנון שעושה את אותו דבר ופשוט מודד את התוצאה הפיזיקלית, וכך אני מקבל את התוצאה של הפעולה המתמטית. אז אם אני רוצה לעשות פעולה של חיבור למשל, אז אני מחבר את כל המעגלים כמו שתיארתי לכם קודם, מעביר שם זרמים חשמליים, מתחים וזרמים חשמליים, מודד את התוצאה אם הנורה דולקת או לא דולקת נגיד, ולמעשה זה מחשב אנלוגי. כי בעצם יש אנלוגיה בין נורה דולקת לבין אחת, או בין נורה כבויה לבין אפס. ברגע שקבעתי את האנלוגיה הזאת, הפיזיקה כבר עושה לי את החשבונות. אבל תבינו, הפיזיקה לא עושה שום חשבונות. החשבונות קיימים אך ורק אחרי שאני קבעתי אנלוגיה בין מה שקורה במישור הפיזיקלי לבין איזושהי פעולה מתמטית שמעניינת אותי. אוקיי? הפיזיקה לא יודעת כלום. הפיזיקה מזרימה זרמים, מתחים, היא לא יודעת שום דבר. היא לא יודעת לא מתמטיקה ולא כלום. תזכרו במים, לכן נתתי את ההקדמה של המים. זוכרים על זה שהמים פותרים את משוואות נאוויאר סטוקס? נכון. עכשיו הם לא פותרים שום משוואות, הם פשוט זורמים. נכון? אבל המים זה מחשב אנלוגי. מי שרוצה לפתור את משוואת נאוויאר סטוקס בתנאי שפה מסוימים, שיבנה את תנאי השפה האלה, יזרים שם מים, ימדוד את הזרימה של המים. התוצאה שהוא מדד זה פתרון המשוואה של נאוויאר סטוקס. זה מחשב אנלוגי. מחשב אנלוגי זה מחשב שמדמה את הפעולה המתמטית בעולם הפיזיקלי. ואם יש משהו בפיזיקה שאני יכול לעשות לו אנלוגיה לפעולה המתמטית, אז אני יכול להפעיל את המנגנון הפיזיקלי, להזרים את המים, למדוד את התוצאה והתוצאה הזאת היא התוצאה של הפעולה המתמטית. זה כאילו שפתרתי את משוואת נאוויאר סטוקס. אם יש לי דרך למדוד את המהירות של המים, בעצם עשיתי פה חישוב שפתר את משוואת נאוויאר סטוקס. זה הרעיון של מחשב אנלוגי. כל מה שראינו עד עכשיו הוא בעצם מחשב אנלוגי. כי בעצם גם המעגלים החשמליים של הסיכום ושל הפעולות הלוגיות, וגם המעגלים החשמליים של הנגזרת, הם בסך הכל בנויים על אנלוגיה. אני עושה אנלוגיה בין מה שקורה לקבל, המתח על הקבל זה הפונקציה שאותה אני גוזר, והזרם של הקבל זה התוצאה של הנגזרת. אז אם אני מכניס מתח, נגיד אני רוצה לגזור את הפונקציה וואי שווה לאיקס בריבוע, אז אני מכניס מתח שהולך כמו איקס בריבוע, אני מודד את הזרם שיוצא, ולזרם, הפונקציה של הזרם היא תוצאת הנגזרת. אז בעצם עשיתי פעולת גזירה בלי לעשות פעולה מתמטית. הטבע עשה אותה עבורי. אותו דבר כמו במעגלים החשמליים. זאת נקודה מאוד חשובה, לכן חשוב לי שתבינו את מה שאני אומר עכשיו. זה כמעט המוקד של כל המהלך. המעגלים החשמליים הראשונים שתיארתי גם הם בנויים על אנלוגיה.

[Speaker C] אבל זה כאילו מצאת מנגנון בטבע שמתנהג לפי התיאוריה שלך.

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. וברגע שהשתכנעתי שזה באמת אנלוגי, אז אני כבר לא צריך לעשות את הפעולה המתמטית, ניתן לטבע לעשות את הפעולה המתמטית בשבילי. אני רק אמדוד מה יוצא שם והנה יש לי את התוצאה של הפעולה. אם זה פעולת חיבור או פעולת נגזרת או פעולת כפל, זה לא משנה. מה שתרצה, כל עוד אתה מצליח לבנות מעגל שעושה את הפעולה הזאת. עכשיו, הרבה פעמים אנחנו, יש לנו משוואה נגיד, ואני רוצה לפתור אותה באמצעות מחשב אנלוגי. יש שיטות מתמטיות הנדסיות מתמטיות שאני יכול לבנות מעגלים שיפתרו לי משוואה. נגיד אני רוצה לפתור, זה נקרא משוואה דיפרנציאלית נגיד. פונקציה מסוימת שווה לשמונה כפול הנגזרת של עצמה ועוד הנגזרת שלה בריבוע פחות פעמיים הפונקציה. יכול לבנות מעגל חשמלי שייצג את הדבר הזה, והוא יפתור לי את המשוואה. בכל מקום שיש נגזרת אני אשים קבל, נגזרת שנייה אני אגזור את התוצאה של הנגזרת הראשונה, זאת אומרת אני אשים עוד קבל, וככה אני בעצם בונה מחשב שיכול לפתור לי כל משוואה שאני רוצה. יש שיטות איך לבנות את המעגלים האלה עבור כל משוואה שתרצו. אף אחד לא משתמש בזה היום כי זה מחשב אנלוגי, כבר לא מעניין. אנחנו נגיע בהמשך מה עושים כן היום, אבל אני כן חשוב לי שתבינו את העיקרון כי העיקרון הזה הרבה יותר קל להבין אותו במחשב אנלוגי מאשר במחשב דיגיטלי. אוקיי? אז פה מאוד חשוב לי ההבנה. עד כאן מובן הרעיון הזה של מחשב אנלוגי? אני סך הכל מוצא תהליך טבעי שהתיאור המתמטי שלו זה בדיוק הבעיה שאותה אני רוצה לפתור, אני מריץ את הדבר הטבעי הזה ואני מודד מה יוצא. מה שיוצא זה בעצם התוצאה של הפעולה המתמטית. זה הרעיון של מחשב אנלוגי. עכשיו כמובן, בשביל לבנות מחשבים אנלוגיים צריך תורה שלמה, איך בונים מחשב עבור בעיה נתונה. יש לי בעיה נתונה שאני רוצה לפתור, בוא נראה איך נבנה מערכת פיזיקלית שמתנהגת בדיוק כמו הבעיה הנתונה הזאת. ויש תורות שלמות איך בונים את זה. בבקרה, מי שלומד מבוא לבקרה או משהו כזה בהנדסה, זה מה שלומדים שם. אוקיי? פחות או יותר מה שלמדו כשאני למדתי, אני לא יודע, יכול להיות שכבר היום לא לומדים עניינים אנלוגיים. בכל אופן, אז זה מחשב אנלוגי. עכשיו, אני רוצה להראות לכם מחשב אנלוגי מדהים אבל שרואים אותו בעיניים, בלי חישובים, לא יבהיל אתכם שום דבר, אל תדאגו הכל יהיה בסדר. פשוט זה אין זה בלתי נשכח אחרי שראיתי את הדבר הזה. רגע.

[Speaker C] משהו עם מים בטח, נוזלים או משהו.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא עם מים. רגע. עכשיו תראו אני לא אראה את כל הסרטון אלא רק ככה תמונות מתוכו כי זה עשרים דקות. אבל אני אשלח לכם את הלינק אם תרצו, הוא גם נמצא באחד הטורים שלי. רגע. זה פשוט לא ייאמן התופעה הזאת. אגב, כן.

[Speaker B] אבל דווקא אחד אפס וחשיבה בינארית זה מאפיין מחשב דיגיטלי, מחשב אנלוגי זה דווקא דיפרנציאלי. רגע רגע, מגיע. אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] רואים? כן. המפלצת הזאת שאתם רואים זה בעצם סוג של מחשב אנלוגי. זה מחשב שמדמה הליכה של בעלי חיים. אבל תבינו, זה בעצם מחשב אנלוגי. אני בונה הליכה של בעלי חיים באמצעים שימו לב רק מכניים, אין פה חשמל, אין פה כלום.

[Speaker I] פה הוא מלמד קצת את המכניקה של העניין, זאת אומרת איך הוא בונה את המפרקים ואיך העסק הזה עובד. זה לא ייאמן הדבר הזה. רגע.

[Speaker G] אתם רואים פה זה השרטוט הבסיסי, כן, איך מייצרים

[Speaker C] הליכה, איך מייצרים מפרק שהולך.

[Speaker I] זאת שיטה מתמטית, אין הרבה מבנים שמצליחים לעשות את זה.

[Speaker G] זה מבנה שצריך לקיים

[Speaker C] תכונות מאוד מסוימות.

[הרב מיכאל אברהם] זה גאוניות מכנית ממש. רגע.

[Speaker C] וואו.

[Speaker H] אבל הרב, איך יודעים מתי לתת כאילו איך יודעים לתת לו דחיפה? זאת אומרת איך הוא מתחיל לזוז? מהרוח.

[הרב מיכאל אברהם] מהרוח, יש לו את המפרשים. עם הרוח, יש לו מפרשים.

[Speaker B] כן, הוא בדווקא בגלל זה שם את זה שם.

[Speaker I] דן איט'ס מאץ' איזיאר פור איט טו סטיי אונ טופ אוף דה סנד. באט דיי אלסו פולפיל א לס אובביאס פאנקשן. יו'ב גוט דיס וואיירס היר אנד וואט דיס דאז טוגדר וית' דה לארג'ר סורפייס אריאה איז איט פרויביידס א לוט מור קונטקט אינ דה לונג ראן. באט דה בייס אלסו פייס מור ויולנט ת'רטס. הנה תסתכלו בואו תראו. לייק דה סטורם מיי בי בטר קוט ביי דה אדר סטאמפ בייסס. זה נראה כמו תראו את זה פה. ווקינג א סטרנדביסט אפ א דאץ' ביץ'. וואט אן אפיק ג'וב. הנה הוא בנה את ה, פשוט מטורף.

[Speaker K] סטרנדביסט אר אינ א נבר אנדינג פייט וית' דה אלמנטס.

[הרב מיכאל אברהם] הנה פה. וויז'יט אינ קאראנטס אוף דה וינד אור וואטר. הנה דקה חמש עשרה. סו נאו דאט יו'ב סין דה סטרנדביסט טו קרול סלואולי.

[Speaker E] אבל עכשיו יש עוד דבר אחד. אינ דה רונג דיירקשן ביקאז דיי אר ביאינג קריד ביי דה וינד, איט אקשואלי סנסס

[הרב מיכאל אברהם] וון איט'ס טאצ'ינג דה וואטר אנד דן הופפוליי. עכשיו אתם שומעים אותי? כן כן. עכשיו אני אראה לכם עכשיו רק את ההתחלה. הוא בונה נוירון מכאני. זאת אומרת אין פה שום חשמל, זה הכל מכאני עם במבוקים, כלום. עכשיו הוא בונה נוירון. מה זאת אומרת נוירון?

[Speaker C] כשהדבר הזה פוגש ברוח הוא

[הרב מיכאל אברהם] פונה ימינה, או כשהוא נוגע במים הוא מתרחק מהם, הוא פונה ימינה. שזה בעצם סוג של נוירון או של מחשב שמקבל אינפוט, יש פה מים, והוא נותן הוראה מכאנית לכל המפלצת הזאת, פנה ימינה. עכשיו יש לו המון נוירונים כאלה וזה ממש מדמה מוח, הכל מכאני, אין פה שום דבר חשמלי. וית' א קונקשן אוף בריין סלס אנד מאסלס, איט קן דן קורס קורקט טו גו אוויי פרום דה וואטר בק אונטו דה ביץ'. אנד אוף קורס איט'ס אימפורטנט טו נו דאט יור קלוס טו דה סי, רייט? דיס איז וואי איי הב א וואטר פילר היר. הנה זה הנוירון. הוא פשוט מתמלא במים ואז הוא מזיז את הזה. אבאוט גרט. קן יו הולד? איט גוז אובר דה גראונד אבאוט דיס היי אנד אז סון אז איט קאמס אינטו דה סי, איט סוואלוס דה וואטר אנד פילס דה רזיסטנס אוף דה וואטר. איט'ס סטיל דאזנט וורק. וול איי מאסט ריגרט. או נאו איט'ס וורקינג. סו הפי. הוא ממש מדמה מוח של בנאדם שפוגש במים. כשאתה נוגע במים, הנה אתם רואים, זה כמו מוח, הנה זה הנוירון. אפטר יו'ב סין דה וואטר יו שוד בי אייבל טו יוז יור מאסלס. סו וואט יו ניד איז א נרבוס סיסטם. באט איף איי פוש אינ דיס פיסטון היר, איט'ס בלוקד. סו אינ פאקט וואט יו סי היר איז אונלי א קראנצ'ה, אונלי א וולב. אופן, קלוז, רייט? נאו איי'ם גואינג טו אופרייט דאט קראנצ'ה וית' אייר. סו איף איי בלואו אייר אינ היר, דיס קלוזס אנד נו אייר קאמס אאוט אוף היר. איף יו סי דיס אז דה אאוטפוט אנד דיס דה אינפוט, דה אאוטפוט איז אופוזיט פרום דה אינפוט. הנה הוא פשוט סוגר את המעבר ואז הרוח זורמת שמאלה. אינ אדר וורדס, יו קן סוויץ' זירוס אנד וונס ג'סט לייק אינ א קומפיוטר. ממש כמו במחשב. גאוני ממש, פשוט גאוני. כשזה נוגע במים הנוירון קופץ.

[Speaker D] דיס איז א פארט אוף דה סטרנדביסט. דו יו הב אן איידיאה האו מני בריין סלס יו'ד ניד טו בי

[הרב מיכאל אברהם] אייבל טו מייק דאט וורק?

[Speaker D] אובר טיים, דה בייסס אלסו סלואולי דגריד.

[הרב מיכאל אברהם] דיי לוז דייר קולור אנד פארטס

[Speaker D] מאייט ברייק אוף.

[הרב מיכאל אברהם] אונ דה סקייל אוף דה גלובל מייקרו פלסטיק פולושן אנד אלסו דה נדרלנדס פרום דה רייזינג אנד דה לייף. סו יו מאייט אסק, איז איט סטיל רילי אבאוט פרוטקטינג דה נדרלנדס? אנד דה אנסר איז נו, נוט רילי. איט'ס אבאוט א מאץ' מור יומן ניד דאט מוסט אוף אס הב, דה דיזייר טו בי ריממברד אפטר ויר גון. איי מין איט'ס אומינוס טו אימאג'ין דאט וו'יל דיי אנד בי פורגוטן סומדיי, סו א לוט אוף אס גו טו גרייט לנלת'ס טו אבויד דיס ביי הבינג קידס, דונייטינג לארג' סאמס אוף מאני

[Speaker B] טו גט א בילדינג ניימד אפטר יו, אור רייטנינג א בוק.

[הרב מיכאל אברהם] דיס סורטס אוף איידיאס. פור יאנסן איט'ס מייקינג סטרנדביסט. אנד וון דיי פולפיל דייר פיינל גול אוף ליבינג אינדפנדנטלי אונ דה ביץ', דן הי רוט, איי קן דיי וית' פיס אוף מיינד. טוב, עד כאן. אני אשלח לכם לראות את הסרטון, אני אשלח את הלינק, זה פשוט לא ייאמן, זה גאוני, זה פשוט גאוני. עכשיו, זה כביכול מה שאלוהים עשה איתנו, אנחנו בעצם המחשבים האנלוגיים של הנוסחאות האלוהיות. בדיוק. אבל זה השאלה, האם אנחנו מחשבים אנלוגיים. תשימו נוירון חשמלי, זאת אומרת משהו חשמלי שכשהוא נוגע במים קופץ משהו מקבל אות, או משהו כזה והוא משנה כיוון. כל הדברים האלה אפשר כמובן

[Speaker B] לעשות באופן חשמלי

[הרב מיכאל אברהם] או

[Speaker C] מכני או מה שלא יהיה. מה משותף להם?

[הרב מיכאל אברהם] שהמנגנון המכני והמנגנון החשמלי שניהם מנגנונים פיזיקליים, והם בסך הכול מדמים את התופעה המתמטית שאותה אנחנו רוצים לייצג. לכן זה בסך הכול מחשב אנלוגי. זה שמיישמים אותו באופן מכני או מיישמים אותו באופן חשמלי זה ממש לא משנה כל עוד האנלוגיה נשמרת. נגיד אנחנו בקורס מבוא לבקרה כאן בהנדסה, אז הוא למשל הראה לנו שכל מעגל חשמלי אפשר לעשות גם מעגל מכני מקביל. במקום סליל יש קפיץ, במקום קבל יש אני כבר לא זוכר אפילו מה, ואתה שם מעגל כזה שפה יש קפיץ ופה יש משקולות וקפיצים ודברים כאלה, וזה פותר את אותן משוואות דיפרנציאליות שפותר המעגל החשמלי. זה אותו דבר, בגלל שהתכונות הן תכונות אנלוגיות. אפשר לעשות אנלוגיה מלאה בין המעגל המכני למעגל החשמלי. וכל הרעיון הוא האנלוגיה. זאת אומרת אנחנו בעצם משתמשים פה במנגנון פיזיקלי, יכול להיות מכני או חשמלי אבל פיזיקלי, שהוא אנלוגי לתרגיל מתמטי או לאיזשהו סוג של חישוב שאנחנו רוצים לבצע. זה הכול. ואנחנו משתמשים באנלוגיה הזאת כדי לפתור את התרגיל שאנחנו רוצים לפתור. לי לא כל כך ברורה האנלוגיה, כאילו אני לא רואה את ההבדל בין זה לבין כדור נגיד שמתגלגל. מה הבנתי? אני לא מצליח להבין את האנלוגיה בין זה לבין פעולת חישוב וזה שזה… כדור שמתגלגל זה מחשב אנלוגי. כל תופעה פיזיקלית היא מחשב אנלוגי. מתי אבל היא הופכת להיות מחשב אנלוגי מעניין? כשאתה תצליח לבנות תופעה פיזיקלית שתהיה אנלוגית לבעיה המתמטית שמעניינת אותך. אבל כל תופעה פיזיקלית היא אנלוגית לאיזשהו בעיה מתמטית כלשהי, רק לא תמיד זאת הבעיה שמעניינת אותי. כשאני משתמש במחשב, אז תבין הפיזיקה היא האמצעי לא המטרה. בדרך כלל כפיזיקאים אנחנו משתמשים במתמטיקה כדי לפתור בעיות בפיזיקה. מחשב אנלוגי עושה תופעה הפוכה, משתמש בפיזיקה כדי לפתור בעיות מתמטיות. כי זה אותו דבר בהפוך פשוט. נכון, בדיוק. השאלה מי הנתון ומי התוצאה, מי הפלט ומי הקלט. אז פיזיקאים לוקחים פיזיקה ומנסים לתאר אותה באמצעות מתמטיקה. אחרי שמצאו את התיאור, אפשר להשתמש בתיאור שלהם כדי לעשות את הפעולה ההפוכה. זאת אומרת להשתמש בתהליך הפיזיקלי כדי לפתור בעיות מתמטיות. ברגע שהפיזיקאים הראו לי שקבל זה גוזר, אז אני עכשיו כל נגזרת שיש לי אני אשתמש בקבל כדי לעשות את החישוב שמעניין אותי. אתם יודעים זה כמו, מכירים מה ההבדל, מה הקשר בין מנוע לגנרטור? שניהם יוצרים אנרגיה. מה? לא, באחד השדה המגנטי הופך ל… בגנרטור אתה מכניס כוח מכני ומה שיוצא זה חשמל. הגנרטור מייצר חשמל, איך? על ידי תנועה של דברים, נכון? התנועה המכנית מייצרת חשמל. במנוע החשמל מייצר את התנועה המכנית. בסדר? זה פשוט כיוון הפוך. גנרטור ומנוע זה אותו דבר רק הפלט הוא הקלט והקלט הוא הפלט, זה הכול. וזה כל הרעיון של מחשב אנלוגי. הרעיון של מחשב אנלוגי זה שאנחנו בעצם אנחנו יודעים את הדרך הלוך, אנחנו יודעים את הפיזיקה לתאר עם מתמטיקה, זה תפקידם של פיזיקאים. המהנדסים עושים את הדרך ההפוכה, הם בונים מערכות פיזיקליות לפי הנתונים שהפיזיקאים נותנים להם. הם בונים מערכות פיזיקליות שיפתרו להם בעיות מתמטיות, או מחשבים בעצם. זה מה שעושה מחשב, מחשב אנלוגי בינתיים אגב. אוקיי? זה הרעיון הבסיסי. עכשיו, עד כאן ראינו מחשב אנלוגי. עכשיו בוא ננסה לראות איך אנחנו עוברים למחשבים שמוכרים לנו. אז מה שקורה עכשיו, מה שקורה הלאה זה התופעה הבאה. כשאנחנו רוצים לייצר פעולה מורכבת יותר, נגיד חיבור של מספרים בכל גודל שלא יהיה, אתם מבינים שאנחנו צריכים לעשות המון המון מעגלים מהסוג שראינו קודם, נכון? עם המון מנורות ומתגים וסוללות וכדומה. עבור כל ספרה צריך לעשות כמה וכמה מעגלים כאלה, קצת לעשות לא יודע מה אלפי מעגלים, עשרות אלפי, מיליוני מעגלים כדי לחבר מספרים גדולים כרצוננו. אוקיי? עכשיו מה יקרה אם אנחנו רוצים גם שתהיה פה פעולת כפל ולא רק חיבור? טוב, אז צריך להוסיף כבר עוד המון מעגלים נכון? כי כפל זה הרבה פעמים חיבור. ואם אנחנו רוצים עוד פעולות אחרות, עוד הרבה מאוד מעגלים. זה כבר הופך להיות בלתי אפשרי. ואם אנחנו רוצים מחשב שלא יעשה פעולה פשוטה אחת, אלא מחשב שיהיה מולטיטאסקינג, שיהיה אפשר לעשות עליו הרבה פעולות, אנחנו כבר לא יכולים לעשות את זה באופן כזה. אז מה אנחנו עושים בעצם? אנחנו בונים את המחשב, אנחנו בונים יחידת עיבוד או יחידת חישוב שמכילה את הפעולות הלוגיות הבסיסיות. ועכשיו אנחנו מפעילים אותה באמצעות תוכנה. מחשב אנלוגי זה מחשב שיש לו רק חומרה. אין דבר כזה תוכנה של מחשב אנלוגי. מחשב אנלוגי המערכת הפיזיקלית עושה את החישוב. אין פה תוכנה, אתה בנית את המחשב למטרה אחת מסוימת, המחשב הזה פותר משוואה אחת מסוימת וזהו. הוא לא יודע לעשות משהו אחר. מחשב אנלוגי עושה פעולה אחת, זהו, לא יותר. עכשיו אם אתה רוצה שאותו גולם, כן? אותה יחידה תעשה הרבה מאוד סוגי פעולות, לא במקביל אלא פשוט תהיה מסוגלת לפתור הרבה סוגי בעיות, אתה צריך לעבור לצורת חשיבה שונה וזה נקרא בעצם מחשב ספרתי. מה זה אומר? שאנחנו לוקחים את היחידות הבסיסיות המעגלים שאותם תיארתי לכם קודם, כמובן מיישמים אותם עם אלקטרוניקה, זה לא מעגלים חשמליים, אבל זה יהיה קטן ויעיל, אבל העיקרון הוא זה. אנחנו בונים נגיד שערים שיוצרים אנד, אור, קסור, את השערים הבסיסיים האלה, בונים מהם יחידות שיודעות לעשות לא יודע מה חיבור של שתי ספרות, כפל של משהו, את הדברים הבסיסיים, ומכאן והלאה מה שעובד זה התוכנה. בעצם עכשיו יש לי, אני צריך להכניס יחידת קלט פלט, מה שאין במחשב אנלוגי, צריך להכניס יחידה של קלט שהיא בעצם אומרת ככה היא לוקחת את ה, נגיד אני המתכנת לוקח, נגיד שאני רוצה לפתור את הבעיה שתיים ועוד שלוש למה הוא שווה, אוקיי? עם מחשב. אז אני אומר לו, אני צריך לכתוב תוכנית שאומרת למחשב איזה חלקים להפעיל כל פעם לפי הבעיה שאני רוצה לפתור. אז נגיד אם אני רוצה לפתור את שתיים ועוד שלוש, אני אומר למחשב תראה, קודם כל תייצג את שתיים בצורה בינארית. אחרי זה תייצג את שלוש בצורה בינארית. עכשיו תיקח את שתיים ואת שלוש תכניס אותם לשער קסור כדי לעשות את החיבור, תכניס אותם לשער אנד כדי לעשות את השארית ואז את התוצאה תכניס ל, אבל את כל זה אני לא בונה עם חוטים, אני נותן לו את זה בהוראות. כאן אני עובר מחומרה לתוכנה. זאת אומרת השערים נמצאים בתוך המחשב אבל סדר ההפעלה שלהם ומי פועל ומי הולך לאן ומי מעביר אינפורמציה למי ומתי ומה עושים עם האינפורמציה הזאת, זה הכל הוראות בתוכנה. זו כל הקפיצה של מחשב ספרתי. הקפיצה של מחשב ספרתי בעצם אומרת קח את היחידות הלוגיות הבסיסיות האלה, הרבה יחידות כדי שיהיה עם מה לעבוד, אבל עכשיו אפשר לפתור עם זה המון בעיות. כל תוכנה, כל תוכנית מיועדת לפתור בעיה מסוימת. תוכנית אחרת תפתור בעיה אחרת אבל על אותו מחשב.

[Speaker E] היא פשוט תיקח את היחידות שיש במחשב הזה והיא תפעיל אותם באופנים אחרים.

[הרב מיכאל אברהם] קודם תפעיל את היחידה הזאת, את התוצאה תכניס ליחידה ההיא, אחרי זה תוריד את זה ליחידה הזאת, תכפיל את שני אלה על ידי היחידה הזאת ואת התוצאה תוציא לי. זה תוכנה שעושה משהו אחד. תוכנה אחרת לוקחת את אותם יחידות והיא אומרת לא, קודם תיקח את היחידה הזאת לא את ההיא, תיקח את התוצאה של זה תכניס אותה ליחידה הזאת, אחרי זה תחבר את שני אלה, תעשה לזה גם עם התוצאה הזאת, קסור עם התוצאה ההיא ותוציא לי את התוצאה. ואתם מבינים שיש אינספור אפשרויות לבעיות שאותם אם אני יודע לבנות את הבעיות האלה על בסיס הבעיות הבסיסיות שהיחידות במחשב יודעות לעשות, חיבור, כפל או הדברים הבסיסיים. אוקיי? אבל מה זה תוכנה? מה זאת אומרת אני אומר למחשב? התוכנה עוברת דרך יחידת הקלט, אני מכניס, אני מקליד לתוכה הוראה כלשהי נגיד, אוקיי? פעם זה היה עם כרטיסים, אבל עכשיו זה מקלידים, אתה מקליד הוראה כלשהי, ההקלדה הזאת היא בעצם זרמים חשמליים. הזרמים החשמליים האלה מתורגמים להוראות ליחידת העיבוד, מה לעשות. ועכשיו היחידה מקבלת הוראות, עכשיו תפעיל את היחידה הזאת, קח את התוצאה הזאת, תכניס אותה ליחידה הזאת, את התוצאה ההיא תכפיל עם התוצאה של היחידה הזאת, את שני אלה תסכם, תעשה אור עם מה שקורה פה, תוציא החוצה את התוצאה. וזה הפלט. ביחידת הפלט אגב, יש תרגום הפוך. אחרי שיצאה תוצאה נגיד הנורה דולקת, אוקיי? נגיד שזה הפלט. הפלט הוא אחד, תוצאה היא אחד. אנחנו רואים על המסך כתובה הספרה אחת, נכון? לא רואים נורה דולקת. אנחנו רואים כתובה הספרה אחת. איך זה קורה? יש פשוט יחידת פלט שעושה את הפעולה ההפוכה מיחידת הקלט. היא לוקחת נורה דולקת והופכת את זה למספר אחד שנדלק על המסך. פשוט בצורה חשמלית, אלקטרונית, אוקיי? אבל זה רק לייצג לי את זה שהנורה בפנים דולקת. אבל בשבילי אני רוצה לראות שהתוצאה יצאה אחד. אז מציירים לי על המסך את הצורה אחד. זה הכל, כשהנורה דולקת. ואם יש נורה דולקת דולקת כבויה דולקת, אז מציירים לי אחד אחד אפס אחד. זה הכל, מתרגמים את זה לצורות על המסך. זה בעצם המסך, המסך בנוי, לפחות פעם היה בנוי, לא יודע איך זה היום, אבל פעם הוא היה בנוי מקרנות, קרניים אלקטרוניות של אלקטרונים שנזרקות אל מסך פלואורסצנטי שהוא נדלק כשהאלקטרונים פוגעים בו, ובעצם כשאתה רוצה שהוא יכתוב לך את אחד, אתה יורה את האלקטרונים באופן שהוא ידליק בדיוק את הנקודות האלה בצורה של אחד. זה הכל. וכל זה נגרם מזה שבפנים יש נורה דולקת. יש מכשיר שאומר ברגע שהנורה דולקת תירה את קרני האלקטרונים כך שעל המסך תיווצר התוצאה אחד, התמונה אחד. זה הכל. אבל מה שקורה בתוך המכשיר זה מה שתיארתי לכם. אבל התוכנה בעצם עוברת דרך יחידת הקלט שמתרגמת את ההוראות של המתכנת, כן? זה עובר שפה עילית, שפה כן בפנים, לא משנה, אני כבר גם לא מתמצא מה קורה היום, אבל פעם זה היה ככה ולא משנה, עובר כל מיני תהליכי תרגום מאוד מאוד מורכבים. אבל הסכמה היא הסכמה הזאת. אתה נותן הוראות בשפה שלך, ההוראות האלה מתורגמות לאותות חשמליים, האותות החשמליים האלה בעצם קובעים סדר פעולות בתוך המחשב מה הוא עושה. התוצאה היא נורה דולקת כבויה כבויה דולקת, על המסך נדלק לך אחד אפס אפס אחד. זה התוצאה של פעולת החיבור. הרב? כן?

[Speaker B] אתה מדבר יחידת הקלט זה מה שאתה קורא לו ביטים? למה?

[הרב מיכאל אברהם] ביטים. ביטים זה לא יחידה כלום, ביטים זה מושג, זה קונספט.

[Speaker B] לא, כי נכון להיום…

[הרב מיכאל אברהם] במחשב אין ביטים. ביטים יש רק בראש שלנו. זה מה ששאלתי. יחידת…

[Speaker B] נכון להיום כל ביט זה מן זיכרון שבנוי בפנים ומסיים את הפקודות שלנו. אז זה מה שאתה אומר עכשיו.

[הרב מיכאל אברהם] הזיכרון מייצג את הביט. נכון. אנחנו נותנים לדברים האלה פשר. מה שקורה במחשב זה זרמים חשמליים ומתחים, זהו. שום דבר חוץ מזה. אנחנו נותנים לזה את הפשר. עד הסוף בסוף, עם התוכנה ועם הכל, בסוף בסוף העיקרון הוא מה שהראיתי לכם בהתחלה. הוא לא שונה מהעיקרון. הרבה יותר מורכב ואפשר לעשות עם זה המון משימות על אותו מחשב. כן? תחשבו על המחשב שהבחור הזה בנה שם, הוא יודע לעשות רק את אותה פעולה שלשמה הוא נבנה. עכשיו אם אני ארצה פתאום שהוא יתחיל לעוף אני צריך לצייד אותו במערכת אחרת, נכון? אבל אם היה לו מנגנון של תוכנה, אם זה היה מחשב ספרתי, לא מחשב אנלוגי, אז הייתי אומר לו תפעיל את המפרקים באופן כזה שזה יעוף, והוראה אחרת תגיד לו תפעיל את המפרקים באופן כזה שהוא ירוץ, או שיפנה ימינה או שיפנה שמאלה. ואז עם אותו מכשיר עצמו, המכני במקרה הזה, בהוראות שונות הוא יעשה פעולות שונות. אבל עוד לא… אולי רק שמה…

[Speaker E] אבל יש בבסיס יחידה אנלוגית ראשונית כזאת שבכל זאת היא פיזיקלית?

[הרב מיכאל אברהם] היחידות הבסיסיות, מה שנקרא שערים, אתה יכול לקרוא להם כן, הם מחשבים אנלוגיים. הם בעצם מעגלים חשמליים כמו שציירתי לך פה ב… כמו שראינו בהתחלה, חיבור בטור, חיבור במקביל. זה ממומש אלקטרונית, לא חשוב, אבל זה מה שיש שם בפנים. זה היחידות הבסיסיות. כל השאר זה רק הרכבות שלהם, המון המון יחידות כאלה ותהליכי תרגום, זה הכל. לכן אני אומר שהיה מאוד חשוב שתבינו את ההתחלה כי כל השאר זה בסך הכל הרכבות, אבל הרעיון נשאר אותו רעיון. ולכן למשל אם אני עכשיו אשאל אתכם האם הדבר הזה חושב? עכשיו כבר יש מחשב ספרתי עם תוכנה ועם הכל, לא בינה מלאכותית, אנחנו עדיין במחשבים של הדור הקודם. לבינה מלאכותית עוד לא הגענו, אוקיי? עכשיו אני שואל אתכם האם הדבר הזה אפשר לומר שהוא חושב? \"לא\".

[Speaker E] \"לדעתי לא חושב\".

[הרב מיכאל אברהם] נדמה לי שדי ברור שלא, נכון? והעובדה שהוא הרבה יותר מורכב ממעגל חשמלי של חיבור מקבילי זה לא מעניין. יש בו הרבה מעגלים כאלה, אז מה? אבל זה עדיין מעגלים חשמליים שמדליקים נורות עם מתח, זה הכל. אני בניתי אותם באופן כזה שזה יהיה אנלוגי לבעיה המתמטית שאותה אני רוצה לפתור. זה הכל. אף אחד לא יעלה בדעתו לומר שהדבר הזה חושב. נכון? עכשיו גם אם הדבר הזה יגיע לרמת תחכום שהוא עובר את מבחן טיורינג, זה הנקודה החשובה. נגיד שהדבר הזה עובר את מבחן טיורינג. זוכרים את מבחן טיורינג? דיברנו עליו. יש לי שני מסכים ואני מדבר עם שני יצורים שמתקשרים איתי דרך המסך הזה, כל אחד דרך מסך אחר. אחד מהם הוא מחשב, אחד מהם הוא בן אדם. ואני משוחח איתם והם עונים לי. ואני צריך לדעת מי זה המחשב ומי זה הבן אדם. אז טיורינג אומר ברגע שאני לא אצליח להבחין מי המחשב ומי האדם, זה השלב שבו המחשב הוא כבר אדם. זה המבחן טיורינג. עכשיו היום אנחנו כבר מכירים מחשבים, לא היום, לפני עשרים שנה, עשר שנים, אנחנו מכירים כבר מחשבים שעוברים את מבחן טיורינג. מחשבים כמו שתיארתי לכם פה. לא עוד שום דבר עם בינה מלאכותית. מחשבים רגילים, מחשבים דטרמיניסטיים לגמרי, אוקיי? הם עוברים את מבחן טיורינג. נדמה לי שהיום כשכבר בנינו את המחשבים האלה, ברור לגמרי שאין מה לייחס להם חשיבה. כמו שלמעגל החשמלי אני לא מייחס חשיבה או למים לא ייחסתי חשיבה. זה אין שום הבדל בין מחשב לבין מים. שום הבדל, חוץ מזה שהמחשב…

[Speaker L] \"רגע, מחשב קוונטי משנה משהו במובן הזה?\". \"אני שואל אם מחשב קוונטי משנה משהו במובן הזה?\".

[הרב מיכאל אברהם] לא יודעים עד מחשב קוונטי, זה כל הפיזיקה שבה אתה משתמש היא פיזיקה קוונטית, אז מה? הרעיון הוא בדיוק אותו רעיון. זה עדיין פיזיקה.

[Speaker B] \"רק שיש היום מחשב שהוא מדבר עם המחשב\". אז מה? \"לא, סתם, יש שגם לזה הגענו\".

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי. אבל עוד פעם, אני לא מדבר כרגע על בינה מלאכותית. אני בכוונה בונה את זה שלב אחרי שלב. אנחנו נגיע לבינה מלאכותית נראה שהיא מציבה אתגר נוסף. אני מדבר כרגע על מחשב רגיל דטרמיניסטי כמו שתיארתי לכם עד עכשיו. בעצם מה שתיארתי לכם עד עכשיו אתם יודעים מה זה מחשב. לא את הפרטים, אבל אתם יודעים לגמרי מה זה מחשב. ועכשיו כשאני אשאל אתכם תגידו האם כמו השאלה של טיורינג, אתם יושבים פה מול שני מסכים, אתם מדברים עם יצור כזה ועם יצור אנושי ואתם לא מצליחים להבחין. הוא הגיע לרמה מתוחכמת, אתם לא מצליחים להבחין. האם אתם תהיו מוכנים להגיד שהדבר הזה הוא כבר אדם? אתם מבינים שכשאנחנו מבינים טוב מה זה הדבר הזה לא עולה הווא אמינא כזאת אפילו. ברור שלא. זה בסך הכל אוסף של נורות ומתגים. מה זה משנה אם זה המון המון נורות ומתגים? אז מה? מה זה מעניין? זה מעניין כמובן, זה המון מעניין, אבל לא מעניין ברמה הפילוסופית הזאת האם זה אדם.

[Speaker B] אוקיי? \"רגע, זה לא בא עם הנחות קודמות שלך לגבי הטבע האנושי?\". \"לא שומע\". \"זה לא בא עם הנחות, מה שאתה אומר, אני מסכים איתו, אבל זה נראה כאילו אתה מוסיף

[Speaker D] איזה עוד הנחות על הטבע האנושי. כלומר אם אתה מטריאליסט לחלוטין ואתה תופס את האדם כייצור של…\".

[Speaker J] \"בשביל זה נתתי את ההקדמה.

[הרב מיכאל אברהם] עברנו כבר איזה שתים עשרה שיעורים בדרך. בדיוק בגלל זה הקדמתי את ההקדמה. אחרי שעשינו את ההקדמה אפשר להסכים או לא להסכים אבל שמה הסברתי בדיוק את ההנחות שאותן אני מניח. עכשיו תיקחו את כל מה שדיברנו בהקדמה, תיישמו את זה על מה שאתם מכירים בתור מחשב ספרתי ותגידו לי האם יש איזושהי הווא אמינא לומר שהדבר הזה באמת חושב כמו אדם\".

[Speaker C] \"כן אבל הרב אני יכול גם לחשוב שהאדם הזה שאני מדבר איתו שהוא באמת אדם כמו שאני נראה לי שהוא אדם הוא גם לא… אני חושב שרק אני חושב, אולי הוא לא אדם גם האדם הזה?\".

[הרב מיכאל אברהם] \"אנחנו חוזרים… אנחנו חוזרים…\". אז אנחנו חוזרים עוד פעם לכל ההקדמות שנתתי, על כל זה דיברתי. בדיוק בגלל זה נתתי את כל ההקדמות האלה. כי אם זה היה מדובר עכשיו, אז הייתי צריך עכשיו במסגרת הוויכוח הזה לחזור אחורה ולתת עשרה שיעורים. ולכן אני אומר לא, קודם נתתי את העשרה שיעורים האלה, ועכשיו בוא נשתמש בכל מה שראינו שם על הבעיה הזאת של מה זה המחשב הזה. אוקיי? אני לא לא רוצה לחזור עכשיו שמה כי זה לא זה עוד פעם לעורר את כל הדברים האלה. עברנו אותם.

[Speaker D] אמיתי, שאלה על מה שהסברת עכשיו לגבי מחשב מכאני, יכול להיות לו תוכנה? כאילו זה נראה שאתה אומר שהתוכנה היחידה שאפשרית למחשב מכאני זה חוקי הפיזיקה.

[הרב מיכאל אברהם] לא, בתיאורטית, תיאורטית יכולה להיות תוכנה. אתה תצטרך למצוא תרגום, מערכת תרגום, ממשק, שלוקח תוכנית שאתה כותב והופכת אותה להוראות מכאניות, ואתה כמובן צריך לבנות יחידות מכאניות בסיסיות שהרכבות שונות שלהם עושות הרבה מאוד פעולות. ברמה העקרונית זה לא מופרך.

[Speaker D] אוקיי, זה בלבל אותי מקודם כי זה היה נשמע לי כאילו אתה

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, אני לא טענתי טענה עקרונית. מעשית זה בלתי אפשרי. אבל אבל זה לא טענה עקרונית. עקרונית כן, עקרונית כל מה שאתה יכול לעשות חשמלית אתה יכול לעשות מכאנית. רק זה מחשב לא יודע מה מחשבון ייקח בערך את הגודל של גלקסיית שביל החלב. זאת אומרת אם אתה רוצה לייצר מחשבון מכאני. אבל עקרונית אפשר.

[Speaker E] מה הייתה ההווא אמינא של טיורינג כבר? הוא לא מה?

[הרב מיכאל אברהם] לא, אז עכשיו זה נקודה חשובה. תראו, אני רוצה לחזור רגע למבחן טיורינג כי זה לקח מאוד חשוב. והוא חשוב אגב להרבה מאוד הקשרים, לא רק לפה. טיורינג לא דמיין איך ייראה מחשב שיוכל לעבור את המבחן שלו. הוא עסק בסיטואציה לגמרי היפותטית. כשאתה עוסק בסיטואציה שהיא לגמרי היפותטית, אז אתה יכול להעלות כל מיני ספקולציות כאלה ואחרות. אתה בטח מניח שאם אנחנו נבנה משהו כל כך מתוחכם אז והוא יוכל לעבור את מבחן טיורינג, אז הוא כנראה גם יהיה עם נשמה והוא יהיה בן אדם, אני לא יודע מה. או שבלי נשמה, הוא יהיה בן אדם. אבל היום אנחנו כבר יודעים, אנחנו בנינו את הדבר הזה, אנחנו כבר מדברים איתו. הוא לפנינו. אנחנו מכירים אותו. זה כבר לא סיטואציה היפותטית. במצב כזה, מה שלטיורינג היה נראה מובן, לנו מובן שלא. וזה נקודה מאוד מעניינת כי זה יש לה השלכות אגב גם הרבה מאוד לפסיקת הלכה. אני כתבתי על זה גם בהרבה ובכלל לדיונים שונים, כי השאלה היא עד כמה דיון בסיטואציה שמבחינתך היא לגמרי היפותטית, אתה אף פעם לא חווית אותה באופן בלתי אמצעי, השאלה היא עד כמה באמת בדיון כזה אתה תוכל לקלוע לאמת. ואתה יכול להיות גאון כמו טיורינג, והוא היה גאון מדופלם, אף אחד לא מתווכח על זה, אבל הוא חי, הוא לא חי את הסיטואציה, הוא לא פגש מעודו מכשיר כזה. הוא לא ידע איך יהיה בנוי מכשיר שיוכל לעשות את הטירוף הזה. לכן הוא הוא אומר טוב, אם זה עומד במבחנים, אז הוא כנראה אדם. אבל אנחנו היום רואים שבאותה טכניקה שטיורינג עצמו עזר לכונן, אפשר להמשיך איתה באופן יותר מתוחכם ועם רמות מזעור יותר גדולות וכל הטכנולוגיות החדשות, אנחנו יכולים עם הטכנולוגיה שלו עצמו לבנות את אותו מכשיר היפותטי שעליו הוא דיבר. ואז פתאום מתברר שהקריטריון שלו לא שווה כלום. שהמבחן שלו הוא פשוט שטויות. עכשיו זה לקח מאוד חשוב. אני בכוונה מקדיש לו כמה דקות כי הוא לקח חשוב לאו דווקא לסדרה הזאת אלא בכלל. אבל זה דוגמה נהדרת. איך שגאון מגיע למסקנה וכשאתה פוגש את הסיטואציה אתה מבין שהוא דיבר שטויות. כן, אבל אנחנו מדברים על בינה מלאכותית כרגע. שימו לב, אני מדבר רק על המחשב הרגיל, הספרתי הרגיל. לא בינה מלאכותית.

[Speaker E] אז זה לא הוכחה קלאסית ממש לחשיבות של הפרטיקולריות, השאלה של הקייס פרטיקולריזם? כי באמת להגיד הלכות בן סורר ומורה מה שדיברנו שבוע שעבר או כשאתה לא חי את ה

[הרב מיכאל אברהם] אני אכנס לזה עכשיו כמה דקות ונראה עד כמה זה כן,

[Speaker C] אבל הרב, הניסיון הזה שלו זה לא איזה חוק פיזיקלי כמו איינשטיין שכתב איזה נוסחאות, הוא רק הציע פרמטר לבדיקה. אני לא חושב שהוא ייחס לזה כזו חשיבות.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, והפרמטר הזה לבדיקה הוא שטויות.

[Speaker C] בסדר, אז הוא טעה בזה, זה לא מעניין אף אחד.

[הרב מיכאל אברהם] זה מעניין,

[Speaker E] למה זה לא מעניין?

[Speaker C] לא, הוא לא קבע שככה, לא, אבל אני לא חושב

[הרב מיכאל אברהם] שהוא כתב ש-E שווה MC בריבוע וזו הייתה שטות.

[Speaker C] לא, אני לא

[הרב מיכאל אברהם] לא באתי לבקר את טיורינג ולהוציא את שמו לדיראון עולם. אני אומר שאם גאון טעה, זה אמור ללמד אותנו משהו. אם אידיוט טעה, זה לא מלמד אותנו כלום. אבל אם גאון טעה, זה כן מלמד אותנו משהו. משהו מאוד חשוב.

[Speaker C] שהוא בן אדם.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא שהוא בן אדם. גם אנחנו בני אדם. השאלה היא אם אנחנו לא עושים את אותם דברים שמובילים אותם, את מה שהוביל אותו לטעות. וזה הלקח החשוב פה. וזה מה שאני רוצה ללמוד פה. תחשבו למשל על הרמב\"ם שכותב את הלכות יסודי התורה. משתמש שם באיזה פיזיקה אריסטוטלית מוזרה עם שכלים נבדלים וכל מיני שטויות כאלה עם גלגלים ו-אני לא יודע מה כל מיני דברים כאלה. זה הכל שטויות כמובן, אבל הגאון כמו הרמב\"ם משתמש בזה, אז צריך להבין איזה מסר בכל זאת אני יכול להפיק מזה למרות שאת התכנים עצמם אפשר לזרוק לפח. אבל יש פה איזשהו מסר, למשל במקרה ההוא, זה המסר איך להתייחס לידע מדעי שבזמנך. האם זה רלוונטי להשתמש בו כדי לגבש תפיסת עולם? הרמב\"ם לימד אותנו שכן. הידע המדעי כשלעצמו וגם תפיסת העולם שבנויה עליו לא שווים כלום. אבל עצם העובדה שהרמב\"ם עשה פה משהו מלמדת אותנו, גם אם הוא טעה. עכשיו פה אני אגיד אני חוזר חזרה להלכה, תראו. כשאני דן בשאלה הלכתית שאין לי שמץ של מושג איך היא נתפסת אצל בן אדם שנמצא בתוך הסיטואציה, אסור לי לפסוק הלכה לגביה לדעתי. כתבתי על זה במאמרים שמדברים על פסיקת הלכה בשואה. הבאתי שם דוגמה על פסיקה בדיני ממונות הרב גיברלטר, יהודי שהיה בגטו קובנה ופסק בדיני ממונות כל מיני פסיקות מאוד מוזרות וביקרו אותו איזה מישהו מאיזה איש מאיזה דיין בדיני ממונות תלמיד חכם כזה וזה כתב ביקורת טוב זה ברור שהוא לא צודק וכולי. ואני זה קומם אותי למה? כי כשאתה חי את הסיטואציה שחי הרב גיברלטר בתוך הגטו, אתה מבין שהוא כן צודק. וכשאתה נמצא פה עם התיאוריות שלך ואתה יודע את כל הספרים עם המון ידע, אתה מדבר שטויות כי אתה לא מבין מה הסיטואציה הזאת אומרת.

[Speaker C] בואו אני

[הרב מיכאל אברהם] אתן לכם דוגמאות פחות קיצוניות. אם הולכים לשאול רב שמרני, חרדי, האם מותר ללכת להופעה של אישה שרה? כן? זמרת. אוקיי? עכשיו הוא מעודו לא היה שם אני מניח, כי הוא חושב שאסור. אז הוא לא היה שם. הוא לא מבין בכלל את הסיטואציה. הוא לא מבין למה אנשים הולכים לשם, הוא לא מבין מה אנשים חווים כשהם נמצאים שם, ולכן הוא לא יכול לפסוק. הוא יגיד לכם שזה אסור אבל הוא מדבר שטויות. לא כי זה מותר, יכול להיות שזה באמת אסור, אבל הוא לא יכול להגיד שזה אסור כי הוא לא מכיר את הסיטואציה. הוא בכלל הוא בטוח שמי שמגיע לשם זה רק כדי לעורר בתוכו כל מיני הזיות מיניות. הוא לא הוא לא מכיר את התופעה שאתה הולך להופעה של זמרת כי היא פשוט שרה יפה, וזאת אומנות מאוד יפה, אני נהנה מהאומנות שבמקום.

[Speaker D] זה לא הופך אותו ליותר אובייקטיבי?

[הרב מיכאל אברהם] אם אין לו את התאווה הזאת? אני אגיד, אני אגיע לצד השני הזה עוד שנייה. אז זה מצד אחד. ולכן אותו דבר פעם דיברתי על עקידת יצחק, כן? שיש כל מיני מבקרים, גם פרשנים שלנו וגם פילוסופים שונים, מבקרים את אברהם איך הוא איך הוא קיבל את הצו האלוקי שם בעקידה. נגד המוסר, נגד ההיגיון, מה זאת אומרת? יכול להיות שזה סתם איזה שד מתעתע ולא ציווי אלוקי. איך איך הוא הרשה לעצמו ללכת ולרצוח את הבן שלו. עכשיו מה שאני חושב כל הזמן על העניין הזה, אני אף פעם לא הייתי נביא. ואני חושב שאם הייתי נביא יכול להיות שכשאני שומע קולו של אלוקים מדבר אלי, ברור לי לגמרי שזה הוא, זה לא שד מתעתע ולא כלום, אני פשוט יודע. עכשיו מי שלא חווה את זה אף פעם, הוא צודק, מבחינתו לך תדע, יכול להיות שזה סתם תעתוע, יכול להיות שזה סתם איזה הזיה. אבל מי שזה כמו עיוור שאתה מסביר לו שאתה רואה משהו. עכשיו הוא לא ראה מעודו, הוא לא יודע מה זה לראות. והוא אומר אה, אבל מי אמר לך שהראייה היא אמינה? אולי לא? אבל תראה, אם היית חווה את זה היית מבין שראייה זה משהו אמין. אין לי איך להעביר לך את זה, אתה צריך לחוות את הדבר הזה באופן בלתי אמצעי. וכך גם לגבי פסיקת הלכה. זה מצד אחד. ומצד שני, מישהו העיר פה קודם בצדק, יש ערך לשמירה על מרחק מהסיטואציה. יש ערך לשמירה על מרחק מהסיטואציה כי המעורבות הבלתי אמצעית שלך בסיטואציה יכולה להוביל אותך לשגיאות, להטיות, לטעויות. לכן למשל אני מאוד בעד השיטה החרדית של המפלגות החרדיות, שיש מועצת גדולי התורה ויש חברי כנסת. שמועצת גדולי התורה מקבלת החלטות עקרוניות, זה לא חייבים להיות דווקא רבנים, אבל צריך להיות אנשים חכמים עם ערכים שאנחנו נותנים בהם אמון, שלא יהיו מעורבים בתוך הבוץ ובאינטרסים ובאינטריגות, אלא שיסתכלו על זה באיזשהו מבט ערכי רחב יותר, ושהם יתנו את ההוראות העקרוניות. את הביצוע שישאירו לחברי הכנסת. אני מאוד בעד המודל הזה. אני רק חושב שבמועצת גדולי התורה צריכים לשבת אנשים שמבינים את העולם שעליו הם מדברים, מה שלא קורה. כי הם לא מבינים כלום. אז אתה צריך להכיר. הסיטואציה צריכה להיות לא רחוקה מעולמך. אבל בסיטואציה המסוימת שעליה אתה דן, שם אל תהיה מעורב, תהיה מרוחק. אבל תבין טוב מה אומרת סיטואציה כזאת. וזה הנקודה. אז יש פה שני צדדים שנראים קצת סותרים, אבל הם לא סותרים. אבל זה לקחים שאני חושב שהם נכונים לשאלות פילוסופיות, הם נכונים לפסיקות הלכה, נכונות, נכונים להרבה דברים. יש ערך בלהיות מעורב ויש ערך בלהיות מנותק. ואני חושב שההרכבה הכי נכונה זה להיות מעורב במובן האינטלקטואלי, זאת אומרת להכיר סיטואציות כאלה, לחוות סיטואציות כאלה בעצמך, ואז ללכת רחוק מהסיטואציה שבה אתה מתעסק, להיות רחוק, לא להיות מעורב שם, ולקבוע עמדה לגביה. אני חושב שזה השילוב האולטימטיבי עד כמה שאפשר לקבוע איזשהו כלל גורף. ואני חושב שדוגמת טיורינג היא דוגמה מצוינת. כי טיורינג דן בסיטואציה שמבחינתו היא היפותטית לחלוטין. אז לכן הוא קבע עמדה וזה המבחן הזה ליווה את האנושות הרבה שנים. עד היום יש הרבה אנשים ששבויים של המבחן הזה. אבל היום כבר הרבה מאוד אנשים מבינים שהמבחן הזה הוא פשוט לא רלוונטי. הוא לא רלוונטי כי זה ברור לגמרי שאוסף המתגים והנורות האלה, גם אם הוא מאוד מאוד מורכב והוא מגיע להישגים שטיורינג לא חלם עליהם, זה עדיין אוסף של חוטי חשמל ונורות. זה הכל.

[Speaker B] אבל זה יכול לקרות גם איתנו. עוד שבעים שנה מאז שטיורינג נפטר היא שבעים שנה, ועוד שבעים שנה מישהו יכול להגיד חבר'ה דיברתם שטויות, תראו מה, אנחנו לא יודעים מה תהיה התפתחות.

[הרב מיכאל אברהם] אני גם לא יודע. לכן ברור שצריך לקחת גם את מה שאנחנו עושים עכשיו באותה פרספקטיבה. נכון, מסכים לגמרי. אבל עדיין, אתה יודע, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אנחנו יכולים לדון במה שאנחנו יכולים לדון וללמוד לקחים מההיסטוריה. ללמוד לקחים מהעתיד אנחנו לא יכולים כי הוא עוד לא הגיע. אבל ללמוד לקחים מההיסטוריה אנחנו כן יכולים. זה כמו מי שדן בשאלה איך מתנהג עולם ארבע ממדי? מה אתה עושה בשביל לדון בזה? אתה מסתכל איך מתנהג עולם דו ממדי ואתה שואל את עצמך איך יצור דו ממדי תופס את העולם שלך, שזה מימד אחד יותר. ואז אתה מנסה להשתמש בזה כדי לומר איך אני כיצור תלת ממדי יכול להבין מה קורה בעולם ארבע ממדי. זה כמו ללמוד מהעבר כדי לנסות ולא לטעות לגבי העתיד. אין ערובה שנצליח אבל זה המיטב שאנחנו יכולים לעשות. אוקיי?

[Speaker M] הרב יש לי שאלה. כן. האם יש נפקא מינא בסדרה הזאת? יש איזשהו נפקא מינא מזה שבסוף אני מניח שדעת הרב זה שבנאדם שונה במהות בחשיבה שלו מ-AI ולא משנה כמה חכם הוא יהיה. אז יש נפקא מינא חוץ מזה שאוקיי אנחנו שונים?

[הרב מיכאל אברהם] אנחנו נגיע, נגיע לנפקא מינות בהמשך. אוקיי. אוקיי, עד כאן. יש הערות או שאלות?

[Speaker D] רציתי לשאול שאלה שלא קשורה כל כך לנושא לגבי התפיסה המוסרית שלך.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי.

[Speaker D] לגבי איך שאתה תופס את ההלכה יחסית למוסר. ובאותו זמן עם הבנתי נכון התפיסה שלך היא קנטיאנית שזה בא למוסר. הפוך.

[הרב מיכאל אברהם] קנטיאנית גם ביחס למוסר וגם ביחס להלכה.

[Speaker C] מה זאת אומרת קנטיאנית ביחס להלכה?

[הרב מיכאל אברהם] שגם בהלכה הערך ההלכתי של מעשה הוא אך ורק אם אתה עושה את זה כדי לצאת ידי חובה ולקיים את הציווי.

[Speaker D] אוקיי הבנתי. לגבי הטענות הלכתיות עצמם לא הצלחתי להבין מה נותן להם את הערך שלהם, הערך האובייקטיבי שלהם? אז מה נותן להם את הערך? לא הבנתי. נגיד שזה בא לעניינים מוסריים, אז קאנט יגיד שזה נבע מהאוניברסליות של התבונה. שכשאני פועל כיצור רציונלי אני לא יכול לרצות את ה, אני לא יכול כשאני מתנהג בצורה שהיא לא אוניברסלית אני פועל כנגד אותו הטבע הרציונלי שלי.

[הרב מיכאל אברהם] קאנט לא מציע הסבר לערך של מעשה מוסרי. הוא מניח שיש ערך למעשה מוסרי ומנסה לחשוף מה זה יכול לומר בהנחה שיש ערך.

[Speaker D] לא, אני אומר

[הרב מיכאל אברהם] זאת פעולה, זאת פעולה הפוכה.

[Speaker D] כנראה דיברתי לא נכון, הכוונה שלי מה נותנת התקפות של הצו עצמו. מאיפה לך, מאיפה השגת את הצו הקטגורי? אין אצל קאנט הסבר כזה. למה? הוא מביא את זה בהנחת היסוד למטפיזיקה. נכון, אין שם הסבר כזה ש…

[הרב מיכאל אברהם] אני חושב שספציפית הוא מביא… קאנט הולך פה בכיוון ההפוך. קאנט מניח שיש איזה תוקף ושואל את עצמו איך זה יכול להיות? מה זה אומר? חייב להיות שיש איזה שהוא צו ושהצו הזה הוא קטגורי והתוכן שלו הוא עשה את מעשיך באופן שהיית רוצה שיהיה לו חוק כללי, אחרת לא יכול להיות לזה תוקף. אבל למה יש לזה תוקף? אין הסבר.

[Speaker D] זה רק בפרק השני, אבל בפרק השלישי הוא מדבר… לא… זה לא כל כך משנה השאלה שלי. העניין הוא שקאנט מביא נימוק לצו הקטגורי. אז על זה אתה מסכים איתי? שהוא מדבר ספציפית על זה שזה נובע מהאוניברסליות של התבונה.

[הרב מיכאל אברהם] מה זה נימוק? הוא מניח שדבר בעל תוקף חייב להיות אוניברסלי, ולכן הוא אומר, אם יש לזה תוקף, זה חייב להיות אוניברסלי. זה בדיוק הנקודה. הוא הולך הפוך ממה שאתה מתאר. הוא הולך הפוך. הוא מתחיל מזה שיש איזה תוקף והוא מניח שרק דבר אוניברסלי יש לו תוקף, לכן זה

[Speaker D] חייב להיות אוניברסלי.

[הרב מיכאל אברהם] הוא הולך תמיד מהתוקף אחורה.

[Speaker D] מהלך אנתרופולוגי ולא פילוסופי. יכול להיות שהבנתי אותו לא נכון, אבל איך אתה מבין אז את הפרק השלישי שבו הוא מדבר על האדם כיצור חופשי וכשאתה פועל לפי החופשיות שלך ואתה פועל לפי האוניברסליות שלך הצורה היחידה לפעול אז היא לפי הצו הקטגורי? נו, אז מה אתה רואה שם? הוא אומר שכשאדם פועל הוא חייב לפעול לפי האידיאה של חופש. וכשהוא פועל לפי אותה אידיאה הוא פועל… וזאת מנין? הוא מביא שם הטיעון שלפיו עצם הפעולה היא פעולה של בחירה.

[הרב מיכאל אברהם] נו, אבל עוד פעם אני אומר, ברור שהוא מניח שהדבר הזה תקף וחושף את כל ההנחות שהוא חייב לקיים כדי להיות תקף. כל המהלך שלו זה כמו בביקורת התבונה הטהורה. המהלך שלו במוסר דומה למהלך שלו באפיסטמולוגיה. הוא הולך אחורה. השיקולים שלו: אני מניח שיש משפטים סינתטיים אפריורי ועכשיו אני שואל את עצמי איך זה יכול להיות? אני מניח שיש מוסר תקף ואז אני שואל את עצמי על מה זה מבוסס, איך זה יכול להיות? זה אף פעם לא הסבר למה זה תקף.

[Speaker D] אני מאוד מסתייג כי אני הבנתי אותו לחלוטין שונה ממך. אני דווקא הבנתי את האסתטיקה בתור דוגמא שהנה יש משפטים סינתטיים אפריוריים כמו החלל. שהוא מוכיח את זה כדוגמא, כן? אבל הוא מוכיח את זה, זה לא נכון.

[הרב מיכאל אברהם] לא, הוא לא מוכיח את זה, הוא מניח את זה. למה?

[Speaker D] דווקא פה אני זוכר את זה לפרטי פרטים שבהתחלה של האסתטיקה…

[הרב מיכאל אברהם] אני לא זוכר את זה לפרטי פרטים, אבל אם תרצה אפשר לדון באיזה קטע שאתה חושב, אבל המהלך הוא לדעתי מהלך כזה. אני קורא לזה מהלך תיאולוגי ולא מהלך פילוסופי. זאת אומרת, מהלך שהולך מהמסקנות אחורה אל ההנחות ולא מההנחות אל המסקנות.

[Speaker D] אני יכול להביא את הדוגמא נגיד שהוא מביא את החלל, אז הוא אומר נניח שהחלל לא יכול להיות דבר שאנחנו לומדים אפוסטריורי מכיוון שעצם התפיסה, שכן? שעצם החוויה של לתפוס אובייקט במקום אחד ואובייקט במקום אחר ואובייקט במקום אחד ואני במקום אחר דורשת כבר את מושג החלל ולכן הוא נתון אפריורי וכמובן שהוא סינתטי כי הוא מרכיב. אבל מי אמר לך שקיים הנתון הזה? חוויה. אולי אנחנו סתם מתבלבלים?

[הרב מיכאל אברהם] קאנט זה כבר סובייקטיבי… לא, אז זה בדיוק הנקודה. הוא לא

[Speaker D] שואל, זה הרי א' ב' בביקורת התבונה הטהורה.

[הרב מיכאל אברהם] קאנט לא שואל האם אפשריים משפטים סינתטיים אפריורי, הוא שואל כיצד הם אפשריים. ברור שהם אפשריים, כל השאלה היא כיצד. ברור שהם אפשריים כי יש כאלה. הוא מוכיח שהם אפשריים כי הוא מביא דוגמא של אחת כזאת. לא, אבל זה שיש משפטים כאלה זה לא מעניין. בטח שיש משפטים כאלה, אף אחד לא מתווכח על זה שיש משפטים כאלה. גם יום לא התווכח שיש משפטים כאלה. אפריורי סינתטי הוא כן התווכח. לא, הוא לא התווכח. הוא רק טען שהמשפטים האלה הם הזיה.

[Speaker D] אבל אפשר לנסח בשפה משפטים סינתטיים אפריורי. אוקיי, אז אני אשאל את השאלה שלי על החובה בלי העניין של… כי זה נראה לי ייקח אותנו למערבולת. השאלה שלי ספציפית על ההלכה זה אם, לפי מה ששמעתי בפודקאסט, בשיחה שלך עם שלום צדיק, זה שאתה תופס אותה מהאל, כאילו שהוא ברא אותך ולכן יש לו את הסמכות לתת לך הלכה. אוקיי. הבנתי נכון עד פה? כן. מעניין אותי לדעת איך אתה עונה לדבר הזה, לדילמה של אותיפרון, של הוא אומר את זה כי זה נכון או שזה נכון כי.

[הרב מיכאל אברהם] תסתכל בטור ארבע חמש שש וארבע חמש שבע. בארבע חמש שבע אני מדבר על דילמת אותיפרון בדיוק בהקשר הזה ואני עושה שם הבחנה. אני טוען שם שהמוסר ואולי גם ההלכה, למרות שאני לא עוסק שם בהלכה אלא במוסר, אבל זה אותו מבנה. יש טור מאוחר יותר שבו אני מרחיב את זה גם להלכה, שהמוסר כפוי על הקדוש ברוך הוא אבל התוקף שמחייב אותנו זה הציווי של הקדוש ברוך הוא. טוב, צריך להסתכל שם.

[Speaker N] הרב יכול אולי להביא דוגמה למשהו שהוא שונה בין בן אדם לבין המכונה של המחשב, כלומר בקצרה איזושהי דוגמה?

[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת דוגמה? לא הבנתי. מי אמר שיש שונה?

[Speaker N] למשל אבדוקציה או משהו כזה, כלומר אולי גם הבן אדם הוא איזושהי מכונה. אולי. יכול להיות.

[Speaker B] אתה שומע אגב מיקי? באחת מההרצאות של מריו ליביו.

[הרב מיכאל אברהם] רגע רגע שנייה, נגמור את הדיון הקודם.

[Speaker N] יכול להיות, למה, אולי גם הבן אדם הוא עובד עם

[הרב מיכאל אברהם] זרמים

[Speaker N] חשמליים ודברים כאלה.

[הרב מיכאל אברהם] יכול להיות. מי אמר שלא?

[Speaker N] לא, כי אז אין שום הבדל בין בן אדם לבין מחשב.

[הרב מיכאל אברהם] איזה הבדל? מי אמר שיש? הרב אמר

[Speaker N] שיש הבדל קודם לכן במהלך השיעור.

[הרב מיכאל אברהם] איפה? מתי אמרתי? אמרתי שאני חושב שהמכונות לא חושבות. אז אם אתה מקבל את זה, אז הנה החשיבה זה ההבדל. איזה דוגמה אתה רוצה? ואם אתה לא מקבל את זה, אז הנה חינמי, יכול להיות שגם הבן אדם הוא מכונה. איזה דוגמה אתה מצפה לקבל?

[Speaker C] רק אתה חושב, כל השאר הם מכונות. תמיד אתה יכול לחשוב שרק אתה חושב.

[הרב מיכאל אברהם] אני יכול לחשוב שאתה חושב בעוד שאתה מכונה.

[Speaker C] כן אוקיי.

[Speaker B] לא אבל זה מה שרציתי להגיד בנוגע לזה, גם בנוגע לשינוי הגדול. אני מניח שכולם יודעים מי זה מריו ליביו, אז באחת מההרצאות שלו שאלו אותו לגבי החיים. הוא הרי מתעסק בחלל וחיים וכולי, אז הוא אמר שהרבה פעמים אנחנו חושבים על החיים כמו שאנחנו. ולפי הבינה המלאכותית מה שקיים היום, יכול להיות שאנחנו אי פעם נגיע לאיזשהו מקום שיש שם חיים לא כמו שאנחנו אלא חיים מלאכותיים. דיברתי על זה, דיברתי על זה בשיעורים הקודמים. נכון, אבל הוא הוסיף שם שחוץ מהחיים והאלקטרונים והנוירונים וכל זה, מאוד מאוד חשוב התודעה. תודעה. הוא אומר שחוץ מזה שאנחנו לא יודעים איך נברא החיים, כאילו חוץ מה אר אן איי וכדומה, כן, אז התודעה, התודעה זה בעצם נכון להיום זה מה שמחלק בינינו.

[הרב מיכאל אברהם] אני לא מסכים להגדרה הזאת. וכמו בשיעור המבוא דיברתי על זה שצריך להבחין בין ויטליזם, זאת אומרת שאלת החיים במישור הביולוגי, לבין השאלה של נפש שזה דואליזם. ויטליזם זה לא דואליזם, זה שני דברים שונים. והתודעה שייכת לשאלת הדואליזם, לא לשאלת הויטליזם.

[Speaker B] השאלה אם המחשב יכול להבין שהוא המחשב והוא חי.

[הרב מיכאל אברהם] זה שאלה של תודעה, זה לא שאלה של ויטליזם.

[Speaker B] זה מה שאמרתי, שתודעה, תודעה במכונה.

[הרב מיכאל אברהם] שאלה אחרת, זה לא קשור לשאלת החיים.

[Speaker B] לא אבל זה שאלה מה שהוא

[הרב מיכאל אברהם] עכשיו שאל, מישהו שאל קודם, מה ההבדל. אז אני חושב שזה הבדל גדול מאוד. הבדל מהותי. אמרתי יכול להיות. אז אני אומר אם אתה מקבל את זה שלבני אדם יש תודעה ולמחשב אין תודעה, או שבני אדם חושבים ומחשב לא חושב, אז זה ההבדל. על זה דיברתי עכשיו. אבל אם אתה רוצה דוגמאות, דוגמאות למה? אני אומר הבן אדם חושב והמחשב לא חושב. זה הדוגמה. איזה דוגמה צריך? ואם אתה חושב שגם הבן אדם לא חושב או שהמחשב כן חושב, בסדר אז יכול להיות שזה אותו דבר. אבל אנחנו נגיע לדברים האלה עוד גם בהמשך, אחרי שכרגע אנחנו רק עוסקים בהכרה של מה זה בכלל מחשב. אני רק ממשיך ללוות את ההכרה של המחשב כל הזמן בשאלות האלה כדי שתשימו לב כל הזמן למה הדברים שאנחנו לומדים, מה הם אומרים על השאלות האלה. אני אחרי זה עוד אחזור אליהם ואטפל בהם. אבל אני רוצה כל הזמן להזכיר לכם את מה שדיברנו בשיעורי המבוא שזה ילווה אתכם גם בשיעור. אני רוצה שלא תאבדו את היער מרוב עצים, כן? שתשימו לב. המטרה שלי היא בעצם לחזור לשאלות היסוד. האם יש בנו משהו מעבר למה שיש במחשב? עוד לא אמרתי עקרונית או קטגורית מה דעתי. אמרתי פה, אני לא חושב, לא סביר שמישהו יגיד שמחשב חושב כמו שבן אדם. בסדר, אבל עוד נחזור לעניין הזה בצורה יותר מסודרת.

[Speaker M] הרב, יש לי שאלה קטנה, רק אמרת שבגלל שטיורינג גאון ולכן זה כן מלמד אותנו, כאילו מוכיח איזושהי נקודה. מה זה עוזר לי שטיורינג גאון? בסוף למדנו מזה שהוא טעה.

[הרב מיכאל אברהם] אם טיורינג גאון כמוהו, אם הוא לא היה גאון, אז היית אומר הוא דיבר שטויות כי הוא אידיוט. מה יש ללמוד מזה, לא להיות אידיוט? בסדר. אבל פה אני אומר, אם בן אדם חכם מדבר שטויות, אז הייתה שם סיבה שכנראה גרמה לזה, שהטעתה אותו. עכשיו, אם סיבה כזאת יכולה להטעות אדם חכם, אז מאוד חשוב שכל אחד מאיתנו ייזהר מסוג כזה של הטעיות. זאת הלמידה.

[Speaker M] הבנתי, הבנתי.

[Speaker E] רציתי גם לנצל את ההזדמנות לשאול את הרב משהו קצת פוליטי טיפה. אני מתייחס להערה שהרב העיר ככה בסוף, לומר שהוא דווקא מאוד אוהב את ההתנהלות החרדית מבחינת ההפרדה בין חברי הכנסת שעוסקים בעניינים הקונקרטיים לבין מועצת גדולי התורה שעוסקים ברמה היותר עקרונית. נכון? רציתי לשאול את הרב משהו עקרוני שאני רוצה לשאול. השבוע הייתי בכנס, הלכתי, כפרת עוונות, הלכתי לכנס של בן גביר בנתניה. שעתיים לשמוע אותו ו…

[Speaker C] אם אתה שוקל להצביע לו?

[Speaker E] לא, כן, ממש. ואתה יושב ורואה את הציבור המגוון שהיה שם.

[Speaker C] בן גביר? הלכת להרצאה שלו?

[Speaker E] כן, כן. נרשמתי, נרשמתי, בדקו אותי, שמו עלי את הצמיד הזה ונכנסתי.

[Speaker L] קיבלת את ספר הילדים לפחות?

[Speaker E] הוא רצה לדחוף לי ואיכשהו, יש לי מספיק ספרים, אבל הוא הקרין אותו על המסכים. אבל מה שאני רציתי לשאול, אתה רואה ציבור, נוער ומבוגרים מכל המינים והסוגים, ובעיניי הם תינוקות שנשבו. מה הכוונה? הרבנים של מועצת גדולי התורה, כמו גם רבני הציונות החרד\"לית, הם יודעים להגיד, הם בקטע הפוליטי פול בלאון בפנים, ואומרים את הדעות שלהם וקושרים אותם לתורה שלהם, והם דוחפים ויש להם תלמידים. הרבנים היותר מתונים, איך שלא נקרא לזה, לא ניכנס עכשיו לסמנטיקה, הם לא יגידו דברים פוליטיים. הרב שרלו, הרב סתיו, רבנים שאני מאוד אוהב ומעריך, לא יגידו דברים פוליטיים כי זה לא נוח. למה לי להיכנס להסתבך עם ההורים ועם התלמידים, וזה גם לא מקובל, ואני רוצה להגיד רק פרשות שבוע, דרשות וחקירות תיאורטיות באיזו סוגיה. אבל החיים עצמם, שזה הפוליטיקה, לא, אני לא אכניס את התורה שלי לשם. התוצאה היא תינוקות שנשבו וזה הרסני, הרסני ממש. הרב הרבה יותר בכיוון הזה, אבל אין קול ואין עונה, אין מי שייצא.

[הרב מיכאל אברהם] אני אגיד לך כמה דברים. א, אני מסכים לביקורת. זאת אומרת, אני דרכי כן להתבטא. ולצערי באמת אני לא רואה עוד רבנים ששייכים יותר לכיוונים היותר ליברליים, מודרניים, לא יודע איך לקרוא לזה, שמתבטאים בצורה מספיק חד-משמעית. אבל מצד שני, יש פה שני דברים שצריך לקחת בחשבון. הם מנסים כן להתבטא. הם רק לא יוצאים בזעקות חד-משמעיות והטפות וקריאות שבר, אבל כל תלמידיהם יודעים בדיוק מה הם חושבים. זאת אומרת, אין פה שאלות שנשארות עמומות. זה רק צריך, תלמידיהם יודעים איך לפרש ואיך להבין מה הם חושבים. יש הרב בלומנצווייג בירוחם. כל הזמן היה מתח כזה מול נגיד ישיבת מצפה רמון, שזאת ישיבת קו כזאת, והיה לנו קשרים איתם כי זה היה מאוד קרוב. ואמרו להם יש קו, לנו אין קו. בירוחם אין קו. אז הרב בלומנצווייג ניסה להסביר להם שזה הקו שלנו. זאת אומרת, הקו שלנו הוא לראות את הדברים בצורה רחבה, ועדיין אני חושב שאפשר להבין מתוך זה מה אנחנו חושבים, אבל אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים להכתיב לאף אחד את מה שאנחנו חושבים. ולכן יש פה איזושהי מדיניות של התבטאות יותר רחבה, יותר מכילה ופחות ישירה. אוקיי, זה נקודה. נקודה שנייה או שלישית בעצם, זה שמדובר בציבור כזה שגם אם תצא ותטיף ותדרבן אותו, הוא לא מגיב כמו ציבור שמרני חרדל\"י או חרדי. זאת אומרת, ציבור חרדל\"י או חרדי כשאתה מדרבן אותו אז הוא הולך. זאת אומרת, הרבה ממנו הולך. שמה זה עובד. בציבור יותר פתוח, יותר ליברלי, גם אם הרבנים שלהם יצאו ויהיו חרדים לכיוון הליברלי, זה לא ידרבן את הציבור שלהם באותה צורה. זאת אומרת, הם לא עובדים באותה צורה. לא הציבור ולא הרבנים. וזה עסקת חבילה, אתה יודע, לטוב ולמוטב. זאת אומרת, יש לי ביקורות מסוימות על זה אבל מצד שני זה חלק מקסמו של העולם הזה.

[Speaker E] הרב, אני לא הרב לא הבין אותי עד הסוף. מה? אני מסכים עם כל מה שהרב אמר אבל הרב לא הבין אותי עד הסוף. אני לא דואג לתלמידים של הרב או לתלמידים של הרב שרלו או לתלמידים של הרב סתיו. אני לא דואג להם. הם יודעים פחות או יותר לחשוב לבד, באופן יחסי, והם יהיו בסדר. אבל אלה האנשים שהם לא תלמידים ישירים שלהם, שרק שומעים

[הרב מיכאל אברהם] כל היום

[Speaker E] את הרב יצחק יוסף ואת הרב מאיה ואת הרב זה

[הרב מיכאל אברהם] ואת הרב שם, מה יעשו התינוקות האלה? זאת שאלה גדולה. אני לא יודע כמה השפעה יכולה להיות אם רבנים ליברליים יצאו במסרים מאוד תקיפים וחד-משמעיים, כמה מהציבור ההוא יושפע מהעניין, אני לא בטוח.

[Speaker E] לפחות יהיה פולמוס. יהיה פולמוס, יהיה איזשהו מתח באוויר ששומעים דעות

[הרב מיכאל אברהם] ששתיהן באות בשם

[Speaker E] התורה ובשם היהדות.

[הרב מיכאל אברהם] את הביקורת הזאת אני מסכים. זאת אומרת, תגיד, זה שאף אחד לא מסביר שיצחק יוסף הוא מושחת ואידיוט, לדוגמה, זאת אומרת, ומי שקורא לו רב הוא גם מושחת ואידיוט, אז אף רב ליברלי לא מרשה לעצמו לעשות את זה. עכשיו, אני גם בחוגי בית פגשתי אנשים, ודיברנו על הנתיב השלישי וזה, דיברתי איתם על העניינים האלה ועלה עוד פעם יצחק יוסף באחד מחוגי הבית, אמרתי להם את דעתי עליו בצורה די חד-משמעית, והם נדהמו. זאת אומרת, הם נבהלו נורא, איך אפשר לדבר דבר כזה. וזה שהוא אומר אותו דבר על רבנים אחרים זה לא מטריד אותם. וזה שדווקא הוא הטועה והם הצודקים, וזה שהוא אומר עליהם הוא אידיוט בעצמו. זה שאם היו אומרים עליו שהוא אידיוט הם היו צודקים. רק הם לא אומרים עליו. זאת אומרת, זה באמת אחד המחירים, ואני חושב שזה אחת הסיבות שאני מתבטא הרבה פעמים בצורה בוטה למרות שאנשים נפגעים ואומרים רגע לא מדברים כך, בדיוק כדי לשבור את המחסום החד-סטרי הזה, המחסום החצי חדיר הזה, שאומר שלצד אחד מותר לתקוף את הצד השני בלי מגבלות, והצד השני אמור להמשיך להתנהג בנימוס ולכבד אותו. עכשיו, יש בזה אגב סוג של עוצמה מסוימת, זאת אומרת, זה גם יש אנשים מסוימים שזה ישפיע עליהם אפילו אולי יותר. אבל אתה צודק שיש לא מעט אנשים שאני חושב שיכול להיות שאם יעמידו את האידיוטים האלה שם במקום, אולי זה יעשה איזושהי השפעה, אני לא יודע.

[Speaker E] ולצערי המוטיבציות, לדעתי המוטיבציות של הרבנים היותר ליברליים שהם לא יוצאים זה לא בגלל השיקולים המאוד נכונים שהרב אומר, אלא בשיקולים לצערי יותר ירודים, כיוון שברור שלבוא ולהגיד משפטים חריפים ואז אולי להפסיד איזה פרס ישראל או לא יזמינו אותי ל… נכון יוסף אתה צודק, לייבוביץ' כן היה מוכן לעשות את זה.

[הרב מיכאל אברהם] לייבוביץ' היה מוכן לשלם את המחיר. לא בטוח שאתה צודק, יכול להיות, אבל אתה יודע, אנשים הם יצורים מורכבים, להבדיל ממחשבים. אז האנשים יש להם כל מיני שיקולים, ויכול להיות שהשיקול של המדיניות לכתחילה אולי גם משולב בשאלה הזאת של החשש, מה שהעלית כאן. אבל יש פה גם תפיסה שהיא לכתחילאית. איזושהי תפיסה שכן מכבדת גם אויבים מרים. יש פה גם תפיסה, כלומר, זה לא רק דאגה לאינטרסים. במובן הזה אני עם הביקורת אני מפרגן להם יותר ממה שאתה.

[Speaker E] אני מסכים עם הרב, אני רק חושב שהמבחן האמיתי תמיד זה אם אתה מקריב על משהו. אם אני רואה מישהו שמקריב על משהו, מחירים אישיים, אז אני אומר יש פה משהו, אפילו אם הוא טועה אבל יש משהו אמיתי בדרך שלו. אבל אם הוא רק צובר רווחים, אז זה כבר נראה לי קצת חסר כמעט משמעות גם אם הוא

[הרב מיכאל אברהם] צודק, אפילו אם הוא צודק. תראה, כמות הזעם שהרב שרלו והרב סתיו חוטפים מראה שהם גם מקריבים. הם מדברים יותר בנימוס ממני, יש להם גם יותר מה להפסיד ממני, אבל הם גם מקריבים. הם שילמו הם משלמים על זה גם מחירים. זה לא שהם לא מוכנים להקריב. יש להם את הדרך שלהם, אני עוד פעם, יש לי גם קצת ביקורת כמו חלק מהביקורת שלך אני מקבל, אבל אני גם מבין היטב את הכיוון שלהם. זה לא רק חששות, יש פה גם איזושהי תפיסה.

[Speaker E] מי מהם היה מוותר על פרס ישראל כמו תומר ארצי? מה? מי מהם היה מוותר על פרס ישראל? אני לא… אני לא מדבר ספציפית על השמות האלה הרב, סתם. אני לא ראיתי עד עכשיו אף אחד מהם שוויתר, גם לא פרופסורים לפילוסופיה.

[הרב מיכאל אברהם] אני לא יודע, לייבוביץ' ויתר על פרס ישראל בגלל שהוא ביקר את הגוף שנתן את פרס ישראל. נגיד אם הרב יצחק יוסף, יצחק יוסף, לא הרב, יצחק יוסף היה נותן לי פרס, הייתי מוותר עליו, אני אומר לך, גם אם זה היה פרס נובל.

[Speaker B] אתם נמצאים ברובדים שונים לחלוטין. הרב, השאלה של שמואל במקום והוא צודק, אבל אתם שוכחים שהציבור החרדי לא עובד את הקדוש ברוך הוא, הוא עובד את הרבנים ומחזיקים אותם בדדווקא שמה.

[הרב מיכאל אברהם] טוב, בסדר, עוד פעם, גם הביקורת הזאתי קיצונית מדי. אני יש לי ביקורת חריפה על הציבור החרדי, אבל זה קיצוני מדי.

[Speaker C] אבל אני חושב שזה נובע מהמהות של דת באופן כללי. בן אדם שהולך לשמוע דתיים, הוא רוצה לשמוע אמת אבסולוטית חד ערכית, וזה מה שהוא שומע מהרבנים האלה.

[הרב מיכאל אברהם] זו אחת הבעיות. אני מנסה להילחם כנגד זה כי אני לא חושב שהזיהוי הזה הוא נכון. אני לא חושב שדתיות חייבת להיות פונדמנטליסטית ופנאטית. אבל זה מה שיש בחוץ, ויש איזה דוגמה שרווחת בכל הצדדים של המתרס, כן? גם החרדים, גם הציונים דתיים, גם החילונים, כולם מזהים דתיות עם פנאטיות.

[Speaker C] כן, כי הם אומרים הוא אומר את האמת, הוא מחזיק בה, הוא יודע מה הוא רוצה, רוצים משהו כריזמטי. כן. עכשיו בא לו איזה רב כזה שאוקיי מותר ככה מותר ככה, זה לא נשמע טוב.

[Speaker B] אני חושב שבשביל זה צריך לעשות סדרה נפרדת, לא בינה מלאכותית.

[Speaker C] זה לא משנה שאותו קהל הוא הרבה יותר מסורתי ולא שומע לכל מה שאומרים.

[הרב מיכאל אברהם] רבנים גדולים לפחות צריכה להיות להם בינה. אם היא מלאכותית או לא מלאכותית זה אפשר לדון אחר כך. לצערי להרבה מהם גם את זה אין.

[Speaker B] יש כזאת בדיחה שאחד פוגש את השני שעובד בהייטק, שואל אותו האם אתם כבר עובדים עם בינה מלאכותית? אומר לו עם בינה טבעית עדיין לא התחלנו, אתה שואל על בינה מלאכותית.

[הרב מיכאל אברהם] זה לוי אשכול, אתה יודע, שאמרו לו יום עבודה של חמישה ימים במקום שישה, זה אומר שיתחילו קודם כל לעבוד יום אחד.

[Speaker B] כן, נכון.

[Speaker D] טוב הרב, לגבי העניין עם האתיקה, מצאתי את הרעיון אצל קאנט שדיברתי עליו. אפשר לחזור רגע לנושא הזה? מקודם שדבר אחרון שאמרת לא שמעתי, נקרס לי הזום. אוקיי, אתה יכול לשתף מסך או מה אתה רוצה לעשות? אני מחזיק את הספר. אז איך מה אתה רוצה שנעשה? אני יכול לקרוא את זה, זה שורה אחת כאילו. זה בדיוק לפני שהוא מביא את הצו הקטגורי הראשון של לפעול בצורה בלי לסתור את עצמך, שהוא אומר, אבל כאילו יש איזה עשרים נקודות לפני זה, אבל מן ההכרח שכזאת תימצא בכל יש תבוני ותוכל לנבוע מתוך רצונו ולכן עיקרון של רצון זה וטה דה טה דה. כלומר, הוא קודם כל משתית לפני שהוא נותן את הצו הקטגורי, לפני שהוא נכנס ל… המושג שהוא השתמש בו לזכרוני זה אנתרופולוגיה פרקטית, החוקים עצמם של המוסר, הוא משתית אותה על האוניברסליות של התבונה ואז על זה שכשהוא פועל כיצור רציונלי הוא פועל בצורה בלי לסתור את רצונו. וכשהוא פועל בצורה שסותרת את רצונו זה בעצם פעולה לא מוסרית.

[הרב מיכאל אברהם] בוא עוד פעם, אמרת את זה גם קודם, עניתי על זה. אני טוען שאחרי שהוא יודע שזה תקף, הוא חושף מה התנאים לכך שיהיה מוסר תקף. ועל זה הוא אומר התנאים הם שזה יהיה אוניברסלי ותהיה בחירה חופשית וכולי. אבל אתה לא יכול להצדיק למה זה תקף.

[Speaker B] זו הנחה, הוא

[Speaker D] פה עכשיו לא מצדיק למה זה תקף. אני לא מצליח להבין אותך כאילו מהציטטה שלך של המוסר שלו.

[הרב מיכאל אברהם] ברור שלא, מה זאת אומרת?

[Speaker D] מדוע לא? כי מאיפה…

[הרב מיכאל אברהם] תסביר לי מה ההצדקה לזה שהמוסר הוא תקף. תן לי טיעון במילותיך שלך שמסביר לי למה המוסר הוא תקף. זה לא יכול להיות טיעון נטורליסטי, נכון? טיעון נטורליסטי זה לא יכול להיות, וזה לא יכול להתבסס על אלוהים. אוקיי, אז תסביר לי לא באמצעות עובדות מה יכול לבסס את התוקף של המוסר. לדעתי החופש, החופש של הרציונלי. תן לי טיעון במילותיך שלך.

[Speaker E] למה? אז חופש דווקא מאפשר לך להיות לא מוסרי הכי טוב.

[Speaker D] לא, לא, אם אתה אפשרי או לא אפשרי זה עניין עובדתי, זה לא העניין הרלוונטי. כמובן שדרוש כמה הנחות מוסריות, אבל בהינתן אותם…

[הרב מיכאל אברהם] אני שואל אותך מה התוקף שלהם, זה בדיוק הנקודה. הוא אומר שאתה לא יכול להוליד תוקף. זאת אומרת, אם עובדות, עובדות הן דבר ניטרלי מבחינת תוקף ואי תוקף. ולכן אי אפשר להנביע את האוט מהאיז. נכון? אתה צריך להנביע אוט מאוט. נכון? אז אני שואל מאיפה יבוא האוט הראשון? זה יהיה לכם האוט.

[Speaker D] זה אני חושב שהשאלה הזאת שקולה לשאלה מאיפה יבוא האיז הראשון. נכון? אז אני הייתי אומר ראוי לא לפעול בצורה שסותרת את הטבע שלך.

[הרב מיכאל אברהם] מה פתאום? להיפך.

[Speaker E] למה? להיפך.

[Speaker D] הטבע…

[הרב מיכאל אברהם] אני למשל הטבע שלי לדבר לשון הרע. ואני חושב שלא…

[Speaker D] אז יש לנו כאן איזה כמה… אני מתכוון בטבע את הכוונה של קאנט, כישות רציונלית.

[הרב מיכאל אברהם] לא הבנתי, מה זה כוונה שלי?

[Speaker D] אני מדבר על הטבע כמהותך כישות רציונלית.

[הרב מיכאל אברהם] אתה נכנס פה לדברים שאין להם שום בסיס.

[Speaker D] אני לא מצליח להבין למה.

[הרב מיכאל אברהם] למה כי לא הראית לי שום בסיס. תסביר לי מאיפה בא האוט הראשון.

[Speaker D] תראה, זה שדרוש מערכת אקסיומטית אני מסכים איתך, אבל האם לא תסכים איתי שלא

[הרב מיכאל אברהם] כל מערכת אקסיומטית היא שווה. לא, דרוש הסבר לזה שיש בכלל קטגוריה של אוט.

[Speaker D] למה זה דורש מקור אני לא מצליח להבין.

[הרב מיכאל אברהם] כי מה פתאום שיש קטגוריה כזאת? איך אתה יודע? מאיפה זה בא? זה לא יכול לנבוע משום איז.

[Speaker D] אני חושב שזה… התפיסה שלנו כל כך שונה, אני חושב להיפך. אני חושב שזה שיש אוט זה מובן מאליו. לי זה נראה שהאוט קודם לאיז.

[הרב מיכאל אברהם] או! גם האיז מובן מאליו. זה בדיוק הנקודה. שם זה מתחיל ושם זה נגמר. זאת אומרת אתה מניח את החיוב ועכשיו אתה רק חושף מה מונח ביסוד העניין. אתה מניח את החיוב כמו שאתה מניח קיומו

[Speaker D] של חיוב. אוקיי, אבל מהרגע שאתה עושה את הצעד הזה אתה יכול לעשות…

[הרב מיכאל אברהם] מהרגע שאתה מניח את זה אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אבל אתה מניח את זה.

[Speaker D] כן, אז אצלך זה… אז אם אצל קאנט זה מושתת על התבונה ועל החופש, אז אצלך זה על הדת ועל התורה. לא, זה לא מושתת, לא. אתה טועה בקאנט. מה הטעות שלי?

[הרב מיכאל אברהם] הטעות שלך שזה לא מושתת על החופש. זה מושתת קודם כל על

[Speaker D] התפיסה

[הרב מיכאל אברהם] הבלתי אמצעית שיש דבר כזה שנקרא מוסר תקף. והוא אומר, בוא ננסה להבין מה יכול להיות הבסיס לדבר כזה. ואז אתה הולך אחורה ואתה אומר טוב, אם יש מוסר תקף בהכרח הוא פונה רק לאדם חופשי, ובהכרח הוא פונה רק ללא יודע מה לכללים אוניברסליים, ובהכרח הוא מתבסס על דברים כאלה וכאלה. אבל אתה מתחיל מהסוף. זה הטיעון שאני קורא לו טיעון תאולוגי ולא טיעון פילוסופי. זה סוג אחר של טיעונים. וזה מקביל לגמרי לביקורת הראשונה, ביקורת התבונה הטהורה.

[Speaker D] אני מסתכל פה על מה שהוא אומר, ואני רואה אותו דווקא אומר נגיד ממש בהתחלה של הפרק השלישי, הוא כבר מדבר על החופש והוא אומר \"הואיל והמוסריות משמשת לנו חוק רק בהיותנו ישים תבוניים, מן ההכרח שתחול על כל הישים התבוניים, והואיל ואין להסיק אותה אלא מתוך תכונת החופש, יש להוכיח שגם חופש הוא תכונה של רצון שיש לכל הישים התבוניים\". כלומר הוא משתית את המוסר על תבונה וחופש.

[הרב מיכאל אברהם] גם אצלך רשום: הואיל והישות והחיוב יכול לחול רק על ישים תבוניים ועל החופש. מה זה ההואיל הזה? זאת אומרת הוא מניח שיש משהו מחויב, ואז הוא אומר אבל מה שמחויב יכול להיות רק על ישים תבוניים ורק כללי. הנה, במשפט הזה שקראת זה מופיע.

[Speaker D] לא, אני לא חושב, כי מה שהוא עושה זה מסתכל על… הוא מסתכל על הדבר ואז הוא שואל מה הכרחי בשביל שהוא יהיה קיים. בדיוק! אבל הוא מתחיל מזה שהוא קיים. בדיוק הנקודה. וזה…

[הרב מיכאל אברהם] אני מדגים את זה תמיד דרך הטיעון על המוסר. זה בעצם אומר, ומזה התחלת נדמה לי את השאלה. אז אני טוען שבשביל שמוסר יהיה תקף צריך ציווי אלוקי, צריך איזושהי סמכות שעומדת מאחוריו, וזה מבחינתי הוכחה לקיומו של אלוקים. עכשיו, איך ההוכחה הזאת בנויה? זה לא פרגמטיזם. פרגמטיזם אומר, כיוון שאני רוצה שיהיה מוסר תקף, בוא נמציא את אלוקים כדי שיהיה לנו מוסר תקף, כי נוח לנו שהוא יהיה. לא, זה טיעון לוגי. זה טיעון לוגי שאומר אני מניח שיש מוסר תקף, כי אני מבין את זה אינטואיטיבית, ואז אני אומר טוב, אבל הרי לא יכול להיות מוסר תקף בלי שיש אלוקים שמצווה עליו, מסקנה יש אלוקים. תבין? זה מהלך תאולוגי, זה מהלך שהולך קודם כל אני מניח את התוצאה.

[Speaker D] אולי זה נראה כאילו הוא עושה עוד צעד. אחרי ש… לי זה נראה כאילו הוא לא מניח את זה אלא זה יותר כמו טענה של אם-אז.

[הרב מיכאל אברהם] יש לי… יש לי ויכוח איתך ועם עוד הרבה פרשנים של קאנט, אתה בחברה טובה, ואני חושב שכולם טועים.

[Speaker D] זה כיף להיות בחברה טובה, אבל לי זה נראה כמו הנחה של אם-אז כזה, כמו סי פי, שהוא אומר, נניח את פי, אז אם נניח את פי אז נקבל קיו, אז אם פי אז קיו. ואז הוא מראה איזה… כאילו שקילות ביניהם ואז…

[הרב מיכאל אברהם] רגע, אבל אם הגרירה שלך זה אם פי אז קיו, אז אני אומר ככה: אני מניח את קיו, ואני אומר הרי רק אם פי אז קיו, אז לכן פי. זה המהלך שלו.

[Speaker D] אוקיי, סבבה. אז במובן הזה הוא כן מבסס את המסקנה שלו.

[הרב מיכאל אברהם] לא, כי קיו זה מוסר תקף. אבל מוסר תקף יכול להתבסס רק על היותך חופשי, זה הפי. רק על היותך חופשי ועל כללים אוניברסליים. אז כנראה שאתה חופשי וכללי אוניברסלי ומזה יוצא…

[Speaker D] לא, אני זוכר… הוא ספציפי… אני זוכר אותו ספציפית מוכיח שלהתנהג בצורה מוסרית, להיות… קיומו של המוסר הוא שקול להתנהגות חופשית לפי התבונה.

[הרב מיכאל אברהם] מה זה שקול? הוא לא יכול להתקיים בלעדיה.

[Speaker D] שקול. לא, לא, שקול. אני מתכוון שזה בול אותו דבר, שזה… שקילות פשוט.

[הרב מיכאל אברהם] לא, הוא לא יכול להתקיים בלעדיה. מה… מה זה נקרא שקול? השקילות זה לא… רלוונטי פה. הוא לא יכול להתקיים בלעדיה. אני מתכוון בשקילות, בשקילות. אני לא מתכוון למה שאתה אומר עכשיו שזה לא יכול להתקיים בלעדיה. שכאשר אתה מתנהג בצורה מוסרית אתה מתנהג בצורה חופשית לפי התבונה, וכאשר אתה מתנהג בצורה חופשית לפי

[Speaker D] התבונה אתה מתנהג בצורה מוסרית. למה? מה פתאום? ושם אני שואל למה צריך? למה צריך להתנהג באופן חופשי? למה צריך להתנהג באופן מוסרי? למה צריך להתנהג לפי התבונה? ולמה חירות ותבונה גוררים מוסר? למה חירות ותבונה גוררים… הם לא גוררים, הם לא גוררים, זה שקילות.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי. עכשיו אני שואל למה כל השקולים האלה נכונים.

[Speaker D] אני מסכים איתך שיש פה אקסיומה לגבי… אתם…

[הרב מיכאל אברהם] אבל זו אקסיומה נורמטיבית. אקסיומה של אוט, לא איז. אבל אם צריך אקסיומה של אוט, אז הנה, הנחת את קיומו של חיוב, את קיומו של אוט, את הספירה הזאת של האוט אתה מניח.

[Speaker D] אהה, ראיתי את ה… אוקיי, צודק. עכשיו זה… לא יודע… כן, הלכתי פה טיפה… צודק.

[הרב מיכאל אברהם] טוב, אנחנו חרגנו כבר הרבה זמן. אוקיי.

[Speaker C] את זה בג'מיני הוא מסביר את זה.

[Speaker B] היה מאוד מעניין, תודה.

[Speaker C] תודה

[Speaker D] רבה.

[Speaker B] להתראות.

[Speaker C] טוב, שבת שלום. שבת שלום.

[Speaker B] שבת שלום. תודה רבה. שבת שלום.