בינה מלאכותית – שיעור 17 – הרב מיכאל אברהם

[הרב מיכאל אברהם] בפעם הקודמת סיימתי פחות או יותר לתאר את מודלי… רשת נוירונים ואחרי זה מודל שפה. דיברנו קצת על זה שמודלי השפה דהיום הם כבר לא רק רשת נוירונים ענקית, אלא הם גם מלווים בכל מיני כלים שהם משתמשים בהם, שמפצים על חולשות שיש למודלי השפה. יש סוג מסוים של משימות שלמודל שפה או קשה לעשות או שזה לוקח הרבה חישוב, והוא בעצם מפנה את המשימות האלה לכלים מסוימים. כן, דיברתי על חיבור מספרים למשל, אז מודל שפה מאוד מתקשה בלחבר מספרים. זה מוזר, הוא פותר בעיות מטורפות, אבל הוא מתקשה בחיבור מספרים. טוב, הוא גם לא פותר בעיות מטורפות, רק רק אחרי שכבר נתנו לו את הכלים ובנו את הסוכנים וכל הדברים שמסביב. אבל אבל פשוט כשהוא רואה שהוא הוא מזהה שהוא קיבל שאלה שמדברת על חיבור מספרים, הוא פשוט שולח את זה למחשבון, והמחשבון נותן את התשובה. והתרומה של מודל השפה זה רק לזהות שזה סוג השאלה ששאלו פה. מכאן והלאה הוא פשוט שולח את זה למכשיר הרלוונטי שיפתור את ה את הבעיה. והעבודה באמצעות כלים, טולס, וסוכנים, כן, אייג'נטס, וכל מיני דברים כאלה, סקילס וכולי, היא בעצם חלק גדול מהיכולות שאנחנו מכירים היום לכל המודלים העכשוויים. בכל אופן, אז זה עד כאן תיאֵרתי פחות או יותר את ה את העקרונות של איך מה זה מודל שפה, איך הוא בנוי וכדומה, ומה שאני רוצה לעשות עכשיו זה להתחיל קצת לראות מה מה מה הדבר הזה בעצם אומר. אז אני אתחיל אולי בלחזור לשאלה הראשונית שליוותה אותנו כבר מההתחלה: עד כמה אפשר להתייחס לרשת הנוירונים הזאת כאדם? דיברנו על אנתרופיק קודם, אז זאת בעצם השאלה. עכשיו, מה מה בעצם מתחדש ברשת הנוירונים מול הדברים האחרים? כן, אני מזכיר לכם ש כשדיברנו על מחשב רגיל, מחשב אנלוגי ואחרי זה מחשב דיגיטלי, אז ניסיתי להראות שבעצם מדובר במעגל חשמלי, והמעגל החשמלי באיזושהי צורה פועל באופן שהוא מקביל לפתרון של בעיה כלשהי, ולכן שם אף אחד לא מעלה בדעתו לחשוב שיש לו קוגניציה ותופעות מנטליות וכל מיני דברים מן הסוג הזה, ברור לכולם שזה גולם שמזיז אלקטרונים. מה מה קורה ב במודל שפה? ברשת נוירונים ומודל שפה בפרט. אז קודם כול, מה שקורה זה שיש מולנו מכונה שעוברת את מבחני טיורינג, מדברת איתנו ממש, נותנת תחושה שאתה מדבר עם בן אדם, עזבו את הניואנסים שכבר אנחנו רגילים קצת לזהות שם, אבל עקרונית זה בעצם מי שלא יודע שיש מודלי שפה בעולם והיה מדבר עם מודל שפה, לא היה מעלה בדעתו שזה לא בן אדם. זה ממש לדבר עם בן אדם, לא רק שזה לדבר עם בן אדם, אלא הוא פיתח יכולות שעוזרות לו לפתור בעיות מכל התחומים, לנפק ידע בכל התחומים ברמות של פי אייץ' די ומעלה, זאת אומרת מדובר פה באמת בעל-אדם, זה לא בן אדם, זה כבר על-אדם. ובמובן הזה באמת הרשת הנוירונים שונה מהמחשבים מהדורות הקודמים. וראינו כבר שאנחנו עושים את ה מגיעים ליכולות האלה של רשת הנוירונים בתהליך של אימון, כן, אנחנו בעצם מכניסים לתוך הרשת, בהתחלה כשדיברנו על רשת נוירונים, אז זה להכניס לתוך הרשת הרבה מאוד דוגמאות של בעיות עם תשובות נכונות ותשובות לא נכונות, נגיד זה סופרווייזד טריינינג, אימון מבוקר, כן, אימון נשלט, ואיכשהו זה מארגן את המשקולות הפנימיים שלו באופן שהוא יודע לפתור בעיות מהסוג הזה. במודל שפה זה כבר לאמן אותו על טקסטים, דיברתי על זה בפעם הקודמת, וזה יוצר אצלו יכולת לפתור בעיות מכל הסוגים ובכל התחומים, מאוד, ממגוון מאוד רחב, ולכן בעצם מודל השפה כבר מתחיל להידמות לנו יותר כמו בן אדם. עכשיו, האימון של הרשת הזאת הוא בעצם מקביל, וזה נקודה מאוד חשובה, לכן גם נתתי בהקדמות את הדוגמה של החדר הסיני, מקביל לגמרי למה שקרה בחדר הסיני. בחדר הסיני בעצם מה שעשינו עם הבן אדם שיושב שם בחדר ההוא, בעצם אימנו אותו בסופרווייזד לרנינג. זאת אומרת נתנו לו דוגמה, שאלה, הוא נתן תשובה, אם התשובה לא נכונה נכונה הוא קיבל זץ, כן? זה ה, זה הפידבק על תשובה לא נכונה, הוא עדכן את המשקולות שלו, ואז ממשיכים. עוד פעם מקבל שאלה, נותן תשובה לא נכונה, עוד פעם זץ, עד שלאת-לאט, אחרי אינסוף זמן, הוא מתחיל לענות תשובות נכונות או תשובות רלוונטיות לשאלות, וזה ממש מקביל לאימון של רשת נוירונים. במובן הזה ג'ון סרל בהחלט הקדים את זמנו, הוא כתב את זה עוד לפני שדיברו על רשתות נוירונים, ובטח לפני שדיברו על מודלי שפה, על זה אין מה לדבר בכלל, כך שבאמת הוא הקדים את זמנו. אבל מצד שני, הוא באמת, הדוגמה שלו באה להראות את ההבדל בין אינטראקציה שמלווה בהבנה לאינטראקציה שמדברת על הסינטקס בלי סמנטיקה. זאת אומרת, הבן אדם בחדר הסיני לא באמת מבין סינית, למרות שהוא עונה תשובה רלוונטית לכל שאלה שהוא מקבל. זה שונה מדובר סינית שלכאורה ברמה החיצונית מתפקד באותה צורה, על השאלות שהוא יקבל הוא יענה פחות או יותר את אותן תשובות או תשובות מאותו סוג, ועדיין הדובר סינית אנחנו נגיד שהוא מבין סינית, והאדם בחדר הסיני אנחנו כנראה לא נגיד שהוא מבין סינית. לפחות בתקופתו של סרל זה היה ברור שהוא לא מבין סינית, היום כבר יש כל המתחכמים של עם המודלי שפה, שכבר התחילו להגיד שאולי הוא כן מבין סינית, אבל זה נדמה לי אינטואיטיבית די ברור שזה לא שזה לא נקרא שהוא שהוא מבין סינית. אז זה אומר שאנחנו יכולים לייצר בעצם חיקוי של שיחה אנושית, ומה שחסר בחיקוי הזה זה ה ליווי באירועים מנטליים. זאת אומרת, השאלות זוכות לאותן תשובות, אבל זה לא מלווה בהליך מנטלי של בחירת התשובות הנכונות, כן? במובן הזה זה דומה למה שדיברתי עליו לא מעט בהקדמה על החשיבה שנעשית על ידי מים, כן? שמים פותרים את משוואות נאוויר-סטוקס. אז הם פותרים את משוואות נאוויר-סטוקס, אבל ברור שאין שם אירועים מנטליים שמתלווים לפתרון הזה, ולכן אי אפשר לומר שהמים חושבים. במובן הזה אני חושב שגם המודל שפה הוא בעצם גם, במובן הזה הוא כמו מים. זאת אומרת, הוא נותן לנו פתרון לשאלות, אבל זה לא מלווה בהליכים מנטליים, זה איזשהו חיקוי של מה שעושה בן אדם, לתגובה שהייתי מצפה שבן אדם ייתן, אבל זה חיקוי. למרות שהחיקוי, בדיוק עכשיו מישהו שאל אותי באתר, החיקוי הזה יכול להיות עקרונית יכול להיות מושלם, זאת אומרת, יכול להיות שלא תתפסו אותו בשום באג, בשום סוג של בעיה, הוא יידע לעשות הכל כמו בן אדם ועוד יותר טוב מבן אדם, וזה עדיין יהיה חיקוי. זאת אומרת, לא מדובר פה בהשוואה כמותית, זאת נקודה חשובה שאנחנו עוד נגיע אליה בפירוט בהמשך, אבל צריך להבין, הטענה היא ראויה, הטענה היא ראויה, רק רגע, הטענה היא לא טענה כמותית. זאת אומרת, זה לא שהבן אדם יודע לפתור יותר בעיות ממודל השפה, זה גם לא נכון, אבל גם אם זה היה נכון, זאת לא הנקודה. גם אם מודל השפה היה אדם מושלם או על-אדם שיודע לעשות הכל, עדיין הייתי טוען את אותה טענה, בגלל שאין מימד מנטלי שמלווה לפעולות שלו, הוא עדיין מחקה. הוא מחקה על-אדם, בסדר, אבל הוא לא על-אדם, הוא רק מחקה על-אדם. מה זה מימד מנטלי? מה?

[Speaker B] מה זה מימד מנטלי?

[הרב מיכאל אברהם] מימד מנטלי, כל אחד מבין מה זה מימד מנטלי, למה צריך להסביר? כולם מבינים. אני לא.

[Speaker B] לא, אם אם אם הכיוון הוא חשיבה רציונלית, חשיבה רציונלית כמו שיקול של נתונים והסקת מסקנות, קישור בין דברים, גם לאנשים לא רציונליים, אז קישור בין דברים שונים, גם לאנשים

[הרב מיכאל אברהם] לא רציונליים יש אירועים מנטליים.

[Speaker B] אז זה לא קשור, לא, לא,

[הרב מיכאל אברהם] לא, זה לא רציונליות, זה שיקולי חשיבה, לא משנה אם רציונלית או לא.

[Speaker B] לא, אבל לא, לא, הרב, רציונלית אני מדבר לעשות חשיבה לוגית ולעשות את כל השיקולים שאנחנו עושים מבחינה רציונלית.

[הרב מיכאל אברהם] לא, אבל גם אדם שמדבר שטויות, גם אדם שמדבר שטויות

[Speaker B] יש לו תהליך

[הרב מיכאל אברהם] של חשיבה, רק חשיבה מטומטמת.

[Speaker B] לפני שהוא לפני שהוא מדבר. לא, היא אולי מוטעית, אבל הוא מפעיל חשיבה רציונלית. אני מדבר על חשיבה רציונלית, לא על רגשות, אנחנו הרי הרב…

[הרב מיכאל אברהם] לא, אז המושג רציונלי פה, לא, אני חושב שאתה לא משתמש בו נכון, אבל לא משנה, זה סתם מינוח, אוקיי.

[Speaker B] מחשבה רציונלית שהיא לא קשורה לרגשות אלא היא קשורה לניתוח של נתונים והסקת מסקנות הגיוניות, נכונות או לא נכונות, זה עושה האי איי באופן מלא, אז לכן אני שואל מה… לא, הוא לא עושה את זה.

[הרב מיכאל אברהם] למה לא? הוא עושה את זה אפילו באופן ריק, לא רק באופן מלא.

[Speaker B] למה? מדוע?

[הרב מיכאל אברהם] משום שהוא לא עושה את זה, הוא עונה תשובות בדיוק כמו שהאדם בחדר

[Speaker B] הסיני לא עושה את זה. למה? במוח שלנו יש לנו רשת נוירונים, הוא עשינו העתק-הדבק.

[הרב מיכאל אברהם] החומר שמתווך את זה הוא במוח שלנו, המוח שלנו הוא רשת נוירונים, אבל

[Speaker B] אנחנו זה

[הרב מיכאל אברהם] לא המוח, אנחנו זה השכל.

[Speaker B] נכון, יש… אני מנסה אני מנסה להבין מה חסר פה מבחינת חשיבה רציונלית, אם אנחנו מנטרלים את הרגשות. מה שחסר, מה שחסר זה

[הרב מיכאל אברהם] השכל, לא המוח.

[Speaker B] המוח זה רשת נוירונים. אבל שכל זה שכל, אם אני אני אומר, אני הולך בכיוון של הרב, שהחשיבה הרציונלית היא החשובה, לנטרל את נושא הרגשות, אני מודה שאין רגשות ל-AI בכלל, אבל אם אנחנו מנטרלים את נושא הרגשות, אלא אנחנו רק מתרכזים בשכל, ברציונליות, יש ל-AI הכל, כי פשוט עשינו העתק-הדבק ברמה האידיאלית, העתק-הדבק של כל רשתות הנוירונים של האנושות, והכנסנו אותם ל… יש לך טעות, זה לא נכון.

[הרב מיכאל אברהם] אנחנו לא עשינו העתק-הדבק, מדובר פה בחיקוי. כשהתוכי מחקה את איך שאתה מדבר, אתה חושב שהתוכי מדבר כמוך? יש לו אירועים מנטליים ברקע? הוא חושב על מה שהוא אומר?

[Speaker B] לא, אבל אין אצלו את הרשת נוירונים שלי, אבל אם אני אכניס למוח של

[הרב מיכאל אברהם] התוכי את הרשת נוירונים שלי עם המשקלים שלי… לא זה, לא זה! יש לו את רשת הנוירונים שמנפקת את התשובות שהוא נותן. ונגיד שהוא היה מדבר בדיוק כמוך, אז מה? זה עדיין חיקוי.

[Speaker B] אבל מה אצלי במוח יש יותר ממנו?

[הרב מיכאל אברהם] לא במוח, בשכל!

[Speaker B] אבל… אני מדבר עוד פעם, על הקטע הרציונלי. אם אני… אני מדבר על הקטע הרציונלי!

[הרב מיכאל אברהם] הקטע הרציונלי קורה בשכל, לא במוח.

[Speaker B] השכל חושב באמצעות המוח, כמו שאנחנו הולכים

[הרב מיכאל אברהם] באמצעות הרגליים.

[Speaker B] בוא נשאל את הרב ככה, הרב מודה שיש לנו רשת נוירונים במוח? כן. ויש בה משקלים שונים? הרי הרב ביאר את זה בצורה מבריקה. אוקיי. אם אנחנו ננטרל את נושא הרגשות, נתעלם כאילו זה לא קיים… נטרלתי את נושא הרגשות, דל מהכא רגשות. יפה, נהדר, נהדר. אז אנחנו מתייחסים… אדם שהצלחנו… שנתתי לו כדור אנטי-רגשומיצין, אין לו רגשות יותר. הוא רק עושה חישובים רציונליים. אוקיי. איך הוא עושה אותם? בעזרת רשת הנוירונים והמשקלים המצויים בה. זה קיים אצלו? כן, והוא עושה את המשקל נהדר. המחשב, העתקתי את כל המשקלים ואת כל הרשת נוירונים שלו אל מחשב, ברמה תיאורטית, בעתיד, עוד 100 שנה, זה יהיה שם, ואז הוא יעשה בדיוק את אותו דבר.

[הרב מיכאל אברהם] לא, הוא לא יעשה אותו דבר.

[Speaker B] רגשות לא יהיו לו, מה יהיה חסר?

[הרב מיכאל אברהם] הוא לא

[Speaker B] יעשה את אותו דבר.

[הרב מיכאל אברהם] מה חסר? מה חסר? אז אני אומר, מה שחסר זה התהליכים המנטליים שמתלווים לחישוב הזה. הרב מדבר על מיסטיקה!

[Speaker B] הרב מדבר על מיסטיקה! לא, אני לא מדבר על מיסטיקה!

[הרב מיכאל אברהם] אבל מה, מה חסר? מה חסר? רק רגשות חסר, התשובה היא שרק רגשות חסר. כשאתה מסתכל על העולם הפיזי, לא חסר. אבל זה בדיוק הבעיה שלך, שאתה מסתכל על העולם הפיזי. אני טוען שיש תהליכים מנטליים, לא רק בעולם… עזוב עולם פיזי, דיברנו על זה שדואליזם לא נחוץ לדיון הזה. אפילו בלי דואליזם, נגיד שהאדם הוא רק רק מטריאלי, אוקיי? עדיין… נגיד שהאדם הוא רק מטריאלי, עדיין יש אמרגנטיות ונוצרים תהליכים מנטליים כתוצאה מהמוח.

[Speaker B] רגשות בלבד,

[הרב מיכאל אברהם] תחושות ורגשות, לא שום דבר אחר. לא רגשות, לא רגשות! כשאתה חושב על משהו, אתה חושב, אתה… אתה מעבד במוח שלך, אתה אומר שתיים ועוד שתיים שווה ארבע. התחושה הזאת, התודעה הזאת, התפיסה הזאת לא קיימת ב-AI.

[Speaker B] אני מסכים עם הרב, אני מסכים עם הרב, אבל המסקנה מתוך זה היא שגם לוגיקה היא בסוף רגש ולא משהו שקיים בפני עצמו. וזה התווכחנו על זה בעבר, הרב, אבל אני… זו הוכחה, הרב ממש מוכיח את מה ש… מה שטענתי.

[הרב מיכאל אברהם] לא נחזור לוויכוח הזה שוב, בסדר.

[Speaker E] אפשר לשאול גם שאלה, או שזה זה סתם… זה… אני זוכר שבהקדמות הרב כמו שהוא אמר עכשיו שהדיון הזה לא מניח דואליזם. אבל כשאתה אומר שההבדל כאן הוא לא כמותי אלא מהותי בין צורת החשיבה של האדם, של המוח האנושי נגיד או השכל שמתלווה, שונה מהצורה של בינה מלאכותית, זה לא מניח כאן הבדל מהותי שרק דואליזם יכול להסביר?

[הרב מיכאל אברהם] האם זה ידרוש פער בביצועים, העובדה שיש לנו גם מימד מנטלי? נדבר על זה בהמשך. כרגע אני לא מניח בכלל שיש פער בביצועים, בסדר?

[Speaker E] לא, אתה אמרת שיש הבדל, שההבדל בצורת החשיבה… אולי לא שמעתי נכון, אבל מה ששמעתי זה שיש הבדל מהותי ולא כמותי. כלומר, גם אם תוסיף עכשיו עשרות מיליארדי ו…

[הרב מיכאל אברהם] אמרתי שברמה, הטענה שלי קיימת גם אם ברמה העקרונית נצליח לייצר חקיין מושלם, זאת אומרת שלא יהיה הבדל כמותי בין הבעיות שאני יודע לפתור לבין הבעיות שהוא יודע לפתור, עדיין אני טוען את הטענה שלי. האם באמת יש דמיון כזה בהישגים או האם ייתכן ייתכן מצב שבו באמת כל מה שאני יודע לעשות גם הוא ידע לעשות, למרות שהוא רק חקיין בלי מימד מנטלי? זאת שאלה שנדבר עליה בהמשך. אבל כרגע, לצורך הדיון שלנו, אני לא מדבר על ההבדל הכמותי. וההנחה היא, נגיד שאנחנו עושים את אותן משימות, יודעים לעשות את אותן משימות.

[Speaker E] אוקיי, הבנתי.

[Speaker F] לא, יש לו יש איזשהו מימד של פלסטיקה מחשבתית כשבן אדם מדבר עם בן אדם, כן? אני למשל שלחתי לרב שאלה שבת שלי שאלה את צ'אט ג'י פי טי לגבי קיום של אלוהים, ואז התפתח שם דיון משהו חבל על הזמן, וזה המשיך, הרב לא… אני לא שלחתי את הכל, בקיצור, הצ'אט ג'י פי טי נהיה חסיד של לייבניץ בצורה אדוקה ביותר. זאת אומרת, הוא, הוא, אין, אין משהו ב… אתה מרגיש שבתשובות שלו בחישוב שנותן לך הצ'אט, כן? אתה, זה לא בן אדם, זה…

[הרב מיכאל אברהם] אתה חוזר ל… אתה חוזר לשאלת שיקול הדעת. דיברנו עליה בהקדמה, ואנחנו נחזור אליה. זה קשור ל… למה שדיברנו עכשיו, זאת אומרת, להבדלים ש… השאלה אם חייבים להיות הבדלים גם בביצועים, ולא רק בשאלה, בקיומו של מימד מנטלי. אוקיי, אבל בואו נשאיר את זה, אני עוד אגיע לזה בהמשך. עכשיו, מה שאני רוצה בעצם ל… ל… ל… להכניס בצורה קצת יותר מדוייקת את הדיון הזה לדפוס שליווה אותנו עד עכשיו. ראינו, שהמאפיין של מחשב מול בן אדם או מבדיל של מחשב מבן אדם, יש שני מאפיינים עיקריים שאני הצעתי. מאפיין אחד זה שמי שפתר את הבעיה לא היה המחשב אלא האדם, המתכנת. אוקיי? המחשב לא פותר בעיות, המחשב מריץ תוכניות שמכניסים לתוכו. מי שפתר את הבעיה זה בעצם המתכנת שכתב את התוכנית, או מי שבנה את המחשב, לא משנה, אוקיי? ולכן זה, זה הבדל אחד. זאת אומרת, הבדל אחד זה שה… מי שפותר את הבעיה זה ה… זה המתכנת ולא המחשב. המאפיין השני זה המאפיין שדיברתי עליו עכשיו, שבמחשב אין מימד מנטלי שמתלווה לפעולות הסינטקטיות, כן, לפעולות המכאניות שהמחשב עושה. ואצל בן אדם יש איזשהו חשיבה שמלווה את ה… את הפעולות הטכניות האלה, הפיזיולוגיות, אוקיי? זה שני המאפיינים. עכשיו, ה… של מחשב. מה קורה במודל שפה? במודל שפה, אפילו ברשת נוירונים, אבל במודל שפה זה עוד הרבה יותר בולט, המאפיין השני, ההבחנה השנייה קיימת גם פה. לטעמי לפחות, אין לי הוכחה כמובן, אבל לטעמי לפחות די ברור לי שאין לו מימד מנטלי למודל השפה. הוא עושה פעולה סינטקטית בלבד, בלי סמנטיקה, אוקיי? אבל המאפיין הראשון נפל. ההבחנה הראשונה כבר לא קיימת. זה נקודה חשובה, כיוון שבמחשב הרגיל אמרנו שמי שפתר את הבעיה זה המתכנת. וזה בשונה מבן אדם, שהוא פותר את הבעיה. במחשב, המחשב לא פותר בעיות. המחשב מריץ תוכניות, מי שכתב את התוכנית חשב איך לפתור את הבעיה, מצא את הפתרון, הכניס למחשב את התוכנית ואז המחשב מבצע את התוכנית שהוכנסה לתוכו. לכן בעצם מי שפתר את הבעיה זה המתכנת ולא המחשב, מחשב לא יודע לפתור בעיות, ואדם כן יודע. זה היה ההבדל ההבדל הראשון שדיברתי עליו במחשבים רגילים. במודל שפה, ההבדל הזה כבר לא קיים. מודל שפה יודע לפתור בעיות. זאת אומרת, אני לא אני לא מכניס לו תוכנה שמורה לו איך לפתור את הבעיה. אני שואל אותו שאלה, מקבל ממנו תשובה. אני לא כותב לו תוכנית שבונה את התשובה שאותה הוא מוציא לי בסוף, הוא מחליט לבד על התשובה הזאת. במובן הזה יש פה קפיצת מדרגה והיא זו שיוצרת את כל הדיונים האלה והבלבולים האלה שמלווים אותנו כאן. זה כל הסיפור. זאת אומרת, ההבדל האחד הזה שהיה בין מחשב קלאסי לבין בן אדם, לא קיים בהבדל בין מודל שפה לבין בן אדם. ההבדל השני, שאין מימד מנטלי, קיים גם פה. אבל ההבדל הראשון, שאומר שבעצם מי שפותר פה את הבעיה זה לא המכונה, לא נכון. במודל שפה, מי שפותר פה את הבעיה זה המכונה. עכשיו, אני לא מדבר כרגע על הטולס, ועל זה אנחנו נגיע לזה אולי בהמשך, הסוכנים והכל, שכאן כבר בעצם גם כן האדם מתערב ועוזר למודל שפה לפתור את הבעיה. בואו נניח שאנחנו מדברים על מודל שפה עירום, זאת אומרת רק הוא, בלי מעטפת, בלי טולס, בלי שום דבר. זאת אומרת, רק מודל שפה רגיל כמו שהיה פעם, בהתחלה, אוקיי? אז במצב כזה, מודל השפה עונה לכל מיני שאלות, מגוון מאוד רחב של שאלות, והוא עונה עליהן נכון. הוא פותר הרבה מאוד סוגי בעיות והוא עושה את זה נכון, ולא אני אמרתי לו איך לפתור את הבעיה. זאת אומרת, הוא לבד פתר את הבעיה. פה לא האדם פותר את הבעיה, אלא המכונה. ולכן בעצם מתחילים כל הבלבולים של אנתרופיק שדיברנו עליהם בשיחה המקדימה, כן? לכן בעצם אנשים אומרים: רגע, רגע, אז בעצם יש פה בן אדם. זה כבר לא מחשב כמו שהיה ברור שמעגל חשמלי זה לא בן אדם, פה זה כבר משהו שאמנם הוא ממומש על ידי מעגלים חשמליים, בסוף בסוף זה רץ על מחשב ספרתי, זה תוכנה מודל שפה, אבל אבל עדיין, רואים שהתוכנה הזאת היא תוכנה שמצליחה להתאים פתרון לכל מיני סוגים של בעיות ואת ההתאמה הזאת זה היא עושה ולא המתכנת. הרב? כן.

[Speaker G] אי אפשר להגיד שבעצם כל השיטות אופטימיזציה והאימון והדברים האלה הם מה שגרמו למודל להיות ככה

[הרב מיכאל אברהם] ובגלל זה גרמו באיזושהי צורה, אתה יודע מה, אם שאלת, אז אני כבר אתייחס לזה כאן כי אני תכננתי לעשות את זה בהמשך. אבל בעצם אפשר היה לומר שהתהליך של האימון שבו אנחנו בונים את המשקולות שיש בתוך רשת הנוירונים, הוא בעצם התוכנה שהכנסנו לתוכה, שהיא בעצם אומרת לו איך לפתור את הבעיות. אבל זאת היתממות. זאת היתממות, כי כשאנחנו הכנסנו את כל המידע הזה לתוך הרשת, הרי אנחנו עצמנו לא יודעים לפתור את הבעיה שהרשת יודעת לפתור. אז ברור שאנחנו לא באמת פתרנו לה את הבעיה, אלא מה? אנחנו נתנו לה, העברנו אותה איזשהו תהליך שיצר אצלה יכולות לפתור בעיות. אבל התהליך הזה הוא לא הכנסת תוכנית שמורה לו איך לפתור את הבעיות, אלא משהו הרבה יותר כללי. זה משהו אחד, שהוא לא ממוקד לבעיה מסוימת, אני מכניס לו תוכנה מסוימת והיא פותרת לו את הבעיה. לא, הכנסתי לו משהו כללי, יצרתי פה איזושהי מפלצת, והמפלצת הזאת יודעת לפתור המון סוגים של בעיות, כולל בעיות שאני עצמי לא יודע לפתור. זאת אומרת, אז אני חושב שזאת היתממות לומר שאני בעצם, גם פה אני בעצם זה שפתר את הבעיה. אני אגיד יותר מזה, למעשה הרי גם בן אדם לומד כך. כשאנחנו מלמדים תלמיד בכיתה לפתור משוואה ריבועית, אוקיי?

[Speaker I] אז מי

[הרב מיכאל אברהם] פתר את הבעיה, התלמיד או המורה? התלמיד עשה את זה בשיעורי בית, מצא את שני השורשים של המשוואה הריבועית. זה התלמיד פתר או המורה?

[Speaker J] יש יש רעשים יש רעשים ברקע. אם אפשר אולי לכבות מי ש…

[הרב מיכאל אברהם] אה. אוקיי, אני אעשה אולי מיוט. אוקיי. אז השאלה אם התלמיד כשהוא פתר את שיעורי הבית ומצא את שני השורשים של המשוואה, האם התלמיד פתר את הבעיה או המורה? המורה אימן אותו דרך דוגמאות, הראה לו דוגמאות נכונות, דוגמאות לא נכונות, לימד אותו איך לעשות את זה, והתלמיד בסך הכל מבצע מה שה מה שהמורה לימד אותו. באיזה מובן זה שונה מאימון של רשת נוירונים? בעצם המורה, אפשר היה לומר, שמואל בטח יגיד ככה, שהמורה אימן את רשת הנוירונים של התלמיד, ועכשיו רשת הנוירונים פותרת את המשוואה הריבועית. אז למעשה, אפשר אולי לומר שה ההבדל בין ההבדל הזה בין רשת נוירונים לבין מחשב לא באמת נכון, כי גם פה האדם שאימן את הרשת פתר את הבעיה. במובן הזה, גם מורה שמלמד תלמיד, הוא זה שפתר את הבעיה של שיעורי הבית כשהתלמיד פתר את זה. אבל עוד פעם, אני חושב שזאת היתממות. זאת היתממות, כי המורה כשהוא מלמד את התלמיד, הוא מלמד אותו איך לפתור משוואה ריבועית, ושיעורי הבית שהתלמיד מקבל זה פתרונות של משוואה ריבועית, צריך לפתור משוואות ריבועיות. ברשת הנוירונים זה לא עובד ככה. אני מכניס, מעמיס לתוכו המון המון המון מידע, ובסוף בסוף איכשהו יוצא שהוא יודע לפתור המון בעיות. אגב, כולל בעיות שלא באמת נפתרו במידע שהוא קיבל, לפחות לא לא באופן ישיר. לכן, אני חושב שזה מיתמם קצת לומר שגם פה האדם פתר את הבעיה. האדם יצר את היצור הזה, זה יצור שנברא על ידי האדם ולא על ידי הקדוש ברוך הוא, כן? אבל אחרי שהאדם יצר את היצור הזה, עכשיו היצור הזה לכאורה ממש חושב. זאת אומרת, הוא מקבל בעיה, הוא מחליט על דרך פתרון ופותר אותה. וזה מה שיוצר את ההתלבטויות או מעצים את ההתלבטויות שמתעוררות בכמה שנים האחרונות, כי מודל שפה הוא באמת פותר בעיות, להבדיל ממחשב. מחשב לא פותר בעיות.

[Speaker G] הרב, אני לא מצליח להבין את ההבדל בין זה לבין מחשב לבין מים. הרי בכולם בסוף יש פה איזה יצור דומם שרץ לפי חוקים.

[הרב מיכאל אברהם] אין פה איזה לא, הוא לא רץ לפי שום חוקים שאני הכנסתי לתוכו. הוא רץ לפי חוקים, בוודאי, גם המוח שלי עובד עם חוקי הטבע, אבל זה לא כן,

[Speaker G] אבל לכאורה לכאורה הטענה שאתה טוען שאצלנו לפחות יש סובייקט, יש שכל שמניע את הדברים, לא חוקי הטבע.

[הרב מיכאל אברהם] לא, ההבדל הזה קיים. ההבדל הזה אמרתי, זה ההבדל השני,

[Speaker G] אה, אוקיי אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] וזה עדיין קיים. אבל ההבדל הראשון שאומר מי זה שפתר את הבעיה, האם זה היה המכונה או האדם שבנה אותה או מתכנת אותה, כאן אני חושב שיש בהחלט מקום לומר שהמכונה פתרה את הבעיה, ולא האדם, להבדיל ממחשב.

[Speaker B] נכון, אבל אם

[Speaker E] יורשה לי?

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי.

[Speaker F] אבל אנחנו אימנו אותו. אימנו אותו יש כמה השערות עולמיות שנפתרו על ידי AI.

[הרב מיכאל אברהם] מה?

[Speaker E] זה נשמע זה נשמע כמו

[Speaker F] יש כמה השערות עולמיות שנפתרו על ידי AI.

[הרב מיכאל אברהם] מה נפתר? לא שמעתי?

[Speaker F] השערות, השערות.

[הרב מיכאל אברהם] אה, השערות. כן, בעיות מתמטיות, עכשיו התפרסם, כן? כן, יש כמה, ארבע קיי בעיות מתמטיות מאוד מרכזיות. יעקוביאן ו…

[Speaker F] מתוכם, שבע מאות

[הרב מיכאל אברהם] עשרים ושתיים נפתרו על ידי ג'י פי טי. פרסמו את זה במאמר.

[Speaker E] וזה הגרסה שניגשת לנו או שזה הגרסה?

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, לא, זה גרסה שיש רק אצלם.

[Speaker E] גם קלוד, גם כן.

[הרב מיכאל אברהם] אה. גרסה שיש רק אצלם.

[Speaker F] גם קלוד, קלוד גם פתר כמה.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, בכל אופן כן, עולם המתמטי עכשיו כמרקחה. דיברתי עם כמה מתמטיקאים לפני כמה ימים, גם רואים, אפשר לקרוא, את העולם המתמטי כמרקחה. זאת אומרת אנשים לא יודעים מה יהיה מה יהיה בעולם המתמטי בעוד שנה. לא מדובר על עוד חמש שנים, עוד שנה, ויכול להיות שעוד שנה העולם המתמטי לא יהיה קיים יותר.

[Speaker I] מבינים איך הוא עושה את זה? מבינים איך ה-אי איי לא מבינים מה התהליך שקורה בפנים. זאת אומרת בנו את האלגוריתמים, תכנתו את הכול.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא בנו את האלגוריתמים! לא, זה הם לא בנו את האלגוריתמים.

[Speaker I] לא, הכוונה במקור, במקור, את ה-אל אל אם והכול.

[הרב מיכאל אברהם] אה, את ה-אל אל אם, כן, אבל אין אלגוריתם שפותר בעיה מתמטית מסוימת.

[Speaker I] ומאז אין להם מושג איך ה-אי איי…

[הרב מיכאל אברהם] נכון. גם בבעיות פשוטות אגב, אין מושג איך ה-אי איי באמת עונה. זאת אומרת זה לא זה לא שאנחנו מבינים, ככה אני לפחות מבין, עד כמה שאני מבין, גם המומחים שעוסקים בזה לא מבינים איך הדבר הזה בסופו של דבר קורה. כשאתה מצמיד אל אל אם ל… זה כבר דטרמיניסטי, שמה שמה זה ברור, אבל איך הליבה של הבינה המלאכותית עובדת, לא חושב שמישהו מבין את זה באמת.

[Speaker E] לגבי לגבי הרעיון של הפתרון, זה נשמע כמו להגיד שזה לא זה נשמע כאילו דבר דומה ללהגיד שלא בני אדם פותרים בעיות, אלא האבולוציה שיצרה לחצים מסוימים שהמוח שלנו התפתח ככה וככה היא זו שבסופו של דבר פותרת את הבעיות. כאילו בסופו של דבר הוא אומן בתהליך דומה.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, זה דומה מאוד, זה דומה מאוד. אתה מרחיב רק את הדוגמה של המורה שהבאתי קודם. אתה בעצם אומר: המורה לימד משוואה ריבועית, אבל האבולוציה היא זו שיצרה לי את המוח שמצליח גם לקלוט את השיעור על משוואה ריבועית וגם שיעורים בנושאים אחרים, ובעצם האבולוציה איכשהו בנתה, אמרתי שה שאנחנו נבנינו על ידי האבולוציה, המודל של ה מודל השפה נבנה על ידי בני אדם, אבל אחרי שאתה כבר מתייחס לדבר הבנוי, זה מאוד דומה, שניהם פותרים בעיות ומחליטים על הדרכים שלהם לפתור בעיות, נכון. אז מה ההבדל?

[Speaker B] נו, אז מה ההבדל?

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא אמרתי שיש הבדל, אמרתי שההבדל הזה באמת לא קיים, לכאורה, נגיע בהמשך, אבל לכאורה הוא לא קיים. ההבדל השני, שמדבר על המימד המנטלי, הוא קיים גם פה, אוקיי?

[Speaker E] לא, אני מנסה אני מנסה לומר בדוגמה הזאתי שזה שזה כן נראה לי נכון, באופן לפחות אולי בהגדרה מורחבת יותר של פתרון, שאנחנו פתרנו בעיות צ'אט ג'י פי טי, לפחות במושגים שלך, כי אנחנו יצרנו את התנאים האבולוציוניים, אנחנו יצרנו את המצב, התנאים האבולוציוניים, נכון, שגרמו…

[הרב מיכאל אברהם] לא, זה אמרתי, זה מה שאמרתי קודם, אבל אני אומר זאת היתממות. זאת היתממות כי אני לא פתרתי בעיה שאני בעצמי לא יודע לפתור. מתכנת, כשהוא מתכנת מחשב, הוא יודע איך לפתור את הבעיה, הוא זה שכתב את התוכנית איך פותרים את הבעיה. פה, אני לא יודע בעצמי לפתור את הבעיה ופתאום הצ'אט ג'י פי טי פותר לי אותה. כן, אבל זה לא רק מתמטיקה. זה שאני בניתי אותו, זה לא משנה. אני בניתי אותו, טוב, בסדר, אז מה אם אני בניתי אותו? אבל עדיין אני פתרתי את הבעיה? אגב, גם אצלנו, על אותו משקל, הקדוש ברוך הוא יצר אותנו. האם זה אומר שכל מה שאני חושב זה הוא חשב בעצם?

[Speaker E] לא, הוא יצר את המכשיר. לא יודע אם זה נכון, כי נגיד נגיד נגיד אם סטודנט למתמטיקה עכשיו צריך ללכסן… סליחה, למצוא צורת ז'ורדן למטריצה, והוא לא… כאילו, במקרה נגיד שזה מטריצה מורכבת, מדובר באלגוריתם מאוד מסובך, הוא לא מסוגל להחיל את האלגוריתם של עצמו על המטריצה, והוא לא מסוגל לפתור אותה. לא, לא, לא, זה רק זה רק שאלה של זמן.

[הרב מיכאל אברהם] אני לא רואה למה זה לא אנלוגי אבל.

[Speaker E] כי פה הוא לא מסוגל לפתור אותה, למרות ש… זה לא, זה לא אנלוגי בשום צורה.

[הרב מיכאל אברהם] אם תיתן לו את הצעדים, אם תגיד לו את הצעדים אחד אחד, הוא יוכל לפתור אותה, אבל אם תיתן לו את האלגוריתם, הוא לא יוכל לפתור אותה, אז… בדיוק! בדיוק! לא, בדיוק, וזה לא קיים במקרה של הבינה המלאכותית. במקרה של הבינה המלאכותית, אתה לא יכול לפתור לא בגלל שזה מורכב מהמון צעדים ואתה לא תספיק, אתה לא יודע איך עושים את זה. בבעיה מורכבת, אתה יודע איך עושים, זה יקח לך המון זמן, אז אתה אומר למחשב שיעשה את זה יותר מהר. זה בדיוק ההבדל בין המחשב לבין האדם. מחשב קלאסי לא יודע לפתור שום דבר שבני אדם לא יודעים.

[Speaker E] באמת לא הבנתי אותך ככה, זה נשמע לי אבסורד. אנחנו לא מסוגלים להבין את הצעדים הלוגיים שהוא לוקח?

[הרב מיכאל אברהם] ברור שלא. כאילו… אין, מי אמר שיש בכלל צעדים לוגיים שמה? זה ויכוח מאוד גדול.

[Speaker E] אז איך איך אנחנו בכלל אומרים שהוא פתר את השאלות האלה?

[הרב מיכאל אברהם] כי אני רואה… כי אני רואה את התשובה. הוא מציג לי הוכחה. ליאור.

[Speaker F] אה, אוקיי.

[Speaker E] זה

[Speaker F] לא רק מתמטי, זה יש גם ביולוגי.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, אבל גם גם ב… מתמטיקה הוא מוציא הוכחה. לא, אבל תהיה לה הוכחה? לא יודע.

[Speaker F] אתה ראית, אתה ראית מה כתבו לגבי ג'נום?

[הרב מיכאל אברהם] שמה?

[Speaker F] כשנפתח הפרויקט של ג'נום, אז כתבו שזה מה שעשה הבינה המלאכותית זה שווה ל-800 שנים של

[הרב מיכאל אברהם] מדע

[Speaker F] בני, של בני אדם.

[הרב מיכאל אברהם] ברור. בני אדם… אגב, זה נכון גם במחשב. זאת אומרת, מחשב ש… מחשב שיפתור איזושהי בעיה, אני לא יודע מה, מכפלה של שני מספרים ענקיים של, אני לא יודע כמה, 10 בחזקת 100 ספרות, גם זה ייקח

[Speaker E] הרבה יותר משנות אדם לפתור, אין בזה שום דבר מיוחד. אז למה אנחנו בכלל מאמינים לפתרון שלו?

[הרב מיכאל אברהם] כאילו איזה סיבה בעולם יש לנו לחשוב שהוא… על זה שאלתי את האנשים שמה על העניין הזה. הטענה היא שכשבודקים את זה באמצעות לין, יש תוכנה שבודקת את ההוכחות המתמטיות, והתוכנה הזאת יכולה לאשר אם הוכחה היא נכונה או לא נכונה. זו תוכנה דטרמיניסטית. וזה גם בינה מלאכותית? זו תוכנה דטרמיניסטית.

[Speaker E] וזה גם בינה מלאכותית או שזה משהו אחר?

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, זו תוכנה דטרמיניסטית. אוקיי, טוב.

[Speaker F] ובאלפא פולד מה שקרה זה מה שאף אחד מבני אדם לא עשה את זה, פשוט לא יכלו לעשות את זה. זה פתרון, איך קוראים לזה?

[הרב מיכאל אברהם] יש אגב, אמרו לי שיש מתוך ה-722 בעיות האלה, יש איזה אחת או שתיים שמצאו מצאו בהן טעויות. אבל לא משנה, יש יש הרבה אחרות שלא. זאת אומרת, זאת אומרת הוא זה כנראה עניין של זמן עד שהברנש, לא יודע מה, יצליח לפתור כמעט כל מה שאפשר. האם יש תקרת זכוכית או לא, זו סוגיה שנדבר עליה בהמשך, לא שיש לי תשובה ברורה, אבל ננסה להגדיר אותה יותר טוב בהמשך.

[Speaker G] כאילו שבחלק מהבעיות הוא פשוט לא מפרמל את זה נכון בלין עצמו. זאת אומרת, הוא טוען שהוא רשם את זה נכון כמו את הבעיה בלין, אבל בפועל זה כתוב בצורה לא אמיתית, אבל הקוד כאילו הקוד בלין עובד. פשוט זו לא הבעיה שמדוברת. כאילו הוא עובד עלינו ב…

[הרב מיכאל אברהם] טוב, יכול להיות. לא לא מספיק בקיא בזה כדי… יפה, כאילו הוא עובד עלינו. אני מבין שזה זה אמרו לי וגם אני מבין שניסוח הבעיה בעצמו יכול להיות בעייתי, לא הפתרון. יכול להיות שהוא פתר נכון בעיה לא נכונה. הפורמליזציה של הבעיה יכול להיות ששמה נפלה טעות.

[Speaker G] לא, לפעמים גם לפעמים כאילו גילו שפונקציית המטרה שלו זה פשוט שהקוד בלין יעבוד, ולא שזה יפרמל את הבעיה כמו שצריך. אז לפעמים הוא פשוט כותב קוד שעובד בלין והכול עובד, וזה פשוט לא הבעיה שעליה דיברנו. אז כאילו זה מאוד מצחיק. ואם הרב,

[Speaker B] אנחנו מדברים רק על מתמטיקה, אם הרב לומד גמרא עם עם ה-AI, והוא אומר לו סברה חזקה, והרב לא מרגיש שזה נכון? שיש בזה, מה זה נכון? שיש בזה שזה נכון כמו בן אדם? סברות החריפות… ברור, שמה אז?

[הרב מיכאל אברהם] ברור שזה נכון, אז מה? אז מה חסר

[Speaker B] שם? פשוט מה, הוא מחקה בן אדם.

[הרב מיכאל אברהם] הוא מחקה בן אדם.

[Speaker B] נכון, אז השאלה מה חסר? מבחינת הכול דומה לבן אדם.

[הרב מיכאל אברהם] מה שחסר זה הבן אדם.

[Speaker B] אבל מה מה זה הבן אדם הזה? על זה אנחנו מחפשים.

[הרב מיכאל אברהם] אז אני אומר, מה שחסר זה הממד המנטלי שמפעיל את ה… את ה… מנגנונים הסינטקטיים.

[Speaker B] אבל הנה הסתדרנו בלי הממד המנטלי בעניין.

[הרב מיכאל אברהם] הנה, הוא עשה אותו דבר. לא הסתדרנו כלום!

[Speaker B] לא הסתדרנו, מי זה שהסתדר?

[הרב מיכאל אברהם] ה-AI עשה

[Speaker B] אותו דבר,

[הרב מיכאל אברהם] הוא חידש חידוש שאף אחד מגדולי… הרב לומד… פשוט שואל את אותה שאלה. אני אשאל אותך רק שאלה,

[Speaker B] כי

[Speaker D] זה אנחנו חוזרים על עצמנו קצת.

[הרב מיכאל אברהם] אתה חושב שהאדם בחדר הסיני מבין סינית? לא. מה חסר לו? אם אפשר לסגור את המיקרופונים כי יש רעש.

[Speaker D] כי הוא לא מבין כלום, הוא לא מבין כלום.

[הרב מיכאל אברהם] למה? הוא עונה הכול, את כל התשובות לעניין. אני…

[Speaker D] אגב, עשיתי

[Speaker H] מיוט וזה

[הרב מיכאל אברהם] עדיין לא עוזר, משהו פה… עכשיו, עכשיו זה בסדר. אוקיי. האדם בחדר הסיני לא מבין סינית, זה הכול, זה מה שחסר. הסמנטיקה, זה מה שחסר. הסינטקס כרגע אני מניח יכול להיות מושלם. בסדר? נדבר בהמשך אם הוא באמת מושלם או בהכרח מושלם או לא.

[Speaker B] ברור שמה שחסר זה ההיבט של התחושה, של ההבנה, והבנה היא לא בידע, היא לא בתחום של ידע, היא לא בתחום רציונלי, היא בתחום לא רציונלי.

[הרב מיכאל אברהם] שוב פעם, אז אתה מגדיר את זה כרגש, אני מגדיר את זה כחשיבה. לא חשוב, אין טעם להיכנס לוויכוחים הסמנטיים האלה, אבל יש פה עוד משהו שחסר, זה הכול.

[Speaker B] אז הנקודה היא… אבל מה נגיד, הרב, מה שלמדנו חסר, סליחה שאני, רק עוד משפט אחד. העובדה היא שאם נניח אותו AI בעוד 100 שנה, כנראה הרבה פחות, יגיע למצב שהוא יענה על כל השאלות הרציונליות, את כל סוגיות הש\"ס הוא יהיה בדיוק כמו אדם, בכל המתמטיקה הוא יהיה כמו אדם, ואז אני אשאל את הרב: אם ככה, מה יש בבן אדם דבר נוסף שצריך היה נפש, צרכה אותו בשביל לענות על השאלות האלה? אלא אם כן זה תחום הרגש.

[Speaker K] בבן אדם יש שכל, וזה רק מוח. בדיוק.

[Speaker B] מה ההבדל בין שכל למוח?

[הרב מיכאל אברהם] אני אתן לך את אותה תשובה אתה חוזר לאותן שאלות שעניתי עליהן כבר חמש פעמים. את עמדתי, אתה יכול לא להסכים, בסדר, אבל אמרתי: הוא מיותר, זה רדונדנטי לגמרי, גם אם אין שום הבדל אין, גם אם אין שום הבדל מבחינת היקף המשימות שאתה יכול לעשות, עדיין יש משהו בבן אדם שאין במכונה, זה הכל.

[Speaker B] אבל הרב מודה שזה מיותר, החלק הזה הוא

[הרב מיכאל אברהם] מיותר, הוא לא דרוש לזה.

[Speaker B] אם האנושות הייתה נוצרת בלעדיו, הייתה נוצרת אנושות.

[הרב מיכאל אברהם] היא לא הייתה נוצרת בלעדיו, הייתה נוצרת היה נוצר חיקוי של האנושות, בסדר, אוקיי.

[Speaker B] אבל הוא במה הוא פחות? הוא עונה על כל השאלות, הוא יוצר את אותן יצירות,

[הרב מיכאל אברהם] הוא פותר את אותם מבחנים. הוא לא עונה על שום שאלה! הוא לא עונה על שום שאלה. המענה לשאלות נוצר אצלך כשאתה קורא את התשובה שלו. הוא עצמו לא עונה לשאלות, ולא נשאל שאלות, ולא עושה שום דבר, הוא מזיז אלקטרונים. אתה מתייחס לפלט שלו כתשובה. התשובה נוצרת אצלך, לא אצלו. זה רק תחושה, זה רק תחושה, מסכים לגמרי, מסכים עם הרב. ואתה לא קם, כן, זה השאלה המפורסמת, עץ נופל ביער ואף אחד

[Speaker B] לא נמצא שמה, הוא משמיע קול? בדיוק, בדיוק.

[הרב מיכאל אברהם] התשובה היא לא, הוא לא משמיע קול. נכון, כי מה שחסר זה התחושה, התחושה. וגם פה המודל לא חושב, המודל מזיז אלקטרונים. והפתרון זה כשנוצר פה פתרון לשאלה, זה נוצר רק במוחו של המשתמש, בשכלו של המשתמש.

[Speaker B] לדעתי, אני חושב שצריך להזדעזע מזה שאנחנו יכולים להכניס את כל הרציונליות האנושית משחר ההיסטוריה האנושית לתוך מכשיר, ומה שחסר והיא עושה את הכל מושלם בעצמה, בלי תמיכה שלנו, ואנחנו אומרים שחסר העיקר מהספר. מה חסר? חסר התודעה, הרב קורא לזה בסדר, אבל זה בסופו של דבר רגע, השאלה אם זה מזעזע או לא.

[הרב מיכאל אברהם] כל אחד שיזדעזע או שלא יזדעזע, אני כרגע מתאר את המצב איך שאני מבין אותו. עזוב את הזעזועים בצד, כל אחד

[Speaker B] וה לא, לא, אני מתכוון לא, זה לא המוקד, אז מה זה, הרב נתפס לרגש. אני אומר המשמעות היא שברור לנו שמה שחסר זה העיקר, והעיקר הוא הרגש ולא התשובות ולא הידע ולא הרציונליות. זה לא רגש.

[הרב מיכאל אברהם] בוא בוא נפסיק, אנחנו חוזרים שוב ושוב. זה לא רגש ולא כלום. אתה קורא לזה רגש, בסדר, זה אפשר תכף נמשיך להתווכח על זה, מה זה משנה עכשיו? תראו, השלב הבא אני רוצה לדבר, היה ב-2024 בערך שנה או שנה וחצי אחרי ש אחרי שהתעורר כל הבום הזה עם הג'יפיטי, יצא מודל חדש שנקרא דיפסיק, סיני, כן? והמודל הזה היה בו חידוש מעניין, שגם בג'יפיטי, במודל שנקרא או אחד, היה אותו, אבל הסינים עשו את זה הרבה יותר בזול, הרבה יותר בצורה הרבה יותר יעילה ובמודל פתוח. זאת אומרת, היה אפשר להעתיק ולעשות את זה גם בעצמנו. וה ה הטענה שם הייתה שהם בנו מודל שחושב לפי שלבי החשיבה האנושיים. זאת אומרת, המודל כשהוא עונה לך את התשובה, הוא אומר לך הוא מסביר לך מה הוא עושה, איך אני תוקף את הבעיה: אז תראה, יש לי פה בעצם שלוש שלוש נקודות לבדוק, את הנקודה הזאת, זאת וזאת. את הנקודה הזאת אני פותר באופן הזה והזה, עושה את החישוב, מגיע לפתרון. את הנקודה הזאת אני פותר ככה, מגיע לפתרון. ואז הוא מסכם את כל הפתרונות, מגיע בסופו של דבר לשורה התחתונה ומוציא לך תשובה של שורה תחתונה. אבל הוא מוציא לך גם את כל שלבי ההיסק באמצע. ה-thinking, כן? זה chain of thought, CoT זה נקרא, זאת אומרת הוא מוציא לך את כל שרשרת החשיבה שהובילה אותו לפתרון. עכשיו, מתברר שה המחשבים או המודלים שפעלו בצורה כזאת, א', הצליחו לחקות את החשיבה האנושית, וב', הצליחו להגיע לתשובות יותר טובות מאשר המודלים שלא עבדו כך. אוקיי, אלה העובדות. זה מה ש זה מה שיצא שמה וזה עורר רעש גדול בעולם. ה הדבר הזה, מעבר ל לזה שזה סיני ושהם עשו שם כל מיני תעלולים ואולי העתיקו או לא העתיקו, לא משנה, אבל בסוף בסוף ה התופעה הזאת כשלעצמה עוררה המון רעש בעולם, כי זה בעצם כבר ממש מתחיל להתקרב לחשיבה אנושית. פה זה כבר עוד יותר קרוב להליכים המנטליים שמלווים את ה זרימת האלקטרונים אצלנו במוח. כבר אומר לך: מה אני חושב? איך אני מפרק את הבעיה? מה אני עושה עם כל שלב? ואת כל שרשרת החשיבה גם היא בעצם יוצאת מהמודל הזה, לא רק השורה התחתונה. זה כבר ממש מתחיל להישמע כמו בן אדם, ואתה כשאתה מדבר עם הבחור הזה, אתה כבר באמת רואה מולך ממש בן אדם. זאת אומרת, זה זה כבר ממש היה מבלבל. עכשיו, אני ניסיתי קצת לבדוק עם יודעי דבר וגם קצת קראתי, איך בעצם ה ה ה הסיפור הזה עובד. והשאלה שלי בעצם שאלתי את האנשים, שאלתי כמה אנשים, איך איך נעשה האימון של המודל הזה? האם בעצם אימנו אותו גם כן עם כל הדוגמאות, רק ביקשו ממנו: תוציא לנו את שרשרת החשיבה, והוא הצליח להוציא את שרשרת החשיבה? או שלא? באימון עצמו דרשו ממנו להוציא את שרשרת החשיבה ונתנו לו פידבק גם על זה. מבינים? זאת אומרת, בעצם כשאני שאלתי אותו שאלה הוא היה אמור להוציא באימון כבר, עוד לפני שהוא בנוי, הוא היה צריך להוציא לי את כל שרשרת החשיבה ואת התשובה. עכשיו, נניח שהוא הוציא שרשרת חשיבה לא נכונה, אבל תשובה נכונה. כמו שאומרים, תמיד כדאי לעשות טעויות בזוגות, כן? זאת אומרת ש כדי שזה יקזז כזה זו אחד את השני, אוקיי? אז הוא עשה טעויות בזוגות, הוא עשה מספר זוגי של טעויות והגיע לתשובה הנכונה. עכשיו, במודל רגיל, לא דיפסיק, או אחד, מודל ישן, שעבד ישר, לא הייתי יודע מזה, הוא הוציא לי תשובה נכונה, הכל בסדר. לא מקבל שום פידבק, נכון? הוא עבר את האימון של הדוגמה הזאת בהצלחה, אוקיי? באימון של דיפסיק הם בעצם, גם אם הוא הוציא את התשובה הנכונה, אם הדרך לא נכונה הוא קיבל הודעת שגיאה. הוא צריך לארגן את המשקולות שלו כך שהם יוציאו גם את הדרך באופן נכון ולא רק את השורה התחתונה. מתברר לי שבאמת האימון נעשה כך. זאת אומרת, לא קרה שם איזשהו נס, שאני אימנתי אותו על דוגמאות ותשובות סופיות, ורק ביקשתי ממנו תיתן לי גם את שלבי הביניים. לא, זה לא עבד ככה. האימון עצמו נערך גם על שלבי הביניים. הוא קיבל פידבקים גם על שלבי הביניים, לא רק על השורה התחתונה. זאת אומרת, אני אילפתי אותו להוציא תשובות מנומקות כמו שבן אדם היה מוציא תשובה, ולא אילפתי אותו רק להוציא את התשובה הנכונה. מבינים? יש בתורת המשחקים יש דילמה שככה ליוותה או מלווה את תורת המשחקים, כי בתורת המשחקים, בעצם אנחנו בדרך כלל חושבים על זה כאיזשהו פורמליזציה או חיקוי של החשיבה האנושית. אנחנו מנסים לתאר באופן מתמטי איך בני אדם חושבים, אוקיי? עכשיו, מה קורה כשבן אדם חושב לא נכון? מוציא טעות, אוקיי? אז תורת המשחקים יש פה מתפצלת לשניים. אלה שרואים בתורת המשחקים ענף של הפסיכולוגיה, הם בעצם יצפו שתורת המשחקים תפרמל את דרך החשיבה האנושית, גם אם היא שגויה. זאת אומרת, אני רוצה לחקות בן אדם, אוקיי? לעומת זאת, אלה שרואים בתורת המשחקים ענף של המתמטיקה, שזה התפיסה המקובלת, אז שם לא אכפת לי מבני אדם טועים, להיפך, אז תורת המשחקים תיתן לי את התשובה הנכונה ותעזור לנו לא לטעות. המטרה שלי זה לא לחקות חשיבה של בני אדם, המטרה שלי זה להגיע לחשיבה הנכונה, אוקיי? וזה לא תמיד אותו דבר. אבל כשאתה תחקה חשיבה של בני אדם, אם תבנה מכונה מתמטית שמחקה חשיבה של בני אדם, אז אתה גם תטעה בטעויות שבני אדם טועים, כי חיקית בן אדם. תקבל מה ש מה שבן אדם נותן, זה מה שתקבל. אבל אם אתה בונה מכונה שעובדת נכון, יש לך סיכוי להציע פתרונות שבהם בן אדם אולי היה טועה, ואתה מגיע לפתרון הנכון, אוקיי? עכשיו, תורת המשחקים בדרך כלל נתפסת כענף של המתמטיקה. אבל יש שמה יש שמה איזשהו מתח סביב העניין הזה. גם פה, בעצם זה אותו דבר. כי ברגע שאני מאמן את דיפסיק לחקות את החשיבה האנושית, ברמה העקרונית זה גם מרשם לטעות. כי ברמה העקרונית, אם הוא מחקה את החשיבה האנושית, אז הוא בעצם איפה שבני אדם טועים, גם הוא יטעה, נכון? אז זה לא ערובה לכך שאתה תקבל תשובה יותר טובה. אבל משום מה מתברר שמודלים שאומנו בצורה כזאת, והיום לפי מה שהבנתי כל המודלים מאומנים בצורה הזאת, אבל אז זה היה חידוש, מודלים שאומנים בצורה כזאת באמת גם נותנים תשובות טובות יותר. זאת אומרת, לחשוב כמו בן אדם זה משפר את האיכות של התשובות שאתה מגיע אליהן. זה מה שיוצא שמה. עכשיו…

[Speaker E] אפשר שתי שאלות? כן. אז הראשונה, אני מקודם הבאתי את הדוגמה עם הסטודנט, ואמרת לי שב באופן מהותי אנחנו לא יכולים להבין. אבל זה נשמע שעכשיו אתה אומר בדיוק ההיפך, שהאי איי דווקא כן מתחקה בדיוק לחשיבה האנושית שלנו.

[הרב מיכאל אברהם] אם אנחנו מאלפים אותו לזה. אני מדבר על מודל רגיל. מה? מודל רגיל, מודל שפה גדול. לא, שלא אומן אותם מודלים שפותרים…

[Speaker E] אותם מודלים שפותרים את הבעיות שדיברנו

[הרב מיכאל אברהם] עליהם, הם כביכול כן פועלים ככה. בסדר? אה? לפני צ'יין אוף ת'וט, זאת אומרת, כשהוא אומן רק על התשובה הנכונה, בלי ה דרך החשיבה. עכשיו, אני אגיד יותר מזה, גם המודל שמאומן על דרך חשיבה, גם שם אני לא מבין איך הוא עובד. למה? כי דרך החשיבה זה הפלט שלו. אבל כשאני שואל ת' איך הוא יצר את הפלט הזה, אני נמצא באותה בעיה, אין שום הבדל. גם שם אני לא מבין איך זה נוצר. רק שם אני לא מבין גם איך נוצרה שרשרת החשיבה האנושית, לא רק איך נוצרה התשובה, כי אתה צריך להבין ששרשרת החשיבה האנושית מבחינתו זאת התשובה שהוא נותן. זה כאילו ששאלת אותו מה תהיה שרשרת החשיבה של בן אדם, זאת השאלה ש… נגיד שהיית שואל מודל ישן מה הייתה שרשרת החשיבה של בן אדם, ונגיד שהוא היה מוציא לך את שרשרת החשיבה הנכונה, אז הייתי אומר לך שאני לא מבין איך הוא הגיע לזה, נכון? אותו דבר פה. אותו דבר פה, גם פה אני לא מבין איך הוא הגיע לזה. אני מבין את התשובה לאור שרשרת החשיבה שמובילה אליה, זה כן. אני לא מבין איך המודל יצר את השרשרת ואת התשובה. במובן הזה אי ההבנה היא בעינה. אפשר… אבל

[Speaker E] אתה לא מבין איך…

[הרב מיכאל אברהם] אתה גם לא מבין

[Speaker E] איך שרשרת החשיבה שלך עובדת, כאילו כמו ש… האדם גם לא מבין איך השרשרת חשיבה של עצמו

[הרב מיכאל אברהם] עובדת, היא פשוט קורית כזה. כן, אבל אבל אבל להבדיל מאדם, במודל, את המודל אני בניתי, אני יודע מה יש בתוכו. ואיך מה שאני הכנסתי בתוכו יוצר שרשרת חשיבה ותשובות, את זה אני לא מבין. איך ההבדל הזה רלוונטי? ובאדם מראש אני לא מבין, כי לא אני יצרתי אותו, אני לא יודע את כל מה שיש בתוך האדם.

[Speaker E] איך ההבדל הזה אבל רלוונטי? אני לא…

[הרב מיכאל אברהם] לכן אני קורא לזה שאני לא מבין, מה זאת אומרת? לא, אני לא מבין איך ההבדל בזה שאני…

[Speaker E] בזה שאני יודע

[הרב מיכאל אברהם] את החלקים אם יצרת מכונה והיא עובדת ואני לא מבין איך היא עובדת, אז אז איך בניתי אותה? לא הבנתי. בדרך כלל כשאתה בונה מכונה אתה יודע איך היא הולכת לעבוד ולפי זה אתה בונה אותה.

[Speaker E] לא, לא את זה אני שואל, אני שואל לגבי הדוגמה שלי מקודם עם הסטודנט שעושה צורת ג'ורדן ומטריצה, הוא לא מבין באמצעות האלגוריתם, אבל אם היית אומר לו צעד צעד, אז הוא היה עושה את זה. כן. עכשיו אותו עכשיו אותו הדבר פה, אנחנו לא מבינים את האלגוריתם של האיי איי, אבל אם הוא היה מדריך אותנו צעד צעד, כמו שאתה מסביר פה, היינו מבינים את זה.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא היינו מבינים, היינו מצליחים לחקות את זה, לא מבינים את זה, כי בכלל לא ברור שהוא עובד עם ההבנה שלנו. היינו יכולים לייצר את התשובה כי היינו מזיזים את אותם אלקטרונים שהאיי איי מזיז, זה הכל.

[Speaker E] נראה לי אני נראה לי אני מבין את התשובה. השאלה השנייה, אנחנו לא יוצאים פה מגדר האפיסטמולוגיה שלנו אם אנחנו מדברים על מודלים שלא מחקים חשיבה אנושית? באיזה כלים בכלל אנחנו יכולים לדבר על הסקת מסקנות שלהם?

[הרב מיכאל אברהם] לא יודע, אני רק יכול לבדוק אם התשובה הסופית נכונה או לא. לפי איך?

[Speaker E] כי כביכול אתם אתה תשווה אותה לתשובות

[הרב מיכאל אברהם] ידועות, מה זאת אומרת?

[Speaker E] אה לא, במקרה כזה כן, אבל אם אנחנו מדברים על בעיות שלא פתרנו.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, אבל אבל אני אומר, אם אם אם על כל הבעיות שכן פתרנו הוא מצליח לענות, זה אומר שיש לו יכולות, אז ממילא האמון שלי בבעיות שלא פתרנו גם הוא יכול להיות טוב. מעבר לזה, הרבה פעמים את הבעיות שלא פתרנו אני יכול גם לבדוק, למרות שאני לא ידעתי אותם קודם, אבל אחרי שאני יודע אני יכול לבדוק. למשל אם יש בעיה מתמטית שאני לא יודע לפתור, משוואה מתמטית שאני לא יודע לפתור אותה, אבל אם תיתן לי את הפתרון אני יכול להציב אותו שם ולראות שהוא פותר את המשוואה.

[Speaker E] טוב, זה לא מוכיח כלום אם לא ראו להוציא פתרון, אבל…

[הרב מיכאל אברהם] בוודאי שכן, אם אני רואה שהמודל מוציא לי את הפתרון הנכון אז הוא פתר את זה נכון, מה זאת אומרת?

[Speaker E] אבל לא, צריך הוכחה כללית, אי אפשר להוכיח

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא משנה, אני יודע שהוא פתר את הבעיה הזאת נכון. טוב, שכחתי את זה, הבנתי. טוב, עכשיו בוא, אני רוצה רגע להמשיך הלאה. תראו, יש יש עבודה מאוד גדולה, גם כן באנתרופיק אגב, שמה אני חושב תגזים בזה הרבה, אני לא יודע אם ככה אלפרד אני רשמתי, זה מה שנקרא וויטנינג דה דה דה בוקס, זאת אומרת להלבין את הקופסה או להשקיף, להפוך אותה לשקופה. מה זאת אומרת? יש שם תהליכים בתוך הקופסה הזאת שאנחנו לא מבינים איך בדיוק הם מתרחשים, אבל העובדה שהם מוציאים תוצאות מאוד מרשימות. עכשיו אנחנו מנסים, ויש היום המון מחקר סביב העניין הזה, לנסות ולהבין בכל זאת מה קורה בתוך המעגלים הפנימיים של הרשת הענקית הזאת. האם אנחנו מצליחים לזהות שם שלבי חשיבה לא דרך מה שהיא מוציאה לי החוצה? מה שהיא מוציאה לי החוצה היא מוציאה לי שלבי חשיבה כי על זה היא אומנה. אני רוצה לדעת באיזה שלבים המכונה עובדת בתוכה. האם למשל כשאני נותן לו לא יודע מה, תגיד לי מה עיר הבירה של צרפת, אז האם אני יכול לזהות למשל מעגל שסוקר את המדינות באירופה, ועוד מעגל שמחזיק טבלה של עיר עיר בירה מול מדינה, ועוד מעגל שעושה את החיפוש אחרי שמצאתי את המדינה מה עיר הבירה שלה, ועוד מעגל שאחרי זה מוציא לי את התשובה? אם אני מצליח לזהות בתוך ה בתוך המכונה הזאת איזה שהם מעגלים שיודעים לעשות פעולות מסוגים מסוימים, אז יכול להיות שאני אצליח יותר להבין איך הסיפור הזה מתרחש בתוך המכונה. ועל זה נעשית היום הרבה מאוד עבודה, ניסיון להבין איך להפוך את הבלאק בוקס, כן, את הקופסה השחורה לשקופה, זאת אומרת לנסות ולראות קצת מה קורה בתוכה. ויש כבר ממצאים מסוימים במחקרים האלה, והשאלה עד כמה זה דומה לאיך שבן אדם עובד או לא דומה לאיך שבן אדם עובד, זאת שאלה מעניינת, כי מה שלא דומה לאיך שבן אדם עובד, כנראה שלא נצליח לזהות. כי אנחנו מחפשים את הדפוסים שאנחנו מכירים אצלנו, אבל אם זה עובד בדפוס מחשבתי שונה, אם בכלל יש לו דפוס מחשבתי, אני לא יודע, אבל אם זה עובד בדפוס מחשבתי שונה, לא ברור שאנחנו בכלל נוכל לזהות את זה. וזה קצת מזכיר לי את ה את הבעיה שמכירים את הקודים בתורה, כן? שה התזה הזאת שיש שמה מקודד בתוך התורה כל מיני מידע, בקפיצות, בדילוגי אותיות, כל מיני דברים כאלה. אז בין היתר, התומכי הקודים האלה, אז הם מראים שאתה יכול עם האלגוריתמים שלהם למצוא, נגיד, את השם של הרוצח של סאדאת ליד סאדאת ב ב באות… בקרבה, באותה פרשה, אתה תגלה אותם. או כל מיני זיקות היסטוריות כאלה ואחרות. אחת הביקורות שעולה כנגד התזה הזאת היא: למה לא התראתם מראש? אם יש לכם דרך לזהות את ה את הרוצח של סאדאת עוד לפני ש… אז תזהו אותו לפני שסאדאת נרצח ותנו התראה. אתם חכמים אחרי מעשה, ואחרי שאתם יודעים שסאדאת נרצח על ידי פלוני, אתם מוצאים את שניהם באותה פרשה. אף פעם לא מצאתם את זה קדימה. זאת אחת הביקורות. והתשובה לביקורת הזאת הייתה שאנחנו פשוט לא יודעים את מה לחפש. אם אין לי את השם של הרוצח, איך אני אחפש? הרי האלגוריתם אומר: זה השם, תמצא לי איפה הוא נמצא בדילוג המינימלי. אז מתברר שמוצאים אותו באותה פרשה כמו שמוצאים את סאדאת. אבל אם אין לי את השם, אני לא יודע את מי לחפש, איך אני אנבא לך מראש? אז גם פה בעצם אותו דבר. אם אם המכונה הזאת לא עובדת לפי דרכי החשיבה האנושיות, יהיה מאוד קשה לעקוב או לזהות איך היא עובדת. כי אני יודע איך בני אדם מחפשים את עיר הבירה של צרפת, ואני מפרק את זה למשימות מסוימות, ואני מבין שככה אני פועל כדי להגיע לתשובה. אם אני מזהה מעגלים שאני יודע לזהות מעגל כזה עם סוג כזה של משימה, ובהרבה שאלות אני רואה שתמיד המעגל הזה פועל כשצריך את סוג המשימה הזאת, אז אני יודע לזהות שהמעגל הזה עושה את ה את ה את המשימה הזאת. אבל אם ה המכונה הזאת עובדת בכלל לא בצורה שבני אדם עובדים, אז קשה מאוד לראות איך אנחנו בכלל נזהה את את אופן החשיבה שלה. איך נפענח את אופן החשיבה שלה? כל מה שאנחנו עושים זה למפות אותו על דרך החשיבה שלנו. אבל אם זה לא מתמפה על זה, אז אין לנו דרך לעשות את זה. אבל במידה שאני עכשיו, אם אני מאמן את המכונה כדי לחשוב, הצ'יין אוף ת'וט האנושי, כדי לעשות את החשיבה בדרך האנושית, אז אני פשוט כופה עליה את החשיבה האנושית. וכאן יכול להיות שיהיה יותר אפשרות להלבין את הקופסה. כי ברגע שאתה כבר כופה עליה לעבוד בדרך הזאת, אז עכשיו אתה בעצם מכריח אותה לחשוב בצורה אנושית, ואז יש יותר סיכוי שאתה תמצא איזה מעגל בתוך רשת הנוירונים אחראי על כל סוג של משימה, כי זה בהגדרה כבר משימות באופן שבני אדם חושבים, אוקיי? אז יש יותר סיכוי להלבין את המכונה. אבל מתברר, וזה כן מפתיע, שזה גם משפר את התוצאה. זאת אומרת, לאמן את ה את המכונה רק על התוצאה הסופית ולאמן אותה על הצ'יין אוף ת'וט, אנחנו באימון השני, צורת האימון השנייה, אנחנו מקבלים תוצאות טובות יותר. זה זאת העובדה. וזה גם מה שיוצר הרבה מאוד מבוכה, אז אם ככה זה ממש כבר נראה כמו בן אדם, ו ו ו ולכן אז אז באיזה מובן זה לא בן אדם? אני רק אגיד עוד משהו, אולי: אם באמת המכונה, נגיד, המכונה שאימנתי בדור הראשון, כן? המכונה שלא אומנה על הצ'יין אוף ת'וט, עכשיו, היא הוציאה לי עדיין תשובות נכונות, אוקיי? עכשיו, אם אחרי ה שאימנתי אותה על הצ'יין אוף ת'וט היא מוציאה תשובות יותר נכונות או יותר תשובות נכונות, זה בעצם אומר שהמכונה הראשונה כנראה לא עבדה כמו בני אדם, נכון? כי עובדה שאחרי שהכרחתי אותה לעבוד כמו בני אדם, התשובות השתפרו. זאת אומרת שהמכונה הראשונה לא עבדה כמו בני אדם, ובכל זאת יש הרבה מאוד תשובות שלה שעדיין יצאו נכונות. זה אפילו נותן איזושהי אינדיקציה, זה לא הכרחי, אבל זה נותן איזושהי אינדיקציה לזה שבהחלט ייתכן שיש פה איזושהי דרך חשיבה לגמרי אחרת, שזה לא התפרק כמו שבני אדם חושבים, ועדיין הוא יכול להגיע לתשובות נכונות. אז אז אז לכן השאלה האם ה ה עובדה שהמכונה מוציאה תשובה נכונה גם אומרת שהיא חושבת סיסטמתית, לפי הסיסטמה של בני אדם, היא שאלה פתוחה. נראה שבכלל בכלל לא ברורה התשובה עליה. התשובה היא לא.

[Speaker B] הרב, לא הבנתי לא לא הבנתי למה הרב מופתע מזה שכ שמאמנים אותה גם על השלבים, אז היא יותר מוצלחת. הרי אם אם נצא מהנחה, אם נצא מהנחה שהמת שהכלי של האי איי, ומה שאנחנו שואפים בעצם באימון של האי איי, זה להעתיק את את את רשת הנוירונים האנושית עם המשקלים שלה של כלל האנושות לתוך הכלי, אז רגע, לתוך הכלי של האי איי, אז ברור שאם אנחנו מאמנים אותה יותר…

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, לא, מאיפה

[Speaker B] הבאת את זה?

[הרב מיכאל אברהם] אנחנו לא מעתיקים את זה, אז זהו, זה באמת פחות מפתיע, אני מסכים. אז זה תומך בהנחה הזו. אבל היא בעצמה, היא הנחה מאוד לא טריוויאלית.

[Speaker B] אבל זה תומך בהנחה הזו, התוצאה תומכת בהנחה הזו.

[הרב מיכאל אברהם] נכון.

[Speaker F] כן, אבל זה מה שמעניין, שבצ'אט ג'י פי טי או בכל מיני בינה מלאכותית וכדומה, בשאלות הפשוטות, זה באמת עובד כמו בן אדם. זה ישר קופץ לוויקיפדיה או משהו כזה, וגם נותן לך איפה הוא לוקח את זה. רואים את זה כשהוא מחפש, כן? רק בשאלות הקשות, לא, עוד פעם, זה טולס.

[הרב מיכאל אברהם] עוד פעם, טולס. כי הוא ניגש לאינטרנט. בסדר, כשהוא ניגש לאינטרנט, זה טולס.

[Speaker F] אבל הצ'יין אוף תוט, צ'יין אוף תוט זה צריך לבדוק את זה בחשיבה מאוד יותר קשה, איפה יש הרבה פעמים שהוא נותן תשובה והוא לא מבין מאיפה הוא לוקח את זה, מביא לך איזשהו,

[הרב מיכאל אברהם] לא, יש תשובות שהוא נותן אותן על סמך הידע הפנימי שלו, ויש תשובות שהוא שואב אותן מהרשת. בסדר, אני מדבר כרגע על מכונה סגורה, היא לא פתוחה לרשת.

[Speaker F] אגב, שמה מה שדיברו על על הקלוד, כן? יש שם מדברים על זה שבין שישה חודשים עד 18 חודש כביכול הגולם יקום על יוצרו. כן, וכביכול זה עושה עכשיו מהומה באמריקה וכולי. מה דעתך על זה?

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, רגע, איך נהיינו, אנחנו באמצע שיעור, מה

[Speaker F] אתה, לא, חשבתי, טוב, אפשר לשאול. טוב. כן, אוקיי.

[Speaker K] רגע, אבל הרב עוד לגבי הקטע שאתה אומר לו את הדרך איך לחשב, לאמן, זה רק נראה לי לחסוך במשאבים. שאם נניח באופן תאורטי הייתי רוצה לאמן אותו בלי להגיד לו את הדרך, ואז נניח לתת לו יותר מקרים, ואז שהוא ימציא את הדרך.

[הרב מיכאל אברהם] יכול להיות. יכול להיות שאם היית נותן לו מידע יותר רחב באימון, היית מגיע לתוצאות טובות כמו האימון על הצ'יין אוף תוט, אולי. אבל עוד פעם, אז תעשה צ'יין אוף תוט על המידע הרחב יותר ועוד פעם תגיע כנראה לתוצאות טובות יותר.

[Speaker K] כן. אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] בכל אופן, הנקודה היא שאני רוצה, אני רוצה,

[Speaker K] לא, אבל הצ'יין אוף תוט יכול להיות שהוא קצת מגביל אותו למחשבה, לחשיבה האנושית, ואתה רוצה לפתוח לו מחשבה חדשה.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, זה, זה מה שאמרתי. לכן יש, יש פה כן משהו מפתיע בזה שהתוצאות יוצאות יותר טובות, כי זה לא היה חייב להיות כך. יכול להיות שהחשיבה האנושית היא מוטה באספקטים מסוימים, יש לנו נטייה לטעות בסוג מסוים של משימות, ואם אתה מצמיד אותו לצורת החשיבה שלנו, אז בהחלט הייתי חושב שיש דברים מסוימים שדווקא נגרום לו לטעות בצורה הזאת, מה שדיברתי על תורת המשחקים. כן.

[Speaker E] אתה יכול דקה להבהיר בדיוק למה הכוונה בחשיבה אנושית? כי אם המוח שלי עובד, הוא עושה היקשים לוגיים שבני אדם לא רואים כתקפים, ואצלו זה עובד, כאילו למה הכוונה חשיבה אנושית?

[הרב מיכאל אברהם] לא, כשאתה, כמו שאמרתי קודם, כשאתה מחפש עיר הבירה של פריז, בסדר? אז עכשיו אני אומר: תוציא לי את דרך החשיבה שלך, אני אומר למודל, תוציא לי את דרך החשיבה שלך. עכשיו, אם הוא הוציא לי משהו מעין מה שתארתי קודם, יכול להיות שיש אנשים שיעשו את זה בשיטות שונות, אבל עדיין אנחנו יודעים לזהות שיטה הגיונית אצל בני אדם. אז יש בני אדם שיגידו: בוא נבנה טבלה של עיר מול מדינה, נחפש את המדינות באירופה, אני לא יודע מה, נחלק את המדינות לפי היבשות, נאתר את צרפת, נלך ל, נלך לטבלה, נחפש איפה פריז, איזה עיר קשורה לצרפת, עיר בירה, ואז נוציא את התשובה: פריז, אוקיי? אז זאת דרך הגיונית שבנאדם היה פועל על פיה. יכול להיות מישהו אחר שיציע אלגוריתם אחר, לא חשוב. אז אם המודל מוציא לי דרך מהסוג הזה, הוא יקבל ציון חיובי. זאת אומרת, הכל בסדר, הצלחת. אבל אם הוא מוציא לי משהו אחר, אני אומר: לא, לא, למרות שהוא כותב בסוף פריז, אני אומר לו: לא, טעות, תתקן את המשקולות הפנימיים, אני רוצה דרך שתהיה מקובלת עליי, אוקיי?

[Speaker L] יכול להיות, הרב, שהוא חושב בשני מסלולים במקביל? זאת אומרת שהוא חושב את החשיבה שלו, שהיא לא בהכרח ההיגיון האנושי, אבל הוא יודע שבאימון שלו מצפה גם כן להציג איך הבן אדם חושב, ואז הוא מציג גם את זה.

[הרב מיכאל אברהם] אני אנסח את זה אולי קצת אחרת, אני חושב שזה אותו דבר. כמו שאמרתי קודם, בתשובה למה שליעור שאל קודם, אז אמרתי שאנחנו עדיין, גם אחרי שיש צ'יין אוף תוט, אנחנו עדיין לא מבינים איך הוא עובד. כי אנחנו לא מבינים איך הוא יצר את הצ'יין אוף תוט עצמו, אוקיי? עכשיו פה, אתם מבינים שבסופו של דבר אני לא חושב שכאשר יצרת את הצ'יין אוף תוט, זה יגרום לי יותר לזהות את המכונה הזאת עם בנאדם מאשר מכונה בלי צ'יין אוף תוט. כי בסוף בסוף זה אותו סוג, מה זה משנה? רק אימנתי אותו על ידי דוגמאות שבהן דרשתי ממנו תשובה יותר מפורטת, אבל עדיין זה נעשה בדיוק באותה צורה. אם נתת תשובה נכונה, תקבל פידבק חיובי, נתת תשובה לא נכונה, תקבל פידבק שלילי, תארגן את המשקולות בהתאם.

[Speaker L] כן, אבל הרב אומר שלא בהכרח התשובה שהוא נתן, אז ה- היגיון שהוא מציג, זה מה שהוביל אותו אל התשובה. יכול להיות שהיגיון אחר, כן, זה ה…

[הרב מיכאל אברהם] לכן, ולכן אמרתי שגם אחרי שהוא מציג צ'יין אוף ת'וט, זה לא אומר שאנחנו מבינים איך הוא עבד. כי השאלה איך הוא יצר את הצ'יין אוף ת'וט עצמו, בדיוק כמו שהשאלה איך הוא יצר את התשובות בדור הקודם, עכשיו התשובה זה פשוט כולל את הצ'יין אוף ת'וט, זאת התשובה, עכשיו נשאל איך הוא יוצר את זה? אותו דבר. ולכן אני אומר שאני לא חושב שהשתנה פה משהו מהותי בדור הנוסף לעומת הדור הקודם. השאלה בעינה עומדת, ולכן אני חושב שזה עדיין איזשהו גולם שמייצר תשובות על בסיס אימון, ומי שיחליט שהדור הקודם הוא לא בן אדם, אני לא רואה שום סיבה להחליט שהדור הזה הוא כן בן אדם. לא חושב שיש הבדל מהותי ביניהם, כי בסופו של דבר עשינו אימון על הצ'יין אוף ת'וט. אני רוצה לחדד יותר את הנקודה הזאת: אם נגיד שהייתי מאמן את הדור הקודם רק על התשובות הסופיות, בסדר? וזהו, הייתי לוקח מכונה מהדור הראשון והייתי עכשיו מאמן אותה רק על דוגמאות עם תשובות סופיות, ועכשיו הייתי אומר לו: תשמע, תוציא לי את הצ'יין אוף ת'וט שלך, איך עבדת? בסדר? או איך צריך לעבוד, לא משנה, והוא היה מוציא איזשהו שרשרת של דברים, אבל לא אימנתי אותו על זה, אלא הוא היה מוציא לי שרשרת כזאת, ונגיד שהשרשרת הזאת הייתה ממש זהה לאיך שבני אדם חושבים, אוקיי? אז הייתי מבין, גם לא הייתי מסכים, אבל הייתי מבין בני אדם שאומרים: רגע רגע, אבל הדבר הזה כבר ממש מתחיל להיות בן אדם, כי הוא מצליח לבד לייצר שרשרת חשיבה. אנחנו נתנו לו רק את הבעיה, והוא בחר את שרשרת החשיבה והגיע לפתרון. זה כבר ממש דומה לאיך שבן אדם עובד. אבל תבינו, זה לא מה שקרה שם. מה שקרה שם זה שאנחנו אימנו אותו להוציא שרשרת חשיבה אנושית, על זה אימנו אותו. אז בסוף בסוף הוא לא באמת יצר את הצ'יין אוף ת'וט, אלא אנחנו הכרחנו אותו ליצור צ'יין אוף ת'וט, אז מה זה שינה? אז זה לא משנה הרבה לגבי השאלה אם הוא בן אדם או לא בן אדם. עכשיו החלטת שהוא בן אדם, אז תחליט שגם הראשון היה בן אדם. ואם הראשון הוא לא בן אדם, אני לא רואה לאיזו סיבה להגיד שהדור השני הוא כן בן אדם, אין שום הבדל. סך הכול אימנתי אותו לחקות אותי גם בשרשרת החשיבה ולא רק בשורה התחתונה, אבל הוא עדיין רק מחקה אותי. אבל הרב,

[Speaker B] בדור הראשון, כשבדקו את שרשרת החשיבה, לא ראו שברוב המקרים הוא כן בכל זאת הלך לפי שרשרת אנושית? כאילו פחות מאשר שאימנו אותו?

[הרב מיכאל אברהם] לא הבנתי, עוד פעם.

[Speaker B] כשבדקו את הדור הראשון ואמרו לו: לא אימנו אותך על שרשרת החשיבה, ותן לנו את שרשרת החשיבה, לא יראו לא יראו שברוב המקרים… כנראה שברוב… אני לא יודע. כנראה שברוב המקרים היינו רואים שבאמת הוא כן הלך בשרשרת אנושית, ובחלק שלא הוא טעה?

[הרב מיכאל אברהם] אולי, לא יודע, לא ידוע לי. אני רוצה לסיים רגע בדוגמה, בדוגמה שהתייחסתי אליה בספר שלי על אבולוציה. יש שמה, הרי אחת הטענות של הבריאתנים, מה שנקרא, זה שאיך זה יכול להיות שהאבולוציה מתקדמת ומשתכללת כל הזמן בלי שיש יד מכוונת? דברים לא משתכללים בלי שיש איזשהו גורם שמכוון אותם לכיוון הזה. עכשיו, הדוגמה הרבה פעמים שמביאים, כן, דוגמת 'להיות או לא להיות', זה כבר דוגמה שככה מעלה עשן. מה זאת אומרת? תחשוב על מחשב שאמור להגריל שרשרת של ארבע עשרה אותיות, בסדר? מה הסיכוי שהוא יגריל את המשפט 'להיות או לא להיות'? כן, של שייקספיר. סיכוי אפס, נכון? זאת אומרת, עשרים ושתיים בחזקת מינוס ארבע עשרה. כל אחד יש עשרים ושתיים אותיות, ארבע עשרה אותיות, אז הסיכוי הוא סיכוי פשוט אפס, אוקיי? ולכן עכשיו העולם שלנו הרבה יותר מורכב מאשר המשפט 'להיות או לא להיות', אז להגריל בלי שיש יד מכוונת עולם כמו שלנו, זה בלתי סביר, ולכן ברור שיש פה מישהו שכיוון את התהליך הזה. זאת הטענה של הבריאתנים. מה עונים על זה הניאו-דרוויניסטים? וזה תמצאו את זה בהרבה מקומות, הם אומרים ככה: זה פשוט חוסר הבנה. למה? דוקינס קורא לזה להנמיך את השיפוע הבלתי סביר. אם יש פה איזשהו שיפוע בלתי סביר, זה לא לא סביר שזה קורה במקרה, האבולוציה מנמיכה או ממתנת את השיפוע הבלתי סביר, ואז יש יותר סיכוי שתצליח לטפס במעלה המדרון הזה. למה? כי האבולוציה בעצם אומרת, תהליך הברירה הטבעית בעצם מכוון אותך להגיע ליצור השריד יותר או המשוכלל יותר או המורכב יותר, אוקיי? זה לא קורה באקראי. התהליך הזה של ברירה טבעית, גנטיקה וכולי, בעצם מכוון אותך לשם. עכשיו, ב'להיות או לא להיות' הם אומרים ככה: בוא נניח שאני כתבתי תוכנה, ואני אומר למחשב תגריל עכשיו אות, הוא מגריל, נגיד הראשונה זה ב', לא, תגריל עוד פעם, ש', תגריל עוד פעם, ל', הופ, תעצור, ל' תרשום ל'. תגריל עוד אות, את האות הבאה. עוד פעם עוברים, עד שמגיע לה', תעצור. עכשיו תגריל עוד פעם, מגיע לי', להיות או לא להיות, כן? ואני אני עושה את ההגרלה כל פעם בשלב מסוים, עוצר אותו באות הנכונה, עובר לשלב הבא. אתם מבינים שהסיכוי לקבל את להיות או לא להיות במקרה כזה, הוא הרבה הרבה יותר גבוה מאשר להגריל מקרית את כל השרשרת, נכון? וזה מה שדוקינס טוען, או ממשיכיו, לא משנה, מה שהם טוענים זה שהאבולוציה בעצם עושה את אותו דבר. אנחנו לא מגרילים ויוצא פתאום בני אדם, אלא יש פה איזשהו תהליך רב-שלבי, שכל שלב בעצם מכתיב את השלב הבא, ולכן ה חוקי האבולוציה, או חוקי הביולוגיה אם תרצו, הפיזיקה, או מה שלא יהיה, חוקי הטבע, בעצם ממתנים את השיפוע הבלתי סביר וגורמים לסיכוי שייווצר בן אדם להיות אפשרי. הוא הרבה פחות קטן מאשר הסיכוי אם זה היה קורה בצעד אחד. עכשיו, השאלה אם זאת באמת טענה טענת נגד טובה. התשובה שלי היא לא. זו טענה, שנייה שנייה, זו טענה גרועה. למה זו טענה גרועה? בגלל שבואו נחשוב על הדוגמה של להיות או לא להיות. איך הצלחנו בעצם להגיע לכך שהשרשרת הזאת תיווצר בסיכוי סביר? פשוט, כי היה מתכנת שאמר למכונה: תעצרי באות הראשונה, אם הגעת ל-ל' תעצרי, תעברי לאות הבאה. נכון? אז מי יצר בעצם את הלהיות או לא להיות פה? לא המכונה, המתכנת יצר אותה. המכונה הגרילה, אבל המתכנת תמיד עצר אותה. הגעת ל-ל' תעצרי, תעברי לבאה. הגעת לה' תעצרי, תעברי לבאה. הוא בנה את הלהיות או לא להיות במו ידיו. אז ברור שהסיכוי משתפר, אבל הסיכוי משתפר בגלל שהיה פה גורם שכיוון את התהליך. זאת בדיוק הטענה של הבריאתנים. שהאבולוציה בעצם זה תהליך שמשפר את הסיכוי להגיע להיות בן אדם, וזה אומר שישנו גורם שעומד מאחורי התהליך הזה, והוא זה שבעצם שיפר את העניין, הוא פתר את הבעיה, לא המחשב של הטבע פתר את הבעיה. מבינים? שנייה אחת, אתם מבינים את האנלוגיה אלינו? האנלוגיה אלינו זה בדיוק אותו דבר. השאלה היא מי בעצם פותר את הבעיה. בסדר? או מי בעצם יוצר את ה-chain of thought אם תרצו. אוקיי? האם, נכון שאם אני עכשיו אומר לו תשמע, תייצר chain of thought ואני נותן לו פידבקים על chain of thought לא נכון, תתקן את המשקולות, אז ברור שבסוף בסוף אני ממתן את השיפוע הבלתי סביר והוא יגיע בסיכוי יותר גבוה לתשובה הנכונה. אוקיי? אבל ברור שהסיבה לכך שהוא הגיע בסיכוי יותר גבוה לתשובה הנכונה היא אני, לא הוא. כשאני הכרחתי אותו למתן את השיפוע. אני בעצם הכרחתי אותו לאמץ את ה-chain of thought האנושי, בדיוק כמו שהאדם, המתכנת שמה, הכריח את המחשב ליצור את השרשרת להיות או לא להיות. זה בדיוק אותו בדיוק אותו טיעון. ולכן אני לא רואה שום הבדל פילוסופי, לענייננו, בהתקדמות הזאת לדור השני של מחשבים שבעצם גם מוציאים את ה-chain of thought. עכשיו, מכאן ואילך אני אמשיך בפעם הבאה כי ה-chain of thought ישמש אותי כדי להדגים עוד עוד נקודות מעניינות בשלב הבא, שיעור הבא. אוקיי. אתה יכול להצביע על אנלוגיה שוב בין שני המקרים? מה?

[Speaker E] אתה יכול להצביע, אני לא רואה בדיוק את האנלוגיה בין מה שאמרת פה לבין בינה מלאכותית.

[הרב מיכאל אברהם] בינה מלאכותית מה שקרה, אתה בעצם מאלץ אותו לבנות chain of thought כדי להגיע לתשובה הנכונה, נכון? על ידי האימון.

[Speaker E] אה, אוקיי, בסדר. בסדר, כן.

[הרב מיכאל אברהם] שזה בדיוק איך שאלצת את המחשב להגיע לצירוף הנכון.

[Speaker F] זה בעצם הם קוראים לאבולוציה אלוקים. זה מה שהם עושים.

[הרב מיכאל אברהם] נכון. או במילים אחרות, אלוקים יצר את האבולוציה. אלוקים יצר את החוקים, והחוקים האלה שיוצרים תהליך אבולוציוני הם אחראים על מיתון השיפוע הבלתי סביר.

[Speaker E] כן, אבל בדוגמה שאתה מביא זה אתה לא בוחר פילטר, אתה בוחר משהו שעושה את ההסתברות ל-100%, אתה בוחר אשכרה יד מכוונת פה, כן? אם הוא עוצר באות ל'… לא, אם נגיד אתה אתה אתה אומר ג'נרט משפט רנדומלי, אבל אתה אומר תעשה רווח כל בין 4 ל-7 ואל תעשה את הרווח יותר מ-8, אז זה מעלה את ההסתברות, וכו' וכו'. אתה לא חייב להוסיף פילטרים אתה לא חייב להוסיף פילטרים שהם יד מכוונת, אתה יכול להוסיף פילטרים שרק מורידים את ההסתברות.

[הרב מיכאל אברהם] לא, הפילטרים

[Speaker E] האלה זה הם היד המכוונת.

[הרב מיכאל אברהם] כל פילטר שמגדיל את ההסתברות זה יד מכוונת.

[Speaker E] זה אני חושב שההגדרה הזאתי מנתקת את זה מהסמנטיקה של לכוון, כי כשמדובר בטבע, לא. אקראי אין רצון, לא, כי… אתה יכול לכוון על ידי

[הרב מיכאל אברהם] הגדלת הסיכוי, זה הכל, אז מה?

[Speaker E] לא, כי כמו שהרב אומר כשהוא מבדיל בין בחירה חופשית לאקראיות, שמאחורי אקראיות אין רצון, זה לא…

[הרב מיכאל אברהם] נכון, אז זו אקראיות.

[Speaker E] זה דבר שונה, אה…

[הרב מיכאל אברהם] זו אקראיות מכוונת, זה בדיוק הנקודה. יש פה מימד לא אקראי שמנתב את האקראיות לכיוון הנכון. זה בדיוק הנקודה. המימד הלא אקראי הזה, זה היד המכוונת. נכון שהיא לא מכוונת דטרמיניסטית, היא רק מגדילה את הסיכוי שזה יגיע. אתם יודעים זה, עוד דוגמה שמביאים ניאו-דרוויניסטים בהקשר הזה, דוגמת השיכור. גם כן חוזרים עליה בכל… אני משתגע מהדברים האלה, כי הם מביאים את הטיעונים האלה כטיעונים נגד הבריאתנים, כשזה הטיעונים הכי טובים לטובת הבריאתנות. אז זה פשוט הזויה הטיפשות הזאת. אתם אומרים נגיד שיש איזה שהוא שיכור שיוצא מבית מרזח מתנדנד כולו, ובצד אחד של הכביש יש קיר, ובצד השני יש תעלה, והוא מתנדנד ימינה שמאלה, הוא שיכור לחלוטין. אתם מבינים שבסוף הוא יהיה בתעלה. אוקיי, בסוף בסוף הקיר… הנה, אתה רואה? זאת אומרת, לא צריך שהשיכור יכוון את עצמו לתעלה, אני יכול להגיד לך מראש שהוא יהיה בתעלה, למרות שהשיכור עובד רנדומית לגמרי. הנה הנה ההוכחה נגד קיומו של אלוקים. עכשיו, אני אני צובט את עצמי, אני לא מצליח להבין איך אנשים אינטליגנטים נכשלים בשטות כזאת. אלוקים זה אותו אחד שברא את הקיר בצד השני ואת התעלה בצד הזה. ברגע שהוא ברא את זה, מי שמתנהל באופן אקראי בתוך המערכת הזאת, יגיע בסוף לתעלה. אז נכון שהוא הגיע אליה בצעד אקראי, אבל הנסיבות הדטרמיניסטיות שבתוכן מתנהל התהליך האקראי, זאת היד המכוונת.

[Speaker B] אבל המציאות, הרב, שהעולם הוא אכזר, והחלש נעלם… הרב, בתכל'ס אקראיות המכוונת זה כמו

[Speaker M] האנלוגיה של השעון.

[Speaker B] לא מבין, זה נקרא אלוהים? מה? לא מבין, התנאי, המציאות הטרגית שבה החלש לא שורד. אבל לבוא ולהגדיר את המציאות הטרגית הזאת שהחלש נעלם, להגיד שזה אלוהים והנה מצאנו את אלוהים?

[הרב מיכאל אברהם] אני לא עוסק בטוב ורע של אלוקים, אני עוסק בלוגיקה.

[Speaker B] לא, אבל איך אפשר לקרוא לזה יד מכוונת? איך אפשר לקרוא לטרגיקה כזו יד מכוונת?

[הרב מיכאל אברהם] אם אתה רואה שהסיכוי שזה יקרה הוא נמוך מאוד, לכן יש פה יד מכוונת. זה יד מכוונת של רשע מרושע, אוקיי, בסדר, אבל זה עדיין יד מכוונת. אני מדבר על סטטיסטיקה, לא על אתיקה.

[Speaker M] המציאות שהחלש… הרב, האקראיות המכוונת זה כמו האנלוגיה של השעון שדיברת עליה אז? של מה? נו אמרת האקראיות המכוונת, כלומר היד המכוונת באקראיות המכוונת? כן. כן, משהו אחר שמתעל את התהליך האקראי ליעדו.

[הרב מיכאל אברהם] אז מה? לא הבנתי מה…

[Speaker M] אני אומר זה כמו אנלוגיה על השעון. מה זה?

[הרב מיכאל אברהם] השעון של פיילי? הטיעון של פיילי עם השעון שהוא לא נוצר בעצמו?

[Speaker M] כן, שהוא לא שהוא לא הוא מצא שהוא מצא שעון והוא לא הבין אותו, והוא אמר אה, השעון הזה עובד בצורה אקראית, אבל לא, הוא פשוט לא הבין את השעון. יש פה צורה אקראית מסוימת, אבל גם… אה, לא, זה דבר אחר.

[הרב מיכאל אברהם] אתה מדבר על הטענה

[Speaker M] על התירוץ של השעון המקולקל שלי.

[הרב מיכאל אברהם] כן, השעון המקולקל. שמישהו אומר זה זה תשובה למה ששמואל שאל עכשיו, כן. זה עדיין, יש פה שעון, רק שעון עם ראש שאני לא מבין אותו, כן?

[Speaker E] אפשר לשאול שאלות שלא קשורות לנושא של עכשיו? כן. אז אתה אמרת לי לגבי הפילוסופיה של שפינוזה שזה נראה לך משחק חסר משמעות, ואני…

[Speaker K] רב יובל, תודה רבה הרב. תודה, כל טוב.

[Speaker E] ואני ניסיתי ניסיתי להשוות בין ה בין התהליכים של שפינוזה למתמטיקה. ואם נגיד אתה משווה את זה למתמטיקה מודרנית כאילו ההבדל היחיד שאני רואה, מתכוון לחדו\"א ודברים כאלה, זה שלא אנחנו אנחנו לוקחים את המושגים כנתונים, כאילו לא מגדירים אותם, והוא מגדיר אותם. וחוץ מזה… לא לא, ממש לא.

[הרב מיכאל אברהם] אני יכול לייצר תחום מתמטי עם מושגים שאין להם עוגן במציאות הממשית באופן עקרוני.

[Speaker E] כן, זה בדיוק לזה אני מתכוון. כמו קבוצה או איבר.

[הרב מיכאל אברהם] אז מה? זה פשוט זה פשוט זה פשוט לא… החומרה המתמטית היא פסאדה. אין שם באמת חומרה מתמטית. אני מסכים.

[Speaker E] כן כן, אני לא מתווכח עם זה.

[הרב מיכאל אברהם] טוב, אז לכן זה לא דומה למתמטיקה.

[Speaker E] ומדוע זה לא דומה? רגע.

[הרב מיכאל אברהם] כי החומרה המתמטית לא קיימת. הריגורוזיות. זה לא נכון שהטיעון שהמסקנה יוצאת מההנחות.

[Speaker E] אני לא מבין מה זאת אומרת זה לא נכון שהמסקנה יוצאת…

[הרב מיכאל אברהם] לא נכון, הטיעון לא תקף.

[Speaker E] הטיעון המתמטי לא תקף?

[הרב מיכאל אברהם] הטיעון שלו לא תקף, כן. אה, של שפינוזה? כן. לכן זה לא מתמטיקה. הוא עשה כשל לוגי כאילו? זה, יש פסאדה של מתמטיקה, הוא מנסה הוא מנסה להראות כאילו שיש פה איזה שהוא מבנה אקסיומטי, אבל זה לא נכון. יש שמה עמימויות מושגיות ויש שמה קפיצות מחשבתיות. זה ממש לא לא מבנה דדוקטיבי. אקסיומטי.

[Speaker L] הרב, עכשיו לגבי השאלה, שוב אני מחזיר את זה, עם ה-AI, בן אדם, לא בן אדם, אז יש כמה מומחי AI/פילוסופים שהם טוענים שכן, שה-AI מאוד מתקרב לבן אדם ויש לו מודעות, כמו ג'פרי הינטון, הסנדק של ה-AI כאילו, שהוא התחיל את כל הסיפור. איך שאני רואה את זה, זה קשור לשאלה עד כמה אתה אתאיסט, מטריאליסט, או לא. אם אתה…

[הרב מיכאל אברהם] זה לא קשור, אבל יש קורלציה. יש קורלציה. אתה יכול להיות מטריאליסט ואתאיסט ולא לחשוב כך, ואתה יכול להיות מאמין וכן לחשוב כך, אבל… אבל יש קורלציה.

[Speaker L] יש קורלציה. טוב, איך שזה… אני רואה את זה…

[Speaker F] הרב, מה לגבי מה ששאלתי? שמה? לגבי מה שאמרו באנתרופיק שמה, שבין שישה חודשים ל-18 חודשים, כן? יש חששות גדולות, ובפרט באמריקה עכשיו, כן?

[הרב מיכאל אברהם] אין לי מושג, נחכה ונראה, אני יודע? אני לא… לא מומחה בתחום הזה וגם לא מתמצא במצב הקיים מספיק, אני לא…

[Speaker F] אבל אתה חושב שהסכנה הזו קיימת?

[הרב מיכאל אברהם] ברור שיש סכנה כזאת. מתי היא תתממש והאם היא תתממש? לא יודע, לא… וגם איזה בדיוק סכנה? כי יש הרבה סכנות. לא יודע, תלוי גם איך אנחנו נתגונן, תלוי מה נעשה, המון דברים יכולים…

[Speaker F] לא, השאלה השאלה הזו היא מאוד חשובה, במקרה ואם חצי מההייטק היום זה מושקע ב-AI, כן, אבל השאלה אם…

[הרב מיכאל אברהם] אם זה שהשאלה היא חשובה זה לא אומר שאני יודע לענות עליה. אני לא… טוב.

[Speaker N] אני רוצה להבין, בעצם האנושות כאילו בעצם הובילה את התהליך הזה של ה-AI, והיום היא לא יודעת להסביר אותו? כאילו, אותם אנשים שהתחילו עם זה כן ידעו לאיפה זה הולך?

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, גם לא ידעו. דיברתי על זה בפעם הקודמת. להיפך, הם ידעו עוד פחות. דיברתי על זה בפעם הקודמת ואמרתי שמדעי המחשב במקורם הם ענף של המתמטיקה. בינה מלאכותית זה ענף של מדעי של מדע מדע תצפיתי. זאת אומרת, אתה מגלה תופעה ואתה חוקר אותה בכלים אמפיריים. זה לא שאתה בנית את המכונה ואתה יודע איך היא עובדת כי אתה פשוט בנית אותה על פי התוכנית שלך. אתה פשוט בודק אותה בכלים, לבדוק מה היא יודעת לעשות ומה לא. היה להם גילוי כזה?

[Speaker O] לא, אבל למה מלכתחילה חשבו שזה ילך, הדבר הזה? כאילו, מה התצפית פה? הם הם בנו מכונה ש למה שהשקיעו את האנרגיה הזאת בשביל לפני ש, זאת אומרת, ראו משהו בטבע שרמז להם

[הרב מיכאל אברהם] שזה אפשרי פה המכונה הזאת? כשעשו רשת נוירונים, הבינו שרשת נוירונים יכולה לתת תוצאות. וברגע שניסו לבנות רשת נוירונים גדולה, זה נתן להם תוצאות שהם לא ציפו להם, הרבה יותר, הרבה מעבר למה שהם ציפו. את המנגנון… פעם ראשונה ראו ברשת נוירונים של בן אדם? את המנגנון של רשת נוירונים אפשר להבין.

[Speaker P] נכון, נו, אז איפה אז אז איפה הכשל, אם ככה? כאילו, למה הם חשבו שדבר ש…

[הרב מיכאל אברהם] אבל איך אתה מגיע מאימון על אוסף של המון טקסטים ליכולות כאלה של לפתור בעיות, עם יצירתיות, עם… זה פשוט בלתי בלתי נתפס. אין לנו מושג איך עסק כזה עובד. אתה לא יודע לתאר את הלוקל מינימס ש שאליהם מגיעה המערכת ואיך בדיוק זה קורה, אין שום דרך, זה לא…

[Speaker C] אז כאילו מה? הסתכלו על רשת נוירונים אנושית, אמרו: יש סיכוי שהדבר הזה יכול לעבוד באופן

[הרב מיכאל אברהם] לא סיכוי, ברשת ברשת נוירונים קטנה ראו שזה מצליח לבצע דברים. אבל ברשת נוירונים קטנה אתה יודע מה קורה שמה, כי אתה יכול לחשב את זה, יש פה עשרה סייטים, אז אתה יכול לחשב. אבל מה אתה עושה כשיש מיליארד מיליארדי סייטים? אין לך מושג מה זה יעשה, עד כמה זה יגיע, מה, איך איך פועלים על זה, איך מביאים אותו לעשות כל מיני דברים. זה היה סוג של ניסוי, שהימור מסוים, התברר להם שזה מגיע לתוצאות גרנדיוזיות ממש, הרבה מעבר למה שציפו, והיום זה רק משתולל עוד יותר אפילו.

[Speaker E] הרב, שאלה לגבי ה… לגבי מה שרשמת ב\"אמת ולא יציב\". במבוא, כשאתה אתה מציג לאומ- אידיאולוגיה לאומנית ואידיאולוגיות דתיות בגישתם הדוגמטית כשכאשר האדם מקריב את החשיבה שלו ה- החשיבה שלו אליה, ככה הוא יותר לאומני יותר או דתי יותר, בגישות הפונד- הפונדמנטליסטיות. ואני לא מצליח לראות את ההשוואה כאן בין… לא לא הבנתי את הטענה. זה הגדרת הפונדמנטליזם, מה מה מה הטענה? לא, אני לא רואה איך אתה משווה בין לאומניות לדתיות פה. כי אצל הדתיות אתה מקריב את ה… מה זה מקריב את ה… סליחה, אצל דתיות אתה מקריב את השכל שלך או את המסקנות הלוגיות שאתה מגיע אליהם יחסית לאמונה שלהם…

[הרב מיכאל אברהם] אתה יכול להקריב, יכול שלא להקריב. וגם בלאומנות אתה יכול להקריב, יכול שלא להקריב. העובדה היא שבחברות מאוד מאוד אידיאולוגיות, כמו חברה פשיסטית לאומנית וחברה דתית, יש יותר מקרים ש… של אנשים.

[Speaker E] למי אתה מקריב איפה שמדובר בלאומנות? אני לא, אני רואה גם בכללית את דת, את היהדות כדבר לאומני, ואני גם בעצמי לאומני, בגלל זה אני לא מצליח לראות פה את ה… אתה מקריב את עצמך למען האומה.

[הרב מיכאל אברהם] למען האומה בכוחה של אותה…

[Speaker E] סליחה, לא שמעתי את ההבדל.

[הרב מיכאל אברהם] אתה מדבר על לאומי או על לאומני? זה לא אותו דבר.

[Speaker E] אני מדבר על מה שהתכוונת בספר.

[הרב מיכאל אברהם] מה שהתכוונתי בספר זה לאומנות פונדמנטליסטית. זו לאומנות שלא מעבירה את הדברים בכור הביקורת המחשבתית. זה סוג של חשיבה דתית בעצם.

[Speaker E] ולמה זה? אני לא מצליח לראות למה אתה רואה את הגרעין של זה בלאומנות עצמה.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא רואה את הגרעין של זה. זה עובדה אמפירית. מה? שיש… עובדה אמפירית אומרת שבחברות אידיאולוגיות יש יותר סיכוי שיהיה בן אדם שהוא פונדמנטליסט, זאת אומרת שהוא לא מוכן להעמיד במבחן ביקורתי. זהו. לא, אבל אתה שם אותם…

[Speaker E] זה לא ככה

[הרב מיכאל אברהם] זה פשוט נקרא מהספר, אתה שם אותם… יכול להיות בן אדם שהוא הגיע לזה מתוך שכלו הפילוסופי, או דתי, שהוא הגיע לזה

[Speaker E] מתוך שכלו הפילוסופי, ואז הוא לא פונדמנטליסט. אבל זה לא ככה פשוט נקרא מהספר. מהספר אתה משיג אותם, אתה שם אותם באותה קטגוריה ואחרי זה מביא את הציטוט של ככל שזה אבסורד

[הרב מיכאל אברהם] יותר, של

[Speaker E] אותו אב כנסייה, ככל שזה אבסורד יותר

[הרב מיכאל אברהם] ככה אני מאמין בזה יותר. טרטוליאן, כן. כן, זה כלומר, פה זה ככל שזה אבסורד יותר… זו תופעה שקיימת בחברות מהסוג הזה, תופעת הדוגמטיות. זה לא אומר שאתה בהכרח, דיברתי על זה במפורש בספר, זה לא אומר שאתה בהכרח חייב להיות דוגמטי או פונדמנטליסט, לא. יכול להיות בן אדם דתי, אני חושב שאני למשל בן אדם דתי ואני לא חושב שאני פונדמנטליסט.

[Speaker E] אני גם לא חושב ככה. אבל השאלה שלי, אולי אני פשוט לא הבנתי את דבריך, אז מה שאתה אומר זה שספציפית מדובר כאן בשתי סוגים שונים של פונדמנטליזם, בלאומנות ובדתיות? לא.

[הרב מיכאל אברהם] זה שתי דוגמאות לאותה תופעה. אבל זה לא זיהוי בין לאומיות ודתיות לבין פונדמנטליזם, זאת קורלציה. כלומר, בתוך עולם דתי ולאומני תמצא יותר פונדמנטליסטים. וזה לא מקרה כמובן, כי אם יש לך תזה אתה יכול להיות פונדמנטליסט אליה, אם אין לך תזה, למה תהיה פונדמנטליסט? היום בעידן הפוסט-מודרני יש כאלה שהם פונדמנטליסטים להיעדר תזות, זאת אומרת, הם דבקים בצורה בלתי ביקורתית בכך שאין תזות. הם הצליחו לייצר פונדמנטליזם אל הוואקום, שזה באמת סלטה מרשימה, סלטה אינטלקטואלית ונפשית מרשימה.

[Speaker E] אוקיי.

[Speaker B] הרב, הרב? הרב, אם אפשר עוד שאלה, אפשר לשאול גם בתחום אחר, בתחום דידקטי? יצא לי השבוע ללמוד עם, ביקשו שאני אשב עם איזה בחור מכיתה ט' בישיבה תיכונית ולמדתי איתו גמרא. למדנו איזה כמה שעות גמרא במסכת תענית שם בדפים הראשונים, ב', ג', ד'. עכשיו, היה לי ממש קשה כי בחור מוכשר, אנחנו יושבים ולומדים את טענות האמוראים והרי מנסים ל… הרב זוכר בערך את הגמרא, תן טל ומטר, ממציאים המצאות שהתחושה היא שיש רוח שאינה מצויה ואוויר שאחרי הגשם, וכל מיני המצאות שקודם כל ברור שהם המציאו את זה לא סתם בגלל שהם חקרו את הנושא ובאים לזה באיזה טהרת המחשבה ולבדוק אמפירית, אלא יש להם בעיה עם המקור התנאי, עם הברייתא, והם צריכים ליישב אותה, אז הם ממציאים המצאות שאין להם שום שחר במציאות. אתה לא מרגיש שיש להם אף שחר במציאות, ואתה שואל את עצמך איך אני אלמד…

[הרב מיכאל אברהם] אני לא יכול לענות לשאלה כללית מהסוג הזה, צריך לראות דוגמה מסוימת ולנסות לחשוב עליה. אבל ככלל, אני אומר, כתבתי פעם מאמר על לדון לכף זכות ותערו של אוקאם. ודיברתי שם על זה, שהעובדה שאתה דן מישהו לכף זכות, כמו לדון את התנאים לכף זכות, זה לא אומר שאתה לא רציונלי. אם יש לך אמון בזה שהתנאים היו אנשים חכמים, ואתה פתאום רואה שהם דיברו שטויות, אתה תהיה מוכן לקבל תירוצים דחוקים כדי להסביר למה בעצם מה שהם אמרו הוא לא שטות. אוקיי? יכול להיות שזה אפילו תירוץ דחוק, אבל עדיין זה ההסבר היותר סביר. האלטרנטיבה היא שאדם חכם דיבר שטויות, שזה לא סביר.

[Speaker B] נכון, מקובל עליי. אני אומר, אני הרי בא מתוך תחושת הערצה לתנאים ואמוראים. אבל פה אתה מותגר על ידי זה שכשאתה לפחות לומד את זה בבקיאות, התחושה היא שהם ממציאים המצאות חסרות שחר ומסיבות מאוד אינטרסנטיות שלא באות לבדוק את המציאות ולענות עליה, אלא ליישב בעיה תנאית ש…

[הרב מיכאל אברהם] צריך לראות דוגמה, קשה לדבר כללית.

[Speaker B] צריך לראות דוגמה.

[הרב מיכאל אברהם] באופן כללי, בגמרא הרבה פעמים עוסקים בשאלות שהם, אני קראתי להם שאלות אפלטוניות, שאלות שהם לא יופיעו במציאות. איזה מציאות נורא דחוקה, כן? דיברתי עכשיו, דיברתי פעם על האוקימתות, גם עכשיו נתתי על זה ביום ראשון. עושים איזושהי אוקימתא שהיא מוזרה, איזה מציאות לא הגיונית, ברור שהתנא לא התכוון אליה, ואני מנסה להסביר למה בכל זאת זאת פרשנות סבירה. זאת פרשנות סבירה כי העיקרון שהתנא אומר ייושם דווקא במציאות המאוד מוזרה הזאת. שם רואים אותו. אז זה לא אומר שאני חושב שהתנא דיבר על המציאות המוזרה, אלא דרך המציאות המוזרה אני רואה את המשמעות של העיקרון שהתנא אמר. אם תרצה, תוכל להסתכל במאמר שלי על האוקימתות ב…

[Speaker B] לא, אני מכיר, שמעתי את זה, אני מאוד מסכים עם הרב עם ה, דיברנו על זה גם בסדרה קודמת על האוקימתא, אני מאוד מסכים, אבל פה אני מדבר, פה זה לא היה עניין של אוקימתא. הם ממציאים המצאות חסרות שחר. עבים, עבים שאחרי הגשם. מה, מה עבים שאחרי הגשם? איזה חשיבות?

[הרב מיכאל אברהם] תשלח, תשלח בשו\"ת באתר אם אתה רוצה שאלה

[Speaker B] ספציפית, אפשר

[הרב מיכאל אברהם] לנסות לדון בזה.

[Speaker F] מה, חייבים לקבל כל מה שתנאים אמרו? כי…

[Speaker B] לא, איך, השאלה שלי לא הייתה על על שאלה ספציפית. איך אני מלמד, איך אני איך מתחילים ללמד נערים גמרא כשאנחנו רוצים שזה, הם יאהבו את זה ולא, כי הרגשתי שהוא סובל. הוא אמר לי: \"שמע, יש פה הקרצות שאין להם שחר, ואני מה יש לעשות עם

[הרב מיכאל אברהם] זה?\" לא, אני חושב שהשאלה הדידקטית היא משנית. השאלה קודם כל איך אתה לומד את זה, מה היא האמת. אחרי זה, להעביר את הדידקטיקה. נכון, נכון. אם אתה תבין למה זה נכון, אני מניח שגם תפתור את הבעיה הדידקטית. נכון. אין טעם לעבור למישור הדידקטי, צריך לבדוק איך נכון ללמוד את הסוגיה.

[Speaker F] כן, אבל סוגיה לומדים בלי שום קשר, אמת או לא אמת. אתה רוצה להבין את מה שהם אמרו, ואתה צריך להתייחס ל לא להכניס את הראש שלהם בשלי, אלא אני אצלם.

[הרב מיכאל אברהם] לא, אני צריך גם להבין האם מה שהם אומרים גם הוא הגיוני. למה? יש לי גם ביקורת עליהם.

[Speaker F] אבל יש הרבה דברים שהם אמרו לא הגיוניים. אתה מנסה ללמוד את…

[הרב מיכאל אברהם] לא הגיוני, אז אז אז לא, אז זה כנראה לא מה שהם אמרו, או שאני טועה, לא משנה, אבל לא. או שהם באמת אמרו משהו לא הגיוני, ואז ואז זה סתם, אז לא מסכים.

[Speaker F] בסדר, לא חייבים להסכים, נכון?

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי.

[Speaker E] יש זמן לעוד שאלה, או ש…?

[הרב מיכאל אברהם] אפשר לנסות.

[Speaker E] לגבי, אתה מציג את הרעיון של אמת ולא יציב כאיזושהי אלטרנטיבה, ואני לא מצליח לראות איך, איך היא יכולה, במיוחד כי אתה מציג אותה בהתחלה כאיזושהי אלטרנטיבה פוליטית, אני לא מצליח לראות איך היא יכולה לשמש כאלטרנטיבה פוליטית, כי בסופו של דבר האדם מהאספסוף, אם אני יכול להתבטא ככה, בחיים לא יוכל לנצל את ה את המתודה הזאתי, גם מעצלנות וגם מטיפשות, וכנראה ברובו המוחלט כתרכובת של שניהם.

[הרב מיכאל אברהם] אז איך זה…? תראה, אני מסביר את זה שמה. הטענה שלי היא, תראה, מי שדוגמטי ופנאטי ופונדמנטליסטי יישאר כזה. אבל יש הרבה מאוד אנשים שכשאתה מציב, למשל ניקח את הדתיות, אוקיי? יש אנשים שמשוכנעים שבשביל להיות דתי אתה צריך להיות מאמין ב-100%, אם זה לא 100% אתה לא דתי. יש, אני חושב, זרם מאוד חזק בחינוך הדתי שמוביל למסקנות כאלה, להגדרות כאלה. עכשיו, מה שאני אומר זה שהרבה פעמים, אם אני מציג בפני הבן אדם את עצם האלטרנטיבה: \"לא, אתה יכול להיות דתי לא פונדמנטליסטי, אתה לא בטוח, עדיין אתה דתי כשר למהדרין\", אז הוא ירשה לעצמו להבחין בתוך עצמו בזה שהוא לא באמת פונדמנטליסט. אתה לא תשכנע פונדמנטליסט אמיתי, בדרך כלל. אבל יש הרבה מאוד אנשים שמכניסים את עצמם לעמדה פונדמנטליסטית כי הם לא רואים מוצא אחר: \"אם אני אדם מאמין אז ברור שאני פונדמנטליסט. איך זה יכול להיות שלא?\" אז אם אני מציג לו עמדה שיכולה להיות דתיות לא פונדמנטליסטית, פתאום: \"רגע, רגע, בעצם האמת היא שאני שם באמת\".

[Speaker E] טוב, כן, אני מניח כי אקט של הכרה עצמית זה חמוד, אבל זה לא יותר מזה. זה לא, הוא לא עכשיו ייקח את המתודה כמו שאת כמו שאתה מציג אותה כאקט שהוא יפעל לפיו. איך הוא יעשה את זה? בשביל זה הוא צריך ללמוד לאורך ולרוחב. אז שילמד.

[הרב מיכאל אברהם] לא, עוד פעם…

[Speaker E] אבל הוא לא יעשה את זה, זה המציאות, שהוא לא יעשה את זה. למה שהוא לא יעשה את זה? יש עוד פעם, החברה… קח נגיד מפלגות בישראל.

[הרב מיכאל אברהם] אף אחד לא קורא את

[Speaker E] המצע שלהם, חוץ מ קללות וזה, אין כלום.

[הרב מיכאל אברהם] אין אין מצע. במפלגות בישראל לרובן אין מצע בכלל. זה כבר הרבה שנים. יש מעטות שיש להן מצע. אבל לא משנה, אני מדבר באופן כללי, האנושות או החברה האנושית בנויה במעגלים. יש קומץ אנשים שחושב, באופן ביקורתי, באופן רציונלי, מגבש עמדות, נכון, לא נכון, לא משנה, אבל יש אנשים עצמאיים, עם חשיבה עצמאית, שמגבשים עמדות. סביבם יש מעגל שהוא מכיר את מה שהם אומרים, אבל כבר לא לגמרי עצמאי בדעתו, הוא נדבק אליהם, וסביבם יש מעגלים יותר רחוקים של המון העם שהוא איכשהו מזדהה עם הדמויות האלה ולכן הוא הולך אחריהם. עכשיו, אם אני מצליח להזיז שני אנשים מהאליטה שמובילה, אז הזזתי 30% מהציבור. לא צריך שכולם יהפכו להיות פילוסופים.

[Speaker E] מה זה האליטה המובילה? זה לברון ג'יימס וכוכבת פופ סטאר כאילו? איזה אליטה אינטלקטואלית מובילה קיימת היום שמנהיגה את ה…

[הרב מיכאל אברהם] במיוחד

[Speaker E] בעולם החילוני?

[הרב מיכאל אברהם] בטח שקיימת, בטח שקיימת, מה זאת אומרת? גם בעולם הדתי אותו דבר.

[Speaker E] מי דמויות ההערצה של החילוני הממוצע?

[הרב מיכאל אברהם] זה לא אינטלקטואלים. והאדם חושב שיצחק יוסף זה אינטלקטואל בלתי רגיל? אין, אני יודע את זה. עכשיו, אני אני מסביר לו, \"תשמע, האיש אידיוט\". אוקיי? אידיוט ומושחת ורשע ואני לא יודע מה עוד להגיד עליו, באמת, שפל המין האנושי, אוקיי? זהו, זה מה שאני אומר לו, בסדר? עכשיו אני אומר לו, \"תראה, יש לי הנמקות גם, אני יכול להסביר לך. ונגיד אפילו שיש לו ידע תורני, יש לו ידע מסוים, לא משנה, גם מסולף, אבל לא משנה, אבל זה לא אומר שהוא תלמיד חכם. ידע תורני זה לא בהכרח הולך עם תלמיד חכם\". עכשיו, נגיד שהצלחתי לשכנע אותו בעצם המודל הזה, הוא לא צריך ללמוד את כל התורה כדי לחלוק על יצחק יוסף. הוא יעזוב אותו כי הוא מבין שזה כבר לא הכרחי ללכת אחריו. טוב, חוץ

[Speaker E] מזה…

[הרב מיכאל אברהם] בעצם תלמד אותו שזה שהוא לובש גלימה נוצצת, זה עוד לא אומר שהוא הרב עובדיה ושהוא גדול הדור.

[Speaker E] טוב, חוץ מזה שאני חושב שהסיפור הזה כפי שאתה מציג אותו הוא חלום בהקיץ ובמציאות כנראה לא יקרה, אבל דבר שני, זה נכון ספציפית, אני חושב שזה ספציפית איזה שהוא תואר של החברה הדתית, זה לא קיים בחברה החילונית. המודל להערצה…

[הרב מיכאל אברהם] קיים, ועוד איך קיים, באותה מידה.

[Speaker E] המודל להערצה בחברה החילונית זה בכלל לא תלמיד חכם.

[הרב מיכאל אברהם] עוד יותר אפילו. עוד יותר אפילו.

[Speaker E] כן, אני בדיוק, זה מישהו שאין לו שום קשר, אפילו לא עקיף, אפילו לא זדוני, אפילו לא מזויף עם השכלה.

[הרב מיכאל אברהם] לא נכון, יש אנשי אינטלקטואלים בעולם החילוני שיש להם המון השפעה. אבל אין להם במה. וההשפעה שלהם עוברת דרך המון מעגלים, כולל לברון ג'יימס ומדונה, שהם בעצמם יש להם גורואים אינטלקטואלים כאלה, לא ספציפית אני אומר אלא כללית, ודרכם זה יכול לחלחל לציבור הרחב. חד משמעית. בעולם החילוני זה לא פחות מאשר בעולם הדתי.

[Speaker E] אני פשוט לא מצליח לדמיין את זה.

[הרב מיכאל אברהם] יש מובילי דעה, יש שם אנשים שבהחלט, חד משמעית, מה זאת אומרת? לא פחות מאשר…

[Speaker E] לא, אם סתם ניקח סתם ניקח איזה שהוא עץ אחד מהדבר הזה, נגיד לא יודע מה, ילדות בנות 18 19 בחוץ שאוהבות את נועה קירל ונגיד מושפעות מהדעות שלה, סתם נגיד ככה. אוקיי. אתה חושב שנועה קירל קוראת לא יודע מה מאמרים פילוסופיים ומושפעת מהם?

[הרב מיכאל אברהם] לא, שוב פעם, אתה כל כך פשטני במה שאתה מתאר פה. יש השפעה, השפעה אינטלקטואלית ורוחנית עוברת בהרבה מאוד מדיומים. הרבה מאוד מדיומים. נועה קירל יכולה לשמוע כתב ברדיו או תוכנית רדיו כלשהי שהיא מושפעת מאיזה שהוא פילוסוף כזה או אחר, או איש רוח כזה או אחר, וזה ישפיע עליה, גם אם היא לא קראה את כתביו ולא התעמקה בפילוסופיה שלו. אגב, יכול להיות שגם אישה חכמה, אני לא מכיר אותה, אני לא יודע. לא, הרי ספציפית, אני יודע, כן, אני לא לא מדבר עליה ספציפית סתם. אבל אבל אומר, השפעות כאלה עוברות בהמון צורות. ואני ממש חושב שלאינטלקטואלים יש הרבה השפעה, הרבה השפעה. לדעתי, המצב שלנו היום, חלק גדול ממנו זה מה שנקרא בגידת האינטלקטואלים, שהאינטלקטואלים לא עושים את תפקידם. גם הם מידרדרים. ואם הם היו עושים את תפקידם, גם המעגלים הרחבים יותר היו נראים אחרת. או חלקם.

[Speaker E] ולמה אתה אתה יכול לבאר למה אתה מתכוון בתפקידם?

[הרב מיכאל אברהם] כן, תפקידם לא להיות פונדמנטליסטים, לגבש עמדה בצורה יותר רציונלית, לגבש עמדה בצורה יותר ביקורתית, יותר מאוזנת.

[Speaker F] נו, אולי הם לא אינטלקטואלים? אבל…

[הרב מיכאל אברהם] עוד פעם, אני יש אינטלקטואלים, לא אכנס עכשיו לשאלה מי כן ומי לא.

[Speaker F] לא, אז זהו, אולי אנחנו לא יודעים שזה שזה הם באמת ככה.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר. לא, אתה לא חושב שכל

[Speaker F] אחד, כל אחד מ…

[הרב מיכאל אברהם] אני לא מדבר עכשיו על רשימה סגורה של אינטלקטואלים. אני אומר השפעה רוחנית יכולה או אינטלקטואלית יכולה לעבור בהמון מדיומים, המון מדיומים. אני פוגש מלא אנשים אגב, זה מפתיע אותי כל פעם מחדש, שקוראים את האתר שלי ואומרים לי שזה נורא השפיע עליהם, כולל חילונים גמורים. הרבה מהם אגב בכלל לא מגיבים באתר. במקרה איכשהו יוצא לי לפגוש מישהו כזה, או לשמוע מישהו כזה, או מישהו אחר שפגש אותו מספר לי. עכשיו, אני אומר עוד פעם, אני לא אומר את זה על עצמי ספציפית, אני בטוח שזה ככה לגבי כל אחד שמפיץ דעות. כל אחד שמפיץ דעות, יש לזה הרבה מאוד השפעה. זה לא נכון לזלזל בזה, זו טעות גדולה, טעות גדולה. יש לזה הרבה מאוד השפעה. זה עובר דרך תיווך של עיתונות, של סלבים, של כל מיני אנשים מכל מיני סוגים, זה עובר המון תיווכים, וזה משתבש בדרך. הכול נכון, תהליך מאוד מורכב, אבל זה לא נכון שכל העולם מדשדש במי אפסיים ואין שום אפשרות לעשות כלום. אני לא לא מסכים ל…

[Speaker E] כשאני מסתכל על העיתונות או על אתרי החדשות וכו' במיוחד הפופולריים, אני לא מצליח לראות אפילו קמצוץ של מה שאתה מדבר עליו. אולי זה עיוורון שלי, אבל…

[Speaker F] אוקיי, אני כן ראיתי,

[הרב מיכאל אברהם] אני כן רואה קומץ כזה, אבל אוקיי.

[Speaker E] טוב, ולתקווה…

[Speaker F] כל אחד מאיתנו זה אוסף של השפעות מסוימות, פלוס דעה אישית. אז ודאי, כן, ודאי ודאי שזה ככה.

[הרב מיכאל אברהם] טוב, חברים, בואו נסיים כאן. שבת שלום. שבת שלום.

[Speaker F] שבת שלום, להתראות. שבת שלום.