לנבוכי הדור – שיעור 7

יום חמישי ג' חשון תשע"א, שיעור מספר שבע של הרב מיכאל אברהם על ספר נבוכי הדור של הרב קוק, עשרים ואחד באוקטובר אלפיים ועשר. אנחנו בפרק ד' בעמוד כ"ב. בפרק הזה הוא בעצם מדבר קצת על שאלת הקדמות, על המשמעות של השאלה ועל התשובות לשאלה ועל ההתחדשות של השאלה. זאת אומרת, השאלה הזאת כבר כמובן עלתה בזמן העתיק, והרמב"ם מתייחס אליה, אבל הרב קוק מתכוון להתמודד עם גרסה חדשה של השאלה הזאת שמתייחסת לאבולוציה, אמצע המאה התשע עשרה בעצם. ובפרק, בפסקה שמתחילה "ההתפתחות הבאה בהדרגה", בעצם עוסקת בניסיון לענות על הפאזה החדשה של השאלה הזאת, כשסיימנו בפעם הקודמת בהערה שבעצם הוא נראה שהוא חוזר חזרה על אותה תשובה עתיקה לשאלה העתיקה, זאת אומרת הוא נותן את אותה תשובה שלכאורה אותה בדיוק תוקפת השאלה החדשה. אז נסכם קצת את מה שאמרתי בפעם הקודמת רק כדי שניישר קו שניכנס לעניין. שאלת הקדמות העתיקה בעצם הייתה מכוונת כנגד הראיה הפיזיקו-תיאולוגית. הראיה, אצל קאנט יש שלושה סוגים של ראיות לקיומו של אלוקים, הסוג השלישי זה הראיה הפיזיקו-תיאולוגית, זאת אחת אולי הנפוצות שבהן, שאומרת שאם יש דבר מתוכנן או דבר מורכב אז מסתבר שהוא לא נוצר במקרה. עכשיו, בעידן העתיק הדרך היחידה בעצם להתמודד עם שאלה כזאת הייתה שזה באמת לא נוצר, זה לא נוצר, זה תמיד היה. ברגע שזה תמיד היה, אז אין את השאלה מי יצר את זה. זאת אומרת, אני שואל את השאלה מי יצר את כל העולם הזה, הוא כל כך מורכב איך זה יכול להיות שהוא נוצר במקרה, בסדר? אז באמת כל עוד לא הייתה אבולוציה בפאזה הראשונה של השאלה הזאת, אז התשובה היחידה האפשרית היא שזה באמת אף פעם לא נוצר, זה מעולם היה, ולכן אין שאלה. הבעיה שבעידן החדש יותר התשובה הזאת נפלה, בגלל שאנחנו יודעים ברמה המדעית שהעולם הוא לא קדום, העולם נוצר בתקופה מסוימת, המפץ הגדול ואיזשהו המשך התפתחות על ידי אבולוציה, ולכאורה למעשה המצב הראשוני שנוצר כתוצאה מכל התיאוריות האלה, כשאנחנו מדברים על המטוטלת הזאת בין האמונה לבין הכפירה או משהו כזה, אז הכף דווקא נוטה לטובת האמונה. זאת אומרת אם המפץ הגדול אומר לנו שהעולם הוא לא קדום, אז נשמטה האפשרות היחידה לענות על הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי, אי אפשר להגיד שהעולם הוא קדום ותמיד היה, עובדה הוא נוצר, מצאנו את זה מדעית. נו, אז עכשיו מה, בוא נחזור חזרה, עכשיו עלתה עוד פעם השאלה הפיזיקו-תיאולוגית, איך דבר מורכב נוצר ואנחנו כבר יודעים שהוא נוצר והוא נוצר במקרה או נוצר לא על ידי יוצר, זה לא סביר. אז חוזרת הראיה הפיזיקו-תיאולוגית ולכן למעשה זה נקודה שאולי הרבה פעמים לא שמים לב אליה, זאת אומרת נקודת המוצא שאליה אנחנו מגיעים באמצעות בעקבות התיאוריות החדשות האלה המפץ הגדול וכולי וההמשך שלו, זה דווקא שאם ככה אז ברור שכבר אי אפשר להסתמך יותר על הראיה הפיזיקו-תיאולוגית באופן שענו פעם. זהו, עכשיו יש כבר הוכחה ניצחת לקיומו של אלוקים. בגלל שהאופציה להגיד שזה קדום כבר לא קיימת. בסדר? אלא אם כן מישהו מכחיש את התוצאות המדעיות, אבל בהנחה שאנחנו לא מדברים על אנשים ש… אוקיי, ולכן אני אומר, אני רק מדבר על נקודת המוצא. אז נקודת המוצא שאומרת שבעצם העולם לא קדום היא נוק-אאוט לתשובה האריסטוטלית. זאת אומרת לתשובה הזאת שאומרת העולם אף פעם לא נוצר, אז אין טעם לשאול מי יצר אותו. אבל עכשיו מתברר שהוא כן נוצר. אז זה שלב שעליו הרבה פעמים מדלגים בדיון, כי תמיד חושבים שעכשיו כשיש לנו את האבולוציה, השאלה מתחזקת. אז זה לא נכון. השאלה לכל היותר יכולה להיות אותו דבר, או אפילו חלשה יותר. אף פעם לא יותר חזקה. זאת אומרת השאלה בעידן העתיק, בעידן הקדם-מפץ גדול וכולי, הייתה שאלה הרבה יותר חזקה. כיוון שהייתה אפשרות להגיד שהעולם הוא קדום, וכל העסק הזה נפל בבירא, אין שום פליאה מזה שקיים סביבנו עולם מורכב. אז לכן נקודת המוצא היא קודם כל שהאופציה הזאת לענות על השאלה ירדה. עכשיו, כמובן שהמפץ הגדול זה תיאוריה שנוצרה אחרי האבולוציה, לא לפני. ולכן היסטורית זה לא… אני מתאר עכשיו משהו אנכרוניסטי. זה לא כרונולוגי, זה לא באמת התנהל ככה בסדר הזה. אני רק אומר היום, שאנחנו כבר יודעים את שני הדברים, אז בעצם המצב הראשוני הוא שהשאלה למעשה, האפשרות לענות על הראיה הפיזיקו-תיאולוגית ירדה. ואז השאלה חוזרת, אם ככה, אז יש לנו הוכחה לקיומו של אלוקים. ואז באה האבולוציה, שאומרת לנו לא, יש לי תשובה חדשה לשאלה הזאת. אני יכול להסביר שמשהו מורכב נוצר במקרה. ההנחה של הראיה הפיזיקו-תיאולוגית היא שדבר מורכב חייב להיות שיש לו מרכיב. הוא לא יכול להיווצר באופן סתמי. זה בלתי סביר לחלוטין. לבחור באופציה כזאת זה ללכת עם ראש בקיר. תיאורטית יכול להיות, אבל אם אני רואה משהו מורכב, ההנחה הפשוטה היא שזה לא כך. אם במקרה זה קרה ככה, יכול להיות, אבל אם אני שוקל באופן מאוזן את שתי האלטרנטיבות, אין שום היגיון לבחור את האלטרנטיבה שזה נוצר במקרה. אוקיי? באה האבולוציה ואומרת לא נכון. יש אופציה שדבר מורכב נוצר במקרה. לא רק שיש אופציה, זה בהכרח יהיה כך. זה עוד הרבה יותר חזק מאשר להציע אופציה. כל תהליך מקרי, ככה לפחות בתיאור המאוד גס, כל תהליך מקרי בסופו של דבר יוביל להשתכללות מתמדת. אז זאת בעצם הטענה. ולכן לא רק שזאת אופציה, אלא זאת אפילו אופציה מסתברת. לא רק שזאת אלטרנטיבה, אפשר להגיד שמישהו יצר, אפשר להגיד שנוצר במקרה, לא, זאת אופציה מסתברת, בגלל שבתהליך אבולוציוני ההשתכללות היא תוצאה טבעית. זה לא איזה מקרה מוצלח שקרה, הוא יכול לקרות, זה לא נורא. לא, זה חייב להיות כך. כי זה הרי כל הזמן משתכלל, מה שלא משוכלל נכחד, אני מתאר כרגע באופן מאוד גס, ולכן בעצם זה בהכרח הולך ומשתכלל כל הזמן, דווקא בגלל האקראיות של העניין, העסק הזה הולך ומשתכלל. זאת אומרת זה הופך את הקערה על פיה. אבל צריך לזכור את הרקע. הרקע הוא שהשאלה הפיזיקו-תיאולוגית הופכת להיות הרבה יותר חזקה ממה שהייתה בימי אריסטו. הרבה יותר חזקה. זאת אומרת היד של המאמינים הרבה יותר על העליונה בשלב ראשון. מה שהאבולוציה עושה היא מנסה להחזיר את המצב לקדמותו. היא מנסה להגיד יש לנו עוד פעם אפשרות בכל זאת לענות על השאלה הזאת. נכון העולם הוא לא קדום, אבל אנחנו יש לנו דרך להראות שמשהו מורכב יכול להיווצר במקרה. עכשיו היא עושה עוד צעד, היא אומרת לא רק שהוא יכול להיווצר במקרה, אלא גם סביר שהוא ייווצר במקרה. שזה כבר כמובן יותר חזק. ולא רק שסביר שהוא ייווצר במקרה, אלא גם יש לנו עדויות שזה אכן קרה. יש עדויות מדעיות לזה שהיה תהליך אבולוציוני. כאלה או אחרות, אבל יש, יש לא מעט עדויות כאלה. בסדר? זאת הסכמה הכללית. אוקיי, הסכמה הכללית היא בעצם שהיה פה איזשהו מעבר מאוד קיצוני לשני הצדדים בתקופה החדשה. והרב קוק בעצם בפרק הזה מציג את מגמתו כניסיון להתמודד עם הפאזה החדשה של השאלה, לא עם הפאזה הישנה. הפאזה הישנה של השאלה, בסדר, הוא אומר שזה קדום, הוא אומר שזה נברא ולכן כנראה יש בורא, שתי אפשרויות שקולות, אני לא יודע מה לעשות. זה סותר את עיקרי האמונה, אומר הרמב"ם, אבל אין לו הוכחה שכלית למה זה לא נכון. הוא אומר שזה סותר את עיקרי האמונה, אבל אני לא יודע להגיד או להוכיח למה הקדמות האריסטוטלית לא נכונה. אבל את זה אנחנו כן יודעים לעשות. המפץ הגדול מראה שהיא לא נכונה. אז עכשיו נוצר מצב חדש. ועכשיו עולה גם שאלה חדשה של האבולוציה, ועליה בא הרב קוק לענות. עכשיו כשאנחנו קוראים מה הוא עונה, אז בואו נראה את הפסקה הזאת, בעצם ראינו את זה כבר, קראנו את זה, אבל רק נסתכל שוב. ההתפתחות הבאה בהדרגה רבה של שנים… מיליארדי שנים זהו המרעיש לבבות קטני דעה. הם חושבים שההתפתחות תיתן מקום לכחש באלוהים חיים, לכחש באלוהים חיים. והם טועים מאוד. דעת האלוהים בנויה רק על ידיעת האחדות, כשאנו רואים היצירה הגדולה שהיא ערוכה בסדרי חכמה והליכות החיים בגופם וברוחם ובשכלם שהכל נערך במערכה אחת, הרינו מכירים את הרוח הגדול שיש כאן, שמחיה הכל ונותן מקום לכל. מה? ואם דרכי החכמה מחייבים שיהיה הדבר בא על ידי התפתחות של ריבבות ריבבות שנים, עוד עלינו להתפלא יותר, מה רב ונשגב הוא חי עולמים, שכעין וכעפעף עין נחשבו ריבבות שנים שפועלות בלא הרף להפיק איזה תכלית רצויה. אז זאת התשובה שהוא מציע לפאזל החדשה של השאלה האבולוציונית. איזה מין תשובה זאת? הוא חוזר לתשובה הישנה. מה הוא אומר? ננסח שוב פעם, הוא אומר, תראו, יש פה הרי מצב מורכב, מתואם, מאוד מרשים, אז ברור שמישהו יצר אותו. ריבונו של עולם, זאת הייתה השאלה העתיקה. השאלה החדשה בדיוק אומרת אין טיעון כזה. הכיצד דבר מורכב יכול להיווצר במקרה? אז מה אתה מראה לי שזה מורכב ולכן זה לא נעשה במקרה? אתה חוזר לשאלה העתיקה. הצבת את הדיון כאילו שהשאלה העתיקה כבר בעצם, הוא לא אמר נפתרה, אני אומר נפתרה בגלל המפץ הגדול. עכשיו יש אבל שאלה חדשה בגלל האבולוציה, ואני עכשיו אטפל בה. מה אתה עושה בשביל לטפל בה? חוזר לטיעון העתיק. הוא מניח שזה לא תהליך אקראי. מה? מה זה נקרא מניח? אבל אקראי הוא לא הרי. להניח גם אני יודע, אבל אם אתה רוצה להתמודד עם טענה, אתה צריך להסביר למה אתה חושב שהיא לא נכונה. הרי אם אומרים אנשי האבולוציה שיש להם מנגנון שמראה שדבר כזה הוא לא רק אפשרי, הוא אפילו סביר, לא רק סביר אלא אפילו קרה, יש לנו עדויות לזה, אז מה זה אומר? שהטענה שמשהו הוא מורכב ומשוכלל ומתואם ולכן הוא לא מקרי, הטענה הזאת נפלה. זה מה שהרב קוק טוען. הרב קוק טוען שעצם זה שקיים בטבע מנגנון כמו אבולוציה, מי שתכנן שהטבע יתפתח ויתעצב בדרך האבולוציה, זה הדבר הגדול, זה מה שמרשים פה. למה זה מרשים? יכול היה, הרי תורת האבולוציה אומרת לך שהנה אני יכול לעשות לך סימולציית מחשב, אף אחד לא משתלט על זה, ויווצרו לך כל מיני יצורים והם ישתכללו והכל. א-פריורי אם היינו בונים איזשהו עולם אקראי, קרוב לוודאי היה נשאר כאוס. לא היה מכיל מנגנון שמגדיל את מידת הסדר ומידת השכלול שלו באופן כמו שקורה בעולם שלנו. למה? הטענה, למה מה קורה פה? הוא כאילו, לא, אבל אני שואל אותו לא מה הוא מתכוון אלא למה זה לא נכון. בגלל היצורים שנוצרו מהאבולוציה. שמאובן יותר יציב מיצור חי. מאובן יותר יציב מיצור חי, לכן האבולוציה, סרבייבל אוף דה פיטסט, זה בעצם מאובן יותר מתאים, יותר שורד מהיצורים החיים. שאלה מדעית. ולמה המערכת בכלל יש לה נטייה להתגבש? למה זה קורה? למה זה בכל זאת קורה? שאלה מדעית. למה זה בכל זאת קורה? עובדה שזה קורה. עצם העובדה שהתהליך הזה קורה הוא באמת דבר שאין לו הסבר. אוקיי, אז אני באמת, אם אתה לוקח מרק של חלבונים או משהו כזה, היית מעלה על דעתך שבתוך הדבר הזה, אני לא היית מעלה על דעתי גם את תיאוריית האבולוציה, אבל היו אנשים חכמים ממני שכן חשבו על זה. לא, אתה צופה בדיעבד בסופו של התהליך, ואתה מנחש שישנם מנגנונים שפועלים בטבע. אתה מנחש? אני גם מוכיח. טוב, בהתחלה אני לא יכול לצפות, אבל הדבר שאני צופה, הדבר הזה הוא הרבה יותר משתכלל. הדבר הזה לא שהוא לא ניחוש, הוא בעצם טאוטולוגיה. אי אפשר להתווכח על זה בכלל. אני טוען שהטענה הזאת היא בכלל לא מדעית. היא לא מדעית לא בגלל שהיא לא נכונה, היא לא מדעית בגלל שהיא נכונה בהכרח. זאת אומרת, זה שהשריד שורד זאת טענה טאוטולוגית. זאת אומרת, זה שהיותר מוצלח ישרוד, באיזה מובן הוא מוצלח? הוא מוצלח במובן שהוא שריד כמובן. זאת ההגדרה למוצלח בהקשר ההוא. זאת טענה טאוטולוגית, זה חייב להיות נכון. עכשיו, טאוטולוגי זה לא תמיד טריוויאלי כמובן. צריך לפעמים חכם גדול כדי להבין טאוטולוגיות. גם שסכום הזוויות במשולש הוא מאה שמונים מעלות זאת טענה טאוטולוגית אם אתה מקבל את הנחות היסוד. אבל לא כל אחד יכול להגיע לזה, נכון? זאת אומרת, זה שמשהו הוא טאוטולוגיה לא אומר שהוא טריוויאלי, אבל זה עדיין טאוטולוגיה. יש את הניסויי מחשב האלה של מושבות חיידקים, שמגדירים חוקי משחק ונותנים למחשב לעשות סימולציה. תוצאות לא תמיד מובנות מאליהן, לפעמים יש שיווי משקל, לפעמים אוכלוסייה אחת משתלטת על השנייה, לא ברור מה הולך להיות, זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה. לא, לא אמרתי שזה ברור מה הולך להיות, אבל התהליך של ההשתכללות, ואנחנו חיים בעולם שמינים מסוימים מצליחים להנציח את עצמם. איזה שהם מינים? איזה שהם מינים מצליחים להנציח את עצמם? מה שיצא יצא, אבל איזה שהם מינים מצליחים להנציח את עצמם. אז זאת בעצם הטענה. אני מסכים אני חושב לטענות שלכם, אני אנסה לנסח את זה עוד מעט בצורה יותר מסודרת. עכשיו עוד נקודה לפני שאנחנו מתקדמים הלאה בעניין הזה, זה להבין באמת על מה נסוב הדיון, ואני כבר אמרתי את זה גם בפעם הקודמת. כאשר גם הטענה הישנה וגם הטענה החדשה כנגד הראיה הפיזיקו-תאולוגית הם לא טענות שמוכיחות שאין אלוקים. הם טענות שמפריכות את ההוכחה לזה שיש אלוקים. נכון? זאת אומרת, אין שם הוכחה לזה שאין, אלא זה מפריך את הטענה או את הטיעון לטובת זה שיש אלוקים. אוקיי, זה בעצם המעמד הלוגי של הקושיה הזאת. יש לי שאלה על זה, זאת אומרת, בניגוד לנגיד למקרה הישן, למקרה העתיק, לא שאתה מקבל דברים על כל הקדמות שאתה אומר שיש עולם מבורא וזה כאילו נמצא שם, אני לא יודע מה להסביר. אז פה האבולוציה באה ומוכיחה לך שהעולם נברא בשכלול של מיליוני שנים, אלף ואחד סבבים, ואז אתה אומר כדי להאמין שזה כן נברא, אתה צריך להאמין שהאלוקים ברא גם בצורה מסוימת הזאת. וזה שאלה בפני עצמה, אם אלוקים הרי כל התפיסה הסוברת, אם היא לא מאמינה שיש אלוקים, אבל באה ואומרת למה, לא סביר שגם אם היה אלוקים, למה שהוא יברא את העולם ככה? אפשר להסביר לא רק שיש אלוקים, אלא את הסיבה למה הוא צריך לברוא עולם בצורה כזאת. ואיזו צורה הוא היה צריך לברוא אותו? לא סתם, בצורה הזאת. מה? לא מבין מה זה, למה זה מקשה יותר? כי ברגע שאתה רואה את בניגוד למה שאתה אומר, בגלל הנשורת, מה? בגלל הפסולת כאילו של התהליך האבולוציוני? יש פה טענה די חלשה. אני מכיר את הטענה הזאת, היא טענה די חלשה. הטענה היא כזאת: אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה לברוא את העולם, אז הוא היה יכול לעשות את זה בבת אחת. בשביל מה הוא צריך את התהליך של מיליארדי שנים עם כל מיני נשורת ופסולת של כל מיני דברים שנכחדו בדרך, שמן על גלגלי המהפכה קראו לזה פעם? זאת אומרת, כל מיני דברים שהוקרבו בדרך כדי שאנחנו נצליח להמשיך להתקדם. אבל זאת טענה שבעצם מניחה כל מיני דברים אודות אופיו של הקדוש ברוך הוא. וכאן אני אומר בסדר, אז יש קדוש ברוך הוא כנראה שלא מתאים לאופי שאתה חשבת שיש לו. יש לו אופי אחר, הוא אוהב תהליכים אבולוציוניים. אין לי הרי שום דרך להגיע למסקנה מה בדיוק אופיו של הקדוש ברוך הוא, מה רצונותיו ואיך הוא בוחר להתנהג. אז מתברר שהוא בוחר להתנהג באופן הזה. אתה רוצה לתקוף דווקא אלוקים מסוים, כי אתה מניח שהוא אמור להיות בורא מיידי, לא בורא בתהליך אבולוציוני. אז אם זה אבולוציוני, אז האלוקים ההוא לא קיים. שזה גם בסדר, אז האלוקים ההוא לא קיים. קיים האלוקים האבולוציוני ולא האלוקים החד-פעמי. אבל מה זה משנה? לא, אני לא אומר שזה גורם לך לפרש מחדש את ספר בראשית. לא, ספר בראשית זה משהו אחר. אני גם הזכרתי בפעם הקודמת, הפרק הזה לא מדבר על הסתירות בין האבולוציה לבין התיאור המקראי. זאת כבר סדרה שלמה של שאלות אחרות: איך ליישב את התיאור המקראי עם התורה של האבולוציה, שזה בהרבה מאוד מובנים לא מתאים. לזה מוקדש הפרק הבא. אבל הפרק הזה עוסק בשאלה אחרת: האם יש או אין אלוקים, בלי קשר לשאלה האם התיאור המקראי מדויק או לא. האם האבולוציה מכחישה את קיומו של אלוקים או לא? זאת השאלה. שיהיה אלוקים אשר יהיה, לא יודע איזה, איזושהי ישות טרנסצנדנטית שמנהלת או יצרה את כל הדבר הזה. בסדר? מה אני מניח עליה, זה כבר על חשבוני בלבד. זאת אומרת, אם מישהו רוצה לתקוף דמות מאוד מסוימת של הקדוש ברוך הוא, הוא מייצר לעצמו דמות אידיאלית לקדוש ברוך הוא, זה מין קדוש ברוך הוא כזה שחייב לברוא עולם בבת אחת. למה הוא חייב? כי אני החלטתי. נו, אז אם הוא לא ברא בבת אחת, סימן שהוא לא קיים. אז בדיוק באלוקים כזה גם אני לא מאמין. נכון, בסדר, אז לא האלוקים שמוכח מהטענה הפיזיקו-תאולוגית, אלא קיומו של אלוקים אחר, אלוקים שבורא בדרך אבולוציונית. למה? לא יודע, תחשוב על זה, אולי אפשר להבין, אולי אי אפשר להבין, אני לא יודע. אבל מה זה מוכיח? זה לא מוכיח שום דבר. זה מפריך בסך הכול איזשהו סוג של דמות שהלבשת על אותו אלוקים נעלם. ואנחנו עוד נמצאים הרבה קודם, אנחנו בכלל דנים האם יש משהו כזה לפני שאנחנו מניחים מי הוא ומה אופיו ומה הוא מעדיף ומה הוא לא מעדיף. לכן אני חושב שהשאלה הזאת היא לא רלוונטית לשלב הזה. אם תגיד לי שזה סותר את הדמות המקראית של הקדוש ברוך הוא כי הוא אמור להתנהג אחרת, יש מקום לדון עכשיו, אבל אנחנו עוד לא נמצאים שם. אנחנו עוד לא מדברים על המקרא. אני שואל האם יש ישות טרנסצנדנטית או אין, זה הכול. לא יודע מה היא ואיך היא מתנהגת. אוקיי? טוב. עכשיו, אז זאת נקודה ראשונה. נקודה שנייה שגם הזכרתי בסוף הפעם הקודמת, אמרתי שאיזה חבר שלי שאל אותי פעם, הוא לא מבין מה ההבדל בין אבולוציה לבין גרביטציה. כן? שאם גרביטציה לא מטרידה את אמונתנו בגלל שהעובדה שתפוחים נופלים לכדור הארץ על ראשם של נוצרים תמימים. יכולה להיות מוסברת בזה שהקדוש ברוך הוא הפיל אותם, או לא יודע אם זה הקדוש ברוך הוא אצלם זה אולי מישהו אחר, אז אז זה אומר שהחוק המדעי לא מהווה תחליף לאמונה באלוקים, הוא רק מתאר את אופן פעולתו. אז באותה מידה גם האבולוציה כך, כי גם האבולוציה כל מה שהיא אומרת רק זה איך אותו יש טרנסצנדנטי פועל. הוא פועל באופן, אופנים מאוד מסובכים, לא משנה, דרך כל התהליך האבולוציוני. אבל למה זה אומר שהוא לא קיים? זה רק מתאר את איך הוא פועל. ולכן בעצם הוא שואל זה בכלל לא ברור למה האבולוציה כל כך מקפיצה את המאמינים, מכל הדתות אגב, וגרביטציה לא? או לא יודע כל חוק טבע אחר לא? עכשיו, אני כן חושב שיש הבדל, לפחות במבט ראשון. זה נשמע פשוט אבל זה לא כל כך פשוט. וכאן אפשר להציג את זה בשתי צורות. כוח הגרביטציה אף פעם לא שימש להוכחה, להוכחת קיומו של אלוקים. זה כוח היה יכול להיות כוח אחר גם, אני לא רואה בו שום דבר מיוחד. יש כוח כזה, אוקיי, זה לא שימש להוכחת קיומו של אלוקים. נכון? אז אם אתה אומר בסדר, אז יש כוח גרביטציה ובמקביל יש אלוקים, או שיש או שאין, אבל זה לא משנה שום דבר. האבולוציה להבדיל מהגרביטציה זו תיאוריית התהוות. זה לא תיאוריית, זה לא תיאוריה איך העולם מתנהג, זה תיאוריה איך העולם נוצר. עכשיו ברגע שיש לך תיאוריית התהוות, יש לה גם את החולשות שלה אגב, שקשה מאוד לעשות את ה, הניסויים הם לא הדירים. כן? אי אפשר לעשות את הניסוי שוב, כי זה מה שקרה לפני מיליארד שנים קרה. אז יש הרבה מגבלות לסוג כזה של תיאוריה. אמנם יש פרדיקציות, ויש אני חושב ממצאים, זה לא מפקיע אותה מלהיות תיאוריה מדעית לגמרי, אבל יש לה כמובן מגבלות. ואחד ה, אבל מצד שני העובדה שמדובר בתיאוריית התהוות בעצם אומרת ש… התפתחות או התהוות? אנחנו מדברים על קופים? לא, לכן אני, אוקיי, לזה אני אגיע עוד מעט. שלב הראשון הוא באמת, אני אגיע לזה עוד רגע. אבל השלב הראשון לא היה מורכב, לכן זה נקודה, טוב, אני אדבר על זה עוד מעט. העולם תמיד מתחיל במצב נתון? נכון, ואומר איך מתבצעת התקדמות. ברור, אבל המצבים שלפני שנוצרו המורכבויות של החיים גם היו פחות מורכבים. אז הראיה הפיזיקו-תיאולוגית שם יותר חלשה. הראיה הפיזיקו-תיאולוגית היא יותר חזקה ככל שהעולם יותר מורכב. בשלבים שבהם העולם באמת כבר היה מורכב כבר האבולוציה מסבירה איך זה קרה. אז לכן יש בזה, טוב, אני עוד אגיד על החלוקה בין השלבים האלה. אבל, אז הנקודה היא שבאבולוציה, האבולוציה תוקפת את הראיה הפיזיקו-תיאולוגית, לא סתם מתארת איך הקדוש ברוך הוא עובד. אם אתה באמת מאמין בזה שיש קדוש ברוך הוא בלי שום קשר לכלום, אז יכול להיות באמת שהאבולוציה לא תתקוף כלום. לא יכול להיות, היא לא תתקוף כלום. אז אתה תסביר שהקדוש ברוך הוא פועל בכלים אבולוציוניים, ככה הוא מנהל את עולמו. בסדר גמור, זה כלפי המאמין. אבל כלפי מי שלא מאמין, האבולוציה אומרת אתה לא תצליח עכשיו לשכנע אותי עם הראיה הפיזיקו-תיאולוגית. היא תוקפת את הראיה הפיזיקו-תיאולוגית. הגרביטציה לא תוקפת אותה. אתם מבינים? זה נכון שגם הגרביטציה וגם האבולוציה שניהם מתארים את אופני הפעולה של הקדוש ברוך הוא בעיני האדם המאמין. אז זה לא תוקף שום דבר. אם אני מכל מקום מאמין, מה אכפת לי מהאבולוציה? אני מכל מקום מאמין. אבל אני מדבר על בן אדם שיושב עכשיו… קופרניקוס וניוטון כן תוקפים. מה? קופרניקוס וניוטון כן תוקפים. בעולם הקדום לשרטט מעגל, או ללכת בצורה של מעגל מושלם היה דבר מאוד מאוד קשה, כמה שהמעגל יותר מושלם סימן שהצייר, הפסל, האומן, הבנאי היה יותר מוכשר. ואתה מסתכל על כוכבים ועושים מסלול מעגלי, מסתבר אליפטי, מאוד מאוד מדויק. וכעת זה אומר שיש שם איזה ריבונו של עולם מאחורי כל זה. עד קפלר. קפלר וניוטון נותנים שלושה חוקים. זו טענה די חלשה, זו טענה די חלשה כי בסך הכל יש פה תופעה אחת של מסלולים אליפטיים ולתופעה הזאת מצאנו הסבר. אוקיי. אבולוציה זה משהו הרבה יותר חזק כי היא מסבירה מגוון הרבה יותר גדול של תופעות וגם את הסימביוזה ביניהם. והראיה הפיזיקו-תיאולוגית מבוססת על מידת המורכבות. ככל שאתה מסביר תופעה יותר מורכבת הראיה הזאת יותר חזקה. וככל שאתה מציע הסבר טבעי או שרירותי למצב המורכב אתה יותר כמובן שומט את הקרקע מתחת לראיה הזאת. מבחינה פיזיקלית יש טענה רטרוספקטיבית שאומרת שהגרביטציה גם קצת דפקה את, פעם חשבו שהעולם הוא כל כך מורכב וכל כך, רק הקדוש ברוך הוא יכול לשלוט בזה. היום רואים שהכל תוצאה של ארבעה חוקים פיזיקליים? חוק כל כך פשוט אתה מתאר את כל מערכת השמש לפחות ממש בקלות. זה לא כל כך פשוט לקבל את זה. לא לא, אני לא מקבל את זה, אמרתי כבר אני לא חושב שזה נכון, אני רק מתאר. ההווא אמינא. עוד מעט נגיע חזרה. כן. פשוט הייתה פה איזה בעיה בתשובה שלך, מה שנתת כאן זה בתוך העניין שני חוקי טבע, ואחד קוראים לו גרביטציה והשני קוראים לו… ההבדל ביניהם הוא סקאלת הזמן שבהם הם פועלים. האחד פועל, השנייה, האחד פועל בסקאלה של נפילת תפוח, שתי שניות, והשני פועל בסקאלה של מאות אלפי שנים, אולי הרבה יותר. והבעיה היא שהאדם באורך חייו נמצא איפשהו באמצע. ונפילות של תפוחים אנחנו מספיקים לסקור מאות פעמים במהלך החיים שלנו, והיווצרות וקריסה של עולמות… לא, זה לא בדיוק הכיוון. אנחנו… גם אם לא היית רואה את הסוף של התהליך. לא, אבל גם אם בן אדם היה חי… אבל גם אם היית חי עשירית שנייה, זה עדיין לא היית לוקח פור גראנטד נפילה של תפוח. אבל הנפילה של התפוח אין בה שום דבר ממשי, ואם הוא לא היה נופל אז לא היה נופל. אין שם שום דבר מיוחד שאתה אמור לשאול את עצמך מי עשה אותו. או שבעולם הזה היו נופלים תפוחים או בעולם אחר לא היו נופלים תפוחים. אז מה? אבל היווצרות של חיים זה תהליך מורכב, מעבר לשאלה אם התרגלנו אליו או לא. יש פה איזושהי מורכבות שטעונה הסבר. אתה מבין? נפילה של תפוח זה בסדר, התפוח צריך ללכת לאיזשהו מקום. או שהוא נופל או שהוא הולך למעלה או שהוא נשאר במקום. אז הוא נופל, בסדר. החוק הזה יכול היה להיות גם עשרה חוקים אחרים. פה אין משהו שבהכרח דורש הסבר. לכן הראיה הפיזיקו-תאולוגית על בסיס נפילה של תפוחים תהיה חלשה מאוד. אנחנו יכולים גם אם לא היינו מבינים ורגילים כמו שאמר, היינו יכולים לחשוב שתפוח נעלם מפה ומופיע מפה. אנחנו לומדים את החוקיות וזה נראה לנו משהו פשוט כי אנחנו מסבירים את זה ב… לא, לא בגלל שזה פשוט, אלא בגלל שזה לא מיוחד. למה זה לא מיוחד? מה מיוחד יותר בנפילה של תפוח? אם התפוחים היו עולים כל פעם למעלה זה לא היה דורש הסבר? או כל פעם באלכסון? הכל דורש הסבר, אבל זה שיש חוק… נו אז מה? אם הכל דורש הסבר אז שום דבר לא צריך הסבר. לא, אבל יש חוק אחד שיותר מיוחד מחוק אחר. בדיוק, וזה רק אנחנו אומרים שזה מיוחד, אין שום הבדל בין… לא, זה בדיוק העניין. ברגע שאין חוק אחד שיותר מיוחד מחוק אחר, הראיה הפיזיקו-תאולוגית נפלה. כי הראיה הפיזיקו-תאולוגית אומרת, תראה, אם העסק הזה הולך שרירותית אז נוצר איזשהו חוק. אם הוא לא מיוחד אז אין לי שום שאלה, איזשהו חוק נוצר. אבל כאן חוזרים למה שעידו אמר קודם, עצם הימצאות של החוקים, של התהליך, זה המיוחד, לא התוצאה. לא התוצאה שיש לנו יצור מורכב. זה שהיה אבולוציה, זה התהליך עצמו שקיים. לא, אני מדבר על משהו אחר עכשיו. בגרביטציה יש איזשהו חוק, היה יכול להיות גם חוק אחר. למה זה מעורר איזושהי שאלה שתפוחים נופלים לכדור הארץ? למה זה אני אמור לתת איזשהו דין וחשבון על זה? למה? ואם הם היו הולכים הצידה זה היה יותר מובן? מה זה מועיל משהו שהם נופלים? זאת אומרת, ברגע שאתה רואה שזה מועיל למישהו או שזה משתלב עם איזשהן תופעות אחרות, אז אני יכול להבין יש פה משהו שנראה מתוכנן. אבל עצם העובדה שיש חוק שקובע נפילה או משיכה בין מסות או משהו כזה, אז מה? ואם היה חוק שקובע דחייה בין מסות או ניטרליות של מסות, מה זה משנה? איזשהו חוק, מה זה משנה? אין שום דבר מיוחד בחוק. אז הטענה היא יותר חלשה. יכול להגיד עצם התדירות של החוק, זה שהוא כל הזמן פועל באותה צורה, זאת טענה אולי יותר טובה, ועדיין זאת לא הטענה הפיזיקו-תאולוגית. ואם נסתכל על זה כתהליך זה יהיה אותו דבר. יש גרביטציה שגורמת לעולם כל הזמן לזוז גם בצורה מסוימת, והוא לא תמיד באותו דבר, יש טיפה שינויים לאורך לא יודע כמה שנים. אז אם נסתכל על זה במבט כזה, אז אולי גם פה יש תהליך. לא, אבל התהליך הזה מה הוא עושה? הוא לא יוצר שום דבר חדש, אין פה השתכללות. זה משתנה במהלך השנים. אבל אין פה השתכללות, אין פה שום דבר. כל דבר יוצר משהו, אז מה? מה זה אומר? כל השאלות שלנו זה בעיניים שלנו. זאת הנחה פשוטה. ברור שבעינינו יצור חי או היווצרות של יצור חי זה מין משהו שיש לו כיוון. כיוון שכמעט כל מערכת חוקים אחרת כמו שעידו אמר קודם, אני אחזור לזה, כמעט כל מערכת חוקים אחרת אני לא חושב שבתהליך אקראי היה יוצר בסוף יצור חי. היית שם חתיכת פלסטלינה בפינת החדר והיית קובע לעצמך את חוקי היקום. בסדר? מה הסיכוי שהיית נופל על מערכת של ארבעה חוקים שבסוף תצא מהחדר תולדה? בלי שקרה שום דבר. הסיכוי הוא אפס. נכון? אבל אם החתיכת פלסטלינה הזאת עכשיו תזוז ימינה, כי זה החוקים שזזים… אז מה? יכולה לזוז ימינה יכולה לזוז שמאלה. אין פה שום דבר שדורש איזשהו הסבר שהוא מיוחד, שהוא מותאם, שהוא כיווני, שמעיד על מישהו שמנהל אותו לאיזשהו מקום או שתכנן אותו לטובת איזשהו כיוון. הטענה הרבה יותר חלשה במצב כזה. בסדר? יש כאלה שחושבים שלחוקי ניוטון אין להם אימפקט מבחינה מוסרית או אתית, וחלק מהעניין נדמה לי שדרוויניזם היא לא בהכרח כזו. לא, אז פה זה כבר ביקורות שהגיעו לאורך מהכיוון הדתי, ביקורות חברתיות גם על דרוויניזם חברתי וכל מיני דברים כאלו שזה מחנך אותנו להיות יותר אלימים ויותר כוחניים וכולי. בסדר, אלה ביקורות מאוד חלשות. מה זה מחנך אותנו? אם זה נכון אז זה נכון ואם לא אז לא. זה עוד פעם הפרגמטיזם הזה שאומר… אז זה לא אמור לקבוע איזה תיאוריה אני מאמץ, אם זה מוביל לתוצאות חברתיות גרועות או טובות. זה לא רלוונטי, זה ביקורת שהיא חלק מאותו פוסט מודרניזם שאומר אני אאמץ איזה תיאוריה שמתאימה לי כי בלאו הכי אף אחת מהן לא נכונה. אני מאמץ תיאוריה אם היא נכונה ואני דוחה אותה אם היא לא נכונה. מה זה משנה עכשיו האם היא מביאה לנזק חברתי? אז אם הגרביטציה הייתה מביאה לנזק חברתי אז הייתי אומר שאין גרביטציה? זה ביקורת לא רצינית. עכשיו, תסביר את המוטיבציה. המוטיבציות זה נהדר אבל אני שואל על הטיעונים, לא מה המוטיבציה לא לעלות את הטיעונים. אם יש לי המון מוטיבציות להעלות טיעונים נהדרים אבל אין לי טיעונים, אז מה אכפת לי מהמוטיבציות? בוא נראה את הטיעונים עצמם. מה זה משנה? לכל אחד מאיתנו יש מוטיבציות, גם לי יש מוטיבציות להעלות טיעוני נגד כי אני מאמין, אני רוצה הרי לדחות את הטיעונים האלה. אז מה, זה פוסל את הטיעונים שלי? תבדוק את הטיעונים שלי, או שהם עובדים או שהם לא עובדים. לכל אחד מאיתנו יש מוטיבציות, אין איש חסין ממוטיבציות. בטח שהרבה נוצרים הגונים היה להם מוטיבציות לדחות את התיאוריה של קופרניקוס. נכון, והמוטיבציות האלה אפילו יכלו להיות הגונות מבחינה חברתית. הבעיה הייתה שהם כמובן הפכו את המוטיבציות לטענות עובדתיות. זה בדיוק מה שהביקורת הזאת מנסה לעשות. כי הנוצרים החליטו שאם זה סותר את האמונה סימן שזה לא נכון, או אם זה לא מתאים לנו סימן שזה לא נכון. נכון או לא נכון אמור להימדד בכלים שבהם אנחנו בודקים עובדות. ואם זה מתאים לנו או לא מתאים לנו, אז בשביל זה יש רופא. זה לא קשור לשאלה אם זה נכון או לא נכון. טוב, אז בואו נמשיך. בעצם לגבי האבולוציה והגרביטציה. אז עכשיו תראה ככה, אם מישהו באמת מאמין ביסודו ובא עכשיו המקשן ותוקף אותו, מה פתאום אתה מאמין? יש אבולוציה או גרביטציה או מה שלא יהיה. זה באמת אותו דבר. אף אחת מהתקפות האלה לא באמת תוקפת אמונה. אז אני מאמין והקדוש ברוך הוא שאני מאמין בו מנהל את העולם דרך אבולוציה בדיוק כמו שהוא יכול לנהל אותו דרך גרביטציה. כלפי האדם המאמין זה לא משנה כלום, אין הבדל. אבל כלפי האדם הלא מאמין, האדם שעכשיו עומד בצומת וצריך להחליט, אני כן הופך להיות מאמין, אני מקבל שיש אלוהים או שאני לא מקבל שיש אלוהים, כאן זה כבר שונה לגמרי. כי הגרביטציה לא מנסה להגיד לו, תראה יש אלוהים כי עובדה, איך תסביר את כוח הגרביטציה? אבל המורכבות של העולם כן משמשת כאיזשהו מנוף להוכיח את קיומו של אלוהים. ואז האבולוציה בעצם אומרת המנוף הזה לא נכון, אתה יכול להישאר באותו ספק, ההוכחה הזאת לא נכונה. אז כלפי האדם הלא מאמין הגרביטציה לא אומרת כלום, והאבולוציה כלפיו היא מאוד משמעותית בגלל שנכון שזה מתיישב עם אמונה באלוהים, אבל אני לא שואל מי מתיישב עם האמונה באלוהים. אני שואל מי מוליך לאמונה באלוהים. לא מי מתיישב. מתיישבות, כל התיאוריות מתיישבות, אין עם זה בעיה, השאלה היא מה מוליך. אז יותר מזה, ברור שברגע שאתה מפיל את הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי כי אתה אומר שבעצם דברים מורכבים יכולים להיווצר גם בתהליך מקרי, אז עכשיו בעצם אין לי שום הוכחה או אין לי שום טיעון שמאלץ אותי לקבל את קיומו של אלוהים. ועכשיו מגיע התער של אוקאם ומעביר אותי צעד אחד הלאה. כרגע אני נמצא במצב שאו שכן או שלא, אני באותו מצב כמו שהייתי קודם. הראיה הפיזיקו-תיאולוגית נפלה בגלל האבולוציה, ועכשיו השאלה היא שאלה פתוחה. אבל עכשיו בא ראסל וכל מיני, דיברנו על קנקן התה שבשמיים, כן? שהוא אומר שאם השאלה היא פתוחה אז אין אלוהים, כי אין סיבה להניח שהוא ישנו. חזרנו בעצם מבחינה מסוימת כמו שהרב הסביר, או שהעולם קדום או שהוא לא קדום וזה פתוח, או שאתה חושב שהעולם לא קדום והוא נוצר או שאתה מחליט שהעולם קדום. אתה לא יכול להוכיח אף אחד משני הטיעונים. זה מה שאני אומר. לא, לכן אני אומר, לא, זה לא אותו דבר, כי כאן יש את עקרון התער. עקרון התער מה אומר? עקרון התער אומר שאתה לא ממציא ישויות שאין שום סיבה להניח את קיומן. אז העולם קדום? למה לא העולם קדום? למה עולם קדום? למה לי להמציא עוד ישות? איזה ישות? לא ישות, אין, הוא נברא יש מאין. למה לי להחליט שמישהו, לא מישהו, אף אחד לא מישהו, הוא נוצר לבד. אני אומר עוד פעם, אם תחליט שזה מישהו אני מסכים, אבל אני מדבר על השלב הקודם, על השלב לפני שאנחנו מגיעים למישהו. מה ההבדל בין זה לבין התקופה האריסטוטלית שמישהו החליט שהעולם, אני לא רוצה להביא לך בן אדם, בא אליך בן אדם אומר לך תראה, אותו קנקן תה, יש קנקן תה מאוד קטן שמסתובב סביב הירח צדק, הוא שקוף, אף אחד לא יכול לראות אותו, אבל הוא שם, דע לך שהוא שם. מה אתה אומר? זה חמישים-חמישים? לא, אני לא יכול, נניח שאני לא יכול להוכיח את זה לפי התיאוריה הפיזיקו-תיאולוגית. בסדר, לא זו התקופה. אותו דבר מה שהיה בעולם הקדום. לא, פה השאלה היא שאתה לא נשאר רק אגנוסטי. אגנוסטי, אלא זה מה שטוענים רבים לפחות. בסופו של דבר אם אין לך סיבה להניח את קיומה של הישות הזאת, אז אתה לא מניח אותה. למה להניח? מה פתאום להמציא כל מיני ישויות שאין שום סיבה לחשוב שהן קיימות? מה הן משנות כלום? אז לכן למעשה המצב כאילו שקול לזה, זה נשאר לשיקולך, בעצם הופך להיות כבר איזושהי קושיה על המאמינים. זה בעצם הופך להיות איזושהי טענה, מה פתאום להמציא ישים שאין לך שום סיבה להמציא אותם? זה לא רק משאיר אותי במצב שהשאלה היא שאלה פתוחה. אז לכן גם להאמין בקנקנתא דשמימי זאת בחירה. נכון, פה, למה? יש מישהו שיאמין בקנקנתא דשמימי ויש מי שלא. אף אחד, תראה לי מישהו נורמלי שיאמין בזה. למשל, למשל, נניח שיש אדם שהוא לא יודע, קצת משהו לא נורמלי. ויש אדם שנוח לו לחשוב שהקדוש ברוך הוא רצה שהוא יראה בדיוק ככה ברגע מסוים. אבל מישהו אחר יגיד לו שזה תהליך אקראי שאין לו שום כוונת מכוון וזה סתם מצב אקראי, מוטציה, בלי חצי יד, בלי חצי רגל, זה סתם תהליך אקראי. אדם אחר אומר, לא, אני מעדיף לחשוב שזה בדיוק המצב הנתון שלי, זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. אז זה סוג של בחירה. לא, לא, אני לא מסכים. כי אם אין לך שום אינדיקציה אחרת לקיומו של אותו ישות שרצה, אז אתה לא תניח את זה. לא, זה לא שתי אפשרויות שקולות. אז אם ככה בטח שזה ככה שמישהו עשה את זה. למה להניח שמישהו עשה את זה? לא דתי, אני מדבר על סבירות. מה הסבירות? אתה לא ממציא ישים אם הם לא עוזרים לך בכלום. למה להניח שהם קיימים? זה בדיוק קנקנתא דשמימי, מה ההבדל? עוד פעם. אתה… וזה מבחינה זו לא עוזר להסביר את התופעות שאתה עומד מולן. לא עוזר, אין שום סיבה, זה לא מועיל לך בכלום. אז למה להניח שהוא קיים? הנה עוד פעם. זה מועיל רק ב-99.9 אחוז מהזמן. מה זה מועיל? פסיכולוגי? קחו כדור! כן, קחו כדור! מה זה מעניין? אני לא חושב, אני יודע, קחו כדור. קחו את האמונה שלהם כי זה מועיל להם, אז הם אתאיסטים. אז הם אתאיסטים. הם אתאיסטים. אני לא מצרף אותם למניין. רוצים שימושי, אם זה עוזר להם, אז אופיום להמונים, אז הם אתאיסטים. זה בדיוק הנקודה. זו אותה טענה כמו שהייתה קודם. זה בדיוק הנקודה. אתה אומר אני מאמין בקנקנתא דשמימי, אז שמה זה לא לא לצרף אותו למניין אלא לאשפז אותו, זה הכל. אבל הנה זה אותו דבר, זה אותו דבר. ויכול להיות שלרוב תגיד לו שיש שם קנקנתא דשמימי סביב הכוכב, נו אז מה, בגלל זה יש? זה שטויות כאלה. בא בן אדם ואומר לך תראה, יש שתי אפשרויות, שתיהן יש להן אותו כוח הסברי, אף אחת מהן לא מסבירה יותר מהשנייה. נו, אז בוא נחסיר ישות אחת יותר. מה פתאום להניח את השנייה? למה? אין שום סיבה בעולם. ולכן אני אומר צריך להבחין בין שני מצבים: אם אני מצויד כבר באמונה, היא לא באה מהראיה הפיזיקו-תאולוגית, היא באה מהר סיני. זה משהו אחר. זו האמונה? לא, זה בסדר גמור, זאת טענה על האמונה. זאת טענה אחרת. זה מה שדיברתי קודם. אני מאמין בקיומו של אלוקים מסיבה אחרת. עכשיו אתה אומר לי תראה אבל יש אבולוציה. עכשיו יש אבולוציה, זה הקדוש ברוך הוא כנראה מנהל את העולם עם אבולוציה. זה לא מפריע לי בכלל. אני מדבר עם מישהו שכרגע עומד, לכן אמרתי שהדבר הזה משמעותי רק למי שכרגע עומד בצומת ואמור לקבל החלטה באופן מאוזן. אין לו מקורות נוספים. זה הטיעון שעומד מולו. ברגע שזה הטיעון שעומד מולו, הוא אתאיסט. זה הכל. אם יש לך מקורות מידע אחרים שהופכים אותך להיות מאמין, ועכשיו מישהו אומר לך שיש אבולוציה, תגיד לו בסדר, אז האבולוציה זה רק האופן שהקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו. זה בסדר גמור. לכן אני אומר, זה לא מתקפה ישירה על המאמין, אבל זה כן משנה מאוד כשאתה בא בטענה או מנסה לשכנע מישהו שכרגע נמצא בעמדה שהוא חושב על השאלה, אין לו עוד עמדה. בסדר? במצב כזה הוא אמור להגיע למסקנה אתאיסטית. יש גם… טוב, בואו נתקדם. בואו נתקדם ואז האבולוציה באה עכשיו. עכשיו בגמרא לפעמים יש לך מצב כזה. צד א' טוען טענה, צד ב' טוען טענה. על א' יש קושיה ותירוץ. אוקיי. אחרי הקושיה והתירוץ הם כבר סימטריים. א' זה גלאט, מה שנקרא גלאט. ב' זה קושיה. בסדר, אבל השאלה עד כמה התירוץ הוא טוב. אם זה תירוץ, אז זה באמת לא שקול. אבל אם התירוץ הזה הוא הסבר, לא תירוץ, אז זה יכול להיות שזה שקול. זה השאלה עד כמה התירוץ הוא טוב. אוקיי, אז בואו נראה רגע באמת איך העסק הזה בכל זאת עובד. למה הרב קוק בקטע הזה בכל זאת כן עונה גם לשאלה החדשה? כמו שנאמר פה בצורה כזו או אחרת, ממני הדברים פחות או יותר נאמרו פה. אבל בשביל זה באמת אני רוצה טיפה לסקור בכל זאת את הטיעון בעצם מכוח האבולוציה ואת ההתייחסויות שכנגד. נראה לי שזה בעצם מה שכתוב פה באמת בקטע הזה. האבולוציה בעצם מציעה, קודם כל צריך להסביר. לחלק את המפה באופן, השרטוט הסכמטי של המפה הוא כזה. בטענה העיוורת נגיד של ההתפתחות של העולם יש שלושה שלבים. השלב הראשון זה כמובן המפץ הגדול, עצם היווצרות של היש. אחרי זה יש תקופה מסוימת שבה נמצאים דוממים בעולם, דוממים או נוזלים לא משנה, דוממים מכל סוגי הצבירה לא משנה כרגע. דוממים לא עושים אבולוציה כידוע. עוד מעט אנחנו נסביר קצת יותר אולי למה. בשלב מסוים נוצר פחמן או לא יודע, איזושהי צורת חיים בסיסית ראשונה, ואז לאט לאט מתחיל תהליך אבולוציוני וזה הולך ומתפתח עד שזה מגיע למגוון המוכר לנו היום. התהליך האבולוציוני עצמו גם הוא מורכב משלושה חלקים, כמו כל דבר בצה"ל. החלק הראשון זה היווצרות של מוטציות, זאת אומרת יש איזושהי הנחה שדברים נוצרים כל הזמן בכל מיני כיוונים, איזשהו תהליך רנדומלי כזה או אחר, אקראי כזה או אחר. הרכיב השני של התיאוריה הזאת זו הברירה הטבעית. והברירה הטבעית אומרת שמבין המוטציות האלה שנוצרו, ייכחדו המוטציות הלא מוצלחות שלא מצליחות להתמודד עם הסביבה, ומי שתישאר זו המוטציה או המוטציות שכן מצליחות להתמודד עם הסביבה ולכן בעצם באיזשהו מובן יש פה תהליך של השתכללות. כאן נכנסת ההשתכללות. אבל שני אלה לבד כמובן לא מספיקים. למה הם לא מספיקים? בואו נחשוב למשל על עיירה מסוימת שבה יש בתים מעץ ובתים מאבן. עכשיו פורצת שרפה. אז הבתים מעץ מתכלים, נכון? כי הם לא עומדים בתנאי הסביבה. הבתים מאבן נשארים. נכון? מה יקרה בעוד מאתיים שנה? מה שיקרה בעוד מאתיים שנה בדיוק אותו דבר. אם יבנו עיירות מעץ ומאבן, אלה יישרפו ואלה לא יישרפו. שום דבר פה לא משתכלל. בשביל ששני השלבים הראשונים של המוטציות והברירה הטבעית יוכלו באמת להמשיך בתהליך אבולוציוני צריך מרכיב שלישי וזה הגנטיקה. זאת אומרת ברגע שהברירה הטבעית השאירה את היצור היותר שריד או יותר מוצלח, אם התכונה השרידותית הזאת עוברת בגנטיקה לצאצאיו, אז זה אומר שהתקדמנו כבר צעד אחד הלאה באבולוציה. כי היצורים הבאים כבר יהיו יותר משוכללים. אם זה לא עובר ליצורים הבאים, אז היצורים הבאים שיוולדו יוולדו עם אותו פיזור של תכונות כמו שהיה קודם. דוגמה רק מספר שנקרא מקור הפרוש, ספר טוב שתורגם לעברית על ניסוי של שני בני זוג, חוקרי אבולוציה, שעורר ככה הרבה מאוד רעש כיוון שבניסוי הזה נמדדה בצורה מובהקת תהליך אבולוציוני בטווח שנים קצר מאוד. על עשרים שנה אפשר כבר לראות ממש תוצאות אבולוציוניות, ובדרך כלל חשבו שאבולוציה זה משהו שנמשך על לא יודע מה מאות אלפי שנים. פה בעשרים שנה ראו תוצאות. והניסוי בעצם, האירועים בעצם שנצפו בניסוי היו כאלה. היה עופות בגלאפגוס שמה בדיוק איפה שדרווין גם הסתובב עם הספינה שלו, אז היה שמה באחד האיים היה שמה איזושהי אוכלוסייה של ציפורים פרושים. ויש להם כמובן כדרכה של כל אוכלוסייה כל מיני אורכים וחוזקים של מקורים, מקורים. בסדר? עכשיו יום לא יום שנה אחת הייתה בצורת מאוד חזקה. הבצורת השמידה את הצמחים שהם אכלו, הפרושים האלה. מה שנשאר זה רק צמח שהוא מאוד קשיח, מאוד חזק, מאוד נוקשה. הוא עמד בבצורת כנראה לא צריך כל כך הרבה מים והוא עמד בבצורת. כתוצאה מזה רוב הפרושים לא יכלו לפצח את הצמח הזה ולאכול אותו והם מתו מרעב. ומי שנשאר זה אותם פרושים חזקים עם מקור חזק שהצליח לפצח את הצמח הזה. בסדר? אז בעצם מה יצא כאן? היווצרות המוטציות זה היווצרות של כל מיני אורכי או חוזקי של מקורים. זה משהו אקראי, זה החלק האקראי בתיאוריה. בסדר? עכשיו יש תהליך של ברירה טבעית. נוצרת סביבה בעייתית, בצורת. הברירה הטבעית אומרת שהנסיבות האלה יכתיבו מי יישאר הלאה. מי שמצליח לשרוד את הנסיבות האלה הוא יישאר הלאה. עכשיו אם התכונה הזאת של חוזק המקור לא הייתה תכונה גנטית, זאת אומרת אם היא לא הייתה עוברת לצאצאים באמצעות הגנטיקה, אז לא היה קורה כלום כיוון שהצאצאים של הדור הזה שנשאר, חזקי המקור שלהם היו עדיין מתפלגים באופן אחיד בדיוק כמו שהיה קודם. כי זו לא תכונה גנטית. כל ההורים הם עם מקורים חזקים, אבל אם זו לא תכונה גנטית אז לילדים היו מקורים מכל הסוגים, נכון? לכן חייב להיות שתהיה תכונה שעוברת במנגנון גנטי בתורשה כדי שהאבולוציה הזאת באמת תפעל. כדי שמכאן והלאה הפרושים כבר כולם יהיו עם מקורים חזקים. וכיוון שזה באמת היה ככה, זה אכן היה תהליך אבולוציוני. אותי רק במאמר מוסגר אני אגיד שאותי הספר הזה ממש מפליא, כי אני לא כל כך מבין מה הניסוי הזה אישש. בואו נראה מה ההנחות ומה המסקנה. בעצם הניסוי הזה אמר ככה, יש פרושים מכל מיני אורכי מקור. זאת עובדה. אוקיי. הייתה בצורת, וגם זאת עובדה. זה לא ניסוי מאוד מרחיק לכת להגיד שהייתה בצורת. אחרי שהייתה בצורת הצמחים הלא חזקים התייבשו. עובדה פשוטה, כל אחד יודע שבבצורת כולם מתייבשים, נכון? עובדה נוספת, רק בעלי המקור החזק הצליחו לאכול את הצמחים שנשארו. עובדה ממש פשוטה, זאת פיזיקה פשוטה. נכון. עכשיו רק מי שאוכל חי. גם את זה ידענו קודם. רק מי שאוכל חי, מי שלא אוכל מת, נכון. אז לכן נשארו רק בעלי מקורים חזקים. טוב, זאת תוצאה דדוקטיבית מכל העובדות שידענו קודם, נכון. אז נשארו רק בעלי מקורים חזקים. עכשיו העובדה שאורך המקור הוא תכונה גנטית גם היא הייתה ידועה ובשביל זה לא צריך ניסוי אבולוציה, אפשר פשוט לראות את זה באמצעים מעבדתיים. אז גם זה לא הדבר שיצא משם. אז ברור שגם הילדים יהיו עם מקורים חזקים. אז בעצם תיקחו אוסף של הנחות עובדתיות שכולם מובנות מאליהן עוד לפני שחלמו על הניסוי הזה והתוצאה היא מובנת מאליה, רק צריך לדעת שהייתה שם באמת בצורת. זה הכל. אוקיי, אם זה מה שהניסוי גילה שהייתה בצורת באי, אז הבנתי. מה החידוש שהיה בניסוי הזה? אני חוץ מזה אני ממש לא מבין מה זה, חוץ מאשר נורא לחזק את האמונה בדת החדשה, דת האבולוציה. הנה תראו זה עובד. בטח שזה עובד. אמרתי גם קודם שאבולוציה במובן מסוים היא טאוטולוגיה. אם תיקחו הנחות יסוד נורא נורא פשוטות זה חייב לקרות. לא שסביר שזה יקרה, זה חייב לקרות, לא יכול להיות אחרת. וזה שלא חשבו על זה קודם לפני דרווין זה רק בגלל שבאמת דרווין היה איש מוכשר. לא כל דבר שחייב לקרות או שהוא טאוטולוגי כל אחד יכול מיד להבין אותו. אבל אחרי שהוא הסביר לנו את העניין הזה, זה דבר טריוויאלי. זה כמו לעשות ניסוי, בוא נמדוד את שלושת הזוויות במשולש נראה אם הסכום הוא מאה שמונים מעלות או לא. אם הוא מאה שמונים מעלות, איששנו את המשפט שסכום הזוויות במשולש מאה שמונים. זה אותו דבר. זה אותו ניסוי. זאת אומרת הניסוי הזה בסך הכל אישש טיעון דדוקטיבי. זה מה שהוא אישש. אם היינו רואים שהפרושים נניח שהמקור שלהם נע בין שני סנטימטר לשלושה סנטימטר, אבל פתאום כתוצאה מהבצורת זה הגיע משלושה לשבעה, אז היינו אומרים אה ככה נוצר ג'ירפה, ככה זה בא. לא לא לא, אלו מסקנות כבר. אני מדבר כרגע לפני המסקנות. קודם כל הניסוי עצמו, מה הניסוי עצמו מדד? מה המסקנות זו עוד שאלה, אם יכולים להתפתח מינים חדשים, זה הכל ויכוחים, לא ניכנס אליהם עכשיו. אני רק מדגיש, יש פה משהו שבעיניי הוא קצת בעייתי, זאת אומרת יש פה איזושהי התפתחות של סוג של דת וזה ברור שזה איזשהו סוג של דת. לא בגלל שזה לא נכון, זה מאוד נכון. אבל גם דברים נכונים צריכים להאמין בהם בצורה דתית. זאת אומרת זה לא… יש פה משהו שיש התלהבות נורא חזקה ממשהו שבסך הכל מודד את סכום הזוויות במשולש. זאת אומרת הוא מודד טיעון דדוקטיבי. זה הכל. עכשיו נחזור לענייננו. אם היינו מוצאים בחיים דווקא… נגיד שלמרבית הפלא היה מסתבר שמשהו נשאר בחיים אחרי חמישה עשר דורות זה דווקא אלה עם המקור הדק והחלש, אז כמובן לא הייתי אומר שאבולוציה מוטעית. הייתי מחפש מה התכונה, המקור הדק והחלש הזאת כנראה, כנראה המקור החלש הוא תכונה טובה יותר. סורבייבל אוף דה פיטסט כמו שלמדתי באוניברסיטה, זה אני לא יכול לדעת מראש מה יקרה. אני… זאת תיאוריה שלא ניתנת להפרכה, ברור. אבל עוד פעם, לא ניתנת להפרכה זה לא שאני מאשים אותה. להיפך, זה בגלל שהיא בהכרח נכונה. היא באמת נכונה. אי אפשר להתווכח עם מתמטיקה. זאת מתמטיקה התיאוריה הזאת, היא לא שייכת לתחום מדעי הטבע, זאת מתמטיקה. זאת אומרת זה ברור שזה נכון, איך אפשר להתווכח על דבר כזה? השאלה אם נוצרים מינים חדשים וכולי זו כבר שאלה אחרת, עד כמה באמת ה… אבל זה שהתהליך הזה אפשרי זה ברור. אז אני לא כל כך מבין מה הניסוי הזה למה הניסוי הזה כל כך תורם. טוב אבל בואו נמשיך רגע. אז בעצם זה התיאור האבולוציוני ולכן בעצם הטענה שעכשיו נוצרת מכאן עוד פעם, יש שלושה שלבים, היווצרות היש עצמו, היווצרות החיים הראשונים ואז התהליך האבולוציוני. זה בעצם שלושת השלבים. התהליך האבולוציוני עצמו מורכב גם הוא משלושה רכיבים, היווצרות של מוטציות, ברירה טבעית וגנטיקה, הורשה גנטית של התוצאה. בסדר? עכשיו השאלה היא מה הטיעון בעצם. הטענה היא שכיוון שהדבר הזה קורה מאליו, קורה באופן אקראי בלי שמישהו מנהל אותו, אז לכן בעצם נופלת הראיה הפיזיקו-תיאולוגית. כי אתה רואה שדבר מורכב יכול להיווצר בתהליך עיוור בלי מנהל. בסדר? לא משנה כרגע איך קוראים לזה אם זה עיוור או לא, אנשים נורא מתקוממים כשאומרים שזה תהליך עיוור. שטויות, עיוור הכוונה בלי מנהל. לא משנה כרגע כל הדקדוקי עניות הסמנטיים. אז עכשיו כמה דברים, בעצם זאת ההצעה האלטר ממש בקליפת אגוז, כן, אבל זאת ההצעה האלטרנטיבית. עכשיו פה צריך להבין כמה דברים. א' וחלקם עלו פה במהלך הדיון. א' שני השלבים הראשונים עדיין נשארו בעייתיים. השלב השלישי זה של התפתחות המינים, מוצא המינים, מה שדרווין קרא, התפתחות החיים והתגוונות החיים, זה באמת נגיד מוסבר על ידי האבולוציה. אבל יש איזה שהוא תהליך שעבר עד שם. עכשיו נכון שזה יותר חלש, כמו שאמרתי גם קודם לעידו, כיוון שבשלבים האלו העולם באמת היה גם פחות מורכב, אז הטענה הפיזיקו-תיאולוגית היא יותר חלשה מהשלבים האלו. היום העולם הוא מאוד מורכב, מאוד סימביוטי, כל החלקים איך שהוא קשורים זה בזה ומוזנים זה מזה, זאת אומרת יש פה באמת איזה שהיא מערכת שנראית מאוד מאוד מתואמת, מאוד מאוד מכוונת. אז את זה האבולוציה מסבירה. השלבים הראשונים הם שלבים שהם פחות מורכבים ולכן שמה באמת הראיה הפיזיקו-תיאולוגית ממילא מעיקרה הייתה יותר חלשה. אבל עדיין, נדמה לי שלקחת איזה שהיא נקודת חומר סינגולרית שמתפוצצת באיזשהו שלב, ושמזה תיווצר איזה שהיא שרשרת חלבון, ושרשרת החלבון לא נוצרת בתהליך אבולוציוני, זה התחלת העניין, זה התחלת העניין, זה דבר די בעייתי בעיניי. זאת אומרת למרות שזה נכון שזה שרשרת חלבון אחת זה הרבה פחות מורכב מאשר כל מה שיש היום סביבנו, ועדיין נדמה לי ששרשרת חלבון זה משהו מאוד מאוד מורכב ביחס לחתיכת חומר חסרת זהות שמתפוצצת וזהו. אז אני חושב שגם שם זה עדיין טעון הסבר. יש שמה אגב כל מיני ניסיונות באמת להציע מכניזמים איך קרו השלבים הראשונים, השלב השני, המעבר של האבולוציה הכימית וממנו והלאה איך נוצרו החיים הראשונים. יש היום הרבה עבודה על העניין הזה כי באמת אנשים אומרים לא יכול להיות שזה נוצר במקרה, בניגוד למה שדוקינס מכריז על כל צעד ושעל. הוא טוען שזה מקרה מוצלח כי זה קרה פעם אחת. משהו שקרה פעם אחת יכול להיות מקרה עם סיכוי קטן, היו המון ניסיונות, פעם אחת זה קרה. תהליך שכל הזמן קורה שם צריך לחפש הסבר, אבל משהו שקרה פעם אחת אז בסדר זה מקרה מוצלח אחד זה יכול לקרות, טוב אולי. בכל אופן יש שם איזה שהם ניסיונות של אנשים שלא מסכימים עם דוקינס ובעצם אומרים, לא מדובר על דתיים, אני מדבר על אתאיסטים חלקם. זאת אומרת כל אחד אבל יש גם אתאיסטים בעניין הזה, שהם אומרים פשוט מבחינה מדעית זה לא סביר, צריך לחפש הסבר איך נוצרה שרשרת החלבון הראשונה. בסדר? ואז מוצאים כל מיני מנגנונים כאלה או אחרים ובעצם אומרים שאם ככה אז באמת כבר אנחנו מבינים או שנבין, עוד לא הגיעו לזה, אז כבר כל השרשרת הזאת תהיה מוסברת מהמפץ הגדול ועד אלינו, ואז יש אלטרנטיבה מושלמת. טוב עכשיו פה מעורב איזשהו שיקול סטטיסטי, אני אגיד אותו רק בשתי מילים. שרשרת חלבון אפילו יחסית קצרה מכילה שלוש מאות יחידות, קודונים, שכל קודון כזה זה שלושה נוקלאוטידים, אבל לא משנה, שלוש מאות קודונים. יש עשרים סוגי קודונים שונים. אלו העובדות. יש עשרים סוגי קודונים שונים. אז כמה שרשראות באורך שלוש מאות יכולות להיות? עשרים בחזקת שלוש מאות, נכון? זאת אומרת עשרים כפול עשרים כפול עשרים כפול עשרים. מספר דמיוני ממש. אוקיי. כמה מתוך המרכיבים כמה מתוך השרשראות האלו הן שרשראות חיות? יש להם פוטנציאל חיים? פחות או יותר אפס. זאת אומרת אחד לאני לא יודע כמה, מעט מאוד. כמעט אפס. אז למעשה אם אנחנו מסתכלים על אוסף הקומבינציות של כל השרשראות האלה ואנחנו שואלים את עצמינו, תסתכלו על זה כאיזשהו אוקיינוס, בסדר? יש אוקיינוס עם המון המון אפשרויות. כל נקודה באוקיינוס היא שרשרת חלבון מסוג אחר או שרשרת כן צירוף שונה שלהם. עכשיו מתוך הצירופים האלה יש איים מזערים, ראשי סיכה בתוך האוקיינוס שמפוזרים במרחקים של קילומטרים אחד מהשני. זאת בערך הסקאלה. אוקיי. איים של ראש סיכה שמפוזרים במרחק קילומטרים. אז עכשיו גם אם הטענה האבולוציונית אומרת שיש איזה שהוא תהליך של ברירה טבעית, עדיין צריך להבין א' שהמקרה הזה שנוצרה שרשרת חיה, זאת אומרת אחד מהאיים האלה שבאמת הם שרשרת שיש לה פוטנציאל חיים במקרה זאת טענה מאוד מאוד חלשה. אז זה מה שדוקינס אומר המקרה המוצלח. אבל אני אומר זה גם מקרין הלאה. שעכשיו תחשבו יש פה בעצם איזה שהוא רנדום ווקר, כן. אני עומד עכשיו על ראש סיכה כזה באוקיינוס, נגיד אני כבר שם. זה נוצר במקרה מוצלח ראשון. אוקיי מה קורה עכשיו? עכשיו הוא עובר כל מיני מוטציות, נכון? יש שרשרת נגיד באורך שלוש מאות, יש המון מוטציות אפשריות, יכול להפוך לכל אחת מהשרשראות האחרות, לא חשוב כרגע, מתוכן כמובן מעט מאוד יהיו בעצמן שרשראות חיות גם כן, נכון? מעט מאוד, אוקיי. אז בעצם בשביל להגיע בסופו של דבר ליצור חי, לא מספיק ליצור את ראש הסיכה הראשון, צריך להתחיל לקפוץ מראש סיכה אחד לראש סיכה אחר בתוך האוקיינוס עם עיניים עצומות. תנסו לנהל אותו. תהליך הוא עיוור. אוקיי? אז הבן אדם עומד על ראש הסיכה הזה, עוצם עיניים, קופץ למרחק של קילומטרים ונוחת בדיוק על ראש הסיכה הבא. אוקיי? ואז עוד פעם עוצם עיניים, קופץ עוד פעם ועוד פעם על ראש הסיכה הבא בתהליך של אלפי שלבים. עד שהרבה יותר מאלפי שלבים, עד שנוצרים באמת יצורים חיים ממש כמו שאנחנו מכירים אותם היום. אז תשימו לב, הסיכוי למסלול כזה הוא פשוט דמיוני. פשוט דמיוני. זאת אומרת שהסיכוי להגיע לראש סיכה זה אחד חלקי עשרים בחזקת שלוש מאות. את זה תכפילו עבור כל צעד בשרשרת. בסדר? כל צעד בשרשרת זה כפול בעוד סיכוי כזה. אני רק שתקבלו את הסדרי גודל. זאת אומרת שבעצם מה שקורה זה הדבר הבא. אני כבר קופץ כמעט באותה קפיצה אולימפית לטיעונים שעולים רק בשנים האחרונות שנקראים טיעונים של תכנון תבוני. אז הטיעונים של התכנון התבוני בעצם אומרים את הדבר הבא. הם בעצם אומרים שבתהליך האבולוציוני ישנן קפיצות שלא ניתנות לרדוקציה. מה זאת אומרת? יש איזה שהן קפיצות שעוברות פער מסוים שאי אפשר לעבור אותו במדורג. אי אפשר לעבור אותו דרך כל מיני שלבי ביניים. למה? כי שלבי הביניים אין להם תכונות שרידותיות. הם לא היו שורדים. אוקיי? זה מקביל קצת לשרשרת הקפיצה מראש סיכה לראש סיכה, רק פה זה בגנוטיפ ופה זה בפנוטיפ, או שזה לא חשוב, זה אותו דבר. אז הטענה בעצם אומרת שברגע שיש לך שלב א' שצריך לעבור לשלב ב', נגיד יש לך חצי עין, אין לך עיניים ועכשיו צריכה להיווצר עין. זה אחד הטיעונים המפורסמים לגבי העין. צריכה להיווצר לך עין. והם אומרים, תראו, חצי עין זה דבר חסר כל ערך אבולוציוני, זאת אומרת שרידותי. אתה לא רואה עדיין עם חצי עין. אז ברור שלא תיווצר חצי עין. איך היא תיווצר? ואם היא תיווצר היא תיכחד. נכון? אז איך קורית התנועה מיצור חסר עין ליצור עם עין בבת אחת בלי שלבי ביניים? אוקיי. זה בעצם סוג של טענה ואז על זה כבר עונים, אני לא נכנס עכשיו לעניין הזה, יש כאלה שכן הציעו מסלולים מדורגים מלהיות בלי עין ללהיות עם עין עם כל מיני תיאוריות כאלו ואחרות שלא ניכנס אליהן כאן. אבל מה שחשוב לי זה איך מעמידים את הוויכוח הזה. הרי איך נוצר התכנון התבוני? התכנון התבוני נוצר מתוך מצוקה פוליטית בעצם. משם זה התחיל. בארצות הברית יש חוק של הפרדת דת ממדינה ולכן הטענה של הניאו-דרוויניסטים הייתה שאסור ללמד בריאתנות בבית הספר כי זה תיאוריה דתית, לא תיאוריה מדעית. בית ספר אמור ללמד מדע. הוא לא אמור ללמד דת. דת לומדים בימי ראשון בכנסייה, לא בבית ספר. בית ספר לא אמור ללמד דברים דתיים. אז עכשיו האנשים שמנסים להציע את האלטרנטיבה הבריאתנית לאבולוציה לא יכולים להיכנס לבתי הספר. זאת הבעיה. אז מה הם אומרים? אומרים בואו, יש לנו פטנט חדש. אנחנו לא נלמד בריאתנות, אנחנו רק נלמד את הטענה המדעית שעומדת מאחורי הבריאתנות. וזה מדע. שמה? שהתיאוריה האבולוציונית לא עומדת בקריטריונים מדעיים. טענה מדעית, אפשר ללמד את זה בבית ספר. איך? בוא אני אראה לכם. התיאוריה האבולוציונית בעצם מניחה איזה שהן קפיצות בלתי אפשריות וזה הרי מבחינה סטטיסטית לא סביר. טענה מדעית לחלוטין. את זה אני רוצה ללמד בבית הספר. את המסקנות של הילדים שהאבולוציה לא נכונה וכולי, את זה הם יסיקו לבד כבר. אני רק אלמד שיש לי, הרי לא יכול להיות שללמד את התיאוריה זה מדעי וללמד את הקושיות על התיאוריה זה לא מדעי. זה מגוחך. אוקיי? אז לכן בעצם זאת הטענה. זה נולד מתוך מצוקה פוליטית, הם ניסו להציג את הבריאתנות כתזה בתחום המדע שמשחקת על המגרש המדעי. וזאת דמות אחת של הסכסוך. מה? לא פתרו אותם? אה, שמה המצב קצת שונה. שמה בדרך כלל המלחמות הן נגד משרד החינוך, אני חושב. משרד החינוך שמה הוא דווקא די שמרני, נדמה לי. אני לא יודע יותר מדי טוב ממכם בטח. בכל מדינה הרי זה גם עובד אחרת. אבל בדרך כלל נדמה לי זה מלחמה נגד הרשויות, זה לא מלחמה של הרשויות נגד האנשים בארצות הברית. הרשויות הן הרבה פעמים די שמרניות. לפחות בחלק מהמדינות. בכל אופן פה בארץ זה קצת שונה, הפוליטיקה של העניין קצת שונה. בכל אופן אז איך בעצם ממצבים את הוויכוח הזה? מי עומד פה כנגד מי? עומדים אנשי התכנון התבוני וטוענים שהאבולוציה לא נכונה. האבולוציה לא נכונה כי דברים בלתי סבירים, מה פתאום להניח שהם קרו? זאת טענה לא סבירה מבחינה מדעית. אני מראה לך שהתהליך הזה הוא עם סבירות מאוד מאוד נמוכה, עם הסתברות מאוד מאוד נמוכה, אז המסקנה היא שהוא לא נכון. אוקיי? זו טענה מדעית מסוג אחד. טענה מדעית מהסוג השני אומרת תשמעו, מה עונים להם אנשי האבולוציה? א', יכול להיות שיש כן תהליך הדרגתי וגם אם לא מצאנו אותו אז הוא יימצא, לא כל פער בידע אמור ישר לזרוק את התיאוריה. אנחנו נחקור יותר ונמצא. ב' הם אומרים, יש לנו ניסיונות שמראים שהאבולוציה התרחשה. לא הגיוני? תמצאו הסבר, אבל העובדה שזה התרחש יש לזה עדויות אמפיריות, אי אפשר להתעלם מהדבר הזה. עכשיו הדו-שיח הזה הוא דו-שיח אינפנטילי לחלוטין. זה דו-שיח של שוטים משני הצדדים בגלל ששני הצדדים מסכימים, ולכן דיברנו על זה פעם שגם התכנון התבוני הוא לא ממש הטיעון שלי, כי אנשי התכנון התבוני כתוצאה מהקפיצות שלא ניתנות לרדוקציה הם טוענים שלכן האבולוציה לא נכונה. זה המסקנה שלהם, הטיעון שלהם מבוסס על זה שזה בלתי סביר. המסקנה היא שהאבולוציה לא נכונה ברמה המדעית. זאת המסקנה, ואני אומר זה לא נכון, זאת לא המסקנה. לא פה המסקנה, אתם יורים לעצמכם ברגל. אתם יורים לעצמכם ברגל כי אני דווקא רוצה שהיא תהיה נכונה התיאוריה הזאת, אני כמאמין. למה? באשר אם אני מראה לכם שהתרחשות תהליכים שהם בלתי סבירים בעליל, מה זה אומר? שיש מי שניהל אותם, שהם לא תהליכים אקראיים, נכון? הרי אם אתה רוצה להוכיח את האמונה, אז אתה לא צריך להראות שלא התרחשו תהליכים בלתי סבירים? אדרבה, ההוכחה לקיומו של אלוקים, כל הראיה הפיזיקו-תיאולוגית יושבת על זה שתהליך בלתי סביר לא קורה בלי מנהל, נכון? אז כמה שהתהליך יהיה יותר בלתי סביר, זה כלי לטובתך. אוקיי? עכשיו כשאתה מצביע על זה שהקפיצות האלה הן קפיצות בלתי סבירות, אתה צודק. אבל המסקנה שצריך להסיק מזה זה לא שזה לא קרה, כי הם אומרים בצדק, יש עובדות אמפיריות שזה קרה. אני אומר אתם טיפשים, תסתכלו מה אתם אומרים. אתם בעצמכם אומרים שזה בלתי סביר ואתם בעצמכם אומרים שיש עובדות שזה קרה, אז בואו נחבר עכשיו את שתי התוצאות. נחבר גם את התכנון התבוני וגם את הניאו-דרוויניזם ביחד, בואו נראה מה יוצא. התכנון התבוני אומר שזה בלתי סביר, הניאו-דרוויניזם אומר אבל זה קרה. ואני אומר ששניהם צודקים. דבר בלתי סביר קרה. מה זה אומר? שיש מנהל שניהל את זה, שזה לא קרה לבד. לכן יש אלוקים. זאת אומרת הראיה לקיומו של אלוקים, הראיה הכי טובה לקיומו של אלוקים שאני מכיר זה מהאבולוציה. מזה שהייתה אבולוציה, לא מזה שלא הייתה. מזה שבאבולוציה יש דברים שהם בלתי סבירים, כן, זה חלק מהעניין. זאת אומרת הטענה היא שיש שם קפיצות בלתי סבירות לחלוטין. וכיוון שכך זאת הראיה הכי טובה לזה שיש אלוקים, אבל היא נובעת שימו לב מהחיבור של שני הצדדים שמתקוטטים ביניהם. הם מתקוטטים ביניהם כי אלה אומרים שזה בלתי סביר ואלה אומרים אבל יש לנו עובדות שזה קרה. נכון, זה בלתי סביר ויש עובדות שזה קרה. כשקורה דבר בלתי סביר, זה מה שקוראים בעברית צחה הראיה הפיזיקו-תיאולוגית. יש גם דברים שנצפים היום, למשל, יש אצות כחוליות שעושות פוטוסינתזה בתחום אורך הגל הירוק. לעומת זאת העצים וכל הצמחים וכל הצמחייה לא יוצאת מהכלל, למה היא ירוקה? כי היא מחזירה את הגל, היא לא עושה פוטוסינתזה באורך הירוק. עכשיו זה נחשב ככה שמעתי מפי מומחים לדבר באמת בתור תמיהה גדולה ודבר לא מובן. הרי עובדה שהטבע מסוגל לעשות. ראינו במעבדה, רואים בים. אז למה זה לא קורה בים? לא, בכלל לא קורה בשום צמח. למה? חוץ מאותן אצות כחוליות. זאת אומרת הטבע ידע לייצר מנגנון שמפיק פוטוסינתזה מצבע ירוק. אז למה זה לא קורה בשום צמח? למה זה לא קורה על פני האדמה? הנה יש דוגמאות לאלפים. זאת אומרת אף אחד לא טוען שמה שנצפה היום שזה בלתי סביר זה לא הגיוני. אף אחד לא טוען שאין פערים. אף אחד לא טוען את זה. יש כאלה שטוענים תראו, הפערים נתגבר עליהם עם מחקר בהמשך, או בסדר יש פערים אני לא יודע את ההסבר אבל אתה לא יכול להכחיש את העובדה. אז על זה אף אחד לא מתווכח שיש פערים. מה? בשביל מה? לא, לא חשוב. כן, בסדר. כל הפערים האלה יכולים להיות מקרה. זה כן סוג של פער, אבל לא משנה כרגע. אז בעצם הטענה היא שיש פה איזשהו חוסר הדיון הזה הוא משהו פה דו-שיח של חרשים. אנשים לא בדיוק מבינים כי שני הצדדים מסכימים, איך שני הצדדים בוויכוח מסכימים? שאם האבולוציה נכונה אז אין אלוקים, ואם יש אלוקים אז האבולוציה לא נכונה. זה שני הצדדים מסכימים. עכשיו כל השאלה זה באיזה משני הצדדים לבחור. אם אתם זוכרים בפעם הקודמת אמרתי שבתקופת ההשכלה העמידו בפנינו איזה דילמה בלתי אפשרית, כן, האם להיות חכם ורשע או טיפש וצדיק? כן, זה בעצם הדילמה. כי אסור היה להתעסק בחכמות חיצוניות, אז או שתהיה צדיק אבל תהיה אידיוט, או שתהיה רשע ותהיה חכם. ואתה יודע מה אנשים בחרו באופציה של להיות רשע וחכם, כי הם לא היו מוכנים לקבל את הדילמה. פה זה אותו דבר. אותו דבר בדיוק. זאת אומרת המבנה של הוויכוח הוא בעצם אומר שאתה היהודי או האדם ה… שמסתכל על הוויכוח הזה צריך לבחור. או שאתה הולך עם אנשי התכנון התבוני ואתה מכחיש עובדות, כי יש עובדות שזה קרה, או שאתה הולך עם הניאו-דרוויניסטים ואז אתה לא מאמין באלוקים, אתה רשע. זו בדיוק הדילמה. והנקודה היא שכמו בתקופת ההשכלה, גם עכשיו ההעמדה הזאת של הדילמה היא העמדה שגויה. יש אופציה להיות גם צדיק וגם חכם. לא צריך להיות טיפש בשביל להיות צדיק. האבולוציה לא רק שהיא מאפשרת את קיומו של אלוקים, היא מוכיחה את קיומו של אלוקים. הראיה הפיזיקו-תיאולוגית בפאזה השלישית שלה עכשיו, לא השנייה, לא שדיברנו על שתיים. הראיה הפיזיקו-תיאולוגית השלישית היא שמזה שיש אבולוציה סימן שיש אלוקים. קודם אמרנו יש לנו ראיה פיזיקו-תיאולוגית שנייה, הקדמות ירדה, נכון? אז חזרה הראיה הפיזיקו-תיאולוגית, זה היה מהסוג השני. על זה ענתה האבולוציה. התשובה השנייה, הקדמות הייתה התשובה הראשונה. עכשיו יש את הראיה הפיזיקו-תיאולוגית מהסוג השלישי שאומרת שבעצם האבולוציה היא ההוכחה הכי טובה לקיומו של אלוקים. אני לא יודע אם זו תשובה שתענה על העניין הזה, אבל נדמה לי שזה באמת המצב שקיים היום, לפחות כל עוד יש פערים כאלה. עכשיו מעבר לפערים, אולי ייסגרו, התשובות ייצמדו לפערים האלה. מה? כן, אם ייסגרו כל הפערים האלה, אבל אז תבוא הטענה הבאה שלי. זאת אומרת, עכשיו האפשרות היחידה באמת שאפשר לחשוב עליה כאן זה שיצליחו לסגור את כל הפערים. יש כל כך הרבה שזה ייקח אני חומש די הרבה זמן, אפילו אם באמת יש תשובות לכל הפערים האלה, זאת משימה מאוד מאוד לא פשוטה. אבל בסדר, נגיד שהצליחו לעשות את זה וגם לא מצליחים אגב, זה לא אומר שום דבר. הרבה דברים לא יודעים ולכן נחקר, כן יודעים, זה לא אומר שום דבר. לא נכון להסיק מסקנות מחוסר מידע. זאת אומרת, על זה קשה לבנות מסקנות טובות. אבל יש פה עוד נקודה מאוד חשובה וגם היא נדמה לי עלתה כאן. והנקודה הזאת בעצם אומרת את הדבר הבא. נגיד שסגרו את כל הפערים, אנחנו מבינים הכל במובן האבולוציוני. אנחנו מבינים לא רק שאנחנו מבינים הכל, גם את ההיווצרות הראשונה של החיים, גם את זה הבנו. הכל בסדר, הכל מסודר כמו שצריך. אז מה? האם באמת זה מהווה אלטרנטיבה לטענה שיש אלוקים? לא עוד פעם, לא פירכא, אלא אלטרנטיבה. האם זה מהווה אלטרנטיבה? אני חושב שלא. למה שלא? אני חושב שלא. ואגיד לכם גם למה לא. בגלל שהרי האמת היא שאין בטבע שום תהליך באמת אקראי. קוונטים אולי, אבל נדבר ברובד המקרוסקופי. אין תהליך אקראי. כשאנחנו מדברים על קובייה, אנחנו זורקים קובייה, בסדר? מה זה? אנחנו מחשבים סיכויים, זה נחשב אצלנו לאיזשהו אירוע סטטיסטי. אז אנחנו בודקים מה הסיכוי שזה ייפול על פאה כזאת או על פאה אחרת. אבל זה לא, אין פה שום דבר שהוא באמת אקראי. זה תהליך דטרמיניסטי לחלוטין. כאוטי אולי, אבל תהליך דטרמיניסטי לחלוטין. הוא מאוד מורכב, הוא מאוד רגיש לתנאי התחלה, וכיוון שכך אנחנו מטפלים בו בכלים סטטיסטיים. זה הכל. אבל זה תהליך דטרמיניסטי לחלוטין. נכון? אם תתנו לי את המהירות ההתחלתית, את צפיפות האוויר, את הכיוון, את כל מה שצריך לדעת, את משקל הקובייה, את צורתה וכולי, עקרונית לפחות, כמו לפלס, אני אמור להגיד לכם על איזה פאה היא נופלת. אין שם שום דבר סטטיסטי. כלום. אז אם ככה תשימו לב. בתהליך האבולוציוני סגרנו את כל הפערים, אבל יש בו מרכיב סטטיסטי חזק, נכון? המרכיב של היווצרות המוטציות. מוטציות נוצרות באיזושהי צורה, אחרי זה יש ברירה טבעית ואחרי זה גנטיקה. אז קודם כל יש את היווצרות המוטציות, אבל גם זה הרי תהליך פיזיקלי. ביולוגי, אבל בתוכו גם פיזיקלי, וכיוון שכך די ברור שגם הוא לא תהליך אקראי. לא תהליך אקראי. אם נבדוק אותו מיקרוסקופית, לכל דבר תהיה איזושהי סיבה פיזיקלית, נכון? זה לא תהליך אקראי. עוד פעם, אני לא מדבר ברמת הקוונטים, אני מדבר ברמה המקרוסקופית כרגע. אף אחד לא טוען שהאבולוציה מבוססת על קוונטים. זאת לא תופעה של קוונטים שמודדים במישור המקרוסקופי, לא כמו על-מוליכים. הטענה היא, אין טענות שזה תהליך קוונטי. זה תהליך אקראי בגלל שאנחנו מטפלים בו בכלים סטטיסטיים מאותה סיבה שאנחנו מטפלים בכלים סטטיסטיים כמו בקובייה. בעצם התהליך הזה הוא תהליך דטרמיניסטי לחלוטין. עכשיו תראו. יש פה תהליך שמבוסס על ארבעה חוקי טבע, בסדר? שהוא מטורף לחלוטין במורכבותו, במספר האפשרויות שלו, עד כדי כך שאנחנו צריכים כלים סטטיסטיים כדי לטפל בו, והוא מוליך אותנו מחתיכת פלסטלינה לבן אדם. בסדר? בתהליך רציף, אנחנו מבינים כל שלב, אין קפיצות, הכל ברור. אני אתן לכם משימה, אף אחד לא יצליח לעשות אותה. תקבעו אתם, העולם לרשותכם, תקבעו ארבעה חוקי טבע כרצונכם, מה שאתם רוצים, שלוקחים חתיכת חומר חסר זהות ובאופן טבעי לחלוטין, עם כל האבולוציות שאתם רוצים בעולם, ייצא ממנו בסוף בן אדם, או קרפדה, או כל המכלול שיש לפנינו. אין שום סיכוי שזה יקרה. וזה כשאנחנו יכולים עוד לקבוע בידיים את החוקים האלה. אבל אם החוקים האלה לא נקבעו בידיים של אף אחד, אז מאיפה הם באו? בעצם מה שיש כאן זה תהליך שנהיה לנו רנדומלי רק בגלל שהכלים שבהם אנחנו מטפלים בו הם כלים סטטיסטיים, אבל האמת שזה תהליך דטרמיניסטי לחלוטין. וזה תהליך שבסך הכל נשלט על ידי חוקי הטבע היסודיים. אז בעצם מה שיש כאן זה תהליך שהקדוש ברוך הוא מנהל אותו מאוד בקפדנות בכל שלב עם חוקי הטבע שהוא קבע. זה הכל. כאשר אני מסתכל על מפעל או מחשב או כל איזשהו מערכת מתוחכמת, בסדר? קיברנטית כזאת. כשאני מסתכל עכשיו איך העסק הזה איך זה יכול להיות שהוא פועל בצורה כל כך מתואמת? מפעל סופר יעיל, כל אחד יודע לאן להעביר, מה לעשות, איך בדיוק העסק הזה עובד. ברור שיש פה איזה מנהל שקבע פרוטוקול איך עובדים והוא מנהל מוצלח כנראה והנחה את העובדים והם וזהו, ולכן זה מאוד מוצלח. ככה יגיד כל בר דעת, נכון? מה יגיד האתאיסט הזה? מה אתה מדבר שטויות? אתה לא רואה פה פרוטוקול של חוקים? כל אחד קורא את החוקים והוא יודע מה הוא צריך לעשות, את מה הוא צריך להעביר לאן, ולכן ברור שהכל עובד. הטיעון מי כתב את החוקים? החוקים האלה נולדו שמה מהוואקום? מאיפה הם באו החוקים? המנהל מנהל את המפעל בדיוק דרך הפרוטוקול הזה. הטענה שיש חוקים דטרמיניסטיים שמסבירים את התנהלותו של המפעל לא קשורה כקליפת השום לשאלה אם יש או אין מנהל. אם נגיד קדמות על החוקים. מה? כן, אבל עדיין גם הקדמות על החוקים היא קצת בעייתית כי מה זאת אומרת הקדמות על החוקים? עדיין השאלה היא למה הם נקבעו בדיוק כאלה. גם אם הם לא נוצרו באיזשהו זמן, אולי נגיד את הקדמות של העולם? אולי גם המפץ הגדול ששם זאת ההנחה, חוקי הטבע קיימים עוד לפני זה? לא ידעתי. נכון, אולי נוצרו חוקי טבע כשמחשבים כך וכך שנים, חושבים מתוך הנחה שהם קיימים עוד קודם. בסדר, וכל דבר צריך שתהיה לו סיבה גם אם הוא קדום והוא קיים סתם ככה. אני מגיע לאי בודד ואני רואה שם מחשב מתוחכם. מחשב יכול להיות שתמיד היה שם. מישהו יקבל טענה כזאת? מחשב פועל בצורה נהדרת, הוא תמיד היה שם פשוט וזה הכל. אז לא צריך הסבר. גם אם הוא תמיד היה שם אני עדיין חושב שמשהו פה בכל זאת מנוהל. אז תמיד היה שם אבל זה תמיד מנוהל. השקפה פשוטה. עכשיו אומרים אחרים: בסדר, אבל הניסיון שלנו נוגע לדברים שאנחנו מכירים. מכלול העולם אנחנו לא מכירים, אי אפשר להחיל את הניסיון שלנו. אולי זה נכון, אבל נדמה שחובת הראיה היא על מי שטוען את זה. קודם כל אני עובד עם הקומון סנס. אם יתברר שאני לא צודק אני אבין, אבל אני חושב שזה הקומון סנס. אז ראיה במובן הלוגי אני לא חושב שיש פה, אבל אני חושב שיש פה ראיית קומון סנס מאוד חזקה. ואם אני חוזר כדי לסיים בדברי הרב קוק, כשאנחנו קוראים את הרב קוק אז תראו: כשאנחנו רואים את היצירה הגדולה שהיא ערוכה בסדרי חוכמה והליכות החיים בגופם וברוחם ובשכלם שהכל נערך במערכה אחת, הרינו מכירים את הרוח הגדול שיש כאן. מה זאת אומרת? הוא לא אומר שזה מאפשר לנו להישאר מאמינים ולהגיד שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם דרך האבולוציה כמו דרך הגרביטציה. הוא אומר משהו הרבה יותר חזק. הוא אומר שכשאנחנו רואים את זה, לא שזה מתיישב עם קיומו של הקדוש ברוך הוא, זה מוכיח את קיומו של הקדוש ברוך הוא. ולמה? כי הוא זה בדיוק מה שהוא אומר, כי האבולוציה לא באמת מהפכה. היא לא באמת מהפכה. היא רק מסבירה את חוקי הפרוטוקול שכתב המנהל. המנהל כתב חוקי פרוטוקול והחוקי פרוטוקול האלה קובעים איך העסק הזה עובד. אבל יש פה מנהל שכתב את מערכת החוקים האלה, אחרת איך זה קרה? וזה בדיוק מה שהרב קוק בעצם אומר. שאלתי הרי הוא מעלה בסך הכל את הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי הישן. איך הוא מתמודד עם הטענה החזקה? נכון, הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי הישן הוא עדיין נכון. הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי שדבר מורכב לא נוצר במקרה הוא עדיין נכון גם אחרי האבולוציה. בגלל שגם אחרי האבולוציה מה שאתה מסביר זה בסך הכל שיש איזושהי מערכת חוקים פרוטוקוליים שמוליכה אלינו את הדבר המורכב. אבל עדיין החוקים האלה זה בדיוק הדבר הלא מקרי שיש כאן. ומישהו כתב את מערכת החוקים הזאת או יצר את מערכת החוקים הזאת ולכן בסך הכל אפשר לחזור לניסוח הישן של הראיה הפיזיקו-תיאולוגית, וזה מה שהרב קוק בעצם אומר כאן. עד כאן שיעורו של הרב מיכאל אברהם י"ג חשוון תשע"א, 21 לאוקטובר 2010 בנבוכי הדור לרב קוק.