מוסר, אמונה והלכה – שיעור 24 – הרב מיכאל אברהם

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, יש לנו בעצם עוד שני שיעורים, היום ורביעי הבא. בשיעור היום אני רוצה לדבר קצת על שאלת הרוע בעולם, שהיא בעצם כמובן קשורה למוסר ואמונה, למוסר והלכה, אבל למוסר ואמונה. ובשיעור הבא אני מקווה ניכנס לסוגיה מוסרית אחת לדוגמה. טוב, אז אני אתחיל אולי עם שאלת הרוע. בעצם נקודת המוצא לדיון הזה זה שהקדוש ברוך הוא הוא טוב, זאת ההנחה. מאיפה זה יוצא? כי הוא אמר לנו. אפשר להביא לזה כל מיני טיעונים פילוסופיים כאלו ואחרים, כי המושלם צריך גם להיות טוב וכל מיני עניינים כאלה, אבל צדיק השם בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו וכל מיני פסוקים כאלה ואחרים. עצם זה שהוא מצפה מאיתנו להתנהגות מוסרית, כן, יש אינדיקציות לרוב שהקדוש ברוך הוא הוא טוב. עכשיו זה צד אחד של המטבע, הצד השני של המטבע הוא שהעולם הוא לא משהו, אוקיי? זאת אומרת, קשה להגיד שהעולם הוא טוב במובן הזה שאין בו רוע, אין בו סבל, אין בו, כן? זה לא זה. עכשיו זה, בית שמאי ובית הלל בסופו של דבר מסכימים שנוח לאדם שלא נברא משנברא, כן? אז ההנחה היא איכשהו שזה בעצם לא הגרויסע גליק, מה שנקרא, להיברא. טוב, יש מקום להתלבט על העניין הזה ברמה הפילוסופית. אבל אף אחד לא מתווכח על זה שיש פה סבל, שיש פה רוע בעולם. מה הסך הכל? מה השורה התחתונה? אפשר לדון. אבל ברור שיש פה סבל, יש בו רוע. והשאלה היא איך ליישב את זה עם טובו של הקדוש ברוך הוא. אם הקדוש ברוך הוא הוא טוב והוא, מה?

[Speaker B] שיגידו לך שאין רוע?

[הרב מיכאל אברהם] שאין רוע? טוב, שיהיה להם בהצלחה. מה? לא, לזה אני עוד אגיע, בידי בני אדם או לא בידי בני אדם, וגם לא בידי בני אדם. צונאמי לא נעשה בידי בני אדם. בכל אופן אז הטענה היא שיש פה איזשהו מתח בין שני העקרונות האלה. הקדוש ברוך הוא טוב, העולם לא, או לא לגמרי לפחות. והשאלה היא איך הדברים האלה מתיישבים. אבל זה לא רק העניין הזה, אלא יש פה גם שאלה לגבי ההתנהלות השוטפת של העולם. זאת אומרת, זה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בסדר, אבל עכשיו השאלה היא מה קורה במהלך העניינים השוטף. אתה הרי יכול להגיד שהוא ברא את העולם וזה הכל מושלם, אבל בני אדם מקלקלים. אז, נו, בסדר, שיתערב וימנע את זה. אז פה זה כבר טענה לא על העולם שהוא ברא אלא על ההתנהלות השוטפת שלו בעולם. ברוע הטבעי, אני אחלק בהמשך בין רוע טבעי לרוע אנושי, ברוע הטבעי זה באמת יותר קשור לשאלה איך העולם נברא. כי ברגע שקבעת את החוקים, כל העניינים הטבעיים נגזרים מזה. לכן פה לא צריך מעורבות שוטפת. אבל ביחס למעשים של בני אדם, רוע אנושי, כן, צריך גם מעורבות שוטפת. עכשיו, כמובן שזה בעצם אומר שאנחנו מניחים שהקדוש ברוך הוא לא רק ברא את העולם אלא גם מעורב בו. מעורב בו גם את זה אפשר להציג בשני מישורים. מישור אחד, ואולי התפיסה אולי הכי קיצונית, זה שהקדוש ברוך הוא בעצם מחולל את כל מה שקורה פה. לא עשב צומח מלמטה עד שלא בא מלאך מלמעלה ואומר לו גדל. אוקיי? זאת אומרת שום דבר בעולם הזה לא קורה בלי שהקדוש ברוך הוא החליט שזה יקרה וגרם לכך שזה יקרה. אוקיי? זו תפיסה אחת. זו התפיסה המקובלת בעולם הדתי, אני מתכוון. זו התפיסה המקובלת בעולם הדתי. כשאני אשאל את השאלה הזאת כשלעצמה הרבה יסתייגו, אבל כשאתם תראו איך האנשים מתנהלים באופן שוטף, כמסיח לפי תומו, הם מתנהלים לפי ההנחה הזאת. מישהו נהרג. מישהו נהרג קרוב שלו, לא יודע, בתאונת דרכים. אז באים אליו אנשים לנחם אותו, נכון? אומרים אנחנו לא מכירים את מחשבותיו של הקדוש ברוך הוא והחלטותיו של הקדוש ברוך הוא, קטוננו. מה הם מניחים? יש חשבונות שמיים?

[Speaker C] שהקדוש

[הרב מיכאל אברהם] ברוך הוא עשה את זה, קודם כל. רק עכשיו השאלה היא למה הוא עשה את זה? הרי זה לא בסדר, הוא לא, הרי הוא מוסרי. למה הוא עשה דבר כזה? טוב, יש כמה חשבונות שאנחנו לא מבינים. אז יש פה איזושהי הנחה עוד לפני האמירה שיש פה חשבונות שהוא עשה את זה. כי אם לא הוא עשה את זה, אז השאלה לא מתעוררת. אבל זה הופך את זה

[Speaker D] ליותר קל. מה? מה שאמרת זה יותר מנחם.

[הרב מיכאל אברהם] אז זה השאלה אם אתה אומר את זה רק טקטית כדי לנחם אתה בעצם משקר רק כדי לנחם, בסדר. אני חושב שרוב האנשים, רוב האנשים רוצה להאמין בזה, אני לא יודע מה זה אומר. רוצה להאמין בזה פירושו שזה נכון. זה שאני לא חי את זה זה אולי בגלל שאני לא מספיק ברמה רוחנית גבוהה, אני לא מספיק חווה את הקדוש ברוך הוא בתוכי, מדרגתי לא לא כפי שהיא הייתה צריכה להיות. אבל האוטופיה שלי, מה אני באמת חושב שנכון זה כן, בטח. צדיקים אמיתיים חיים את זה שכל מה שקורה פה זה מידיו של הקדוש ברוך הוא. ולכן העובדה שמישהו בא ואומר את זה רק כדי לנחם זה לא זה לא ממש משנה, כי גם אם אתה לא חי את זה אתה כן מאמין בזה. מאמין בזה במובן התיאורטי העקרוני. אתה לא חי כך, אתה לא הפנמת את זה, כן? זה \"וידעת היום והשבות אל לבבך\", אז אתה יודע אבל לא השבות אל לבבך. אבל עדיין בתפיסתך זה כנראה הדבר הנכון. כי אחרת כל הנחמה הזאת הייתה נתפסת כשטות. זה גם לא היה מנחם. וההנחה שלו זה שזה נופל על אוזניים קשובות. זאת אומרת שגם הוא מבין שזה הקדוש ברוך הוא עשה. ואומרים לו טוב, מה לעשות אף אחד מאיתנו לא יכול להבין את שיקוליו של הקדוש ברוך הוא. אז לכן אני אומר שהרבה פעמים, כן, כל הפרשנויות האלו שאנחנו מציעים וגם כשאנחנו מסתייגים מלתת פרשנות, שימו לב זה הנקודה החשובה, גם כשאנחנו מסתייגים מלתת פרשנות, ההנחה היא שהקדוש ברוך הוא עשה את זה. רק אנחנו לא יכולים להבין. כן, סוג מסוים של אנשים גם נותן מיד את הפרשנות. למה הוא עשה את זה? כי הוא חילל שבת הבן אדם. או אנחנו הפסדנו במלחמה כי לא יודע מה, כי מגייסים בחורי ישיבות. או אנחנו כל אלה אלה שפרשנים מוסמכים של הקדוש ברוך הוא. ואני אומר, גם מי שלא פרשן מוסמך של הקדוש ברוך הוא, בדרך כלל מי שמוחה נגדם שותף להם לתפיסה. זה מה שאני רוצה להדגיש. זאת אומרת הוא אומר להם מאיפה אתם יודעים את שיקוליו של הקדוש ברוך הוא, נכון? מה הוא מסכים איתם אבל? שזה הקדוש ברוך הוא עשה את זה. רק הוא אומר הפרשנות שלכם מי אמר שהיא נכונה? אנחנו יכולים לדעת את שיקוליו של הקדוש ברוך הוא. אבל שני הצדדים פה מסכימים שהקדוש ברוך הוא הוא זה שעשה את זה, נכון? זה מוסכם על שניהם. אבל זה מה שחז\"ל אומרים, לא? לא יודע, זה התפיסה של אנשים. אני לא חושב שהיא נכונה. אבל אני אומר זה תפיסה של אנשים. למה אתה חושב שזה לא… לא יודע, יש בחז\"ל, יש מקורות לדברים האלה. כן, כמו עשב שעומד מלאך ואומר לו גדל.

[Speaker C] זה שעם ישראל היה מחוץ לארץ ישראל זה בוודאי אנחנו ראינו שיש את המעורבות של הקדוש ברוך הוא ב…

[הרב מיכאל אברהם] איפה ראית? אני לא לא זכיתי לראות.

[Speaker C] כל הניסים שהיינו במדבר למשל.

[הרב מיכאל אברהם] אתה לא מדבר על הגלות, אתה מדבר בתנ\"ך, בתנ\"ך.

[Speaker C] אוקיי. אז שם אנחנו ראינו שהיה השגחה של הקדוש ברוך הוא.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, אז זה לא אומר שהוא עשה הכל. הוא אומר שיש דברים שהוא עשה. ואני מדבר על משהו הרבה יותר קיצוני, שכל מה שקורה פה זה הוא. הדבר הזה צפצף עכשיו, זה הקדוש ברוך הוא. הוא סידר פה את העניינים.

[Speaker C] וגם יש הבדל בעולם הדתי בין אם הוא מתערב בדברים החשובים לבין…

[הרב מיכאל אברהם] לא, יש הבדל, אני אומר עוד פעם, אתה תפסת אותי על התפיסה הראשונה שהצגתי. עוד מעט יבואו עוד. התפיסה הראשונה אומרת שהכל מידיו. בסדר? זה זה התפיסה הראשונה. התפיסה השנייה, יותר מתונה, שאומרת יש הרבה דברים שהוא עושה, או יש דברים שהוא עושה, ויש גם הרבה דברים שלא. לא נכון שהכל מידיו. עכשיו תשימו לב שאם יש מאמר, אני חושב יפה, של הרב שמואל אריאל, שהוא מדבר על זה ב\"גולות\" של ישיבת עתניאל. אז שם יש מאמר של של הרב שמואל אריאל על העניין הזה. הוא מביא מקורות חז\"ליים שדוגלים בעצם בתפיסה הזאת, שיש דברים שהם בידיו של הקדוש ברוך הוא ויש גם דברים שלא. מה זה לא בידיו? הוא יכול לשלוט בהכל, אבל הוא לא החליט לא לעשות את זה, לא לשלוט בחלקים מסוימים של מה שהתרחש. צריך לשים לב שלפי התפיסה הזאת, שהיא נשמעת נורא הגיונית ואולי הרבה אנשים שתשאלו אותם יגידו לכם כן כן, אנחנו מחזיקים בתפיסה הזאת, לא בראשונה שאומרת שכל מה שקורה זה מידיו של הקדוש ברוך הוא. אבל הם לא מתנהלים כך בפועל האנשים. בפועל הם מניחים שכל מה שקורה זה. לכן כמו הנחמות שאמרתי קודם, כמו כל דבר, זאת אומרת האמונה התיאורטית שהיא לא באמת חווים את העולם ככה אבל הם תופסים את זה כחולשה שלהם. זאת אומרת התפיסה האמונית המלאה הזאת שהכל בידיו, בעצם זה רק השתדלות, מצוות השתדלות, כן? יש עלינו חובה להשתדל אבל למעשה שום דבר לא תלוי בהשתדלות שלנו. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא בעצם יעשה את הכל. אם אתה אם התפללת טוב בבוקר החום שלך ירד, אז למה אתה צריך לקחת אקמול? מצוות השתדלות. זה לא מוריד את החום. מה שמוריד את החום זה הקדוש ברוך הוא. ויש מצוות השתדלות, גזרת הכתוב כזאת, מין כזה קונסטרוקציות מופרעות לחלוטין. אבל זה כולם מדקלמים את זה. זאת אומרת זה מופרע לחלוטין אבל כולם מדברים את השפה המטופשת הזאת. אני רוצה

[Speaker B] להגיד רגע משהו שנייה. אם הוא בוחר לא להתערב במשהו והוא יודע שהמשהו הזה יקרה, זה כמו אז בשיחה הקודמת על הבחירה החופשית אבל זה לא אותו דבר כי פה אין גוף דטרמיניסטי, אז מה זה משנה? כאילו הוא בחר שלא להתערב והוא יודע מה יקרה, אז הוא בחר שהדבר הזה יקרה. לא בחר שזה יקרה, הוא בחר

[הרב מיכאל אברהם] לא להתערב. לא הבנתי, מה לאן אתה חותר? אבל הוא יודע מה יקרה. אז מה אם הוא יודע?

[Speaker B] אז הדבר הזה יקרה בטוח. מי אמר שיקרה? או שיקרה או שלא יקרה, תלוי מה אני אבחר. לא הבנתי. אתה טוען שחוסר הבחירה של הקדוש ברוך הוא זה הבחירה? כן. הוא החליט לא להתערב, אני מסכים.

[הרב מיכאל אברהם] מי אמר שאמרתי שאין לקדוש ברוך הוא בחירה?

[Speaker C] לא הבנתי.

[הרב מיכאל אברהם] לא הבנתי, מה זה אומר השגחה? אם לא השגחה זה השגחה? זה השגחה, זה מילים. תכלס יש דברים שהוא משאיר אותם להתנהלות של העולם. לא הוא עושה אותם. אתה קורא לזה השגחה, תקרא לזה השגחה. אתה קורא לזה לא השגחה, תקרא לזה לא השגחה.

[Speaker C] מה אכפת לי, זה מילים.

[הרב מיכאל אברהם] בסוף בסוף אני ברור מה אני אומר, מה על מה אני מדבר. איך קוראים לזה? זה שאלה סמנטית. זה מה זה משנה. אני רק אגיד בצדק, אז מה ההבדל בין השיטה הראשונה לשנייה? השיטה הראשונה אומרת שכל מה שקורה קורה ממנו. הוא מחולל את כל מה שקורה. השיטה השנייה אומרת לא, הרבה מאוד ממה שקורה הוא לא מחולל. הוא יכול היה להתערב, הוא החליט לא להתערב. ואז מה? אני חוללתי את זה. יכולתי לחולל, יכולתי שלא לחולל. הוא החליט לאפשר לי חופש פעולה. בסוף בסוף אני החלטתי, אני עשיתי את זה, לא הוא. אוקיי? זה אפשרות שנייה. אפשרות שלישית זה להגיד שהוא לא מעורב בכלל בשום דבר. העולם כמנהגו נוהג. אוקיי?

[Speaker C] אבל השיטה השלישית הזאת עומדת רק במקומות שאנחנו כבר מחוץ לתקופת התנ\"ך, אני מבין נכון? כנראה.

[הרב מיכאל אברהם] אלא אם כן תגיד שהנסים בתנ\"ך הם תיאורים משלים או משהו כזה. אבל כן. עכשיו שלושת השיטות האלה הן מאוד חשובות לדיון שלנו. כי אם הקדוש ברוך הוא עושה הכל, אז באמת השאלה היא שאלה קשה, נכון? כי הוא עצמו מחולל דברים שהם נראים רעים. ואנחנו מניחים שהוא מחולל הכל לפי התפיסה הראשונה, אז הוא מחולל גם את הדברים הרעים. לפי התפיסה השנייה השאלה פחות קשה, כי יש דברים שהוא מחולל ויש דברים שלא. הדברים שהוא לא מחולל, אם הם רעים, הם לא באו ממנו. עדיין יש שאלה למה הוא לא התערב למנוע את זה, אבל לא הוא עשה את הדבר הזה.

[Speaker E] רציתי לשאול האם בתוך השנייה יש דברים שאדם בין אדם לא יכול לעשות? אסונות טבע למשל? לא.

[הרב מיכאל אברהם] מי אמר שהוא עושה את זה?

[Speaker E] טבע עושה את זה.

[הרב מיכאל אברהם] לפי השיטה השנייה יכול להיות שזה לא, זה קרה בגלל חילופי טמפרטורה, אני יודע, לחץ ברומטרי, לא יודע. השיטה השלישית אומרת שהוא לא מעורב, לא מעורב בכלל, אז אין מה לדבר. עכשיו לפי השיטה השנייה צריך להבין, גם לפי השיטה השנייה, כיוון שאנחנו לא יודעים מתי הקדוש ברוך הוא מעורב ומתי לא, אז אתה לא יכול להתחיל לדון בשאלה למה מת פלוני מתאונת דרכים. אתה לא יכול להגיד מי יודע דרכו דרכיו של הקדוש ברוך הוא. מי אמר לך שזה הקדוש ברוך הוא? הרי גם אתה מסכים שיש דברים שהם לא מידיו, נכון? אז אין לך הרי דרך לדעת מתי זה הוא ומתי זה לא הוא. אז בעצם כל מי שמדבר את השפה הזאת הוא מחזיק בשיטה הראשונה, לא בשנייה ולא בשלישית. אוקיי? לכן אני אומר שמצד אחד אף אחד כמעט לא באמת חי את זה, לא באמת מפנים את התפיסה הזאת ברמה החווייתית הבלתי אמצעית. אנשים כן מבינים שהעולם מתנהג כדרכו בדרך כלל. אבל אם תשאל אותו לתפיסתו. בצורה מודעת, לא מה שסתם נמצא בתוכו, אז כן בטח, צדיקים צריכים להאמין שהכל בידיו של הקדוש ברוך הוא והשתדלות הבל וכל מיני דברים מן הסוג הזה, סיסמאות מהסוג הזה. לכן כשאנחנו מטפלים בשאלת הרוע, אז אנחנו צריכים להגדיר קודם כל מתוך איזה משלוש הנחות היסוד אנחנו יוצאים, שלושת התפיסות שתיארתי כאן אנחנו יוצאים. לפי התפיסה הראשונה השאלה הכי קשה, כן? אבל גם לפי התפיסה השנייה והשלישית עדיין עולה שאלה למה הוא לא מתערב? אוקיי? נכון שהוא לא עשה את זה, אבל הוא היה יכול למנוע את זה, אז זה עבירה במחדל, זה לא עבירה במעשה, אבל עדיין זה לא מתיישב עם טובו של הקדוש ברוך הוא. עכשיו, אולי נקדים, למרות שזה לא כאן המקום להרחיב בעניין הזה, אני חושב שהתפיסה השלישית היא הנכונה. הקדוש ברוך הוא לא מעורב. זאת אומרת, יכול להיות שיש מקומות ספורדיים, זמנים כאלה ואחרים שפה ושם הוא כן מעורב, אי אפשר לדעת, אף פעם לא יכול לדעת. אבל בשוטף, העולם מתנהל כמנהגו. העולם מתנהל כמנהגו, אם אתה לוקח אקמול החום שלך ירד, לא משנה איך התפללת בבוקר. זה לא רלוונטי. אקמול מוריד חום, הכימיה עובדת, והפיזיקה עובדת, והביולוגיה עובדת וכל ההתלות הזאת בזה שזה הכל הקדוש ברוך הוא שמתכסה מתחת, זה הכל שטויות. זאת אומרת, נכון שאתה יכול להגיד שהוא זה שמפעיל את הדברים גם כאשר הם מתנהלים באופן של חוקיות קבועה. בסדר, כי הוא זה שדואג לכך שהעולם יתנהל לפי החוקים הקבועים האלה. בסדר גמור, זה לא אכפת לי. אבל תכלס העולם מתנהל על פי החוקים האלה שאנחנו הולכים ומכירים אותם יותר ויותר עם הזמן. אוקיי? אני אגיד אולי יותר מזה, דיברנו על זה בסדרה של יום ראשון, ימי ראשון, יש אנשים שחושבים שהקדוש ברוך הוא יכול להתערב בעולם במסגרת הטבע. לא כל מעורבות אלוקית בעולם היא נס, יש מעורבות שהיא במסגרת הטבע. אז זה שטויות, אין דבר כזה. כל מעורבות אלוקית היא נס. אם ישנה ואם איננה, תכלס זה אותו דבר. אבל אם יש מעורבות אלוקית זה נס, נקודה. זאת אומרת אתה לא יכול להגיד לי אני מאמין שהעולם כמנהגו נוהג ובכל זאת בתוך הטבע הקדוש ברוך הוא דואג שהעסק יסתדר, לא. זה אתה לא יכול להגיד, זה אוקסימורון. אוקיי? צריך לבחור אחד משלוש האפשרויות.

[Speaker C] מה ההבדל בין נס גלוי לנס נסתר?

[הרב מיכאל אברהם] נס גלוי ונס נסתר שניהם חריגה מחוקי הטבע, אחד מהם זה חריגה שאתה רואה והשני זה חריגה שמוסתרת, אתה לא רואה אותה, אבל זה עדיין חריגה מחוקי הטבע. אם זה היה במסגרת חוקי הטבע זה לא היה נס נסתר, זה לא היה נס בכלל. אוקיי? זה שהטלפון יושב פה על השולחן ונשאר לשבת פה על השולחן, זה נס נסתר? לא, זה לא נס בכלל. אוקיי? כי זה חוקי הטבע, אם הוא פה אז למה שיזוז? אוקיי?

[Speaker B] תתקנו אותי אם אני טועה, יש משהו בסגנון שהרמב\"ם טוען משהו כזה. מה? על קריעת ים סוף או משהו.

[הרב מיכאל אברהם] כן, יש מדרש, מדרש חז\"ל שהרמב\"ם מביא, המהר\"ל בתחילת גבורות השם מביא את זה, הרלב\"ג והרמב\"ם, יש לו כמה, אז הרמב\"ם כותב, יש לו קצת סתירות ברמב\"ם, כותב שבעצם כל הניסים זה תנאי שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית. זאת אומרת גם החריגות מהטבע בעצם מוטבעות בעולם כבר מבריאתו. זה לא איזה התערבות שקרתה עכשיו. בעיניי זה לא ממש משנה. כי תכלס זה עדיין חורג מהחוקים, מה אכפת לי אם זה קורה בגלל שהקדוש ברוך הוא החליט עכשיו או זה קורה בגלל שהוא החליט את זה כבר בששת ימי בראשית? מה זה משנה? תכלס הוא אומר, אבל בשלב הזה החוקים יוקפאו, תהיה חריגה מהתנהלות של חוקי הטבע, אז מה זה משנה אם ההחלטה התקבלה אז או התקבלה עכשיו? זה לא מעניין. זה בא לפתור בעיה תיאולוגית, הרמב\"ם הזה, הבעיה של שינוי הרצון. כאילו אם הקדוש ברוך הוא עכשיו פתאום מחליט לפעול אחרת, לחרוג מהטבע, אז כאילו ומה הוא חשב עד עכשיו? פתאום השתנתה דעתו הוא התחרט? אז זה לא יכול להיות תיאולוגית ולכן אומרים לא לא, זה מראש היה מתוכנן באופן כזה וכזה. כמו שהשאלה לא שאלה ולא צריך את התשובה ככה, אבל לא משנה. אבל זאת המדיניות, אבל זה לא באמת נוגע לדיון שלנו, כי הדיון שלנו לא נוגע לתיאולוגיה, אם הקדוש ברוך הוא מתחרט או לא מתחרט. השאלה איך אנחנו מבינים את העולם, האם הוא הולך לפי החוקים או לא הולך לפי החוקים? אוקיי? לא אכפת לי אם זה כשהוא לא הולך לפי החוקים זה קרה מששת ימי בראשית או קרה עכשיו. מה זה משנה. אז מה שאני רוצה רק לומר, להביע עמדה אישית שלי, אני חושב שהקדוש ברוך הוא לא מעורב. עוד פעם, יכול להיות בזמנים. בזמן ומקום מסוים שכן, אין דרך לדעת את זה. אבל בגדול בשוטף הוא לא מעורב. ותשאלו אותי מה זאת אומרת אבל כתוב בתורה ניסים, מה ששאלת קודם. יותר מזה כתוב בפרשת והיה אם שמוע תשמעו כן, ונתתי גשמיכם בעתם, ואז הקדוש ברוך הוא מוריד פה גשם, עוצר גשם. מפתחות ניתנו בידיו כמו שהגמרא אומרת ולא בידי שליח, שלושה מפתחות. אז אני אומר זה היה נכון פעם. המציאות הזאת משתנה. אנחנו רואים היום שאין חזאי אפילו יכול לחזות מתי ירד גשם ומתי לא. מה הוא יודע אם התפלל טוב בבוקר? זה נראה שהעסק הזה מתנהל על פי חוקי הטבע, זה לא ונכון שבמזג האוויר העסק נורא נורא מסובך ואין לנו מודלים דטרמיניסטיים שיגידו לנו מתי וכמה גשם ירד. ועדיין אנחנו תולים את זה בזה שאנחנו פשוט לא יודעים מספיק, אין לנו כוח חישוב מספיק גדול, אנחנו לא יודעים מספיק את החוקים ששולטים שמה, אבל עקרונית יש שם חוקים ואם היינו יודעים הכל יכולנו לחשב מתי ירד גשם ואיך וכמה וכדומה. וזה לא תלוי במעורבות או בהחלטות של הקדוש ברוך הוא.

[Speaker C] הטענה של התפילות מה?

[הרב מיכאל אברהם] הטענה של התפילות שנייה, אני איירט את זה אולי קצת כי זה רק סוגריים כל הסיפור הזה הטיעון של הרוע, אבל בכל זאת אני אתן את ההקדמה הזאת כי היא חשובה לדיון. כאן אני דן בשאלה של מעורבות אלוקית בעולם, לא בשאלת הרוע. בלי קשר לרוע, השאלה עד כמה הקדוש ברוך הוא מעורב בעולם. אז כן, אז אני טוען שלא, הוא לא מעורב או כמעט לא מעורב. עכשיו ברגע שאתה אומר שאין מעורבות שהיא לא במסגרת הטבע, שהיא במסגרת הטבע, אין דבר כזה. למה אני אומר שאין דבר כזה? תחשבו על מישהו שמתפלל לקדוש ברוך הוא שירפא אותו. חולה בסכנה והוא מתפלל לקדוש ברוך הוא שירפא אותו. מה הוא מצפה? אם הוא בלאו הכי היה מתרפא, גם מה היה קורה לו בלי מעורבות של הקדוש ברוך הוא. אם הוא היה מתרפא גם ככה, אז הקדוש ברוך הוא לא עשה כלום, פשוט הטבע ריפא אותו, נכון? אלא מה, הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא שלמרות שטבעית הוא ימות, שהקדוש ברוך הוא ישנה את המהלך ויציל אותו וישאיר אותו חי, נכון? זאת אומרת הוא מתפלל למעורבות אלוקית שהיא מחוץ לחוקי הטבע. אתה לא יכול להתפלל למעורבות אלוקית במסגרת הטבע. אם זה במסגרת הטבע אתה לא צריך אותו, הטבע כבר יעשה את שלו. כשאתה מבקש ממנו משהו אתה מבקש ממנו לשנות את המהלך הטבעי. מבקש ממנו אני רוצה שלא יקרה את מה שאמור לקרות. עכשיו שימו לב זה אפילו אם העולם הוא לא דטרמיניסטי. תחשבו עם הקוונטים, עם הפרשנות הכי קיצונית לתורת הקוונטים, זה הגרלות. זה לא דטרמיניסטי. עדיין כשאני פונה לקדוש ברוך הוא שירפא אותי מה היה קורה בלי זה בהגרלה? מה היה יוצא בהגרלה? אם היה יוצא בהגרלה שאני גם ככה אחיה, בסדר, אז מה הקדוש ברוך הוא צריך להתערב. אם היה יוצא בהגרלה שאני אמות, אז אני רוצה שהוא ישנה את זה ויחיה אותי, נכון? אז אפילו אם אני לא דטרמיניסט זה בכלל לא משנה. גם אם חוקי הטבע הם חוקי הקוונטים, לא חוקים של פיזיקה קלאסית, חוקים דטרמיניסטיים, עדיין פנייה לקדוש ברוך הוא היא תמיד פנייה לחרוג מההתנהלות הטבעית. זה ברור. עכשיו אם זה כך, עכשיו תנסו לחשוב עד כמה אתם באמת חושבים שהדברים שקורים לא קורים בגלל סיבה טבעית. שהייתה תאונה אז אתם אומרים זה הקדוש ברוך הוא אבל אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים. מה הקדוש ברוך הוא? הבן אדם התרשל או לא נהג כמו שצריך ולכן הוא נכנס בי. בגלל זה קרתה התאונה. אז אתה לא יודע, כן, אבל למה הוא התרשל? התרשל כי הוא התרשל, מה זאת אומרת מה הקדוש ברוך הוא גרם לו להתרשל? אז על מה אני שופט אותו? אני שופט אותו על זה שהוא התרשל, נכון? זה לא בסדר להתרשל, אוקיי? אי אפשר לברוח מזה, זה לא זאת אומרת אתה יכול להכחיש את העובדות ולהגיד לא הקדוש ברוך הוא עושה הכל. אבל נדמה לי שכל בן אדם מפוקח שמסתכל על העולם סביבנו מבין לא, העולם מתנהל על פי חוקי טבע וזה הסוד הסיטואציה. זה הכל. בטח שאנחנו לא יכולים לדעת מתי ואם הקדוש ברוך הוא היה מעורב במשהו, אין לנו שום דרך דיאגנוסטית לקבוע מתי ואם זה קורה. זה ברור. כך שאפילו אם זה קורה במקרים כאלה או אחרים שאני לא יכול לדעת ברור שאין לי שום דרך להצביע על המקרה הזה ולהגיד הנה פה זה קרה. אוקיי? כל מיני צירופי מקרים שמצביעים עליהם זה בדרך כלל זה פשוט שטויות, אנשים פשוט שלא מיומנים בסטטיסטיקה. טילים שלא פגעו אני לא יודע כל מיני סיפורי מייסעס האלה של התראו איזה ניסים ונפלאות קרו לנו. באמת זה פשוט הבלים. זה הבלים אני אומר גם אם הקדוש ברוך הוא מעורב מכאן אתה לא יכול להביא את הראיה. אולי אני טועה יכול להיות שהוא כן מעורב. אבל ראיות שאתה מנסה להביא לי ראיות מהסטטיסטיקה כי זה הרי לא יכול להיות שזה קורה בלעדיו, הרי זה הראיה שמנסים להביא. ראיות אין. אוקיי? יכול להגיד לי אולי שהוא מעורב בלי שאני מבין. יכול להיות. אבל ראיה מהעובדות שאתה מביא לי אין. אוקיי? אני דוגמה קיצונית, אני דוגמה שתמיד אני משתמש בה בהקשר הזה, נסעתי פעם עם המשפחה שלי. נסענו מירוחם עם האוטו שלנו, שישה ילדים, אשתי ואני. חזרנו באחת בלילה בערך, התחלנו לנסוע חזרה, ועברנו בגדרה, בדרך לדרום, בדרך לירוחם. ואז יוצאת איזה בחורה צעירה, שאחר כך התברר שהיא קיבלה את הרישיון ממש באותו יום נדמה לי, לא עצרה בעצור, זאת אומרת, היא יצאה החוצה, זה שלפני בלם, ואני נכנסתי בו. האוטו שבק. עכשיו אנחנו באחת בלילה בגדרה, שמונה אנשים בדרך לירוחם. מאיפה מתחילים? מה אני אמור לעשות עכשיו? אין גט טקסי, אין, זאת אומרת זה עוד לא היה השלב. רגע אם אני אביא, אני צריך גט שני טקסי. אז מה קורה עכשיו? לפני שהספקתי בכלל לחשוב על העניין הזה, נעצר לידנו רכב גדול, ריק, של שכן שלנו מירוחם, שהכניס את כל השמונה, שמונה אנשים, הכניס את כל השמונה לאוטו שלו, ולקח אותנו לירוחם. השארנו את המפתח לגרר באיזה שהוא מקום, ונסענו לנו להנאתנו. בשנייה שזה נעצר, זאת אומרת, עוד לא הספקתי אפילו לחשוב איזה ברוך קרה לי, אז הוא פשוט נעצר מיד. עכשיו לא רק זה, הסיפור רק מתחיל. אז כשאנחנו מדברים בינינו, אז הוא מספר, הוא פוליטיקאי, פוליטיקאי מקומי בירוחם. והוא נוסע לירושלים בענייני פוליטיקה הרבה פעמים, הוא מכיר את הדרך הזאת בעל פה. בסדר? הוא אומר לי, תשמע היום איבדתי את ה, לא פניתי בלטרון, בדרך כלל יורדים בלטרון ויורדים דרומה. אוקיי? פספסתי את הפנייה בלטרון, נכנסתי לרמלה, לא הבנתי איפה אני נמצא, לא ברור. זה אף פעם לא קרה לי. זאת אומרת, אני נוסע, הוא נוסע על הקו פעמיים בשבוע ירושלים-ירוחם. אוקיי? נסעתי לרמלה, פה שם, אשתו הייתה איתו באוטו. נוסע, טוב, אנחנו מתחילים ככה להתכוונן לכיוון דרום, ונוסע, פתאום אשתו אומרת לו תראה, משפחת אברהם פה. אנחנו, משפחת אברהם פה, תעצור רגע. אוקיי, משפחת אברהם פה, אז מה? הם עוד לא ראו את התאונה. זאת אומרת, התאונה רק קרתה, זאת אומרת עוד לא היה ברור שהייתה שם תאונה בכלל. לא שיצאנו מהאוטו וכבר הייתה התקהלות, כלום, זה פשוט היה באותה שנייה. אוקיי, משפחת אברהם, אוקיי אז מה לעשות? לא, לא, תעצור, יכול להיות שהם צריכים משהו. היא הצליחה לשכנע אותו והוא עצר, ונסענו. אוקיי? תראו כמה צירופי מקרים היו פה. כשחזרתי לירוחם, לישיבה, אז עשיתי טיש לחברה, ואמרתי להם, נו, אז אתם מצפים עכשיו בטח לסיפורי ניסים של הקדוש ברוך הוא, ואיך שהוא גאל אותנו ונס מופלא ובלתי אפשרי. לא יודע, בעיניי זה סטטיסטיקה. זאת אומרת מה הסיכוי שדבר כזה יקרה? שקורית לך תאונה ובאותו רגע נעצר לידך רכב גדול ריק. לא יודע מה, אחד למיליון? אין לי מושג. סתם דוגמא. אוקיי? כמה אנשים נתקעו באמצע הלילה ולא נעצר לידם רכב גדול ריק בדרך לאיפה שהם צריכים? אין לי מושג, לא בדקתי אף פעם, ואני מניח שלא מעט. נכון? בסדר, אחד למיליון, וזה קרה. וזה קרה לי, למישהו זה צריך לקרות. עכשיו איך אתה יכול לקבוע שהדבר הזה הוא נס סטטיסטי, זאת אומרת הוא בלתי סביר? לא מספיק להגיד שהסיכוי הוא אחד למיליון. אתה צריך לבדוק כמה מקרים כאלה היו. כי אם היו מיליון מקרים כאלה, הסיכוי שאחד למיליון יקרה באחד מהם. נכון? זאת אומרת זה כמו שאתם מטילים קובייה מאה פעמים. יצא לכם אחת, שש, שש, ארבע, אחת, חמש, חמש, שלוש, שש, שש, אחת, סדרה של מאה מספרים כאלה. מה הסיכוי שתצא הסדרה הזאת? אפס. שש במינוס מאה. נכון? יצאה סדרה

[Speaker D] כלשהי,

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, פעם אחת, הטלתי מאה קוביות, יצאה סדרה מסוימת. סדרה כלשהי. הסיכוי הוא אפס. נכון? כל סדרה שתצא הסיכוי הוא אפס. אז מה? מה זה אומר שהקדוש ברוך הוא התערב פה? כשאתה מסתכל על הסיכוי שמשהו יקרה, זה לא מדד מספיק כדי לקבוע שהיה פה נס. העובדה שמשהו הסיכוי שלו יקרה הוא קטן, לא מספיקה כדי לקבוע שהייתה פה חריגה מהטבע, שהיה פה נס. אתה צריך קודם כל להניח שלא קרו הרבה פעמים, לא היו הרבה ניסיונות כאלה. דבר שני, אתה צריך להניח שהדבר הזה הוא לא רק נדיר, אלא הוא גם חריג. זאת אומרת אם יצא מאה פעמים שש בקובייה, אז אני חושב שמישהו התערב פה. אבל אם יצא, והסיכוי אותו סיכוי, מאה פעמים שש זה גם כן שש במינוס מאה, כמו כל סדרה אחרת, אבל כל סדרה אחרת שתקרה שום דבר, זה לא מעורר שום בעיה, כי איזושהי סדרה. כי איזושהי סדרה צריכה לצאת. אתה מטיל מאה פעמים את הקובייה, תצא איזושהי סדרה, לא? וכל סדרה שתצא הסיכוי שלה הוא אפסי, שש במינוס מאה, נכון? אבל בשש-שש-שש, כשזה יצא שש כל פעם שש מאה פעמים, אז ברור לכם שקרה פה משהו שהוא לא רגיל. למה? הסיכוי הרי הוא אותו סיכוי. כי זאת לא רק סדרה נדירה, היא גם מיוחדת, היא חריגה. בשביל לקבוע שמשהו הוא נס לא מספיק לקבוע שהוא נדיר, צריך גם לקבוע שהוא חריג. אוקיי. למה שש-שש-שש, הסדרה הזאת, זה נחשב נס אפילו

[Speaker D] אם יש לזה סיבה טובה?

[הרב מיכאל אברהם] עוד פעם.

[Speaker D] למה שש-שש-שש, הסדרה הזאת, זה לא נחשב נס אפילו לא אמרתי שזה נס,

[הרב מיכאל אברהם] אבל אמרתי שזה טעון הסבר, וזה לא קרה במקרה. עכשיו למה זה? למשל, אולי הקובייה לא הוגנת? תמיד נופלת על שש, כי היא לא מאוזנת בין הפאות שלה. אבל זה טעון הסבר, זה מה שאני רוצה לומר. זו חריגה שטעונה הסבר. לא כל אירוע נדיר טעון הסבר. אתה מגריל מספרים מאחת עד מאה, מה הסיכוי שיצא שלושים ושבע? כנראה אחד למאה עם התפלגות יחידה, נכון? עכשיו יצא שלושים ושבע. לא ייאמן, איך זה יצא? הרי הסיכוי הוא אחד למאה. כל תוצאה שתצא הסיכוי הוא אחד למאה. מה זה אומר? זה לא אומר כלום. והסטטיסטיקה מאוד מתעתעת בנו, אנשים בטוחים שהם רואים את יד השם בכל מקום. כן, היה לי ספר תהילים ובדיוק נתקע בו הכדור וכך ניצלו חיי, וניסים ניסי ניסים, כולם מספרים ניסים ונפלאות. זה הכל שטויות, פשוט שטויות, חוסר הבנה סטטיסטי. כן.

[Speaker F] אבל עדיין, במקרה כזה כן היית אומר גומל בכל מקרה.

[הרב מיכאל אברהם] היית אומר גומל, אבל אל תביא לי ראיות שהקדוש ברוך הוא עשה פה נס.

[Speaker C] אז מה הטענה לבריאת העולם על ידי אלוקים בכך שזו סדרה מיוחדת?

[הרב מיכאל אברהם] מה זה סדרה? איזה סדרה?

[Speaker C] צורה שהעולם קיים.

[הרב מיכאל אברהם] אה, כן, זה מיוחד, אבל בוא לא ניכנס למוקש הזה עכשיו, זה לא הנושא שלנו. אז מה שאני רוצה לומר זה שכל הסיפורים המעשיות האלו שרואים את יד השם ומרגישים את יד השם, זה הכל חוסר מיומנות סטטיסטית, זה הכל. בסופו של דבר אין שום אינדיקציה שהוא מעורב. אני לא מכיר שום אינדיקציה שהוא מעורב. עוד פעם, אי אפשר לשלול את זה, יכול להיות שפה ושם יש מעורבויות, אבל בשוטף, בגדול, העולם כמנהגו נוהג. זאת אומרת, זה לא מעורבות של הקדוש ברוך הוא. זאת תפיסתי שלי.

[Speaker C] לא יודע, לא זכור לי משהו מיוחד. אז

[הרב מיכאל אברהם] מה עם הניסים בתורה וכולי? שם רואים מעורבות אלוקית. אז הצעה יש לי, לא יודע. כנראה שאז היה והיום אין. קודם כל אלו העובדות. הצעה, אני רוצה לטעון שהקדוש ברוך הוא שינה מדיניות. מה זאת אומרת? תחשבו על הורים שמגדלים ילד. כשהילד הוא קטן, אז ההורים נותנים לו ידיים והולכים איתו לכל מקום, נכון? ועושים עבורו את הדברים והכל מטפלים בו, לא משאירים אותו לבד. אוקיי? כשהוא גדל יותר, אז יותר ויותר דברים הוא כבר עושה עצמאית. עד שהוא נהיה ממש גדול ואז שחררו את החבל. זאת אומרת, מעמידים אותו על רגליו שלו. עדיין מסתכלים עליו, דואגים לו, הכל בסדר, אבל הוא כבר אמור להתנהל בעצמו. ואני טוען שהאנושות, היחס של הקדוש ברוך הוא לאנושות זה כמו הורים לילד. האנושות בתחילתה, כשהיו ילדים קטנים, הקדוש ברוך הוא היה צריך לעשות עבורם הכל, להוריד להם גשם, לענות, לרפא אותם, לעשות כל מיני דברים. לאט לאט גדלנו, והבנו יותר, יש לנו יותר מדע, יותר טכנולוגיה, אנחנו יותר מסתדרים. עכשיו הקדוש ברוך הוא אומר אוקיי, לאט לאט אני משחרר. שמיים שמיים להשם והארץ נתן לבני אדם. זאת אומרת עכשיו אתם אמורים להתנהל עם הכלים שיש לכם. יש לכם כלים סבירים, תתנהלו איתם. אוקיי? והטענה שלי יותר מזה. כי הרי כולם מסכימים שיש שינוי מדיניות כזה בלי קשר לדת שלי. כי עובדה שנבואה כבר אין. נכון? הנביאים הסתיימו, הנבואה הסתיימה. ניסים גלויים גם אין, נכון? ברור שהקדוש ברוך הוא כבר פחות מעורב בעולם אליבא דכולי עלמא. לא קשור לשאלה עכשיו מה דעתכם על מה שאמרתי קודם. כל מה שאני רק טוען זה שחוץ מזה שכבר אין נבואה ואין ניסים גלויים, גם אין ניסים נסתרים. זאת אומרת ההסתלקות של הקדוש ברוך הוא מהעולם יותר רחבה ממה שחשבתם. וכולם מסכימים שיש מדיניות כזאת של הסתלקות. על זה אף אחד לא מתווכח. אוקיי? אז לכן הטענה היא שהקדוש ברוך הוא בסך הכל מסתלק מהעולם וזה ציון לשבח. אנחנו בדרך כלל תופסים הסתר פנים כאיזשהו סוג של עונש. הקדוש ברוך הוא מסתיר את פניו מאיתנו. לא, זה לא עונש, להפך. זה הבעת אמון. הוא אומר אתם ילדים גדולים, תתנהלו בעצמכם, בראתי את העולם בשביל שאתם תנהלו אותו לא כדי שאני אנהל אותו.

[Speaker G] יש פה דילמה מאוד מעניינת עם ביאת

[הרב מיכאל אברהם] המשיח. הסתרת פנים. אומרים שתהיה ביאת המשיח.

[Speaker G] האם זה אומר שהוא הגיע לשלב כזה

[הרב מיכאל אברהם] של לא יכול להיות שהקדוש ברוך הוא יעשה נס? יכול להיות שזה יקרה טבעית. יכול להיות שהוא יעשה נס ויבוא המשיח. יכול להיות גם עכשיו הוא עושה איזה שהם ניסים פה ושם, אני לא יכול לדעת. אוקיי? תחשבו סתם, הנה תמיד גם כן דוגמה של התרסק מטוס. אוקיי? מקימים ועדת חקירה כדי לבדוק מה היתה התקלה, לשפר, אוקיי? ועדת החקירה בודקת מכל האספקטים, מכל הזוויות, בסוף היא בדרך כלל תמצא משהו. סדק בכנף, תקלה במנוע, לא יודע משהו, אוקיי? תקלה של הטייס, תקלה אנושית, משהו. נגיד שלא מצאו כלום. אז מה תאמר? טוב, אז כנראה שהיו נוסעי המטוס היו רשעים והקדוש ברוך הוא החליט לחסל אותם. מי אמר לך ש… למה אתה מניח שיש סדק בכנף? מה זה קשור לסדק בכנף בכלל? המטוס לא נוסע בזכות הכנף. המטוס נוסע בזכות הקדוש ברוך הוא, הכנף זה רק השתדלות. זה לא קשור לעניין. נכון? אז בעצם מה ועדת החקירה הזאת עושה? למה ועדת החקירה הזאת בכלל מניחה שהיא תמצא משהו? היא מניחה שהיא תמצא משהו כי אנחנו מניחים שאם המטוס התרסק כנראה היתה שם תקלה, נכון? זה לא קורה לבד. עכשיו לאנשים זה לא מפריע, הם חיים את שני העולמות האלה, זה סתירה מוחלטת. הם חיים את שני העולמות האלה, כן זה רק הקדוש ברוך הוא וזה הם היו כנראה היה מגיע להם למות, ויחד עם זה צריך לבדוק מה עם הסדק בכנף ולא רק לבדוק סתם, אלא לבדוק כדי לתקן כדי שלהבא זה לא יקרה. עכשיו מה זאת אומרת שלהבא זה לא יקרה? אם המטוס הבא גם יהיה עם רשעים אז גם אם לא יהיה סדק בכנף הקדוש ברוך הוא יפיל אותו. ואם הם צדיקים אז גם אם יהיה סדק בכנף הוא לא ייפול. אז בשביל מה אתה בכלל צריך לבדוק אפילו אם היית מוצא סדק בכנף? למה זה מעניין? אף אחד לא באמת חושב ככה. תגידו טוב, הגויים הרשעים הם לא מאמינים בקדוש ברוך הוא, אבל אף אחד לא באמת חושב ככה. נכון? זאת אומרת רופא שלומד רפואה הוא לא לומד הלכות תפילה, הוא לומד רפואה איך צריך לטפל בגוף חולה, נכון? הוא לא לומד הלכות תפילה. אז כל הזמן הנאומים האלה על השתדלות זה פשוט מוציא אותי מדעתי, זה פשוט אוסף של פטפוטי ביצים.

[Speaker C] מה זה הדבר הזה שיש סיבה פיזית וסיבה רוחנית?

[הרב מיכאל אברהם] לא, ברור שלא. סיבה זה תנאי מספיק. איך יכול להיות שתי סיבות שהן תנאי מספיק? לוגית זה לא יכול להיות.

[Speaker C] זה הסיבה שאנחנו רואים בעיניים הפשוטות שלנו.

[הרב מיכאל אברהם] לא למה זה בעיניים? מה הסיבה האמיתית? לא מה אני רואה בעיניים הפשוטות שלי. מה הסיבה האמיתית?

[Speaker C] אני שואל אבל מה היא?

[הרב מיכאל אברהם] תן לי הצעה. רק הרוחנית, רק הגשמית, שתיהן? שתיהן לא יכול להיות. כי אין, אין שני תנאים מספיקים. אם התפוח נפל על ראשו של ניוטון, אז זה קרה או בגלל שהתפוח היה כבד מדי והענף לא הצליח להחזיק אותו, גרביטציה, כן? או בגלל שניוטון לא הגיש את הלחי השנייה אתמול. נכון? ואז הקדוש ברוך הוא החליט להעניש אותו. אז אני אומר אלה שתי הסיבות, הסיבה הדתית והסיבה הפיזיקלית, נכון? עכשיו אני אומר, אם הוא יושב תחת העץ אבל הוא הגיש את הלחי השנייה אתמול, לא צריך ליפול עליו התפוח. אבל המסה של התפוח היא כזאת שהענף לא מצליח להחזיק אותו. התפוח ייפול או לא ייפול? ייפול כנראה, נכון? וניוטון יחטוף את זה גם אם הוא לא חטא אתמול. יותר מזה, עכשיו הפוך, הוא כן חטא אתמול, אבל התפוח, הענף שמחזיק אותו הוא חזק מאוד והמשקל של התפוח לא מספיק כדי לשבור את הענף. התפוח ייפול? לא ייפול. זה הכל, איי רסט מיי קייס. אנחנו נורא התרגלנו למנטרות האלה, אנחנו אומרים את זה אוטומטית. מעורבות במסגרת הטבע, יש גם סיבה כזאת וגם סיבה… זה סתירות לוגיות.

[Speaker F] ומה עם מצב פוטנציאלי שבו הוא החליט לשבת שם וכל המחשבה על הלכן נחשב כביכול מתחת…

[הרב מיכאל אברהם] לא זה לא עוזר כי עכשיו אתה תתחקה אחרי השרשרת שגרמה לו להתיישב, גם זאת שרשרת מדעית. זאת אומרת יש איזה שהם סיבות שגרמו לו לקבל החלטות להתיישב תחת העץ, אז הסיבות ההן איך הן קרו? הקדוש ברוך הוא עשה אותם או הביולוגיה עשתה אותם או לא יודע מה, הנוירולוגיה. לא אכפת לי מה. אוקיי? אתה רק נסוג אחורה עוד צעד, זה לא יעזור. לך אחורה כמה שאתה רוצה, בכל צעד שבו אתה תהיה אני אשאל אותך אם זה הקדוש ברוך הוא או הטבע. אי אפשר לברוח מזה. טוב, אז זה באמת דיון אחר. עכשיו אני רוצה לחזור חזרה לשאלת הרוע. אז אפשר היה להגיד, טוב, שגבהו דרכיו מאיתנו, הקדוש ברוך הוא מעל הלוגיקה, אז הוא גם טוב אבל גם עושה מעשים רעים וזה לא סותר וכל מיני אמירות כאלה, אני אפילו לא יודע איך אומרים את המילים האלה. אוקיי? תחשבו… כל מיני אמירות. כן אנשים ובהקשר הדתי אתם יכולים לשמוע אמירות השערות סומרות, אבל אנשים אומרים אותם בנחרצות וכאילו שזה גם נורא עמוק, זה נשמע כזה כשאתה אומר משהו דבר והיפוכו זה ממש עמוק. על זה בנויה כל החסידות והנהייה אחרי הבולשיט. זאת אומרת, זה המנגנון. ככל שאתה אומר דברים יותר שטותיים והם נשמעים לאנשים נורא עמוקים אז בטח זה רק אני לא מבין כי זה מאוד עמוק. בכל אופן, אז האמירות מהסוג הזה כמובן אל תכריחו אותי להיכנס לשטות הזאת, בסדר? זה לא עוזר. זאת אומרת אם הקדוש ברוך הוא טוב הוא אמור להתנהג טוב. וזה לא שהוא טוב אבל מתנהג רע וזה סתירה לוגית אבל זה אין בעיה הוא מעל הלוגיקה.

[Speaker C] אז אפשר להסביר את הנקודה הזאת של הקדוש ברוך הוא כמו אבא ואם הילד רוצה לגעת בחשמל אז הוא נותן לו מכה. למה את זה אי אפשר לומר?

[הרב מיכאל אברהם] אפשר לומר. למה אי אפשר לומר? זה מה שאני אומר.

[Speaker C] כביכול הקדוש ברוך הוא עושה משהו אבל זה רק בעיני הילד, בעיני האבא שמבין יותר אז המכה לילד…

[הרב מיכאל אברהם] לא רגע, זה הצעד הבא. שנייה. אפשרות שנייה, אז עזבו את העניין הזה שהוא מעל הלוגיקה, נכון? זה לא עוזר. האפשרות השנייה, מה שאתה הצעת, זה שמה שאנחנו רואים כרע הוא לא באמת רע. הוא לא באמת רע. בעיניים שלנו זה נראה רע אבל מי שרואה לעומק אז מבין שבעצם זה דבר טוב. אתה צריך לראות את התמונה המלאה ולא רק את הסיטואציה שמול עיניך, כן? תחשבו על רופא שעושה ניתוח, אם מישהו, כן זה פעם בבני עקיבא אני חושב הביאו לנו זה בתור פעולה בבני עקיבא, מגיע איזה אדם שחור מאפריקה פעם ראשונה לציוויליזציה, הוא נוחת על גג של בניין גבוה עם הליקופטר, שזה בכלל שגיאה מה זה הליקופטר, הוא נוחת על גג של בניין גבוה הוא רואה בפנים כל מיני אנשים עם חלוקים לבנים חותכים בן אדם עם סכינים, אומר הגעתי לסדום ועמורה, חבורת מטורפים פה, מה הם עושים? ואז לאט לאט מסבירים לו שזה ניתוח, זאת אומרת מצילים לבן אדם את החיים בצורה הזאת. וכשאתה רואה את התמונה המלאה משהו שנראה לך נורא לא מוסרי או אכזרי יכול להתברר כפעולה נכונה לאותה סיטואציה, פעולה ראויה לאותה סיטואציה. זאת אומרת המבט הוא מבט רחב יותר. אז כאן אני אומר אני גם לא קונה את זה. אני לא קונה את זה כי קודם כל בגלל שמה יכולה להיות הסיטואציה שאומרת שהתינוק צריך למות בצונאמי? הוא לא עשה כלום התינוק. איזה ראייה יותר כוללת יכולה בכלל להיות שתראה לי שזה טוב? אתה יכול אולי להראות לי שיש השלכות שמשפיעות טוב על אנשים שנשארו או משהו כזה, אני לא יודע בדיוק משהו כזה, אבל אז עדיין זה דבר רע. מה אתה הורג את התינוק הזה בשביל שהם ירוויחו? מה פוגעים באדם אחד כדי שאנשים אחרים ירוויחו?

[Speaker C] ויש מי שירוויח. מי?

[הרב מיכאל אברהם] התינוק? התינוק מת.

[Speaker C] מה הוא ירוויח? יש כאלו שאומרים שזה לטובתו שלא יחטא.

[הרב מיכאל אברהם] אולי כן אולי לא, בסדר, אבל אז מה? אבל יש לו בחירה חופשית, מה זאת אומרת שלא יחטא? תשאיר אותו לחיות ותן לו בחירה חופשית. מה כל אחד שעומד לבחור ברע אז הורגים אותו קודם כדי שלא יבחר ברע? בן סורר ומורה זה דין מיוחד שנידון על שם סופו וזה גם כן חידוש מאוד גדול וגם כן כמובן לא היה ולא נברא ולא עתיד להיות. זהו, אבל בדרך כלל זה לא ככה. זאת אומרת אז אפשר למלמל את זה שכאילו יש שמה איזה טוב נסתר שאף אחד מאיתנו לא רואה. תכלס כשנהרגים מיליוני או לא מיליוני אבל עשרות אלפי ילדים בצונאמי, תינוקות בצונאמי שלא עשו שום דבר זה רע. נקודה, אל תבלבל את המוח עם הסברים שאולי יש פה איזשהו טוב סמוי וכל מיני דברים כאלו. איזה טוב סמוי יש פה? מה הדגש של תינוקות?

[Speaker C] כי הם לא חטאו, כן.

[הרב מיכאל אברהם] מי שחטא מגיע לו עונש, בסדר, לגיטימי להעניש אותו. וגם הם לא הספיקו שום דבר שאתה לוקח להם את החיים, הרי כל בן אדם מת בסוף אבל כשאתה מת בגיל חודשיים לא הספקת לעשות כלום.

[Speaker I] ואז השאלה למה אלוהים לא מתערב ולמה הוא עושה?

[הרב מיכאל אברהם] או למה הוא עושה או למה הוא לא מתערב, לא משנה, כך או כך. אני אגיד יותר מזה, אם בשביל להשיג את הדבר הטוב ההוא אתה צריך להרוג את התינוקות אז זה כבר באג. למה בראת עולם שבו בשביל להשיג את הדבר ההוא צריך להרוג תינוקות? אתה הרי כל יכול. תדאג להשיג את הדבר ההוא גם בלי להרוג תינוקות. מה מה הבעיה? הרי אתה כל יכול, לא? לכן אני מוקיע… ההסברים האלה לא יעזרו פה. זאת אומרת השאלה בעינה עומדת.

[Speaker B] ויש שזה כאילו אם מה שאני הבנתי לפחות מתאולוגים שהם לא יהודים שהם אומרים שזה לשמור על הבחירה החופשית שכאילו אתה רואה שיש רע ויש טוב ואז אתה כאילו… בוא נניח שהיה רק טוב והיינו רואים שיש רק טוב אז מזה קל להגיע שיש אלוהים. אז מה?

[הרב מיכאל אברהם] בגלל זה הוא הורג תינוקות? שיתן לבן אדם בחירה גם במצב בלי שהורגים תינוקות. שיברא אותנו אחרת. אם יש לנו אופי דפוק, שיברא אותנו אחרת שלא נצטרך שימותו תינוקות כדי שאנחנו יהיה לנו בחירה אם יש או אין אלוקים. ואני חושב שבדרך כלל רוב האנשים שלא מאמינים היום באלוקים זה לא בגלל שתינוקות מתים. הם לא מאמינים באלוקים כי הם לא מאמינים בו, וזה הכל. לא צריך שתינוקות ימותו בשביל זה. רציתי טוב ורע במובן כזה פחות טוב

[Speaker C] או טוב אידיאלי?

[הרב מיכאל אברהם] זה לא משנה. מבחינתי כל מה שלא טוב מושלם הוא רע, כי מהקדוש ברוך הוא אני מצפה ממנו שיהיה טוב מושלם, כל מה שפחות מזה זה באג. אתה מזכיר לי שבפודקאסט שעשיתי עם מישהו לא מזמן, אז הוא שאל אותי, בשם דניס פראגר, עיתונאי ידוע, שמרני, הוא אומר שלא יכול להיות שיש הוכחות לקיומו של אלוקים כדי להשאיר לנו את הבחירה האם להאמין בו או לא להאמין בו. אז אמרתי לו אבל אם אין הוכחות לקיומו זאת לא בחירה זאת הגרלה. אז למה באמת להאמין בו? מה זאת אומרת להשאיר לנו את הבחירה? אתה משאיר לי את הבחירה פירוש הדבר האמת היא שצריך להאמין בו ויש לך את הדרך להבין שזאת האמת, עכשיו יש לך בחירה אם ללכת על זה או לא, אני מבין. אבל אם אין באמת סיבה להאמין בו, אז להחליט אם להאמין או לא להאמין זו לא בחירה זו הגרלה. איזה ערך יש בהגרלות? זה מסוג ההסברים האלה. אחרים צעקו עליי כל מיני צעקות של מי אתה שתשפוט את הקדוש ברוך הוא אם הוא טוב או לא טוב, מה אני אמור לעשות עם הצעקות האלה אני לא יודע, אבל מה אתה בעצם אומר שהקדוש ברוך הוא בעל הבית. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. כן? הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, אתה מי אתה שבכלל תגיד לו מה לעשות. בעצם אתה אומר שהוא רע. נכון? הכלי אסור לבוא אליו בטענות למרות שהוא רע. זה בעצם מה שאתה אומר. אלא אם כן אתה חושב שהוא לא רע, יש הסבר למה הוא טוב אז עזוב את זה שהוא בעל הבית, תגיד לי שיש הסבר שהוא בעצם טוב. ואם אתה נזקק להגיד הוא בלאו הכי עושה מה שהוא רוצה כי הוא בעל הבית, כמו הרש\"י הראשון על התורה, אומר שהוא ברא את הארץ ונתנה לאשר ישר בעיניו. כן? אז הוא בעל הבית, זה טיעון כוחני. הטיעון הכוחני הזה בעצם אומר במובלע שהקדוש ברוך הוא מתנהג רע, אבל זאת זכותו ואף אחד לא יכול לטעון כלפיו כלום.

[Speaker B] אתה מניח פה ששוב בוחרים בצד שלך בדילמת אותיפרון. כי אחרת לא משנה מה אלוקים בוחר זה טוב.

[הרב מיכאל אברהם] לא, ברור. כן, זה פשוט, אבל אז השאלה לא מתעוררת. שאלת הרוע בעולם לא מתעוררת. מה שקורה בעולם זה מה שהקדוש ברוך הוא עשה, אז זה בהגדרה טוב. כן, נכון. בקיצור, אז אני רוצה עכשיו לעשות את החלוקה, אולי לפני כן, כל הסיסמאות האלה שהבאתי כאן הם סיסמאות שמצביעות על זה שאנשים כשעוסקים בבעיה מן הסוג הזה לא טורחים לחשוב. לא טורחים לחשוב. כי אנחנו התחנכנו על זה שהכל בסדר והכל מושלם ואם יש בעיה זה רק בעיה אצלנו ולכן אנחנו פוטרים את עצמנו מלחשוב עם איזה סיסמה שאנחנו קולטים מהאוויר, השתדלות וזה והקדוש ברוך הוא מעל הלוגיקה וכל מיני אמירות מן הסוג הזה, אז אנחנו מפליטים את זה באיזושהי צורה בלי לשים לב אם זה באמת אומר משהו או לא ואנחנו מרגישים מאוד נוח, כאילו עמוקים מאוד וכל הדברים האלה. יש איזשהו סוג של אדישות מוסרית ולוגית אצל אנשים מאמינים. זאת אומרת איך שהוא הם מרשים לעצמם לחרוג מהמוסר ומהלוגיקה בשם כל יכולתו של הקדוש ברוך הוא, נשגבותו של הקדוש ברוך הוא ואמיתותה המוחלטת של האמונה. כשאתה שואל שאלה נגיד חילוני שואל אותי תגיד אבל אם אתה חושב שהתורה מגנא ומצלא למה אתה הולך לרופא? אז תתפלל. עכשיו אדם דתי ששומע את השאלה הזאת הוא שומע אותה כשאלה קנטרנית. כאילו מה אתה מבלבל את המוח? שב תלמד ותראה שזה מאוד עמוק. זו שאלה נהדרת. זו שאלה נהדרת. רוב האנשים לא חושבים על זה בכלל כי פיתחנו איזושהי אדישות לוגית. זאת אומרת גם דברים לא הגיוניים בעליל זה בסדר גמור אנחנו מפריחים את זה לחלל האוויר ואנחנו מרגישים נהדר עם עצמנו. אוקיי? עכשיו אז בוא ננסה בכל זאת לעשות משהו. נצא מהאדישות. אז יש שני סוגי רוע, רוע אנושי ורוע טבעי. אני רוצה לטפל בכל אחד לחוד. אני אתחיל עם רוע אנושי. אז השאלה למה יש רוע אנושי בעולם? תשובה כי בני אדם בוחרים לעשות רע. ההנחה שלי כמובן. זה שמה שקורה כשבני אדם עושים משהו, מי שעושה את הדבר הזה זה בני אדם, לא הקדוש ברוך הוא. הם עשו את הרע, לא הקדוש ברוך הוא. עדיין כמובן יכולה לעלות השאלה למה הוא לא מתערב ועוצר את זה? נגיד החלטתי לרצוח מישהו, כן? למה הוא לא מתערב? יש במסכת חגיגה בדף ה', הגמרא אומרת, יש נספה בלא משפט. אדם יכול למות למרות שלא מגיע לו למות. אז מאיר שם הרא\"ש על הדף, יש נספה בלא משפט כגון אדם שהרג את חברו. מה זאת אומרת? אדם שהחליט להרוג את חברו, החבר שמת יכול להיות שהוא מת למרות שלא מגיע לו למות. לא שהקדוש ברוך הוא החליט שהוא ימות, הוא ימות גם בלי זה. למה? כי השני החליט לרצוח אותו. בעל חיים? רגע, מדבר על בני אדם כרגע. בסדר? אז בעצם מה אומר לנו הרא\"ש? שדברים שהם תוצאה של בחירה של בני אדם, מי שמחולל אותם זה הבנאדם שבחר בזה, לא הקדוש ברוך הוא. ולכן הנספה הזה הוא נספה בלא משפט. לא מגיע לו במשפט למות. הקדוש ברוך הוא לא החליט שמגיע לו למות, הוא לא מת בגלל זה. הוא מת כי מישהו התרשל או כי מישהו בחר להרוג אותו. בגלל זה הוא מת, למרות שלא מגיע לו למות. זה לא מימוש רצונותיו של הקדוש ברוך הוא, אנחנו לא מטה זעמו של הקדוש ברוך הוא, אנחנו החלטנו לעשות את זה, זה מעשה שלנו, לכן גם האחריות היא עלינו. כן? תמיד גם שואלים רגע, אם הכל מהקדוש ברוך הוא אז למה אתה שופט את הבנאדם? האחריות היא על הקדוש ברוך הוא לא על הבנאדם. גם זאת נתפסת כשאלה קנטרנית, דתיים יזלזלו בשאלה הזאת. שאלה נהדרת, לא רק שאלה נהדרת, אין עליה תשובה גם. מה השאלה? אם אתה חושב שהכל הקדוש ברוך הוא עושה, אז למה אתה שופט בני אדם? בנאדם עשה משהו רע, עבירה כזאת או אחרת, למה אתה שופט אותו? הקדוש ברוך הוא עשה את זה, לא הבנאדם. אה, זה שאלה קנטרנית, זה גם וגם ומעבר ללוגיקה, אני מכיר את כל המילים האלה, זה פשוט אוסף של הבלים. אנחנו כל כך התרגלנו לנפנף בסיסמאות האלה, שאנשים ששואלים את זה הם נדמים כתינוקות שנשבו כזה, טוב הם לא מבינים הם שואלים שאלות טיפשיות. הם שואלים שאלות נהדרות, אתם עונים תשובות טיפשיות. הטענה היא בסופו של דבר שאם אתה שופט את הבנאדם, הבנאדם הוא אחראי. אם הקדוש ברוך הוא עשה את השואה, אז הנאצים אין מה לשפוט אותם, הוא עשה את זה. אם אתה שופט אותם אז אתה מניח שזאת החלטה שלהם והם אחראים למה שקרה שם ולא הקדוש ברוך הוא. אז מה אתה מתחיל להסביר לי עכשיו השואה קרתה כי כולם היו ציונים או כי כולם היו אנטי ציונים, לא משנה, כל אחד עם ההסבר שלו, כמובן דבר והיפוכו זה מאפיין מאוד את כל אלה שמבינים את הקדוש ברוך הוא.

[Speaker J] אה? לא שומע.

[הרב מיכאל אברהם] ישראל מעל המזל?

[Speaker J] לא, התכוונתי שהשם גזר על מישהו שינזק, למשל על זה שהרס את בית המקדש, אבל הוא פעל מעל ומעבר.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, אז הוא לא גזר עליו לעשות מעל ומעבר, אז על זה הטענה, אבל על מה שהוא עשה לפי הגזירה אין טענה אליו, נכון? זהו, אז מה אתה שופט אותו במשפטי נירנברג? מה אתה רוצה? תשפוט את הקדוש ברוך הוא במשפטי נירנברג. מה אתה רוצה מהם? אבל לא, אנשים חיים את שני העולמות האלה ולא מטריד אותם בכלל, זאת פשוט סתירה לוגית חזיתית, אין תשובה לשאלה הזאת. זאת סתירה לוגית. וכל תשובה שתשמעו, אין תשובה לשאלה הזאת. כן, לא, הקדוש ברוך הוא היה בוחר בהם, אבל אם זה לא היה הם הוא היה שולח מישהו אחר, שום דבר לא מחזיק מים בקיצור. הטענה בסופו של דבר, מה שאני רוצה לומר, זה שהרא\"ש זה רק אילוסטרציה, אני טוען את זה גם בלי שהיה רא\"ש, זאת אומרת הטענה היא שמעשים שהם בחירה של בני אדם, מי שאחראי להם זה הבנאדם שבחר לעשות אותם, ולא הקדוש ברוך הוא. טוב, אבל העניין הזה אפשר להקשות מגמרא במכות בדף י', הגמרא שם אומרת היכי דמי רוצח בשגגה? איך קורה העניין הזה של רוצח בשגגה? אז ראובן חייב מיתה ושמעון חייב גלות. הקדוש ברוך הוא מזמנם לפונדק אחד, ראובן למטה ושמעון למעלה, ואז נשל הברזל מן העץ, כן נופל הברזל מהקת ושל שמעון והורג את הראובן, ראובן למטה, הורג את הראובן. אז ראובן שהיה חייב מיתה מת, ושמעון שהיה חייב גלות עכשיו בגלל רוצח בשגגה יגלו אותו. אוקיי? שאלה איך כמובן איך הוא התחייב גלות פעם ראשונה? זאת שאלה מעניינת, כי תמיד כשאתה מתחייב גלות זה בגלל שהיית חייב גלות קודם, אז איך נוצר חיוב הגלות הראשון? אבל לא משנה, הגמרא אומרת את זה. לכאורה מהגמרא כאן יוצא שמי שמת זה תמיד במשפט, נכון? אם אתה מת כנראה שהיה מגיע לך למות והקדוש ברוך הוא בעצם מסובב את כל העניינים. איך זה מסתדר עם הרא\"ש בחגיגה שיש נספה בלא משפט? והתשובה היא שיש נספה בלא משפט מדבר על רוצח במזיד, והגמרא במכות מדברת על רוצח בשגגה. מה ההבדל? כשאני רוצח בשוגג לא בחרתי לרצוח. זה קרה לי. נשלתי קצת, בסדר, אבל לא שהחלטתי לרצוח אותו. במצב כזה לא יתכן שהוא מת בלי משפט. אם הוא מת כנראה הקדוש ברוך הוא חשב שמגיע לו למות והוא סובב את זה. אבל ההוא מדבר על החלטה במזיד להרוג, רוצח במזיד. אם אני החלטתי להרוג מישהו הוא ימות כי החלטתי שהוא ימות, גם בלי שהקדוש ברוך הוא חושב שמגיע לו למות. ולכן אין סתירה בין שני הדברים האלה. אפשר להביא עוד ראיות לפה ולשם, אבל לענייננו מה שאני בעצם רוצה לומר שכשאתה מדבר על רוע אנושי זה בעצם מעשים רעים שנוצרים על ידי בחירה של בני אדם. וברגע שזה בחירה של בני אדם אין מה לבוא בטענה להקדוש ברוך הוא. לא הוא עשה את זה, בני אדם עשו את זה. הוא נספה בלא משפט הרצח הזה כי אני החלטתי לרצוח אותו, זה הכל. אלא מאי, עדיין אפשר לשאול כן, אבל למה הוא לא מתערב הקדוש ברוך הוא? למה הוא לא מתערב? שיעצור, אם לא מגיע לו למות אז תעצור את הרוצח במזיד, אל תיתן לו. אז כאן אני חושב שהתשובה היא כנראה שאם הקדוש ברוך הוא כל פעם היה מתערב ברגע שהיינו רוצים לעשות משהו רע, אז לא היה שום ערך למצב שבו אנחנו עושים משהו טוב. כי לא בחרנו. אין לנו באמת בחירה, כל פעם שנבחר ברע לא יתאפשר לנו. זאת אומרת כל מה שנשאר לנו זה פשוט כל הזמן לעשות טוב, זה הכל. אבל הקדוש ברוך הוא נתן לנו בחירה כי הוא כנראה רוצה שאנחנו נעשה מעשים מתוך בחירה, מתוך הכרעה, אחרת המעשים הטובים שלנו גם היו מתרוקנים מתוכן. אבל בשביל זה אתה צריך לאפשר לנו גם לעשות רע, כי אם כל פעם שאנחנו נרצה לעשות רע אתה תחסום את זה אז דה פקטו אין לנו בחירה. עכשיו תגידו בסדר, אבל בשואה, בדברים נורא קיצוניים, עם כל הכבוד לרצון לאפשר לבני אדם בחירה, הייתי מצפה שבכל זאת הוא יתערב. שאלה טובה, אבל איפה בדיוק עובר הקו? אם מענים בן אדם בודד, לא שישה מיליון אנשים. מענים אותו למוות על שנים על שנים, עושים לו את המוות, מה שעשו במחנה ריכוז אבל רק לאדם אחד. אז גם צריך להתערב? למה לא? לאותו אדם אכפת שאין עוד חמישה מיליון תשע מאות תשעים ותשע שסובלים כמוהו? הוא עצמו סובל בדיוק אותו דבר. למה פה לא? ואם זה ככה, אז למה סתם בן אדם שסובל אפילו לא סבל כל כך קיצוני? למה שמה לא להתערב? איפה לעצור את זה? אין איפה לעצור את זה. לכן הקדוש ברוך הוא באופן עקרוני מקבל החלטה שאם זה פעולות שהן תוצאה של בחירה של בני אדם, אז הם אחראים למה שקורה והוא לא מתערב. השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. ולכן שאלת הרוע האנושי נדמה לי שנפתרה די בקלות. שאלת הרוע האנושי בעצם אומרת שהרוע האנושי קורה כי בני אדם בחרו לחולל אותו. לא בגלל הקדוש ברוך הוא. לכן זה לא שאלה על הקדוש ברוך הוא. ולמה הוא לא מתערב? זו כל המשמעות שהוא נותן לנו בחירה. בעצם אומר לנו חברים, יש לכם בחירה, אתם אחראים לזה שאתם תעשו טוב ולא תעשו רע, אני לא הולך להתערב עכשיו כל פעם ולהציל אתכם מעצמכם. אתם אחראים לזה ואתם תצטרכו להתנהל כמו שצריך, זה הכל.

[Speaker C] זו השיטה השלישית?

[הרב מיכאל אברהם] כן, כי אני אמרתי שהקדמתי ואמרתי שאני דוגל בשיטה השלישית. זה לגבי רוע אנושי. מה קורה לגבי רוע טבעי? אז לגבי רוע טבעי המצב יותר מסובך. למה? כי הרוע הטבעי קורה על ידי גורמים שהם לא יצורים בעלי בחירה. האוקיינוס אין לו בחירה, או השמש או הגשמים או אני לא יודע מה, או רעידות אדמה. אוקיי? אז זה לכאורה כן מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא, נכון? אין פה גורם אחר שעשה את זה. הוא ברא את חוקי הטבע וחוקי הטבע הם אלה שמחוללים את כל האירועים האלה. מה שעושה את הצונאמי זה חוקי הטבע. אם הקדוש ברוך הוא היה בורא את חוקי הטבע אחרת אז לא היו צונאמים. פה יש טענה להקדוש ברוך הוא, אין פה מישהו אחר שהוא רוצה לאפשר לו בחירה ולכן המישהו האחר הזה אחראי ולא הקדוש ברוך הוא. פה יש בעיה אמיתית. אבל גם כאן אני רוצה ללכת במסלול די דומה למה שאמרתי קודם. ואני אניח שתי הנחות. הנחה ראשונה שהקדוש ברוך הוא רוצה שהעולם יתנהל על פי חוקים קבועים. נכון? זה די ברור, ברא את העולם עם חוקי טבע קבועים, נכון? יש לו עניין. אני יכול אפילו לשער למה. וזו השערה. למשל כי אם זה לא היה על פי חוקי טבע קבועים איך היינו מתנהלים פה? אתה לא יודע אם בשביל להינצל אתה צריך לקפוץ לתוך האש או לברוח מהאש. פעם היא תשרוף אותך פעם היא תציל אותך. אין שום חוקיות. אתה לא יכול להתנהל בעולם בלי חוקיות. צריך להבין איך להתנהל בעולם, אז בשביל להבין איך להתנהל בעולם צריך להכיר את החוקים שלפיהם הוא מתנהל. אוקיי? לכן בסדר, השערה, אתם יכולים לקבל את ההשערה או לא לקבל אותה, אבל עובדתית ברור שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הוא ברא אותו שיתנהל על פי חוקים קבועים, למה שהוא רצה, אוקיי? עכשיו כשאתה בא ואתה אומר, תראה, יש לי טענה כלפיך הקדוש ברוך הוא, למה יש רוע טבעי? מה אתה בעצם אומר? אתה בעצם אומר, בסדר אתה רוצה חוקים קבועים, הבנתי, אבל זאת אומרת, לא, אני אנסח את זה ככה, אם הוא היה מתערב כל הזמן, אם הוא היה מתערב כל פעם שהיה נוצר צונאמי, אז פשוט בעולם לא היו חוקים קבועים, כל פעם החוקים היו מופרים מסיבות תיאולוגיות, מוסריות כאלה ואחרות, אז לא היו חוקים בעולם. אתה לא יכול לברוא עולם שמתנהל על פי חוקים קבועים אבל להתערב כל הזמן ולסדר את הדברים לפי שיקולים אחרים לגמרי מחוקי הטבע, כי אז זה אומר שהעולם לא מתנהל על פי חוקי הטבע, חוקי טבע קבועים. אז מה תגיד? טוב, הקדוש ברוך הוא הרי הוא כל יכול, שיברא עולם עם מערכת חוקים קשיחים אחרת ששם לא יהיה… כל יכול, מה הבעיה שיעשה חוקים קבועים בלי צונאמי ובלי מגפות ובלי כל מיני דברים כאלה? כשל רוע טבעי אני מדבר עכשיו. אז כאן אני רוצה לומר את הטענה הבאה, קודם כל אני רוצה להוסיף עוד הנחה, לא רק שהקדוש ברוך הוא רוצה חוקים קבועים, אלא אם הוא קבע את החוקים כפי שהם אז יש לו כנראה גם איזשהו עניין שאלה יהיו החוקים, לא רק שיהיו חוקים קבועים והוא עשה אחרי זה הגרלה איזה חוקים קבועים נעשה, אלא אם הוא בחר את החוקים האלו הוא רוצה שהעולם יתנהל על פי החוקים האלה, למשל החוקים האלה מאפשרים לאבולוציה לייצר בני אדם, והקדוש ברוך הוא ברא את החוקים באופן כזה כדי שהתהליכים האבולוציוניים בסוף ייצרו בני אדם כי הוא רוצה שיהיו בני אדם בעולם. לדוגמה, כן? אבל באופן כללי יותר אני אומר שהקדוש ברוך הוא בחר בחוקי הטבע, אז הוא כנראה רוצה שהעולם יתנהל באופן שחוקי הטבע האלה מנהלים אותו, זה מה שהוא רצה. עכשיו מה אתה בעצם אומר לי כשאתה מציע את ההצעה שלך? טוב, שיברא מערכת עם חוקים קשיחים בלי צונאמי ובלי מגפות ובלי מיתה של ילדים קטנים שלא עשו שום דבר וכל מיני דברים כאלה, או ילדים גדולים שלא עשו שום דבר, הטענה שלי זה שאין מערכת חוקים כזאת, אין. זאת אומרת אם ההנחה היא שאתה רוצה לברוא את העולם על פי מערכת חוקים קשיחה, חובת הראיה היא עליך כשאתה מקשה קושיה, חובת הראיה היא עליך, תראה לי שיש מערכת חוקים אחרת שהיא גם קשיחה, היא תעשה את אותה עבודה כמו מערכת החוקים העכשווית רק בלי הצונאמי והבעיות של הרוע והסבל, הרוע הטבעי כן והסבל. מי אמר שיש מערכת כזאת? זאת אומרת אדם, זאת אומרת כשאתה אומר שהקדוש ברוך הוא הוא כל יכול, אז כבר דיברנו על זה, הוא לא יכול לעשות משולש עגול, נכון? למה? כי משולש עגול זה סתירה לוגית. השאלה היא האם מערכת חוקים שתתנהל כמו מערכת החוקים שפה רק בלי צונאמי, מגפות וכל הבעיות של הסבל והרוע, האם מערכת כזאת זה לא בעצם משולש עגול? אין מערכת כזאת. משפט אי-קיום במתמטיקה, אין מערכת חוקים מתמטית שתעשה את העבודה שעושים החוקים כאן אבל בלי האספקטים של הסבל ושל הרוע. אולי יש, אני לא יודע, מה שאני טוען זה שנטל הראיה הוא על מי שמקשה את הקושיה. אתה מקשה את הקושיה לקדוש ברוך הוא למה אתה לא עושה עולם שבו לא יהיה רוע טבעי? בשביל להקשות את הקושיה הזאת אתה צריך להראות שיש בכלל אפשרות לעולם כזה, שיש מערכת חוקים כזאת, כי אם לא אז מה אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יעשה? הוא לא יכול לעשות שום דבר. כן.

[Speaker B] נקח את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל ששניהם מסכימים שנוח לו לאדם שלא נברא משנברא, נכון? בבקשה, מערכת חוקים ריקה. לא נברא כלום, אז מערכת המוסר תתקיים באופן ריק, נכון?

[הרב מיכאל אברהם] הוא כן רוצה, הוא כן רוצה בני אדם והוא כן רוצה עולם, אז לא הבנתי.

[Speaker B] אבל מערכת המוסר תתקיים באופן ריק, אתה מסכים?

[הרב מיכאל אברהם] לא, היא לא תתקיים באופן ריק, כי מה זאת אומרת הוא לא רוצה שהיא תתקיים באופן ריק, הוא רוצה שהיא תתקיים באופן מלא. הוא גם יכול לא לברוא בכלל את העולם ורצונותיו יתקיימו באופן ריק. לא, הוא רוצה שזה יתקיים באופן מלא לא באופן ריק. הוא רוצה שיהיו פה בני אדם, הוא רוצה שבני אדם יתנהלו, זאת אומרת זה המטרה שלו, אני לא יודע למה. זה המטרה. אתה לא יכול להציע לו מטרות אחרות. אתה יכול להגיד לו תראה, במסגרת המטרות שלך, כיוון שאתה כל יכול, תארגן את זה שהם לא יסבלו. כי למה? למה אתה רוצה שהם יסבלו? אתה הרי אתה ישות טובה. למה אתה רוצה שהם יסבלו? לא, אני לא רוצה שהם יסבלו, אבל מה אני יכול לעשות? אין לי אופציה אחרת. אין מערכת חוקים אחרת שתממש את מה שאני רוצה שהיא תממש בלי הסייד אפקטס האלה של הסבל. אין מערכת כזאת. עכשיו, אולי יש ואולי אין, אני אומר, אבל נטל הראיה הוא על מי שמקשה את הקושיה. כשאתה שואל את הקדוש ברוך הוא למה עשית מערכת כזאת, תראה לי שיש מערכת אלטרנטיבית טובה יותר. כל עוד לא הראית את זה, אין מקום לקושיה שלך.

[Speaker C] למה אי אפשר היה לעשות את האדם טיפה יותר טוב? זאת אומרת

[הרב מיכאל אברהם] לעשות את האדם טיפה יותר טוב? זה היה מונע הרבה… טיפה יותר וטיפה פחות זה לא שאלה. לעשות אותו טוב לגמרי. ואם היו עושים אותו טיפה יותר טוב, היית שואל ולמה לא עוד טיפה יותר טוב? אתה רוצה שהוא יהיה טוב, לא עוד טיפה יותר טוב. אבל בשביל שיהיה טוב, אז עוד פעם, אז אין בחירה. הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו ננהל את העולם מתוך הכרעות, לא כיצורים דטרמיניסטים מתוכנתים. זה המטרות שלו, אני לא מתווכח עם המטרות שלו. אני אומר, בהינתן שאלה המטרות ויש לו כנראה סיבות טובות לזה, במסגרת הזאת אין לו אופציה לברוא עולם עם פחות סבל או פחות רוע. אין אופציה כזאת. אם היתה אופציה כזאת, היתה לך שאלה מצוינת. אבל בשביל לשאול את השאלה, אתה צריך להראות שבאמת יש אופציה כזאת. מי אמר שיש? אני לא מציע תשובה. אני פשוט אומר אין שאלה. זאת אומרת השאלה אתה לא יכול להקים אותה עד שלא הראית שיש אלטרנטיבה טובה יותר. בהנחה שמישהו ימצא, יש שאלה. לא הבנתי, מה זאת אומרת מישהו ימצא?

[Speaker B] אמרת אם ימצא…

[הרב מיכאל אברהם] אה, מערכת חוקים כזאת? לא. לא. זה כמו אתה יודע במתמטיקה מדברים לפעמים על אי רציפות סליקה. אי רציפות… יש לך פונקציה, ובנקודה מסוימת זה קופץ. רק בנקודה אחת. אוקיי? באיקס שווה אחד נקודה שלוש זה פתאום קופץ. אוקיי? ואחרי זה זה ממשיך כרגיל. אז פונקציות כאלה אפשר להשלים אותן לפונקציות רציפות על ידי זה שאני מסלק את אי הרציפות באותה נקודה. זה אי רציפות סליקה. בעצם מה שהשואל הזה רוצה לומר, תעשה מערכת חוקים אחרת, אגב שהיא תהיה רציפה וגם זאת רציפה, זה לא באמת אי רציפות סליקה, שהיא תהיה בדיוק אותו דבר כמו זאת, אבל שונה ממנה באותן נקודות שיש רוע. שמה היא תהיה שונה. ואתה מניח שיש מערכת חוקים קשיחה, זאת אומרת רציפה, כזאת. אין סיכוי שיש. אם שואלים אותי, אין לי הוכחה. אין סיכוי שיש. בשביל לענות על זה מספיק לי להגיד תראה, אולי יש אולי אין, תוכיח שיש בשביל להקשות את הקושיה. אני טוען טענה יותר חזקה. אין כמעט סיכוי שיש מערכת כזאת. מה הסיכוי למצוא פונקציה רציפה, שתי פונקציות רציפות, שאחת מהן מתנהגת בכל המקומות בצורה מסוימת חוץ מכמה נקודות, ואחרת היא גם רציפה אבל בכמה נקודות האלה היא מתנהגת אחרת? זה כמעט סתירה. זה לא… אין דבר כזה.

[Speaker H] ומה אם הוא יצר מערכת שהיא לא פועלת בנקודות, אלא בתחומים, בתחומים פגומים? מה זאת אומרת פגומים?

[הרב מיכאל אברהם] אם היא לא פועלת אותו דבר, אז היא לא מממשת את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. הרי הוא רוצה את המערכת בשביל שהיא תממש את מטרותיו, אני לא יודע מה הם המטרות. אז אני רוצה מערכת שתממש את אותן מטרות, הכל אותו דבר. כיוון שהאש תשרוף והרוח תנשוב והמים יהיו רטובים, הכל יהיה כמו היום. אבל לא יהיה צונאמי, ומי שיפול לתוך האש אם הוא לא אשם הוא לא ישרף, אם הוא כן אשם הוא ישרף… וזהו. זה מה שאני רוצה. אין. אש שורפת אז היא שורפת. זה לא… לכן אני אומר שגם הרוע הטבעי נפתר בצורה די דומה לרוע האנושי. אתם אומרים שלרוע הטבעי יש בחירה?

[Speaker C] מה?

[הרב מיכאל אברהם] לרוע הטבעי יש בחירה או לא? לא. חוקי הטבע הם לא תוצאה של בחירה. להיפך. ולכן הבעיה. כי את חוקי הטבע הקדוש ברוך הוא עשה. אז אם יש סבל שנוצר מחוקי הטבע, זה ממש מעשה ידיו. אז למה הוא לא עשה חוקי טבע אחרים שלא יהיה סבל? בבחירה אתה אומר לא, זה לא הוא, זה מי שבחר הוא אשם, אבל ברוע טבעי זה מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא עצמו. השאלה הרבה יותר קשה שם. אז יש

[Speaker C] כאלה שטוענים שאלוקים הוא רע כביכול? אה? לא. טוב לגמרי. הוא הטוב הכי טוב שהוא מסוגל להיות. אין…

[הרב מיכאל אברהם] הכי טוב שיש, לא הכי טוב שהוא מסוגל. אין מסוגלות מעבר לזה. כי אין… לעשות משולש עגול זאת לא מסוגלות. אף אחד לא יכול לעשות משולש עגול. הקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות משולש עגול, זה

[Speaker C] לא

[Speaker H] פגיעה בכל יכולתו, בסדר?

[הרב מיכאל אברהם] זה לא, פשוט אין דבר כזה משולש עגול. אם אין מערכת חוקים אלטרנטיבית, אז זה לא שהקדוש ברוך הוא לא מסוגל לעשות עולם עם מערכת חוקים אלטרנטיבית, פשוט אין. ולמה שוב אנחנו לא יכולים להניח שאלוהים הוא רע? אמרתי, זה עם זה התחלתי. המסורת אומרת שלא, הוא עצמו מספר לנו שלא. אנחנו לומדים את זה מתוך זה שהוא גם מצפה מאיתנו להתנהגות מוסרית. יש לנו הרבה אינדיקציות לזה שהוא לא רע, שהוא טוב. אוקיי, עכשיו אני אומר, בהנחה שזאת ההנחה, האם זה מתיישב עם איך שהעולם מתנהג? בסדר? אם אתה לא מקבל את ההנחה אז השאלה לא מתעוררת אצלך. אוקיי, אבל אנחנו כן בדרך כלל מקבלים את ההנחה הזאת, ועדיין אני טוען שהשאלה אפשר לטפל בה. בסדר. עכשיו אני רוצה להראות לכם סוגיה מעניינת בגמרא. הגמרא בבבא קמא בפרק הכונס, הגמרא מביאה על חורבן הבית, כי תצא אש ומצאה קוצים, תצא מעצמה. יצאה מעצמה. שלם ישלם המבעיר את הבערה. אמר הקדוש ברוך הוא, עלי לשלם את הבערה שהבערתי. אני הצתי אש בציון, שנאמר, ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה, ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר, ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ואת הקדוש ברוך הוא החריב את בית המקדש, נכון? אני השם, אני אחראי, ולכן אני גם צריך לתקן. אז פה בעצם יש טענה שמעשה מסוים שגרם לסבל כמובן וזה, הוא מעשיו של הקדוש ברוך הוא עצמו. אוקיי? אבל בוא נסתכל עכשיו על הסוגיה הזאת בהקשר. ונתחיל אולי, יש פסוק מפרשת משפטים, כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה, זה הפסוק שמובא למעלה, או השדה, שלם ישלם המבעיר את הבערה. נכון? זה הפסוק שעליו מתבסס המדרש קודם. עכשיו על הפסוק הזה נחלקים רבי יוחנן וריש לקיש בבבא קמא כ\"ב. איתמר, רבי יוחנן אמר אשו משום חציו, וריש לקיש אמר אשו משום ממונו. מכירים? זאת אומרת, יש אחד מאבות נזיקין זה אש. אם אני מדליק אש והאש הולכת ושורפת משהו אני חייב לשלם. אוקיי? זה אחד מאבות נזיקין. רבי יוחנן מדמה את זה לחץ. כמו שיריתי חץ והזקתי, אז לא הזקתי בידיים, החץ הזיק. אבל כיוון שאני יריתי את החץ האחריות היא עלי ואותו דבר כך אם הבערתי אש, גם האחריות היא עלי. וריש לקיש אומר אשו משום ממונו. האש שהולכת ומזיקה זה כמו פרה שלי שהולכת ומזיקה. בסדר? זה נקרא ממון המזיק, לא אדם המזיק. שאלה אם זה אדם המזיק או ממון המזיק. שחץ יותר חמור. כן, חץ זה ממש אדם המזיק בכוחו שלו, ובהמה זאת אחריות, יש לי אחריות על מה שבהמתי עושה, אבל זה נקרא ממון המזיק. עכשיו הגמרא אומרת, וריש לקיש, מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן? אמר לך, חציו מכוחו קאזלי. הכא, לא מכוחו קאזיל. זה לא דומה לחיצים אומר ריש לקיש. למה? כי בחץ כשאני יורה אותו אני זה שהכנסתי בו את הכוח שמכוחו הוא עף. אז כשהוא יזיק בסוף, הוא מזיק מכוחי. אבל אש, אני הדלקתי אותה והרוח לוקחת אותה. היא לא עפה מכוחי. אני רק הדלקתי אותה. נכון? אז כיוון שכך זה לא אשו משום חציו. אי אפשר לדמות אש לחץ. ורבי יוחנן, מאי טעמא לא אמר כריש לקיש? רבי יוחנן אמר שזה כן חץ. למה? אמר לך, ממונא אית ביה ממשא, הא לית ביה ממשא. כשהפרה שלי הולכת ומזיקה, זה ממון ששייך לי, כי זה דבר שיש בו ממש, שייכת עליו בעלות. אש, אין עליה בעלות, זה דבר שאין בו ממש, זה לא חפץ שהוא שלי. אבל התורה אמרה שאם יוצאת אש אז אני חייב לשלם על זה שהיא הזיקה. איך זה יכול להיות? זה לא יכול להיות ממונו המזיק. על כורחך שמדמים את זה לחיציו. עכשיו, בוא נסתכל על הגמרא בהקשרה בפרק הכונס. יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דרבי יצחק נפחא. מר אמר ליה: לימא מר שמעתא? ומר אמר ליה: לימא מר אגדתא? אחד ביקש ממנו ללמד שיעור בהלכה, והשני ביקש ממנו ללמד שיעור באגדה. פתח למימר אגדתא, ולא שבק מר. רצה לדבר על אגדתא, השני עצר אותו. פתח למימר שמעתא ולא שבק מר. השני עצר אותו. אמר להם: אמשול לכם משל למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקנה. צעירה וזקנה. ילדה מלקטת לו לבנות, את השערות הלבנות. זקנה מלקטת לו את השחורות כדי שיישאר עם הלבנות, יהיה זקן. ונמצא קרח מכאן ומכאן. עכשיו נשארו לו בלי שערות בכלל, לא שחורות ולא לבנות. זה מה שאתם עושים לי בעצם, אתם לא מאפשרים לי לא ללמד שמעתא ולא הלכה. שום דבר. מכאן אמר להן: אי הכי, אימא לכו מילתא דשויא לתרווייכו. אתם יודעים מה, אני אגיד לכם משהו שהוא מתאים לשניכם, גם למי שרוצה הלכה וגם למי שרוצה אגדה. \"כי תצא אש ומצאה קוצים\", \"כי תצא\", תצא מעצמה. \"כי תצא\", לא שמישהו הוציא אותה. \"שלם ישלם המבעיר את הבערה\". אמר הקדוש ברוך הוא: עליי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הצתי אש בציון, שנאמר: \"ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה\", ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר: \"ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה\". זה האגדתא, זה הדבר שבאגדה. ושמעתא: פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו, לומר לך: אישו משום חיציו. \"כי תצא אש ומצאה קוצים\", לכאורה זה ממונו המזיק, הממון שלי הולך ומזיק כמו פרה. \"שלם ישלם המבעיר את הבערה\", יוצא שאני הבעתי את הבערה, לא הרוח לקחה אותה. אז פתח בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו, כאילו שאני עצמי הזקתי. ללמדך שאישו משום חיציו. למה אישו זה לא יכול להיות בהמתו? זה אש, מדובר פה על אש. השאלה אם אישו משום חיציו או משום ממונו. פה רואים שאישו, אש, זה חיצין, זה לא כמו בהמה. עכשיו אני שואל, מה הרווחת מהדרשה המוזרה הזאת? בעצם נתת להם שתי דרשות, אחת בהלכה ואחת באגדה. למה זה מרצה אותם? לא נתת להם משהו ששווה לתרווייכו. אמר להם: אני אתן לכם משהו שיהיה טוב לשניכם. לא, נתת להם שני דברים, אחד טוב רק לו ואחד טוב רק לו. עדיין הם היו אמורים להשתיק אותו. כשהוא דרש את האגדתא, השני היה צריך להשתיק אותו, כשדרש את השמעתא הראשון היה משתיק אותו. למה הם קיבלו את הדבר הזה? למה זה נקרא משהו שמתאים לשניהם? זה שתי דרשות, זה לא דרשה אחת שהיא גם אגדה וגם הלכה. אז אני אגיד לכם מה לדעתי כתוב מאחורי הדברים. מה זה אומר אישו משום חיציו? אישו משום חיציו פירוש הדבר שכשהאש הולכת ומזיקה, אני אחראי. מדמים את זה לחץ. למה? כי אני אחראי. אבל בסוף בסוף מי שרף את הגדיש של השני? האש, לא אני. אני בראתי אש, האש הלכה ושרפה את הגדיש. היא שרפה את הגדיש, לא אני. אבל האחריות היא עליי כאילו שאני שרפתי אותה, אישו משום חיציו. כך אומר גם הקדוש ברוך הוא ביחס למקדש. אומר: אני הצתי אש בציון. מה הכוונה? הרי נגיד שאני החרבתי את המקדש, מה פתאום? חוקי הטבע עשו את זה. אני בראתי עולם ובעולם נחרב לכם המקדש. אבל אישו משום חיציו, אני אחראי לזה כי נכון שאני בראתי את העולם וחוקי הטבע מכאן ואילך כבר מתנהלים מעצמם. אבל זה כל הרעיון שלומדים מאישו משום חיציו, שלמרות שהעסק הזה מתנהל בעצמו, האחריות היא על מי שיצר את הדבר הזה. אמר הקדוש ברוך הוא: אני בראתי את העולם הזה ובעולם הזה בתוכו ההתנהלות שלו הובילה לכך שהמקדש נחרב. האחריות מוטלת עליי. אני בראתי את העולם, האחריות היא עליי. האם זה אומר שאני עשיתי את זה? מה פתאום? חוקי הטבע עשו את זה. חוקי הטבע עשו את זה והאחריות היא עליי. זה הנקודה, שזה בעצם מה שאני. מה שאמרתי לכם קודם, למרות שלכאורה מה שכתוב פה זה שהקדוש ברוך הוא ביצע את העניין, כשרואים את זה בהקשר, מה שכתוב פה זה בדיוק את ההיפך. מה שקרה פה זה חוקי הטבע, זה לא קשור בכלל להקדוש ברוך הוא. האש שרפה. לא כי הקדוש ברוך הוא החליט שהמקדש צריך להיחרב. האש שרפה. אבל אני אחראי אומר הקדוש ברוך הוא כי אני הצתתי את האש. אני יצרתי את העולם בנמשל, כן? אני יצרתי את העולם עם כל החוקים שבתוכו. כל מה שקורה בתוכו אני אחראי. נכון, אני אחראי. אבל זה לא אומר שאני עשיתי את זה. אני לא עשיתי את זה. בסדר? הטבע עשה את זה. אני בראתי את הטבע ולכן ולכן אני בעצם אחראי. אז מה שבעצם המדרש הזה רוצה לומר, ולכן כשרבי יצחק נפחא אומר להם את זה, זה דרשה אחת, זה לא שתיים. זו דרשה אחת דשויא לתרווייהו. שניהם קיבלו את זה. למה? כי הוא מראה להם שבעצם האגדה וההלכה זה שני אספקטים של אותו עניין. אני בסך הכל בא להראות לכם רעיון שיש לו השלכה אגדתית והשלכה הלכתית, אבל זה דרשה אחת, זה לא שתי דרשות. הוא לא הציג להם שתי דרשות, הוא הציג להם אחת. הוא באמת פתר את הבעיה. הם לא רצו לשמוע הלכה, זה לא רצה לשמוע אגדה. בואו תשמעו, אני אתן לכם משהו שהוא גם הלכה וגם אגדה. לא שני דברים כמו שנראה בגמרא, אחד הלכה אחד אגדה. לא, זה משהו אחד שיש לו השלכות הלכתיות ויש לו השלכות אגדיות, ואת זה הם קיבלו. אבל מה שבעצם המסר פה הוא, שאם אני חוזר למה שדיברנו קודם, זה שהטבע מתנהל כמו שהטבע מתנהל. עולם כמנהגו נוהג. הקדוש ברוך הוא עשה את זה רק באיזשהו מובן של אחריות עקיפה. הוא ברא את חוקי הטבע, הוא ברא את העולם, וכל מה שקורה זה מכוחו, במובן של מישהו שירה חצים. אבל זה לא אומר שכל מה שקורה פה זה החלטה ישירה של הקדוש ברוך הוא ועכשווית של הקדוש ברוך הוא. לא, זה הטבע עושה את זה. והקדוש ברוך הוא זה מי שירה את החצים האלה. אבל החצים הם אלה שפועלים.

[Speaker C] האדם פוגע בתוכנית האלוקית? זו התוכנית האלוקית.

[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת לא פוגע? זו התוכנית האלוקית. התוכנית האלוקית כוללת בתוכה בחירות של בני אדם וחוקי טבע.

[Speaker C] שהבחירות האלה יובילו לפשלות בתוכנית.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, התוכנית האלוקית, לא, התוכנית האלוקית היא זו, שהכל יהיה תלוי בבחירות שלנו ואם לא נבחר טוב אז יהיו פשלות. כל זה זו התוכנית. אם הוא היה רוצה לברוא אותנו מתוכנתים שנגיע ישר למטרה שהוא רוצה, הוא לא היה בורא אותנו ככה. הוא לא ברא אותנו מתוכנתים.

[Speaker C] יכול להיות שלעולם לא נגיע למטרה.

[הרב מיכאל אברהם] זו המטרה. עוד פעם, אין לאן להגיע. המטרה היא זו, שיהיה עולם שיתנהל על ידי אנשים עם בחירה, שהם יכולים לבחור בטוב ויכולים לבחור ברע. זו המטרה. טוב. נעצור כאן.