ספק וסטטיסטיקה – שיעור 21
תמלול זה בוצע באופן אוטומטי באמצעות בינה מלאכותית. ייתכנו אי-דיוקים בתוכן המתומלל ובזיהוי הדוברים.
תוכן עניינים
- דילמת הספינה והטענה להגרלה גנטית
- דחיית טיעון העיתוי ודחיית טיעון הזהות האישית
- הגרלות אד הוק: דוגמת ראובן ושמעון והבחירה השרירותית במנגנון
- כוח כאכיפה מול כוח כקובע תוצאה
- הסכמה, כפייה, וסבירות ההסכמה
- מסך הבערות, עילת הסבירות, והוגנות כללי המשחק
- קיטון מים, בעלות, והוויכוח בין צדק חלוקתי לצדקה
- משאבי טבע כהפקר והקבלה לסירה
- גורלות בתורה: חלוקת הארץ לפי רש״י
- ההבחנה המושגית בין “הגרלה” לבין “גורל”
- גורל הגר״א וזיהוי חללי הל״ה
- שני שעירים ביום כיפור ומחלוקת רש״י והגבורת ארי
- “לא להוציא לעז על הגורלות” ותפיסת הגורל כמפי שמיים
- חוות יאיר והביקורת על זיהוי גורל והגרלה
- איסור “אין שואלים… בגורלות” מול היתר הגרלות של חלוקה
- האלף לך שלמה: גורל על קדיש והבחנה בין עתיד לבין הכרעה
- ספר חסידים, סערת יונה, והבחנה בין אינדיקציה שמימית לניחוש
סיכום
סקירה כללית
הטקסט חוזר לדילמת הספינה שבה אין מקום לכל הניצולים, ומחדד למה פעולה כוחנית שמצדיקה את עצמה בדיעבד באמצעות “הגרלה” כלשהי אינה נחשבת הגרלה לגיטימית, לעומת הגרלה הוגנת שמחלקת סיכויים שווים וקובעת תוצאה לפני שמפעילים כוח לאכיפתה. הוא מבחין בין כוח כאמצעי אכיפה של תוצאת הגרלה הוגנת לבין כוח כפרמטר שמייצר את “כללי ההגרלה” כך שיתאימו למי שחזק יותר, וטוען שזה הופך את ההליך לפיקציה ולא להגרלה. בהמשך הוא קושר את ההבחנה לעיקרון “מסך הבערות” של רולס ולדוגמאות פוליטיות וכלכליות, ומסיים בהבחנה הלכתית-מושגית בין “הגרלה” שמטרתה חלוקה הוגנת כשאי אפשר לחלק בפועל לבין “גורל” שהוא אמצעי לגילוי “התשובה הנכונה” או רצון השם, עם השלכות על איסורי “לא תנחשו” ו”תמים תהיה”.
דילמת הספינה והטענה להגרלה גנטית
הסיפור מתאר ספינה שהתנגשה בקרחון, סירות הצלה עם קיבולת מוגבלת, ואדם שדחף אחרים למים כדי להציל את הנשארים, ואז הועמד לדין וטען שלא הרג כי “הם היו מתים גם ככה” והחלופה הייתה שכולם ימותו. הטענה נגדו קובעת שהיה עליו לעשות הגרלה הוגנת שתיתן לכולם סיכוי שווה להישאר בחיים, ולא לבחור שרירותית את מי לדחוף. השאלה המרכזית היא למה “ההגרלה הגנטית” שהפכה אותו לחזק יותר אינה נחשבת הגרלה לגיטימית שמכריעה מי נשאר בסירה.
דחיית טיעון העיתוי ודחיית טיעון הזהות האישית
הצעה אחת דוחה את ההגרלה הגנטית בגלל עיתוי ההגרלה, כי היא “נעשתה בזמן הלידה” ולא בזמן אמת, אך היא נדחית בטענה שגם הגרלה הוגנת יכולה להיעשות מראש, אפילו לפני ההפלגה בליברפול, כתנאי מוסכם למקרה אסון. הצעה אחרת מתבססת על זהות אישית וקובעת שגנטיקה אינה תכונה שאדם “יכול היה” לקבל אחרת, כי “אני זה האדם עם הגנטיקה הזאת” וגנטיקה אחרת הייתה משמעותה שלא הייתי אני, והדיון נוגע גם ל”הולדה בעוולה”. הטקסט טוען שגם אם החילוק הזה נראה טכני, עדיין לא ברור למה הגרלה הוגנת על עצם היות “אני או לא אני” לא תיחשב כהגרלה לצורך ההצלה בסוף.
הגרלות אד הוק: דוגמת ראובן ושמעון והבחירה השרירותית במנגנון
הטקסט מציג מצב שבו ראובן דוחף את שמעון בטענה ששם שמתחיל באות ר’ קודם לאות ש’, ומראה ששמעון יכול לטעון בדיוק להפך, שהאות המאוחרת עדיפה, כך שאין עדיפות מהותית לאחד הקריטריונים. הוא קובע שהבעיה אינה בכך שהשני רצה “מטבע” והאחד רצה “קובייה”, אלא בכך שהבחירה במנגנון נעשית כך שהתוצאה ידועה מראש ותואמת את אינטרס הבוחר, ולכן זו הצדקה בדיעבד לפעולה כוחנית ולא הכרעה הוגנת. הדוגמה של הצעת קישון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות משחק שח מדגימה שכאשר הצד המפסיד לא יקבל את התוצאה, בסוף “הכוח קובע ולא ההגרלה”, ולכן ההליך אינו מסדיר את הסכסוך אלא רק עוטף אותו.
כוח כאכיפה מול כוח כקובע תוצאה
הטקסט מבחין בין מצב שבו נעשית הגרלה הוגנת מוסכמת ואז הכוח משמש רק כדי לאכוף את תוצאותיה על מסרב, לבין מצב שבו הכוח עצמו הוא מה שמאפשר לקבוע מנגנון שמייצר את התוצאה הרצויה. הוא טוען שכאשר אני בוחר קריטריון כמו “אות מוקדמת” מפני שאני יודע מראש שזה לטובתי, אני למעשה בוחר תוצאה ולא עושה הגרלה, כי קיימים אינספור מנגנונים חלופיים שכל אחד מהם היה משרת צד אחר. הוא מדגים זאת באמצעות אנלוגיות של דוכן פיס, או הטלת קובייה ואז קביעה בדיעבד שמספר שיצא הוא “המספר הזוכה”, וקובע שמנגנון כזה הוא בדיחה ולא הגרלה.
הסכמה, כפייה, וסבירות ההסכמה
הטקסט מציע ניסוח מדויק יותר של “הגרלה הוגנת” שאינו דורש הסכמה בפועל של הצד השני אלא מנגנון שהצד השני “היה אמור להסכים לו אם הוא היה איש הגיוני”. הוא מתאר מצב של שניים בסירה שאחד מסרב להגרלה ומעדיף שיטבעו יחד, וקובע שמותר ואף צריך לכפות הגרלה הוגנת כי הסירוב אינו רציונלי ומחייב את האחר למוות מיותר. הדרישה מוצגת כהסכמה מכללא או עקרונית של שחקן סביר לסיכוי שווה, ולא כהסכמה אקטואלית למנגנון.
מסך הבערות, עילת הסבירות, והוגנות כללי המשחק
הטקסט מביא את רולס ועיקרון “מסך הבערות” כמודל לקביעת כללי משחק בלי לדעת מי ירוויח ומי יפסיד, ומיישם זאת על הוויכוח בכנסת על עילת הסבירות ועל “התזה של סולברג” לגבי צמצום העילה ביחס לדרג נבחר. הוא טוען שטענות המבוססות על זהות השחקן הנוכחי, כגון “שביבי ראש ממשלה” ולכן צריך כלל כזה או אחר, אינן הוגנות כי הן אינן מתקבלות מאחורי מסך הבערות. הוא מוסיף הסתייגות אישית שלפיה אינו מוכן לפעול תחת מסך הבערות כאשר השחקנים נתפסים כמושחתים וכאשר הקואליציה עצמה אינה פועלת תחת מסך הבערות אלא מעבירה חוקים פרסונליים ומשנה כללי משחק לטובתה, ומקביל זאת לבחירת הקריטריון ר’ מול ש’ בספינה.
קיטון מים, בעלות, והוויכוח בין צדק חלוקתי לצדקה
הטקסט מציג את סוגיית “שניים הולכים במדבר ובידם קיטון מים אחד” ומדגיש שלפי ההלכה “חייך קודמים” ופוסקים כרבי עקיבא, ומפרש זאת כמצב שבו “פשוט לא נכון לעשות הגרלה” כי אין חובה להתחלק במה ששייך לאדם. הוא מבחין בין מצבים שבהם צריך לחלק ואפשר לחלק, מצבים שבהם צריך לחלק ואי אפשר לחלק ולכן עושים הגרלה שמחלקת סיכויים, ומצבים שבהם לא צריך לחלק כלל ולכן אין מקום להגרלה גם אם אין מסך הבערות. הוויכוח הכלכלי בין שמאל לימין מוצג כשאלה האם הכסף דומה לקיטון מים שהוא שלי או לסירה ששייכת לשניים, והוא קושר זאת לסיסמה שהשמאל “לא רוצה צדקה, רוצה צדק” ולמושג “צדק חלוקתי”, תוך טענה שהדרישה לחלוקה בכפייה אינה מוצדקת במקרים של רכוש שנוצר בכישרון הפרטי.
משאבי טבע כהפקר והקבלה לסירה
הטקסט מציע הבחנה שלפיה במשאבי טבע כמו גז, מינרלים ופוספטים יש מקום לדרישה חלוקתית כי אלו משאבים שלא נוצרו מכישרון אישי והם דומים ל”קיטון מים שהוא הפקר” ששייך לכלל. הוא טוען שבמקרה כזה ראוי לשלם לציבור על שימוש ברכוש ציבורי, ולאחר מכן הרווח העודף יכול להיות שייך למי שהוסיף ערך באמצעות כישרונו. הוא מקביל זאת לסירה שבה אין הצדקה לתת לחזק יותר עדיפות להינצל, ולכן נדרשת הגרלה הוגנת.
גורלות בתורה: חלוקת הארץ לפי רש״י
הטקסט פותח הרחבה שיטתית בהלכה ומביא פסוקים רבים בבמדבר על “אך בגורל יחלק את הארץ” ו”על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט”. הוא מצטט את רש״י שמתאר מנגנון שבו אלעזר הכהן מלובש באורים ותומים, יש י״ב פתקים לשבטים וי״ב פתקים לגבולות, מערבבים בקלפי, והנשיא נוטל שני פתקים כך שעולה בידו גם פתק שבטו וגם פתק גבולו, והגורל “צווח” ומכריז את ההתאמה. הוא מדגיש שרש״י מתאר חלוקה שאינה לפי מידה אלא לפי שומה ואיכות הקרקע, “בית כור רע כנגד בית סאה טוב”.
ההבחנה המושגית בין “הגרלה” לבין “גורל”
הטקסט קובע שהגרלה מהסוג של הסירה או חלוקת נכס שאינו בר חלוקה היא מנגנון חלוקה הוגנת שמחליף חלוקה בפועל בחלוקת סיכויים שווים, ולכן אינה דורשת רוח הקודש כי “אין פה תשובה נכונה”. הוא טוען שחלוקת הארץ לפי רש״י אינה הגרלה מהסוג הזה אלא “גורל” שמטרתו לגלות “לאיזה שבט הקדוש ברוך הוא רוצה לתת איזה נחלה”, ולכן יש שני כובעים והיבט ניסי שמראה “יד אלוקית” ולא סיכוי שווה. הוא טוען שכשיש “תשובה נכונה אחת לכל שבט” אין משמעות להוגנות הסתברותית, כי זה אינו הליך שמייצר הכרעה שרירותית אלא אופן תקשורת שבו הקדוש ברוך הוא מעביר מידע.
גורל הגר״א וזיהוי חללי הל״ה
הטקסט מביא כדוגמה גורל הגר״א שנעשה לזיהוי חללי הל״ה כאשר היה קשה לזהות גופות שעברו התעללות, ומזכיר את רב אריה לוין ורב צבי פסח פרנק. הוא מתאר שהעלו פסוקים בתנ״ך וכל פסוק הכיל שם של אחד החללים באופן ששכנע את המשתתפים שזה אינו מקרה, ומציג זאת כגורל שמטרתו “לגלות מה התשובה הנכונה” ולא לחלק סיכויים שווים. הוא מציין שיש שאלה למה זה לא איסור של “לא תנחשו” אך אינו נכנס לפרטים.
שני שעירים ביום כיפור ומחלוקת רש״י והגבורת ארי
הטקסט מציג את גורל שני השעירים ביום כיפור, “להשם” ו”לעזאזל”, כאשר השעירים צריכים להיות שווים בקומה במשקל במראה ובדמים. הוא מביא את רש״י שמתאר הוצאת שני פתקים, ואת שאלת הגבורת ארי ביומא למה צריך שני פתקים אם ברגע שאחד “להשם” השני ממילא “לעזאזל”. הוא מפרש שלפי רש״י יש כאן דגם של “גורל” שמדגיש על כל אחד שהקדוש ברוך הוא קבע את ייעודו, בעוד שהגבורת ארי טוען שזה “הגרלה מהסוג הרגיל” והוגן.
“לא להוציא לעז על הגורלות” ותפיסת הגורל כמפי שמיים
הטקסט מביא מהפסיקתא זוטרתא ומהגמרא בסנהדרין את דברי יהושע לעכן “אל תוציא לעז על הגורלות שעתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל”, ומפרש זאת כדרישה לא לראות בגורל עניין מקרי. הוא מצטט מתשובות הגאונים ש”אין רשות לאדם מישראל לעבור על הגורל, שאין הגורל אלא מפי שמיים” ו”העובר על הגורל כעובר על עשרת הדיברות”, ומציג זאת כחיזוק לכך שגורל מסוג זה נתפס כקביעה שמימית ולא כהכרעה אקראית.
חוות יאיר והביקורת על זיהוי גורל והגרלה
הטקסט מצטט מחוות יאיר שמביא פסוקים כמו “בחיק יוטל את הגורל ומהשם כל משפטו” וטוען שכשגורל נעשה “כהוגן” “ידבק בו השגחה עליונה”, ואף מייחס לגורלות תוקף רחב. הוא מבקר זאת וטוען שהחוות יאיר “לא מבחין בין הגרלה לגורל” ומזהה בטעות כל הגרלה הוגנת עם “יד השם”, בעוד שהטקסט מבדיל בין מנגנון חלוקה הוגנת לבין מנגנון לגילוי רצון שמיים. הוא מקשר את הביקורת לשאלה על השגחה פרטית ומציין שהוא מגיע לכך בהמשך, אך אינו מפתח את הנושא כאן.
איסור “אין שואלים… בגורלות” מול היתר הגרלות של חלוקה
הטקסט מביא את שולחן ערוך יורה דעה קע״ט “אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות… תמים תהיה עם השם אלוקיך” ומפרש שזה נאמר על גורלות שמבקשים לברר עתיד או אמת נסתרת. הוא מבדיל זאת מהגרלות שמטרתן להכריע בין בעלי זכויות באופן שווה, וטוען שאלה אינן “לא תנחשו” ואינן דורשות שילוב של הקדוש ברוך הוא במנגנון. הוא מדגים זאת גם דרך הדיון על “ספר חסידים שאסור לעשות גורל על נפשות” וטוען שזו טעות להבין זאת כאיסור על הגרלה, כי האיסור מתייחס ל“גורל” ולא לחלוקת סיכויים הוגנת.
האלף לך שלמה: גורל על קדיש והבחנה בין עתיד לבין הכרעה
הטקסט מביא שו״ת האלף לך שלמה בשם הש״ך והתוספות שמפרשים ש”אין שואלים בגורלות” נאמר על בירור העתיד כגון “אם יחיה החולה” או “אם ימצא אבדה”, אך “להפיס בין בית עניינים” כדי לקבוע למי שייך דבר הוא מותר. הוא מביא ראיה מהפיס במקדש ומכך שבמשנה נאמר שאין מטילים גורל ביום טוב “מכלל דבכל שרי להטיל גורל”, וכן מזכיר את הפסוק “אך בגורל תחלק הארץ”. הטקסט טוען שההבחנה העקרונית נכונה, אך מסתייג מהנימוק שמוכיח מהפסוק בחלוקת הארץ משום שלדעתו זהו “גורל” מהסוג שמצריך על פי הדיבור ולא ראיה להיתר הגרלה רגילה.
ספר חסידים, סערת יונה, והבחנה בין אינדיקציה שמימית לניחוש
הטקסט מציג סתירה בספר חסידים לגבי ההגרלה בסיפור יונה, ומפרש שהנושא הוא “גורל” שמטרתו לברר “בשל מי הסער” ולא “הגרלה” של חלוקת סיכויים. הוא מביא מדרש שלפיו הסערה הייתה רק סביב הספינה של יונה בעוד שסביבן הים שקט, ורואה בכך אינדיקציה שמימית שמצדיקה גורל כדי לזהות את האדם הנכון להטלה לים. הוא קובע שאם הסערה הייתה בכל הים ללא אינדיקציה מיוחדת, היה אסור לעשות גורל כזה כי אין בסיס לומר שהתוצאה מגלה אמת, ומסכם שגורל אסור בדרך כלל אך עשוי להיות מותר כשיש “אינדיקציות מהשמיים”, בעוד שהגרלה הוגנת מותרת תמיד כמנגנון חלוקה.
תמלול מלא
[הרב מיכאל אברהם] פעם קודמת דיברתי על דילמה מוסרית שעולה בספר של אלי מרצבך. אני רק אזכיר בקצרה. הייתה שם ספינה שעלו עליה אנשים, היא התנגשה בקרחון, אנשים היו צריכים לרדת לסירות ההצלה, לא היה מספיק מקום לכולם. מישהו אחד דחף חלק מהאנשים למים ובעצם הותיר אותם למות והשאר ניצלו. ושם על היבשה כשהם ניצלו, אז העמידו את הברנש הזה לדין על זה שהוא הרג את האנשים שהוא דחף אותם למים. הוא טען שהוא לא הרג אותם, כי הם היו מתים גם ככה. סירות ההצלה לא יכלו להחזיק את כל הניצולים, כך שהאלטרנטיבה הייתה שכולם ימותו. אז הוא לפחות השאיר חלק למות שבכל מקרה היו מתים, אבל את האחרים השאיר בחיים. ולכן בעצם הוא טוען שהוא לא הרג אף אחד. הטענה כנגדו הייתה שבעצם הוא היה צריך לעשות הגרלה. לא לדחוף סתם אנשים למים, אלא לעשות הגרלה הוגנת ולתת לכל האנשים סיכויים שווים להישאר בחיים. ואחרי שהיו עושים את ההגרלה באמת, אלה שעלו בהגרלה אפשר היה לדחוף אותם למים שימותו, כי אחרת האחרים לא היו ניצלים. אבל זה שהוא לא עשה הגרלה, זה בעייתי. השאלה שמתעוררת כאן היא למה ההגרלה הגנטית שיצרה אותו כאדם חזק יותר, שמצליח לדחוף אותם למים ולהישאר בעצמו על הסירה, למה ההגרלה הזאת לא נחשבת הגרלה לגיטימית. למה זה לא פותר את הבעיה? אז אמרנו שהצעתי כמה אפשרויות. דיברנו על כל דאלים גבר כמובן, אבל אחרי כל דאלים גבר דיברתי על כמה אפשרויות איך אפשר לדחות את ההצעה הזאת שבעצם ההגרלה הגנטית היא הגרלה ככל הגרלה אחרת. ההצעה הראשונה הייתה העיתוי של ההגרלה. זאת אומרת, ההגרלה בעצם נעשתה בזמן הלידה, עוד הרבה לפני שבכלל השאלה עלתה על הפרק. והגרלה צריכה להיעשות בזמן אמת, מתי שמתעורר הצורך, אז צריך לעשות את ההגרלה. דחיתי את זה כיוון שאם היו עושים הגרלה הוגנת לפני שהם עלו לספינה, לפני שהתחילו את ההפלגה בכלל בליברפול, היו עושים הגרלה הוגנת שאם במקרה הספינה תישבר, תטבע, ויצטרכו לעלות על הסירות, מי מהאנשים זכאי לעלות לסירות ההצלה ומי לא. היו עושים את ההגרלה הזאת באופן הוגן לפני שהם עלו לספינה, לא רואה שום בעיה עקרונית עם זה, למרות שזה נעשה גם כן הרבה לפני שהאירוע בכלל היה רלוונטי ולפני שהיה ידוע שיהיה בכלל אירוע כזה. לכן ציר הזמן הוא לכאורה לא אישיו. אחרי זה עברתי לטיעון של זהות אישית. הטענה בעצם זה שהגנטיקה של האדם היא לא איזושהי תכונה שהוא הגריל או משהו חיצוני לו שאפשר להתייחס אליו כאיזושהי הגרלה. אני יכולתי להיות עם גנטיקה כזאת ויכולתי להיות עם גנטיקה אחרת. לא, אני זה האדם עם הגנטיקה הזאת. זאת אומרת גנטיקה אחרת זה פשוט לא הייתי אני. אין מצב שבו אני נמצא אבל עם גנטיקה אחרת ולא הגנטיקה הזאת. ולכן קשה לראות בדבר הזה איזושהי הגרלה שבוררת בין כמה אופציות לגבי אותו אדם. ההגרלה פשוט קובעת מי הוא האדם או מי אני אהיה, וזה לא השאלה האם אני אהיה כזה או שאני אהיה כזה, אלא האם אני אהיה בכלל או שלא אהיה. דיברנו על הולדה בעוולה, אני לא אכנס לכל הפרטים האלה כאן. אמרתי שגם שם החילוק נראה חילוק טכני קצת. עדיין מה זה משנה אם באמת ההגרלה היא הגרלה הוגנת, אז שמה שמגרילים האם זה אני או לא אני, בסדר, עדיין אבל זאת הגרלה הוגנת והסיכוי היה שווה לשנינו, ולכן לא ברור למה שזה לא ייחשב כהגרלה לעניין ההצלה הזאת בסוף. עכשיו, בסוף הפעם הקודמת עברתי להצעה או לדיון על הגרלות אד הוק. מה זאת אומרת? דיברתי על מצב למשל שראובן דוחף את שמעון מהסירה בטענה שהשם שלו ראובן הוא באות ר' והשם של שמעון הוא באות ש', והאות ר' קודמת לאות ש'. ולכן גם הבחירה של שם לאדם, וכאן זה כבר לא זהות אישית כמו הגנטיקה, שם זה באמת עניין שאפשר היה לבחור שם כזה או שם אחר, אז בעצם דחינו את האפשרות של… זאת אומרת, זה כבר לא… אין פה את הבעיה של הזהות האישית. ובסדר, אז הגרלתי שם עם אות קודמת, ומה הבעיה? זאת גם הגרלה. אפשר היה להגריל עם האות עם הגימטריה הקטנה ביותר, כאילו שנמצאת ראשונה בסדר הא"ב. ועל זה אמרתי שכאן עולה, מתבקשת טענה נגדית שאומרת שבאותה מידה הרי שמעון יכול היה לדחוף את ראובן מהסירה בטענה שדווקא האות הגבוהה יותר, המאוחרת יותר, היא העדיפה. למה האות המוקדמת? האות המאוחרת. ולכן בעצם הטענה של ראובן לא יותר טובה מהטענה של שמעון. אז תגידו, בסדר, אז ראובן היה זה שדחף אותו, הוא בחר את ההגרלה שהאות המוקדמת יותר טובה. זה לא יותר גרוע ולא יותר טוב מהגרלה השנייה, אבל הוא עשה את ההגרלה הזאת. מה הבעיה שהוא לא עשה את ההגרלה שהשני רצה אלא רק את ההגרלה שלו? בסדר, כל עוד ההגרלה היא הגרלה הוגנת, אז מה זה משנה אם נגיד ההוא היה רוצה להטיל מטבע ואני רוצה להטיל קובייה? אוקיי? בסדר, אז יכול להיות שלא נעניתי לו, הטלתי מטבע, הייתה הגרלה הוגנת וזרקתי אותו למים כי הוא הפסיד בהגרלה. נכון שזה לא סוג ההגרלה שהוא רצה, זה סוג ההגרלה שאני רציתי, אז מה? אם ההגרלה היא הגרלה הוגנת, אין פה טענה מהותית נגדי. הבעיה היא שבעצם יש פה איזושהי טענה, שמה שקראתי קודם טענת אד הוק. בעצם זאת טענת אד הוק, כי אנחנו החלטנו על מנגנון ההגרלה, בעצם לא החלטנו, אלא אני החלטתי על מנגנון ההגרלה אחרי שזה קרה. או במילים אחרות, בעצם בכלל לא עשיתי הגרלה, רק מצאתי איזשהו צידוק שבדיעבד לפעולה הכוחנית שאותה עשיתי. ולכן בעצם מה שקבע פה זה הכוח ולא ההגרלה שלי. כי עובדה שהוא רצה הגרלה אחרת ואני כפיתי את ההגרלה שלי. אבל דיברנו על ה… נדמה לי שדיברנו, לא, על ההצעה של קישון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כן, שהנציג שלנו ישחק שח עם הנציג שלהם, ומי שינצח ניצח. למה להרוג אנשים? אז אפשר, יש כל מיני דרכים לארגן את המאבקים בצורה פחות קיצונית או פחות אלימה. אלא מאי? שאחרי שאנחנו ננצח בשח, הפלסטינים כמובן לא יסכימו לסגת מדרישותיהם, ואז מה אנחנו נעשה? נצטרך להפעיל כוח. נו, אז בסוף בסוף הכוח קובע ולא ההגרלה. זאת אומרת, יש פה איזושהי עריכת הגרלה, אבל לא התוצאה של ההגרלה היא זו שבעצם קובעת את מה שיקרה, אלא הכוח קובע את מה שיקרה. אז אתה בין כה וכה משתמש בכוח, אז מה הנפקא מינא שעשית הגרלה? אז למה זה משנה שעשית הגרלה? בעצם הטענה היא שהכוח פה קבע את חוקי המשחק. אבל אפשר לחזור ולשאול, בסדר, אבל הכוח גם הוא הגרלה גנטית. אני יותר חזק, בסדר, אז הגרלה גנטית בעצם היא הגרלה. זאת אומרת עדיין לא פתרנו לגמרי את הבעיה. יש פה… הבעיה אני חושב, אמרתי את זה בקצרה בסוף הפעם הקודמת, עכשיו אני רוצה טיפה לפרט יותר. בעצם יש מצבים שבהם השימוש בכוח יהיה לגיטימי במצב כזה. למשל, עשינו הגרלה עם מטבע, הטלנו מטבע ויצא שאני אמור להינצל ואתה צריך למות, כן, לצאת מהסירה. אוקיי? עכשיו, ואתה לא מוכן. לא מוכן, עשינו הגרלה מוסכמת. במצב כזה הפעלת הכוח לא אמורה להיות בעייתית. למה? כי אני לא טוען להצדקה בגלל שה, בגלל ההגרלה של הגנטיקה, בגלל שאני יותר חזק. ההצדקה היא ההגרלה במטבע שעשינו, שזאת הגרלה הוגנת לא קשורה לכוח ולא קשורה לכלום. הכוח שימש אותי רק כדי לאכוף את התוצאות של ההגרלה. הכוח לא היה הפרמטר שעליו נעשתה ההגרלה עצמה. לעומת זאת, ובשם כשאני קובע שראובן זה עם האות ר' עדיף על האות ש', ואתה כמובן תטען הפוך, ואני דוחף אותך לים, כאן הכוח לא מממש תוצאות של הגרלה הוגנת. הכוח הוא פרמטר ההגרלה. ולמה? ולכן זה לא הגרלה, זאת הטענה שלי בעצם. למה? כי בעצם הרי בסופו של דבר למה אני בחרתי את הפרמטר של האות המוקדמת ביותר היא הזוכה? כי אני יודע שיש לי שהאות שלי מוקדמת לאות שלך, מאותה סיבה שאתה בחרת שהאות המאוחרת יותר תהיה עדיפה כי אתה יודע שאתה בשין האות שלך מאוחרת יותר מהאות שלי. אז במילים אחרות לא היה פה שום הגרלות ושום כלום, אנחנו בסך הכל רבים בינינו מי ייפול למים, ואני מנצל את הכוח שלי כדי להפיל אותך, ואם היית יותר חזק היית מפיל אותי. אבל לא שבאמת היית משתמש בכוח באופן לא צודק כי ההגרלה הרי הייתה לטובתי. ההגרלה שלי לא עדיפה על ההגרלה שלך. כשאני מטיל מטבע ואתה יצאת שאתה צריך ליפול ואני יצאתי שאני אמור להישאר בסירה ולהינצל, אבל אתה יותר חזק, אז אתה עכשיו תבוא ותפיל אותי בכוח מהסירה. זה לא הוגן. אתה משתמש בכוח אבל כדי להתנגד לתוצאות של ההגרלה ההוגנת. אם אני הייתי משתמש בכוח זה היה בסדר גמור. למה? כי הכוח פה הוא בכלל לא הפקטור. הכוח רק בא לאכוף את התוצאות. את התוצאה השגנו בהטלת המטבע, לא בהפעלת הכוח. אבל בר' ובש' עם ראובן ושמעון, שם הכוח היה זה שבעצם קבע את התוצאה, לא זה שאכף את התוצאה, בגלל שהרי אתם מבינים שלבחור באות ר' או לבחור באות ש' זה הבל הבלים. זאת אומרת אני בוחר באות ר' כשאני יודע מראש שהאות ר' היא בעצם עדיפה, כשההורים שלי בחרו לי שם באות ר' הם כמובן לא ידעו מה המשמעות של הדבר הזה לעניין השרידות שלי. אבל מתי זה הפך להיות רלוונטי לשרידות? עכשיו. אני קבעתי שההגרלה היא האות המוקדמת יותר עדיפה, אבל זה לא קבעתי פה שום הגרלה, קבעתי את התוצאה, התוצאה היא שאני נשאר. ואתה כמובן קובע את התוצאה שש' עדיפה כדי שאתה תישאר. אז במילים אחרות ההגרלה פה לא באמת נעשתה, זאת פיקציה. יש הגרלה על השם שלי ויש גם הגרלה על השם שלך, והקריטריון איזה שם זוכה הוא קריטריון שאני קובע באופן שרירותי, אני יכול לבחור איזה הגרלה שאני רוצה כדי שהתוצאה שאני חפץ בה יקרה היא התוצאה שתצא פה. זה לא נקרא הגרלה. ולכן בדבר הזה, זה מה שאני קורא הגרלה אד הוק, לכן בעצם הגרלה כזאת היא בכלל לא הגרלה. כן, כשאני אם נחזור לשאלת הכוח, הרי שאלתי או שאלנו שם בספר הוא שואל, אם אני דוחף אותך לים, למה לא נתייחס להגרלה שיצאה אותי יותר חזק גנטית כהגרלה שבזכותה אני שורד? התשובה, בגלל שאתה יכול לטעון שדווקא החלש צריך לשרוד והחזק צריך ליפול למים. ולמה דווקא החזק צריך לשרוד? החלש צריך, כל פרמטר, החלש, הגבוה יותר, הנמוך יותר, השמן יותר, עם השם הראשון, עם השם השני, החלש והחזק ומה שאתם רוצים. אז איך, למה אני דוחף אותך למים? כי יש לי את הכוח לאכוף את ההגרלה שנוחה לי. כשאני בוחר הגרלה שנוחה לי זה לא נקרא לעשות הגרלה. הרי יש כל מיני הגרלות וכל הגרלה תיתן תוצאה אחרת ואני גם יודע את התוצאות, כשאני בוחר את ההגרלה אני כבר יודע מה תהיה התוצאה של ההגרלה. אז זה לא נקרא הגרלה הוגנת, זה נקרא לבחור תוצאה. כן, זה כמו להגיד לקחת ללכת לדוכן הפיס, לבחור כרטיס ולהגיד לאנשים תראו, יש פה מספר מאוד מעניין בכרטיס הזה, אז בוא נניח המספר הזה הוא באמת מספר מאוד מיוחד, לא יודע בדיוק למה, תמיד לכל מספר אפשר למצוא ייחוד, ולכן אני מציע שאולי נתייחס לדבר הזה כהגרלה, אני קיבלתי את הכרטיס ולכן אני אזכה בפיס. מי שהיה מעלה… מישהו היה מעלה בדעתו לקבל טיעון כזה? שאתה בוחר את מכניזם ההגרלה, שאתה יודע מראש שהתוצאה שלו תהיה לטובתך, כבר בעת הבחירה. אז אל תספר לי שעשית הגרלה. פשוט החלטת שאתה תזכה וזהו. כי באותה מידה אין שום עדיפות להגרלה הזאת על הגרלה אחרת שתקבע שההוא יזכה או שזה יזכה או לא משנה. אתה בחרת את מכניזם ההגרלה. כשבוחרים את מכניזם ההגרלה ויודעים את התוצאה, זה לא נקרא לעשות הגרלה. אין פה הגרלות. זה כמו, כן, להטיל קובייה והקובייה יכולה לצאת על כל מספר שלא יהיה, אבל אני בוחר שאם יוצא חמש, אז… אבל אני זה שמחליט איזה מספר יהיה המספר הזוכה. עכשיו תטילו את הקובייה, זה הגרלה הוגנת לגמרי, זה יכול ליפול בשווה על כל מספר מאחד עד שש. אחרי זה נגיד נפל על חמש. עכשיו אני קובע שחמש זוכה. ההגרלה הוגנת, חמש היה לו את אותו סיכוי כמו אחד, שתיים, שלוש, ארבע ושש. מישהו באמת מתייחס לדבר כזה כהגרלה? זה הרי בדיחה. אתה בסך הכול בוחר את התוצאה. זה שהתוצאה הזאת הושגה על בסיס של הגרלה כלשהי, זה נכון, אבל ההגרלה לא קבעה את התוצאה. הבחירה של אופן ההגרלה קבעה את התוצאה, לא ההגרלה עצמה. לכן אין שום משמעות לזה שעשינו הגרלה. זה מה שנקרא הגרלה אד-הוק. ולכן אני חושב שהטענה שהאדם שדחף את האנשים למים בעצם התבסס על הגרלה גנטית ולכן זאת הייתה הגרלה לגיטימית, זה כמובן שטות גמורה. הוא השתמש בכוח בתור פקטור שקובע את התוצאה, לא פקטור שאוכף תוצאות של הגרלה הוגנת. כשהכוח קובע את התוצאה, לא אוכף את התוצאה שהושגה קודם באופן הוגן, זה לא הגרלה. ולכן השאלה הזאת היא שאלה מטופשת. אני לא יודע למה כל כך מסתבכים איתה, וגם עם תירוצים וקושיות, ופשוט שאלה מטופשת. כמו שאמרתי קודם, נגיד שאם הייתי עושה את ההגרלה ומי שהיה יוצא שצריך למות היה מסרב לשאת בתוצאות, אז באמת אפשר היה להשתמש בכוח וזה היה בסדר, כיוון שהכוח משמש פה כדי לאכוף את התוצאות ולא שהכוח הוא זה שקבע מה הן התוצאות. זה הבדל מאוד גדול מבחינת ההגינות של העניין. הראשון זה הגרלה והשני זה לא הגרלה. עכשיו, אפשר היה לטעות פה ולומר שהגרלה הוגנת זאת הגרלה שסיכמנו על הכללים שלה מראש. כן, כי אם אני בוחר את מכניזם ההגרלה אז זה לא הגרלה. אם סיכמנו מראש את הכללים ועכשיו אנחנו עושים הגרלה, אז מי שיצא יצא. זה מכניזם הוגן. אתם רואים שקצת נכנס פה בדלת האחורית, נכנסת ההצעה הראשונה שדיברה על ציר הזמן. ברגע שעושים את ההגרלה מראש זה שונה מאשר כשעושים את ההגרלה בריל-טיים. אוקיי? זה בעצם אומר שצריך לסכם מראש על ההגרלה. עכשיו זה לא בדיוק מה שאמרתי שמה, כי אפשר היה לסכם מראש על ההגרלה ולעשות אותה לפני שעלינו לספינה. ציר הזמן לא משחק פה ביחס לשאלה מתי קרה האירוע, אלא ציר הזמן משחק פה ביחס לשאלה מתי עושים את ההגרלה ומתי נקבעות התוצאות. ואת התוצאות צריך לקבוע לפני ההגרלה ולא אחריהן. זאת אומרת, איך נקבעות התוצאות. ציר הזמן משחק פה, אבל לא באותה צורה שהצעתי קודם. אבל עכשיו אני רוצה לטעון יותר מזה, לכאורה יוצא מכאן שהגרלה הוגנת, זאת אומרת מה שייקרא הגרלה לעניין זה, זה בעצם מכניזם שכולנו מסכימים עליו, שנותן סיכוי שווה לכולם. כשאתה בוחר מכניזם, זה לא נקרא הגרלה. אבל אז, אולי שאלתי את זה פעם קודמת אני כבר לא זוכר, מה קורה אם אנחנו יושבים שניים בסירה והסירה לא יכולה לשאת את שנינו, אחרת אנחנו שנינו נטבע. אחד יכול להינצל, אבל שניים יטבעו. מה קורה אם אני מציע עכשיו להטיל מטבע? אני אומר לשני שיבחר עץ או פלי. הוא אומר אני לא מוכן לבחור, לא מוכן לעשות הגרלה. נטבע שנינו. האם אני יכול במצב כזה לכפות עליו לעשות הגרלה? לדעתי בהחלט כן. בהחלט כן, להטיל מטבע הוגנת ולתת את הסיכוי השווה לי ולו, ומי שיצא יצא. וזה יכול להיעשות גם על כורחו, גם אם הוא לא מסכים לעשות הגרלה. אז איפה פה ההסכמה? אני הרי כופה עליו את אופן ההגרלה? זה מה שאמרתי קודם, נניח שהוא רוצה קוביות ואני רוצה מטבע, והטלתי מטבע. כל עוד הסיכוי היה הוגן ושווה לשנינו, אין פה טענה מהותית. זה שהוא היה, זה שהוא רצה קוביות ולא מטבע, זה לא מעניין. בסוף בסוף, אם המטבע הייתה באמת הוגנת, אז זה שיש לו קפריזות זה בעיה שלו. אין שום טענה אליי כל עוד עשיתי את ההגרלה ההוגנת. אותו דבר פה, כשהוא לא רוצה או לא מסכים לעשות הגרלה, אז בעצם הוא דן את שנינו למות. ולכן מה שאני יכול לעשות וצריך לעשות במצב כזה, זה לעשות בעצמי הגרלה ולכפות עליו את התוצאה. עכשיו, את ההגרלה הזאת אני עושה בלי הסכמתו, אבל מה כן צריך שהיא תתקיים? צריך שהיא תהיה הוגנת, או במילים אחרות לא צריך הסכמה של הצד השני, צריך שהצד השני היה אמור להסכים אם הוא היה איש הגיוני. זה שהוא לא מסכים, הוא אידיוט, הוא רוצה להתאבד יחד איתי בצמד. אז הוא אדם לא רציונלי. אין שום סיבה לתת לו את מבוקשו ולהיהרג יחד איתו. הדרישה היא לא שהוא יסכים להגרלה או לאופן ההגרלה. הדרישה היא שאופן ההגרלה אמור להיות מקובל עליו אם הוא היה אדם סביר. במילים אחרות אם זה נותן לו סיכוי שווה. אם זה נותן לו סיכוי שווה וההגרלה היא הוגנת, אני יכול גם לכפות את זה עליו. לכן לא צריך באמת הסכמה של האדם, צריך הסכמה עקרונית או הסכמה מכללא. וצריך הגרלה כזאת שבאופן עקרוני סוכן, כן, או שחקן הגיוני יסכים לה. וזה שיש לי עסק עם שחקן לא הגיוני, זה בעיה שלו, אני לא צריך למות בגלל זה. אז אני אעשה את ההגרלה על כורחו. לכן אני חושב שזה הניסוח היותר מדויק, לא צריך הסכמה שלו, צריך הגרלה שאדם סביר אמור להסכים לה. יש בעצם, מה שעומד פה מאחורי הדברים זה עיקרון שדומה למה שרולס, כן, פילוסוף ידוע, קרא מסך הבערות. מסך הבערות בעצם אומר שאני אמור לקבל החלטות הגונות, מדבר בעיקר על דמוקרטיה ועל החלטות חברתיות, החלטות חברתיות אמורות להתקבל באופן שהוא בעצם אנחנו לא רואים מול עינינו את האנשים שבהם מדובר. נגיד, גם בדיוק שאלו אותי עכשיו, היום או אתמול, אני כבר לא זוכר, באתר, מישהו שאל אותי, כן, מה דעתי על עילת הסבירות. הוויכוח שיש עכשיו על עילת הסבירות בכנסת. אז אמרתי לו, תראה, יש הרי התזה של סולברג שהקואליציה הולכת פחות או יותר על פיה, נדמה לי, ככה אומרים, לא בדקתי את הפרטים, אבל בגדול, את המאמר של סולברג קראתי כבר לפני שנים. אבל יש את התזה המצומצמת יותר של סולברג, השמרנית יותר, שעילת הסבירות יכולה לפעול על החלטות מינהליות, אבל לא החלטות של דרג נבחר, לא על מינויים וכדומה. שאלו מה דעתי, אז אמרתי לו, תראה, אם הייתי באופן עקרוני את כללי המשחק בדמוקרטיה צריך לקבוע תחת מסך הבערות. זאת אומרת, אני לא אמור לראות מול העיניים את הקבוצות או את האישים שעומדים פה זה מול זה. את הכללים צריך לקבוע באופן שלא קשור בכלל לטובת מי הם משחקים. או לטובת מי נמצא עכשיו בקואליציה, מי נמצא עכשיו באופוזיציה. אתה צריך לקבוע את הכללים כאילו שאין קואליציה ואין אופוזיציה. להתעלם מהשאלה מי מאייש את הקואליציה, מי האופוזיציה, מי ראש הממשלה, מי ראש האופוזיציה וכן הלאה. מי השחקנים בזירה ומה התפקידים שלהם. זה נקרא מסך הבערות. החלטה הגונה על כללי המשחק אמורה להתקבל כך. ולכן כשאתה מקבל החלטות, ואתה אומר, תראה, שביבי ראש ממשלה אני לא מוכן שלבית המשפט לא תהיה אפשרות לבטל החלטות שלו על עילת הסבירות. זה טענה לא הגונה באופן עקרוני. זו טענה לא הגונה בגלל שאם זה משטרית זה הגון לפעול באופן כזה לצמצם את עילת הסבירות של בית המשפט, אז אתה לא אמור להתחשב בשאלה מי כרגע יהיה הקורבן או מי ירוויח או מי יפסיד מההחלטה הזאת. אם ההחלטה הזאת היא החלטה ראויה מצד הדרך ההתנהלות ההוגנת, אתה אמור לקבל אותה גם אם היא תשחק לרעתך ברמה הפוליטית העכשווית. זה עקרונית מסך הבערות. רק אני מוסיף עוד בסוגריים, אמרתי לו זה היה נכון עקרונית, אלא מה שפה אני לא… מוכן לפעול, אני אישית, לא מוכן לפעול תחת מסך הבערות משתי סיבות. א', בגלל שהאנשים שעומדים כרגע, שמאיישים כרגע את התפקידים, זה לא אנשים עם עמדה שונה משלי, זה אנשים מושחתים. לטעמי, עכשיו בלי להיכנס כרגע לוויכוחים אם אתם מסכימים או לא מסכימים, זה לא משנה כל כך, אני רק מציג את הטיעון. ברגע שמדובר באנשים מושחתים, בהחלט הרבה יותר חשוב שתהיה עילת סבירות כדי שאפשר יהיה איכשהו קצת לאזן את הפעולות שלהם. אז לכן אני לא יכול להתייחס לזה כשחקן, כשיש אוסף של שחקנים הוגנים רק עם עמדות שונות, צריך לפעול תחת מסך הבערות. אבל כששיש שחקנים לא הוגנים, אז זה לא הגיוני לדרוש ממני לפעול בהגינות ולאפשר בזה לשחקן לא הוגן לעשות דברים באופן שלא תהיה לו מגבלה, אז גם אני אשחק לא הוגן כדי לאזן את זה. זה א', וב', הטענה שלי היתה שהקואליציה העכשווית לא פועלת גם היא תחת מסך הבערות. ממילא היא לא יכולה לדרוש מאחרים לפעול תחת מסך הבערות, כי הפעולות שלה גם הן לא נעשות בהתעלמות מהשחקנים שבמגרש. הם מקבלים, מעבירים חוקים פרסונליים, משנים חוקי יסוד לצורך, עוד פעם אני באמת לא רוצה להיכנס לוויכוח הפוליטי, אני באמת מדבר רק על הלוגיקה של העניין, עזבו את האנשים עצמם. הם משנים חוקי יסוד כדי לקדם מישהו לראשות ממשלה או להיות שר, זאת אומרת זה עניין פרסונלי לחלוטין. אז ברור שאם, לא יודע מה, אם במפלגת העבודה או במפלגות האופוזיציה היה מישהו עם שתי הרשעות, הם היו פועלים בכל הכוח כדי שהוא לא יוכל להתמנות כשר או כראש ממשלה. הם פועלים לנטרל את, לשנות את החוק ולאפשר לאנשים שהורשעו לכהן בתפקיד שרים או ראשי ממשלה או מה שלא יהיה, פשוט בגלל שהם כרגע על הכיסא. זאת אומרת, הם לא פועלים מאחורי מסך הבערות, לא פועלים באופן הוגן. הם משנים את כללי המשחק באופן שישחק לטובת התוצאות שלהם. זה לא משחק הוגן. ולכן גם אני לא אמור לפעול תחת מסך הבערות באופן הוגן בהתעלם מהאינטרסים שלי. אתם מבינים שזה בדיוק מה שקרה בספינה. מה קרה בספינה? אני בעצם מחליט שהאות המוקדמת יותר היא האות העדיפה. עכשיו, למה החלטתי על זה? סתם כי בא לי לבחור באות המוקדמת? כי זה נשמע לי צורת ההגרלה הכי טובה? לא, בגלל שאני יודע שאני עם האות ר' והוא עם האות ש'. או במילים אחרות, לא פעלתי מאחורי מסך הבערות. אני לא קיבלתי את ההחלטה על כללי המשחק באופן שמתעלם מהנתונים לגבי השחקנים על המגרש. אני ידעתי שאני מתחיל ב-ר' והוא מתחיל ב-ש' ולכן בחרתי שהאות המוקדמת יותר תהיה עדיפה. זאת בחירה שנעשית לא מאחורי מסך הבערות. או במילים אחרות, זאת הגרלה לא הוגנת. הגרלה הוגנת נותנת סיכוי שווה לכל אחד. הגרלה לא הוגנת בוחרת למי לתת סיכויים עדיפים כשאתה מתחשב במי אתה חפץ ביקרו. וזה בדיוק שקול למסך הבערות, או לאי פעולה מאחורי מסך הבערות. ולכן בעצם הדבר הזה אי אפשר לקרוא לו הגרלה. הגרלה תמיד נעשית מאחורי מסך בערות, אחרת זה לא הגרלה. אפשר ללכת עם זה מאוד רחוק להרבה מאוד דיונים. אני בטור שבאתר שעסקתי בעניין הזה, אז גם דיברתי על הוויכוח בין שמאל וימין כלכלי. שמאל וימין כלכלי, כששמאל, נגיד לפחות בגישתו הקיצונית, רוצה לחלק את כל המשאבים, אמצעי הייצור, הכסף, בשווה בין האנשים לפי צרכים, כן, ובאופן עקרוני בשווה. והקפיטליזם, כן, הימין הכלכלי טוען שלא, מה פתאום, אדם שהרוויח כסף, הכסף הוא שלו, מגיע לו. אז פה גם כן לפעמים עולה שאלה של מסך הבערות, כן, אתם, אם העשירים דוגלים בקפיטליזם והעניים דוגלים בסוציאליזם, אז זה בעייתי. כי זה בעצם אומר שאתה בוחר את כללי המשחק לפי התוצאה הרצויה לך. אגב, במקרה במדינת ישראל המצב הוא די הפוך. לא לגמרי, אבל די הפוך. העניים תומכים בימין הכלכלי והאחר, והעשירים דווקא תומכים בשמאל. בגדול, כהכללה כמובן שזה לא מדויק, אבל יש קורלציה לא רעה וכבר רבים תהו על הרציונליות של העניין. אני דווקא מאוד מעריך את ההתפלגות הזאת כי זה אומר שאנשים הם הוגנים. וזה אנשים ש… שם אנשים שבעצם לא פועלים לטובת האינטרס המיידי שלהם אלא באמת בעד מה שהם מאמינים בו. טוב, אולי גם בצרפת זה ובאנגליה ובארצות הברית זה ככה אז גם תעודת כבוד גם להם. בכל מקרה אבל גם שמה בעצם יש איזשהו משחק של מסך הבערות. עכשיו מה תחשבו למשל על הגרלה בסירה, כן? צריכה להיעשות מאחורי מסך הבערות, אמרתי קודם. מה עם קיטון מים? כמו הגמרא הזאת ששניים הולכים במדבר ובידם קיטון מים אחד. גם כן צריך לעשות הגרלה? אומר הבן אדם שהוא בעל הקיטון, עשיתי הגרלה, הנה אני הבעלים של הקיטון ולכן אני אדיף עליך. זאת הגרלה לא הוגנת. זאת הגרלה לא הוגנת בגלל שאתה בחרת את הבעלות כפרמטר הגרלה כשיידעת כבר שאתה הבעלים, זאת אומרת שאתה תזכה באופן הזה. למה בכל זאת זה נכון? והגמרא אומרת שזה נכון, חייך קודמים, והלכה פוסקת, זאת אומרת מחלוקת והלכה פוסקים כרבי עקיבא, שחייך קודמים. למה? בגלל שכאן פשוט לא נכון לעשות הגרלה. זה נקודה חשובה. זאת אומרת, הנקודה היא שבסירה או בדוגמה שבסירה היה ראוי לעשות הגרלה. אם היה אפשר לחלק את הסירה לשניים היינו מחלקים, אבל אי אפשר, אי אפשר להינצל עם חצי סירה, ושני אנשים לא יכולים להינצל על הסירה, אז אתה מחלק את הסיכויים להינצל באמצעות הסירה. ואם אתה מחלק אותם באופן הוגן זאת חלוקה הוגנת, אז צריך לעשות הגרלה. עכשיו צריך לדון אם ההגרלה שאתה מציע היא הוגנת או לא הוגנת. אבל קודם כל התשתית היא שצריך לעשות הגרלה. לעומת זאת בהקשר הכלכלי חברתי, אני כופר בזה שצריך לעשות הגרלה בכלל. אם אני הרווחתי כסף, אז הכסף הזה הוא שלי. אם קיטון המים הזה הוא שלי, אז זה לא שמגיע לך כמו שמגיע לי וצריך להתחלק ועכשיו בוא נעשה הגרלה כדי להתחלק באופן הוגן. אני טוען מראש שבכלל לא צריך להתחלק. המים הם שלי. לא טוען שהבעלות על המים היא ההגרלה. אני טוען שלא צריך לעשות הגרלה. לכן זה שאין פה מסך בערות זה לא פגם מוסרי. המים הם שלי וזכותי להינצל, אני לא צריך לחלק איתך את המים שהם שלי. אם המים היו הפקר היה מקום לדון אולי. דיברנו על זה שמישהו שאל על זה, האם אני יכול להשתלט על זה בכוח או שצריך לעשות הגרלה. אפשר קצת לדון על זה אבל שמה היה מקום לטענה שאולי נעשה הגרלה לגבי המים. אבל זה הכל בגלל שהמים לא שייכים לאף אחד ושנינו תובעים אותם, לאף אחד אין זיקה יותר מהשני לגבי המים, צריך איכשהו להתחלק ולחלק את המים לחצי לא יעזור כי אנחנו לא נינצל עם חצי מכמות המים, אז מחלקים את הסיכויים לזכות בכל המים במקום לחלק את המים. בדיוק כמו בסירה, אי אפשר לחלק את הסירה אז מחלקים את הסיכויים לזכות בסירה. כמו בקרקע שאין בה כדי חלוקה מחלקים את הסיכויים לזכות בקרקע ולא כי אי אפשר לחלק את הקרקע עצמה. אבל במקרה של הכסף, כן, והקפיטליזם מול הקומוניזם, במקרה של הכסף הוויכוח הוא בכלל בשאלה אם צריך לעשות הגרלה. זאת אומרת השמאל או הקומוניזם טוען שהכסף או משאבי הייצור הם בעצם שייכים לכולם ולכן צריך לחלק את זה בשווה. ומה פתאום לחלק את זה לפי כישרון, כוח, לא יודע מה, עמדה כלכלית חברתית כזו או אחרת? זה לא מסך בערות, את החלוקה צריך לעשות באופן הוגן, לפי צרכים או משהו כזה ושמה אפשר לחלק אז לא צריך לעשות הגרלות. שמה אפשר לחלק את הכסף עצמו אז אין בעיה. הגרלות זה כאשר צריך לחלק אבל אי אפשר לחלק אז עושים הגרלה. שמה צריך לחלק אבל גם אפשר לחלק, ושוב פעם לא צריך הגרלה. מה טוען הימין? הימין טוען אתה צודק שזה לא מסך בערות אבל מה פתאום לעשות הגרלה? לא צריך לחלק את הכסף. אם אני הרווחתי אותו בכישרוני אז הוא שלי. זה מקביל לקיטון מים שהוא שלי. אני לא אמור לחלק את קיטון המים שלי בין שני אנשים כדי להציל את שניהם או לעשות הגרלה בין שניהם. המים הם שלי. אם אני בכישרוני הצלחתי לייצר מוצרים כאלה או כסף או מה שלא יהיה, זה הכישרון שלי והכסף הוא שלי ולכן אין שום סיבה בעולם לעשות הגרלה. אתה אומר לי אתה מנצל את הכישרון, את הכוח, את העוצמה הכלכלית שלך, נכון, אני מנצל. ואתה אומר לי זה לא הגון כי אין פה מסך בערות? התשובה שלי היא לא שהגנטיקה היא ההגרלה כמו שהציע אלי מרצבך. הנה אני יותר מוכשר, הגנטיקה נתנה לי את זה, זאת הייתה ההגרלה. לא, זאת לא הגרלה. גנטיקה זאת לא הגרלה. אני טוען שלא צריך לעשות פה הגרלה כי הכסף הוא לא כסף הפקר שעכשיו צריך לחלק אותו בינינו. הכסף הוא שלי. ואם אני ארצה אני אתן לך צדקה, אבל אני לא צריך לחלק את הכסף איתך. ולכן יש פה הבחנות שלפעמים הן יכולות להיראות די דקות למרות שכל מקרה לגופו נשמע די פשוט, אבל כשמסתכלים עליהם זה מול זה לא תמיד ברור ההבדל בין המקרים. ויש מצבים שבהם. צריך לחלק ואפשר לחלק, יש מצבים שבהם צריך לחלק ואי אפשר לחלק אז עושים הגרלה, ושם צריך שיהיה מסך בערות לעשות הגרלה הוגנת, ויש מצבים שבהם לא צריך בכלל לחלק אז ממילא גם אם אי אפשר לחלק וגם אם אני לא רוצה לחלק וגם לא עושים הגרלה וגם אם לא פעלתי במסך בערות אז מה? לא צריך הגרלה בכלל. שלושה סוגי מצבים והשאלה בכל ויכוח כזה זה תמיד באיזה משלושת סוגי המצבים אני נמצא. הויכוח בין שמאל וימין זה השאלה אם הכסף דומה לקיטון מים שהוא שלי או דומה לשניים שנמצאים על הסירה ואחד צריך לדחוף את השני למות. האם צריך לחלק או לא צריך לחלק? וזה הויכוח, והויכוח הוא לא בשאלה אם אני הוגן או לא הוגן. לא צריך להיות הוגן. זה מה שכל הסיסמה של הקומוניזם או של הסוציאליזם בעצם, שלא רוצים צדקה, רוצים צדק. צדק חלוקתי קוראים לזה היום, כן? מה זה אומר? יש מושגים של צדק חלוקתי אבל אני חושב שלוקחים את זה השמאל או הקומוניסט לוקח את זה רחוק מדי. והוא טוען שבעצם הכל צריך להתחלק בשווה וזה מה שנקרא צדק. לכן ההנחה הבסיסית שלו היא שחלוקה נדרשת. צריך חלוקה. ואם אי אפשר נעשה הגרלה, אם אפשר אז נחלק. הויכוח של הימין הקפיטליסטי זה אומרת לא דרושה חלוקה. צדקה זה לא צדק. הצדק הוא לא לחלק את המים שלי יחד איתך, זה מים שלי. אין שום צדק בדרישה לחלק איתך את המים. ולכן הצדקה היא הצדק האמיתי. אם אני ארצה לתת לך מים כי יש לי הרבה אני כמובן אתן לך. זה בסדר גמור בהתנדבות באופן וולונטרי. אל תגיד שאני חייב לספק לך את חצי מהמים שלי. דיברתי כבר בעבר גם באתר וגם בשיעורים פה על כל מיני הפגנות כמו הפגנת הנכים למשל או דברים כאלה שמפגינים על זכויותיהם. בעצם אומרים יש לנו זכויות פוגעים בזכויותינו לא נותנים לנו קצבה מספיק טובה שאפשר להתקיים ממנה וכולי. זה תפיסה לא נכונה של המציאות. אין להם שום זכויות. אין להם שום זכויות. הזכויות שלהם נובעות מזה שהחברה מקבלת על עצמה לתמוך בהם וזה בסדר גמור אני לגמרי בעד. אבל זה לא זכויות שלהם זה חובות שלי. אני לא צריך להתחלק איתם לא צריך לעשות הגרלות איתם ולא צריך כלום. נכון שחובה מוסרית עליי לתמוך באנשים שנמצאים במצב קשה בתור צדקה אבל לא נכון שהצדק דורש להתחלק. לא נכון, פשוט לא נכון. מי שנולד והרוויח קלפים קשים שיבוא בטענות לקדוש ברוך הוא על הקלפים שהוא קיבל. אני לא צריך לשאת בתוצאות האלה. לכן אין שום זכות או צדק שהוא יכול לדרוש ממני. הוא יכול לבקש ממני לעזור לו. אולי היה ראוי שלא אתן לו לבקש ממני אלא אעזור לו בלי שהוא מבקש. בסדר גמור הכל נכון אבל בתור צדקה לא בתור צדק. ועוד פעם הויכוח הוא בדיוק זה. הויכוח הוא בשאלה אם הכל מגיע לכולנו ואז צריך להתחלק או לעשות הגרלה הוגנת מאחורי מסך בערות ואז אין עדיפות לעשירים, לחכמים, לבעלי כוח, בעלי מעמד, אין להם שום עדיפות כי הכל צריך להתנהל על פי מסך הבערות. אוקיי? אבל אם אני אומר שזה לא נכון הסוציאליזם בעצם דורש ממני לוותר על הכסף שלי לא לחלק כסף, זה לא. משל יש מקום כן לדבר על משאבי טבע. משאבי טבע שנמצאים באדמה, לא משנה כרגע, מינרלים או כל מיני מחצבים כאלה ואחרים שאנחנו כורים מתוך האדמה. פה יש מקום להגיד שזה סך הכל שייך לכלל הציבור. אם מישהו עושה בזה מסחר ערך מוסף הוא צריך לשלם חלק משמעותי לציבור על זה שהוא משתמש ברכוש ציבורי. זה בסדר גמור כי את המשאבים האלה אני לא יצרתי באמצעות הכישרון שלי, המשאבים האלה זה משאבי טבע והם שייכים לכל מי שחי במדינה הזאת או למי שזה בקרקע שלו לא משנה כרגע. אבל הם שייכים לכל מי שהוא רלוונטי להיות בעלים לגביהם, פה באמת זה צריך להתבצע מאחורי מסך הבערות. מכאן ואילך אחרי שתשלם לי וכל הרווחים שאתה תעשה מזה מצוין כי יד הכישרון הטובה עליך. אם אתה אדם מוכשר מגיע לך להרוויח על זה. גז, מינרלים, פוספטים, מה שאתם רוצים, כל הדברים האלה. אבל כאן כן אני מבין שיש דרישה לצדק חלוקתי כי זה קיטון מים שהוא הפקר. קיטון מים שהוא הפקר שהוא שייך לכולם. ואז אם אתה רוצה לקחת את זה ולעשות בו שימוש אתה צריך לשלם לי על זה או להגריל או להתחלק או כן, כאן יש בהחלט דרישה כזאת, זה דומה לסירה. שאנחנו שניים שנמצאים בסירה ואני רוצה לדחוף אותך אז כאן הסירה שייכת לשנינו וזה לא מגיע לך בגלל שאתה יותר חזק. אין שום סיבה לייחס לחזק יותר. לתת לו יותר זכויות להינצל בסירה. ולכן כאן כן צריכה להיעשות הגרלה, הגרלה הוגנת. אוקיי, עד כאן לגבי הדילמה הזאת של הסירה. עכשיו אני רוצה קצת להרחיב בעניין הזה של ההגרלות. דיברתי על זה טיפה בשיעורים הקודמים, אבל אני רוצה טיפה לעשות בזה, לעשות את זה בצורה קצת יותר שיטתית. בהלכה אנחנו מוצאים גורלות בכמה הקשרים. כבר בתורה עצמה אנחנו מוצאים גורלות, כן? בבמדבר כתוב: אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבותם ינחלו, על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט. כן, צריך לעשות הגרלה כדי לחלק את הארץ. כן, והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם, כן? זאת הארץ אשר תתנחלו אותה בגורל. יש כמה וכמה פסוקים שמדברים על זה שחלוקת הארץ צריכה להיעשות בגורל. יש לפחות חמישה או חמישה פסוקים כאלה שאני חושב בתורה, שמדברים על גורל בחלוקת הארץ. עכשיו, רש"י על התורה כשהוא מתאר את תהליך ההגרלה, הוא כותב ככה: לרב תרבה נחלתו. לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו חלק רב, אף על פי שלא היו החלקים שווים. שהרי הכל לפי ריבוי השבט חילקו החלקים, לא עשו אלא על ידי גורל. והגורל היה על פי רוח הקודש, כמו שמפורש בבבא בתרא: אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים ואומר ברוח הקודש, אם שבט פלוני עולה, תחום פלוני עולה עמו. והשבטים היו כתובים בי"ב פתקים, וי"ב גבולים בי"ב פתקים, ובללום בקלפי, כן, עירבבו אותם בקלפי. והנשיא מכניס ידו לתוכה ונוטל שני פתקים. עולה בידו פתק של שם שבטו ופתק של גבול המפורש לו. והגורל עצמו היה צווח ואומר: אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני, שנאמר: על פי הגורל. ולא נתחלקה הארץ במידה, לפי שיש גבול משובח מחברו, אלא בשומה. בית כור רע כנגד בית סאה טוב, הכל לפי הדמים. כן, זאת אומרת, ההגרלות לא היו לפי שטחים אלא לפי איכות השטח. בכל מקרה, אבל מה רש"י אומר כאן? רש"י אומר כאן שההגרלה הייתה נעשית בצורה די מוזרה. הגרלה הם כתבו על 12 פתקים הם כתבו את הנחלות השונות בארץ, ועל 12 פתקים אחרים הם כתבו את השמות של השבטים. נגיד בשני כובעים הכניסו 12 פתקים פה של השבטים ו-12 פתקים בכובע השני של הנחלות. עכשיו בא נשיא של שבט, הכניס יד לכובע הזה הוציא פתק, וליד לכובע הזה הוציא פתק. תמיד הפתק שיצא מהכובע הזה היה שבט שלו. ואנחנו נוציא כל שבט, אבל זה תמיד יצא השבט שלו. ואז הוא הוציא את הפתק מהכובע השני ושם היה כתוב מה הנחלה שהוא מקבל.
[Speaker B] אז למה
[הרב מיכאל אברהם] היה צריך לעשות את זה? שהנשיא יוציא פתק מהנחלות, הפתק שהוא מוציא זה יהיה הנחלה שלו. למה היה צריך להוציא גם פתק של השבט שלו? אז פה זה מה שרש"י אומר כאן, זה כדי להגיד שעל פי הגורל יחלקו נחלתו, זה היה בעצם הטענה היא שזה בעצם נעשה על פי הדיבור. על פי רוח הקודש הוא כותב, כמו שמפורש בבבא בתרא. זה עם אורים ותומים וכולי. עכשיו למה צריך לעשות פה אורים ותומים? כיוון שההגרלה הזאת, זאת הגרלה שהיא לא מהטיפוס שדיברנו עליו עד עכשיו. הגרלה שנעשית למשל על הסירה, או על חתיכת קרקע שלא ניתנת לחלוקה. הסברתי שמהותה של ההגרלה שם זה שבמקום שאני לא יכול לחלק את הנכס עצמו ושצריך לחלק אותו, אני מחלק את הסיכויים לזכות בו. במקום לחלק אותו אני מחלק את הסיכויים לזכות בו. אוקיי? זה פשוט צורה אחרת לעשות חלוקה הוגנת כשאי אפשר לחלק את חלוקת הנכס. אין שום צורך שרוח הקודש תגיד איזה חצי מהקרקע יינתן לך ואיזה חצי יינתן לך, או מי יישאר בסירה ומי ייפול למים. זה לא קשור לרוח הקודש. זה קשור לשאלה של איך אנחנו מחלקים את הנכס באופן הוגן. והסיבה לזה היא, ואמרתי את זה אני חושב, שאין פה תשובה נכונה. אם הייתה פה תשובה נכונה והגורל היה אמצעי כדי לדעת מה היא התשובה הנכונה, אז צריך רוח הקודש, כי אחרת זה סתם שרירותי. מי אמר שההגרלה תיתן לי את התשובה הנכונה? אבל אם אני עושה הגרלה כדי לחלק את הסיכויים במקום לחלק את הנכס, אז אין פה תשובה נכונה ולא נכונה. פשוט זה לתת לכל אחד סיכוי שווה לזכות. כל עוד הסיכוי הוא שווה, הכל בסדר. לא קשור לרוח הקודש בשום צורה. התוצאה שיצאה לא יותר נכונה מהתוצאה ההפוכה. זה שאני אנצל בסירה והוא יטבע, או שהוא יינצל ואני אטבע, אף אחת משתי התוצאות האלה לא יותר נכונה מהשנייה. להפך, כל הרעיון הוא שכשאין תוצאה יותר נכונה, אז עושים הגרלה. ולכן פה ההגרלה זה לא ההגרלה של חלוקת הארץ. ההגרלה בסירה שדיברנו, הגרלות שדיברנו עליהם עד עכשיו, או שקיטון המים, או כל הדברים האלה, אלה הגרלות שתפקידן לייצר חלוקה הוגנת כשאי אפשר לחלק את הדבר עצמו. לתת סיכוי שווה במקום לתת חלק שווה בנכס. ההגרלה של חלוקת הארץ באה לומר לאיזה שבט הקדוש ברוך הוא רוצה לתת איזה נחלה. זה לא לתת סיכוי שווה לכולם, אלא זה פשוט האופן שבו הקדוש ברוך הוא מדבר איתנו ואומר לנו איזה נחלה לתת למי. ניתן לכם דוגמה אחרת, כן, היה גורל הגר"א מאוד מפורסם על חללי הל"ה. כן, כשביקשו לזהות את הגופות של חללי הל"ה, עברו התעללות קשה וכולי, היה מאוד קשה לזהות אותם. והחליטו לעשות גורל הגר"א, היה שם רב אריה לוין ורב צבי פסח פרנק וכולי. והם החליטו לעשות את גורל הגר"א והעלו פסוקים בתנ"ך. שאלה גדולה למה זה לא איסור של לא תנחשו. בכל אופן עשו את הגורל שמקובל ככה במסורת מהגר"א, וזיהו את החללים. כל פסוק שיצא באמת הכיל איזשהו שם של אחד החללים בצורה שאיכשהו שכנעה את האנשים שם שזה לא מקרה. שזה כנראה באמת הגופה ששייכת באמת לשם הזה, זאת הגופה הזאת. אבל לענייננו, בין אם אתם מקבלים את זה ובין אם לא, לענייננו, תפקידו של הגורל, גורל הגר"א שם לזהות את הגופות, הוא לגלות מה התשובה הנכונה. הרי מישהו רוצה לדעת האם הגופה הזאת של ראובן, של שמעון, של לוי, של יהודה, למי זה שייך? מה התשובה הנכונה? זה לא שאלה של לחלק סיכויים שווים לכולם. לא מחלק פה חלקות קבר בין שתים עשרה גופות ולא מעניין אותי מי הם. אני רוצה לתת למשפחות את הגופה של בן המשפחה שלהם שיוכלו לקבור אותו בקבר ולעלות לקבר. אז התשובה, מטרתה של ההגרלה זה למצוא את התשובה הנכונה, לא לחלק סיכויים בשווה בין האנשים. הגרלה כזאת, אם סתם לחלק סיכויים בשווה בין האנשים, פשוט מטיל מטבע ונחליט האם זה ראובן או שמעון. הגופה הזאת של ראובן והגופה הזאת של שמעון, אין לזה שום משמעות. כי אני רוצה לדעת מה התשובה הנכונה, לא לתת את השם ראובן או לתת את השם שמעון לאחת הגופות בסיכוי שווה. לכן פה אפשר לדבר על הגרלות שנעשות ברוח הקודש. הגרלות שבאות לבטא את מה שהקדוש ברוך הוא בעצם רוצה לומר לנו, רק הוא מדבר אלינו דרך ההגרלות. אבל בהגרלות מהטיפוס שאני דיברתי עליהם קודם, או בהגרלות שההלכה מלאה בהן, כן, של חלוקת קרקע בין שותפים, בין יורשים, וכל מיני דברים כאלה, שם זה לא קשור בכלל לרוח הקודש. הקדוש ברוך הוא לא מופיע דרך ההגרלות האלה ולא צריך להופיע דרך ההגרלות האלה. זה בסך הכל לתת סיכוי שווה לכל אחד לקבל, כל אחד את הנכס, או איזשהו חלק של הנכס. זה הכל. עכשיו, בגורלות של חלוקת הארץ, היה מקום לתפוס את זה כגורלות מהסוג הקודם שדיברנו עליו, של חלוקה, סיכוי שווה. יש נחלות שונות, ולכל אחד יש יתרונות וחסרונות. אני רוצה לתת לכל שבט סיכוי שווה לזכות בכל נחלה. אז אני עושה הגרלה. לוקח, לא יודע מה, שתי קוביות, ואני מחפש, אני עושה הגרלות. זה בעצם לא שתיים, שתיים לא מספיק כי זה רק בתוצאות שבין שתיים לשתים עשרה התוצאות של הקוביות. אז ואני רוצה להגריל שתים עשרה נחלות לשתים עשרה אנשים, או לשתים עשרה שבטים בסיכוי שווה. אם זה היה המצב, מה היינו צריכים לעשות? היינו צריכים לקחת נשיא של שבט, לערבב שתים עשרה פתקים עם שמות של הנחלות, וזהו, כובע אחד. ואז יבוא נשיא של שבט, יוציא פתק, הנחלה שיצאה זה הנחלה שלו. יבוא הנשיא הבא, יוציא פתק, זה הנחלה שלו וכן הלאה. ואז אנחנו יודעים שלכל אחד היה סיכוי שווה לקבל כל נחלה, והחלוקה היא הוגנת. אבל רש"י מספר לנו פה בשם מדרש שההגרלה נעשתה עם שני כובעים, לא עם אחד. כובע אחד עם שמות של השבטים וכובע אחד עם שמות של הנחלות. למה צריך את השמות של השבטים? תשובה: כדי להגיד לי שההגרלה הזאת זה לא הגרלה מהסוג הראשון, זה הגרלה מהסוג השני. כמו גורל הגר"א. זה הגרלה שבאה להגיד לאיזה שבט הקדוש ברוך הוא רוצה לתת איזה נחלה. זה לא חלוקה הוגנת של הארץ, זה החלוקה הנכונה של הארץ. ואת זה איך הקדוש ברוך הוא אומר לנו? על ידי זה שהוא נותן לכל נשיא שבט להוציא פתק מכובע השבטים, ותמיד הפתק יהיה הפתק שלו. אין איזה סיכוי שזה יקרה, שכל הנשיאים מוציאים בדיוק את הפתק שלהם, וזה מראה שיש פה יד אלוקית. וזה מראה שבאמת ההגרלה הזאת היא על פי רוח הקודש ואין לא מוציאים לעז על הגורלות, הגורלות הם לפי על פי השם וכל שבט קיבל את את נחלתו. בגלל זה הפירוש של רש"י. הפירוש של רש"י בא לומר שהחלוקה של הארץ לא בגלל זה לא בא להגיד שהחלוקה הייתה הוגנת. החלוקה הייתה הוגנת גם עם כובע אחד. אולי אפילו עוד יותר הוגנת עם כובע אחד. החלוקה שנעשתה כאן לא הייתה חלוקה הוגנת. בכלל לא. כי לא היה לכל שבט אותו סיכוי לקבל כל נחלה. כל שבט היה ברור מראש שזה נחלה הוא יקבל. להקדוש ברוך הוא היה ברור מראש. וזה לא הייתה בכלל הגרלה. זה רק היה אופן לתקשר עם הקדוש ברוך הוא. דרך מה שאנחנו קראנו הגרלה, הקדוש ברוך הוא מספר לנו מה הוא רוצה, כשהקדוש ברוך הוא לא מדבר איתנו באופן פומבי. מדבר עם נביאים אבל לא מדבר עם העם. איך הקדוש ברוך הוא מדבר עם העם? במנגנון של הגרלה. אבל אין פה שום הגרלה. אין פה שום סיכוי שווה לכולם, הכל משחק מכור מראש. כל נחלה ידועה מראש לאיזה שבט היא תצא. ידועה מראש להקדוש ברוך הוא. אנחנו לא יודעים. הוא מעביר לנו את המידע במנגנון שנראה לכאורה כמו הגרלה. אבל הוא לא באמת הגרלה בשום צורה. אין פה בכלל הגרלות. הגרלה זה כאשר יש מסך בערות, כשיש סיכוי שווה לכולם. זה בדיוק הפוך מהגרלה. אין פה שום מסך בערות. כל שבט יקבל בדיוק את הנחלה שמגיעה לו ושהייתה רשומה שמו בטאבו. אין פה שום הגרלות ואין שום סיכוי שיצא משהו אחר. לכן כשקוראים לזה גורל זה סתם שיתוף השם. זה נשמע לכם אולי פשוט, אבל כל כך הרבה מפרשים מסתבכים עם זה ומתבלבלים בזה שזה ממש כנראה לא פשוט. הדבר הזה הוא לא באמת מה שאנחנו קוראים מה שנקרא גורל. בתורה זה לא מה שאנחנו קוראים הגרלה. זו טעות. מה שאנחנו קוראים הגרלה זה לתת סיכוי שווה לכולם. מה שנקרא בתורה גורל זה הדרך שבה הקדוש ברוך הוא מדבר איתנו. זה מה שנקרא גורל. פשוט לא מדבר איתנו ישיר, מדבר איתנו דרך תוצאות של פעולות שאנחנו עושים. ושם כמובן צריך לעשות את זה בדרכים מסוימות, עם איזה מסורת מהגר"א או משהו כזה, אם מקבלים את זה לא משנה. מה המסורת הזאת אומרת? שאם תעשה את זה ככה זה יהיה יד השם. אם סתם תטיל מטבע או קובייה אז זה לא יהיה יד השם, זה יהיה רק סיכוי שווה. כשאתה מחפש תשובה נכונה סיכוי שווה לא יעזור כלום. אתה צריך את יד השם. כל המגבלות שמטילים על הגרלות זה תמיד מגבלות בהגרלות כאלה שמטרתן למצוא את התשובה הנכונה, לא בהגרלות שמטרתן לתת סיכוי שווה לכולם. עכשיו במקרה כזה בעצם גם אין שום, למשל נגיד שהייתי שם פתקים באופן שהנשיא לא היה לו סיכוי שווה להעלות כל נחלה. היה לו סיכוי יותר גדול לקבל את הנחלה שעלתה באמת בגורלו. לא הייתי עושה את זה באופן הוגן. האם הייתה פה בעיה לדעתכם? לדעתי לא. שום בעיה. הקדוש ברוך הוא בין כה וכה הרי היה זה שקבע את התוצאות. הוא יכול לקבוע את התוצאות גם אם הסיכויים לא שווים. הוא ידאג לזה שהנשיא ירים את הפתק שהוא צריך להרים. מה זה משנה אם הסיכויים הם שווים או לא שווים. כמו שאמרתי קודם, הגורל הוא בכלל לא הגרלה. זה שיתוף השם, אין שום קשר בין שני המנגנונים האלה. זה לא קשור להגרלה בכלל. לא צריך פה הגינות, לא צריך פה סיכויים שווים, לא צריך מסך בערות לא צריך כלום. צריך הפוך בדיוק. זה בדיוק הפוך ממסך בערות. פה יש תשובה נכונה אחת לכל שבט, לא לכל אחד סיכוי שווה לזכות בכל נחלה. הערבוב בין גורל לבין הגרלה הוא ערבוב שעושים אותו הרבה מאוד אחרונים, ובעיניי זו טעות גדולה. זה חוסר הבנה מושגי במושגים. גורל אינו הגרלה. גורל זה בסך הכל צורה לתקשר עם הקדוש ברוך הוא. זה הכל. אין שום חשיבות לשאלה אם עשית סיכויים שווים, שום חשיבות לכלום. שום כלום זה לא משנה. הקדוש ברוך הוא ידאג לזה שהתוצאה תהיה נכונה. הוא יכול לדאג לזה גם אם הסיכויים לא שווים. מה זה משנה? הוא ידאג לזה שהנשיא יוציא את הפתק שהוא צריך להוציא וזהו. בין כה וכה הוא דואג לזה. אז מה זה משנה אם הסיכויים שווים או לא שווים. הנשיא לא מגריל פתק סתם באקראיות. הקדוש ברוך הוא שולח את היד של הנשיא והוא לוקח את הפתק שהקדוש ברוך הוא גורם לו לקחת. אז מה אכפת לי מה הסיכויים שהוא ירים איזה פתק? זה לא חשוב בכלל. ההגינות בגורל היא לא רלוונטית. ההגינות בהגרלה רלוונטית, לא בגורל. לכן השיתוף השם הזה צריך להיזהר לא להתבלבל ממנו. יש דוגמה נוספת לעניין, יש בהגרלה בין שני השעירים, ביום כיפור, שעיר הפנימי ושעיר לעזאזל. אז גם שם היו עושים גורל. היו לוקחים שני שעירים שהיו שווים בקומה במשקל במראה בדמים. ככה המשנה אומרת, הם צריכים להיות זהים. ואז עושים גורל ביניהם. מה עושים בגורל שמה? היו מכניסים את הפיס, בפיס היו שני פתקים. אז על שעיר אחד היו מרים פתק אחד והיה כתוב עליו להשם, ואחרי זה היו מוציאים את הפתק השני והיה כתוב עליו לעזאזל. כך כתוב ברש"י. והגבורת ארי ביומא שואל, למה צריך שני פתקים? תוציא פתק אחד, ברגע שאתה יודע שזה להשם, אתה יודע שהשני לעזאזל. למה צריך להוציא פתק על כל אחד מהם? והתשובה כנראה בדיוק כמו הפתק של, בדיוק כמו הגורלות של חלוקת הארץ. רוצים להגיד לי מאיזושהי סיבה, לפחות זאת שיטת רש"י. הגבורת ארי באמת טוען שלא. הגבורת ארי טוען שההגרלה בין שני השעירים הייתה הגרלה מהסוג הרגיל, הגרלה הוגנת. רש"י טוען שזה היה גורל, לא הגרלה. שהקדוש ברוך הוא קבע מי להשם ומי לעזאזל. ולכן צריך לעשות הגרלה על כל אחד מהם, כי הנקודה היא כדי להראות על כל אחד מהם שהקדוש ברוך הוא החליט שאתה להשם ואתה לעזאזל. בדיוק כמו שראינו עם הנשיאים עם שני הכובעים. וזה דוגמה יפה, אני חושב, למחלוקת במפרשים בשאלה איך אני מבין את הגורל בין שני השעירים: האם זה הגורל מהסוג הראשון או גורל מהסוג השני? עכשיו, המפרשים כמו שאמרתי קודם, מדברים הרבה על זה שמאחורי כל גורל עומדת, עומד יד השם. תראו למשל פה. זה ממאמר שלי במידה טובה אז. כן, אז כתוב וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם באים אל ארץ כנען זאת הארץ אשר תיפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותיה. אז אומר בפסיקתא, כתוב בפסיקתא זוטרתא, להזהיר בית דין על כך שלא יוציאו לעז על הגורלות, שלא יפקפקו בתוצאות של הגורל. אמר לו יהושע לעכן, גמרא בסנהדרין, אמר לו יהושע לעכן, בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות שעתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל. גם שם היה גורל אצל עכן, כן? הוא אומר אל תוציא לעז על הגורלות שעתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל. מה הכוונה אל תוציא לעז על הגורלות? אל תגיד שהגורל הזה הוא עניין מקרי, שהגורל הזה הוא הגרלה. זה לא הגרלה, זה גורל. וגורל זו תוצאה שהקדוש ברוך הוא קבע אותה, זה לא תוצאה שרירותית שיצאה בהגרלה הוגנת. וגם הגורלות שמחלקות את הארץ, בדיוק כמו הגורל, הרי אצל עכן מה היה תפקידה של ההגרלה? עשו שם הגרלה כדי לגלות מי מעל בחרם. זה ודאי הגרלה מהסוג השני, נכון? זו הגרלה שבאה לגלות מה התשובה הנכונה, לא הגרלה שבאה לחלק בשווה סיכויים. לכן אצל עכן זה ודאי גורל ולא הגרלה. חלוקת הארץ, כמו שראינו קודם, זה גם היה גורל ולא הגרלה. אז אומרים לעכן, אל תוציא לעז על הגורלות, זאת אומרת תשתף איתנו פעולה למרות הגורל, כן, גורל במובן שלנו, דסטיני. זאת אומרת למרות מה שזה אומר לגביך שאתה תסבול מזה, תקריב את עצמך כי אחרת אתה מוציא לעז על הגורלות. מה הכוונה? אתה תגרום לאנשים לחשוב שהתוצאה של הגורל זה עניין שרירותי, לא מכוון מהקדוש ברוך הוא, ואז יוציאו לעז גם על הגורלות של ארץ ישראל כאילו שהנחלות בעצם חולקו באופן שרירותי. אבל זה לא נכון, זה יד השם. ולכן באמת בתשובות הגאונים, כותב אין רשות לאדם מישראל לעבור על הגורל, שאין הגורל אלא מפי שמיים, שנאמר על פי הגורל תחלק הארץ, והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדיברות. בסדר? בעצם הוא אומר שהגורל זה מפי שמיים, ואין רשות לעבור על הגורל, הכוונה זה בדיוק הלעז על הגורלות, אל תחשבו שזה עניין שרירותי, זה מהשמיים. עכשיו בחוות יאיר… אז הרב, הרב? כן.
[Speaker B] האם עצם זה שיש מושג כזה הגרלה, אומר שבעצם אין הקדוש ברוך הוא משגיח פרטית על העולם ו…
[הרב מיכאל אברהם] אני מגיע לזה עוד מעט. לא יודע אם עוד מעט, נראה אם נספיק, אבל זה עוד מעט.
[Speaker B] זאת אומרת זה השלב הבא. האם זו הוכחה לשיטתך שהוא…
[הרב מיכאל אברהם] בשלב הבא. אני חושב שכן, בשלב הבא. בחוות יאיר בתשובה הוא כותב ככה כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש. מצד התחכמות, אך בגורל תחלק הארץ. וכן סמכו על הגורל במיתת עכן ויהונתן, לולי שפדהו העם לא מצד הודאתו. ונאמר: בחיק יוטל את הגורל ומהשם כל משפטו. ואפילו באומות העולם היה מקובל זה, כמו גבי יונה והמן הרשע לפשטי דקרא, כן, שהטיל גורלות שמה. עיין בתשובת בעל יד דוד וכולי שדחה דברי המחבר משום שעכן הודה מעצמו. הודאת פיו מפי הדיבור הוי, ומפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה כמו שנאמר: הבה תמים. פה במשפט האחרון החוות יאיר כבר לדעתי התגלץ'. ובהמשך התשובה, זו תשובה ארוכה לעניין הגורלות, שתי תשובות אפילו שמה יש על עניין הגורלות, הוא הולך עם זה רחוק מאוד. הוא בעצם טוען שכל גורל זה יד השם. גם חלוקה של קרקעות, חלוקה בין יורשים, כל גורל, כל הגרלה שאנחנו עושים בעצם זה יד השם, אם זה נעשה כדין. כן, תסתכלו עוד פעם מה שהוא כותב פה. הוא אומר, אם הגורל נעשה כדין, כן, שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה. מה הוא מתכוון לומר? הוא מתכוון, הוא מדבר על הגרלה, לא על גורל. אם אתה עושה את ההגרלה בצורה שוויונית והגונה מאחורי מסך הבערות, אז התוצאה זה תוצאה שהקדוש ברוך הוא קבע. הוא לא מבחין בין הגרלה לגורל. אבל זה לא נכון. זה נוגע לשאלה שאתה שאלת קודם, אליהב, ולכן אני אשאיר אותה כי אני רוצה קודם כל לעבור על זה. כי מה שהוא בעצם רוצה לטעון, הוא מזהה הגרלה עם גורל. והוא אומר כמו שאנחנו רואים בגורלות שלא לוצלה זה הכל מהקדוש ברוך הוא, כל הגרלה, אפילו באומות העולם כשאנחנו עושים הגרלה באופן הוגן, אז זה יד השם. עכשיו, אצל יונה הנביא זה כמובן הגרלה שתפקידה היה לברר מה היא האמת, לא לחלק סיכויים. שמה אני מבין, עוד פעם אני לא יודע אם זה יד השם או לא, אבל ברור שמטרתם הייתה שתופיע שם יד השם. כי הגרלה שמחלקת סיכויים לא הייתה עוזרת אצל יונה. זה סתם לזרוק מישהו למים לא היה מציל את הספינה. רק אם זרקנו את האדם הנכון למים זה מציל את הספינה. לכן הגורל שם זה היה גורל שתפקידו למצוא מה היא התשובה הנכונה. אוקיי? אז לכן שם זה בבירור גורל גורל ולא הגרלה. אבל הוא אומר שכל הגרלה שנעשית באופן שוויוני והגון זה יד השם. הוא לא מזהה את ההבדל, הוא לא מבחין בין גורל לבין הגרלה. וכל התשובה שם זה ככה, הוא ממשיך עם זה אחר כך הלאה. אז הנקודה היא בעצם, מה שאני רוצה לטעון בעצם, זה שצריך להבחין בין שני סוגי הגורלות. גורל זה על פי השם וצריך להיעשות בנוסח מסוים וכנראה שיש איסור לעשות אותו אם הוא לא בהקשרים מאוד מסוימים, כי זה לא תנחשו וכולי. הגרלה, אין שום איסור לעשות הגרלה. אחת הסיבות שאני חושב שהזכרתי את העניין של תאומי סיאם, הוויכוח שהיה לי לגבי הגרלה לעשות בין שני תאומי סיאם. מישהו אמר לי: כתוב בספר חסידים שאסור לעשות גורל על נפשות. טעות גדולה. אסור לעשות הגרלה על נפשות? אסור לעשות גורל על נפשות. אבל לא הגרלה על נפשות. אני לא מנסה לחפש מי הקדוש ברוך הוא רוצה מבין שני התאומים האלה שיישאר בחיים. אני רוצה לתת לשניהם סיכוי שווה. הגרלה ודאי שאפשר לעשות, אחרת מה, להשאיר את שניהם למות? איזה מין היגיון זה. כל האיסור זה לעשות גורל, וזה לא תנחשו. רק במקום שזה על פי הדיבור, או אם אתם מקבלים את המסורת של הגר"א אולי גם, אבל אם לא, אז גם זה לא תנחשו. אבל הגורל של הארץ זה על פי השם, אז שמה אפשר לעשות גורל ורק שמה. ואת זה צריך לעשות באופן מאוד מסוים לפי ההנחיות. אבל הגרלה אין שום מגבלה ואין שום איסור כל עוד היא הוגנת. כל עוד היא הוגנת תעשה אותה. יש למשל, כתוב פה בשולחן ערוך ביורה דעה קע"ט, מביא בעצם, המקור הוא בספרי, אבל הוא מביא הלכה שאסור לעשות גורלות. אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות, משום שנאמר תמים תהיה עם השם אלוקיך. עכשיו אתם מבינים על מה הוא מדבר. לשאול בגורלות זה בדיוק הגורל שתפקידו לתת לי תשובה נכונה מי מעל בחרם, איזה נחלה צריך לתת לאיזה שבט, מי האיש שהסערה היא בשלו וצריך לזרוק אותו לים אצל יונה וכן הלאה. זה אסור כי זה "לא תנחשו", זה גורל. האם יש איסור לעשות הגרלה? מה פתאום? תעשה איזה הגרלה שאתה רוצה! מה זה קשור? הגרלה זה חלוקת סיכויים, אין שום בעיה, לא מערב את הקדוש ברוך הוא, זה לא קשור ל"לא תנחשו", אני לא מחפש תשובה נכונה אלא יש הגרלה כי זה הצורה ההוגנת לטפל בעניין. תראו בשו"ת האלף לך שלמה, רב שלוימה קלוגר. שאלת לבאר לך איך אנו נוהגים להטיל גורל בקדיש וכדומה, כן הרי עושים גורל בקדיש, מי יגיד? מעיקר הדין בעצם תרי קלי לא משתמעי, ולכן הרבה פוסקים אומרים לא להגיד קדיש בבת אחת. כמה אנשים בבת אחת אומרים קדיש, לא טוב. צריך כל פעם מישהו אחד יגיד קדיש. איך קובעים? עושים גורל, ואם אין מספיק אז אין, מי שלא לא, אבל רק אחד אומר קדיש. הוא שואל: איך אנחנו נוהגים להטיל גורל בקדיש? הרי ראינו עכשיו שלשאול בגורלות זה "תמים תהיה עם ה' אלוהיך", "לא תנחשו". אך כתב הש"ך בשם התוספות אין שואלים בגורלות. הנה דק כוונת התוספות הווי על מה ששואלים בגורלות על להבא מה יהיה, כגון אם יחיה החולה או אם ימצא אבדה וכהאי גוונא לעניינים דלהבא אין לשאול, דכתיב "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". אבל להפיס בין בית עניינים לדעת אם שייך לזה או לזה, זה וודאי מותר ואין שייך בזה לומר "תמים תהיה", שהרי בבית המקדש היו מפיסים מי שוחט. וכן שנינו במשנה ופוסקים אין מטילים ביום טוב, אין מטילים גורל ביום טוב, מכלל דבכל שרי להטיל גורל. רואים שביום חול אין בעיה, רק ביום טוב אסור, אבל ביום חול מותר. וכן בכתוב מפורש "אך בגורל תחלק הארץ". ואיך מצווה הקדוש ברוך הוא לעשות דבר שלא כהוגן? זה כבר ממש מוזר אגב בעיניי, כאן הוא טועה לדעתי. ואת ההבחנה שהוא עושה היא הבחנה, ולכן הוא אומר שלהטיל גורל על קדישים אין בעיה. ההבחנה שהוא עושה היא כמובן הבחנה נכונה. להטיל גורל, להטיל גורל זה "לא תנחשו", אסור לעשות את זה, רק על פי הדיבור. הגרלה אין שום בעיה להפיס בין שני עניינים, מה הבעיה? אתה מחלק את הסיכויים בשווה בין שני אנשים, זה לא קשור לקדוש ברוך הוא, זאת לא, אני לא מחפש תשובה נכונה ולא שום דבר, זה וודאי מותר. אלא מאי? אתה אומר לי, והוא ממשיך ומוסיף: איך אנחנו יודעים את זה? כי הרי כתוב "בגורל תחלק את הארץ", והקדוש ברוך הוא לא יגיד לנו לעשות דבר אסור. זה כמובן לא נכון. כיוון שהגורל בארץ, לפחות לפי המדרש שרש"י הביא, הגורל בארץ לא לתת, הוא מבין שכנראה גם הגורל בארץ היה חלוקה הוגנת, אז מה שראינו זה לא נכון. חז"ל אומרים לנו לא להוציא לעז על הגורלות. את הגורל בחלוקת הארץ היה גורל מהטיפוס של לחפש מה התשובה הנכונה, לא לחלק סיכויים הגונים, ושם זה באמת גורל אסור לולא שזה היה על פי הדיבור. ולכן הקדוש ברוך הוא אומר להטיל גורל דווקא בגלל שאחרת זה באמת היה אסור, אבל אין לזה שום קשר לשאלת ההיתר בהגרלה, שבה וודאי מותר לעשות, זה לא קשור לשאלה של גורל. כן אני חושב שפה, אני לא חושב שהוא, אני לא חושב שהוא טעה, הוא עושה את ההבחנה שאני עושה, זה ברור. אני חושב שמה שלדעתי טועה זה בגלל שהוא חושב שהגורל על הארץ היה מהסוג השני וזה לא נכון, הוא היה מהסוג הראשון. וההבחנה הזאת בין שני הגורלות, אפשר לראות יש עוד להטיל גורל על פתיחת ספר תורה כדי ללמוד ממנו משהו, אז יש "יביע אומר", יש תשובה ארוכה לעניין הזה שזה "לא תנחשו" ואסור לעשות את זה, ומביא חיד"א והכל, ואנשים מיד קופצים ושואלים: רגע, אז מה עם ההגרלות שאנחנו עושים בין יורשים ובין אחים וכולי? אין קשר. זה גורל ואת זה אסור לעשות אלא אם כן על פי הדיבור שאחרת זה "לא תנחשו", ויש הגרלה. אבל יש נקודה אחרונה שאני חושב שכבר הזכרתי אותה ורק אני אגיד אותה בקצרה כי אני חייב לסיים. ההגרלה של יונה הנביא היא סתירה בספר חסידים. דיברתי על זה פעם, אני לא זוכר אם בסדרה הזאת אבל אני חושב שגם בסדרה הזאת. במקום אחד הוא כותב שמותר לעשות הגרלה כזאת, במקום אחד הוא אומר שאסור לעשות הגרלה כזאת. יש בזה איזושהי סתירה, יש כאלה שלמדו ממנו שאסור והתעלמו מזה שיש עוד קטע בספר חסידים. בכל מקרה שם סתירה. עכשיו מה שבעצם הספר חסידים עוסק בו, כמו שאמרתי קודם, זה הגרלה מהסוג ה, זה גורל, זה לא הגרלה. כי אנחנו מחפשים בשל מי הסער, מחפשים מי האיש שאותו צריך לזרוק לים, כן זה גורל. גורל באמת אסור לעשות, אלא מאי? הספר חסידים מביא, זה מדרש חז"ל, יש מדרש. יש שני מדרשים. המדרש חז"ל אומר שהסערה אצל יונה הנביא הייתה סערה כזאת, שהייתה רק סביב הסירה שלו. כל שאר הסירות מסביב שטו במים שקטים, הכל היה בסדר. אז היה פה רמז מהשמיים שכנראה בסירה הזאת יש מישהו שצריך לזרוק אותו לים. במצב כזה מותר גם לעשות גורל. זה הטענה של הספר חסידים. כשיש לי אינדיקציה, זה לא לנחש שווא, הקדוש ברוך הוא עצמו שולח לי אינדיקציה, שים לב, פה יש מישהו שאני רוצה שתזרקו לים. הנה הוא עושה לנו נס. יש סערה רק סביב הסירה הזאת. אבל אם הסערה היא בכל הים וכל הסירות חשופות, אז וודאי שאסור לעשות גורל את מי לזרוק. למה? כיוון שאין שום אינדיקציה שמי שאני אזרוק הוא באמת האיש הנכון. זה להוציא לעז על הגורלות. הוא עושה הגרלה, אבל זה לא גורל. לכן אסור לעשות דבר כזה. לכן החידוש בספר חסידים הוא שאפילו גורל, להיפך, יש לו חידוש יותר מופלג, שאפילו גורל לא נכון שאסור לעשות. אם יש לך אינדיקציות מהשמיים שיש פה מישהו שאותו מחפשים, מותר גם גורל לעשות. הגרלה בוודאי מותר לעשות תמיד, לא צריך שום אינדיקציות ולא צריך כלום. אפילו גורל לא נכון שתמיד אסור. לפעמים כשיש אינדיקציות זה מותר. טוב, חברים, אני חייב לסיים פה, פשוט אני חייב לרוץ, לכן הקדמתי היום, אז תסלחו לי שאני בורח עכשיו. בסדר? לילה טוב. אם יש שאלות אתם יודעים, במייל, בוואטסאפ, מה שצריך. להתראות.