ספק וסטטיסטיקה – שיעור 22
תמלול זה בוצע באופן אוטומטי באמצעות בינה מלאכותית. ייתכנו אי-דיוקים בתוכן המתומלל ובזיהוי הדוברים.
תוכן עניינים
- גורל, הגרלה, והגינות
- הגרלה אד־הוק וקודים במקרא
- נדירות מול מיוחדות והסקה מהסתברות
- אד־הוק בספינה, הסכמה, והגינות בסיסית
- אלי מרצבך, השגחה דרך מקריות, ומשמעות ההוגנות בהגרלות
- סטטיסטיקה, דטרמיניזם, וטענת “מעורבות בתוך הטבע”
- תפילה, ברכות, והבחנה בין עשייה לבין בקשת נס
- ניסים, הפרכה, וחוק המספרים הקטנים
סיכום
סקירה כללית
הדובר מבחין בין גורל לבין הגרלה לפי המטרה: גורל נועד לקבל תשובה מאת הקדוש ברוך הוא ולכן בעיניו ההגינות בסיכויים אינה חשובה, ואילו הגרלה נועדה לחלק סיכויים באופן שוויוני בתוך עולם של מקרה טבעי ולכן ההגינות בה חיונית. הוא משלים את הדיון דרך דוגמת “הקודים במקרא” כדי להראות כיצד “הגרלה אד־הוק” נוצרת כשבוחרים את מנגנון החיפוש או ההגרלה כך שיניב תוצאה רצויה, ומחבר זאת לכשל שבו מסיקים ממאורע נדיר על יד השם בלי לקבע מראש מה נחשב תוצאה מיוחדת. בהמשך הוא תוקף את התזה של אלי מרצבך שלפיה המקריות היא דרך הנהגת העולם הסמויה, וטוען שמעורבות אלוקית משמעותה חריגה מחוקי הטבע ולא פעולה “בתוך” חוקי הטבע, ומכאן שהסקת “ניסים נסתרים” מתוך אירועים בעלי הסתברות נמוכה דורשת בדיקה סטטיסטית שאנשים בדרך כלל אינם עושים.
גורל, הגרלה, והגינות
הדובר קובע שההבדל בין גורלות להגרלות תלוי במטרה שלשמה עושים אותם, ומתוך כך נגזר שהגינות בסיכויים אינה תנאי מרכזי בגורל. הוא טוען שבגורל הקדוש ברוך הוא קובע את התוצאה ולכן לא משנה מה הסיכוי, בעוד שבהגרלה התוצאה מקרית “כדרכו של עולם” ולכן ההגינות חשובה כדי לחלק סיכויים בשווה. הוא מציב בבסיס ההבחנה את השאלה אם הקדוש ברוך הוא מעורב בקביעת התוצאה, ומגדיר גורל כמקרה של מעורבות והגרלה כמקרה טבעי.
הגרלה אד־הוק וקודים במקרא
הדובר מביא את המחלוקת על “הדילוגים או הקודים במקרא” כתזה שלפיה ניתן למצוא מידע מוצפן באמצעות דילוגים שווים, ומציין מאמר של דורון ויצטום ואליהו ריפס וכן ועדה באוניברסיטה העברית שבה השתתפו אומן ופירסטנברג שנעה בין קבלת האפשרות לבין חזרה לעמדה לא מכריעה. הוא מתאר עיכובים ודיון אידיאולוגי סביב פרסום מאמר בכתב עת לסטטיסטיקה, ומספר שנשלח לשמוע את ויצטום בכנס בגבעתיים עבור ישיבת “נתיבות עולם” בבני ברק וחזר בלי מסקנה נחרצת אך עם חשד. הוא מציג ביקורת של מאיה בר הלל שהחילה אלגוריתמים דומים על ספרים אחרים וטענה שניתן למצוא “ממצאים” גם בהם, ומזכיר התנגדות של בארי סיימון.
הדובר מסביר שטענה נפוצה נגד הקודים היא שמוצאים תוצאות רק אחרי שהאירוע כבר קרה, אך הוא מחליש אותה בטענה טכנית שלפני הרצח אין “שם” לחפש. הוא מחדד טענה רצינית יותר שלפיה הקוד “בא אחרי המידע ולא לפניו” מפני שמשחקים בפרמטרים כמו “דילוג מינימלי” ועל פני אחוזים שונים מהטקסט עד שמקבלים סמיכות מעניינת, ולכן בוחרים למעשה את המכניזם שיניב את התוצאה. הוא טוען שאם אפשר לבחור את הקוד מתוך הרבה קודים אפשריים, אז הסיכוי הנכון לשאול עליו הוא “מה הסיכוי שיהיה איזשהו קוד שייתן את התוצאה הזאת”, והתשובה היא שבדרך כלל תמיד ניתן לבנות קוד שייתן את התוצאה הרצויה בכל ספר. הוא משווה זאת לטיעון של ויטגנשטיין על עקיבה אחר כללים, שלפיו ניתן תמיד להתאים נוסחה לסדרה כך שהאיבר הבא יהיה מה שרוצים.
נדירות מול מיוחדות והסקה מהסתברות
הדובר טוען שאירוע בעל הסתברות נמוכה אינו בהכרח טעון הסבר, משום שבניסויים רבים כל תוצאה קונקרטית היא נדירה מראש. הוא מדגים זאת בהטלות מטבע רבות שבהן לכל סדרה יש הסתברות זעירה, ובכל זאת סדרה כלשהי חייבת להתרחש ולכן עצם הנדירות אינה ראיה. הוא מבדיל בין תוצאה נדירה לתוצאה מיוחדת, וטוען שרצף כמו “שש שש שש…” בהטלת קובייה נעשה חשוד משום שהוא מסומן מראש כתוצאה מיוחדת ולא רק משום נדירותו.
הדובר מביא סיפור על אחותו שפגשה במחנה קיץ בקנדה בחור מירושלים ומראה שהפליאה אינה נובעת מכך שהסיכוי למוצא מסוים נמוך, אלא מכך ש”ירושלים” היא תוצאה מסומנת ומיוחדת עבורה. הוא מחיל זאת על הקודים במקרא וטוען שמציאת תבניות סביב מספר שנבחר מראש כמיוחד, כמו שבע, משמעותית יותר מאשר התאמות סביב מספר אקראי שנבחר בדיעבד.
אד־הוק בספינה, הסכמה, והגינות בסיסית
הדובר מחבר את בעיית הקודים במקרא לבעיית “ההגרלה בספינה מליברפול” וטוען שכאשר בוחרים את אופן ההגרלה כדי להבטיח תוצאה רצויה, זו אינה הגרלה הוגנת אלא בחירת תוצאה במסווה של הגרלה. הוא מסביר שאפשר תמיד לבחור קריטריון אחר שהיה הופך את התוצאה, ולכן בחירת המנגנון היא הבעיה ולא השוויון בתוך המנגנון שנבחר.
בשאלת תלמיד על “כל דאלים גבר”, הדובר מבדיל בין הוגנות הנובעת ממנגנון הוגן לבין מצב שבו זה “הוגן כי כולם הסכימו”, וטוען שאדם יכול להסכים למנגנון לא הוגן ועדיין לא לטעון נגדו לאחר שהסכים. הוא מוסיף שבסדום ההסכמה הייתה מופעלת כלפי אורחים שאינם שותפים להסכמה ולכן אינה הגינות.
אלי מרצבך, השגחה דרך מקריות, ומשמעות ההוגנות בהגרלות
הדובר מציג את טענת אלי מרצבך שלפיה המקריות בעולם היא האופן שבו הקדוש ברוך הוא מסתתר ומנהל את העולם, ולכן ההגרלה היא מנגנון הנהגה סמוי. הוא טוען שאם כך, אין הבדל בין גורל להגרלה והכול “ביד השם”, ומכאן שנופלת החשיבות של הגינות בסיכויים גם בהגרלות מעשיות כמו חלוקת ירושה באמצעות מטבע. הוא מביא אנלוגיה של כד עם תשעים ותשעה אדומים ואחד שחור וטוען שאם יש גורם שבוחר בפועל לפי רצונו, אז יחסי הסיכויים אינם מגבילים אותו.
הדובר מקבל הערה שהטענה משליכה גם על טענות של גנב ורוצח “אם אלוקים לא היה רוצה לא הייתי מצליח”, ומדגיש שזה אותו היגיון. הוא טוען שדרישות הפוסקים להגרלה הוגנת, עד כדי אמירה ש”התוצאות בטלות” כשההגרלה לא הוגנת, אינן מתיישבות עם תפיסה שלפיה הקדוש ברוך הוא מכריע את תוצאת ההגרלה בכל מקרה, ומצביע על כך שהחוות יאיר אף דרש הוגנות גם בגורל.
סטטיסטיקה, דטרמיניזם, וטענת “מעורבות בתוך הטבע”
הדובר מנסח את השאלה היסודית של מעורבות הקדוש ברוך הוא בעולם דרך מושגי ספק וסטטיסטיקה וטוען שדיבור על סטטיסטיקה במובנה הרגיל מניח שהקדוש ברוך הוא אינו מנהל את ההתרחשויות השוטפות. הוא משווה בין “מקריות” בהגרלות לבין “טבע” כחוקים דטרמיניסטיים וטוען שבשניהם אין משמעות למעורבות אלוקית כל עוד התוצאה נקבעת לפי המנגנון עצמו.
הוא טוען שאם העולם דטרמיניסטי אז מתוך מצב נתון יוצאת תוצאה אחת לפי חוקי הטבע, ומעורבות אלוקית פירושה חריגה מהתוצאה שהייתה אמורה להתרחש, כלומר נס או הקפאת חוקי הטבע. הוא קובע שאין דבר כזה “מעורבות אלוקית במסגרת חוקי הטבע”, ומגדיר את הרעיון הזה כבלבול מושגי, תוך הבחנה בין אמירה שהקדוש ברוך הוא ברא את חוקי הטבע או “מזין” את פעולתם לבין אמירה שהוא משנה תוצאות בתוך מסגרת החוק בלי חריגה. הוא מחיל את אותו מבנה גם על בחירה חופשית וטוען שכאשר אדם בוחר באופן חופשי הוא משנה את המהלך הטבעי.
תפילה, ברכות, והבחנה בין עשייה לבין בקשת נס
הדובר קושר את מעמד התפילה לשאלת המעורבות וטוען שתפילה לרפואה או פרנסה משמעותה בקשה להתערבות שתשנה את המהלך הטבעי, ולא בקשה שחוקי הטבע “יעבדו”. הוא אומר שאם היה משוכנע שאין התערבות כלל, היה מבטל את בקשות התפילה משום שהן יהיו “ניענוע שפתיים”, אך הוא אינו משוכנע לגמרי ולכן אינו מבטל בפועל. הוא טוען שבשוטף פרנסה ובריאות “בדרך כלל לא קשור לקדוש ברוך הוא בשום צורה”, ומעמיד כגישה נכונה את העיקרון “יש לך מה לעשות, תעשה, אל תתפלל”, תוך הבאת “מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל וייסעו”.
הוא מביא סיפור ליטאי על רב שלמה קלוגר, שבו רב צעיר השיב תשובה על סמך תפילה והיתקלות בספר, ורב שלמה קלוגר זרק אותו ואמר “צריך לדעת ללמוד, לא לדעת לבכות”, כדי להמחיש העדפה לעשייה וללימוד על פני תלות בתפילה כמנגנון פתרון.
ניסים, הפרכה, וחוק המספרים הקטנים
הדובר מבחין בין אפשרות אפריורית לנס ספורדי לבין השאלה אם יש דרך לזהות נס מתוך אירוע מסוים, ושואל האם מדובר בתיאוריה שניתנת להפרכה והאם אפשר להעריך זאת “אפילו סטטיסטי”. הוא מציג את “חוק המספרים הקטנים” של דניאל כהנמן ככשל שבו מניחים שהתנהגות סטטיסטית של מדגמים גדולים מתקיימת גם במדגמים קטנים.
הוא מביא דוגמה של כדור שנעצר בספר תהילים בכיס וטוען שבלי בדיקה של כמה מקרים דומים הסתיימו אחרת וכמה התרחשו בכלל, לא ניתן להסיק נס מן ההסתברות הנמוכה לכאורה. הוא מבקר ספרות “ניסים” כגון סיפורים על גוש קטיף וטוען שאיש אינו טורח להשוות לנתוני פגיעה רלוונטיים ולחשב מובהקות. הוא מסביר שגם אם אירוע נדיר התרחש, יש לשאול אם הוא מיוחד ולא רק נדיר, ולהשוות זאת להגרלת מפעל הפיס שבה זכייה של כרטיס מסוים היא בעלת הסתברות אפסית אך אינה מעידה על מעורבות מכוונת משום שאחד מהכרטיסים חייב לזכות.
הדובר נשאל מה תוצאה אמורה לשכנע במעורבות אלוקית, והוא משיב שזו שאלה קשה ושבמקום שבו הסיכוי באמת נמוך לאחר בדיקה רלוונטית הוא מוכן לקבל טענה של מעורבות, אך שימוש אינטואיטיבי ב”הסתברות נמוכה” כמסגרת הוכחה הוא טעות. הוא מסיים בכך שהמשך הדיון יעסוק בכשלים סטטיסטיים נוספים ובהערכת מקרים שנראים “לא סבירים” לכאורה.
תמלול מלא
[הרב מיכאל אברהם] טוב, בפעם הקודמת דיברנו על הגורלות ועל ההבדל ביניהם לבין הגרלות. ראינו שהגרלות, זאת אומרת ההבדל בין הגרלות לבין גורלות זה בשאלה מה המטרה שלשמה אנחנו עושים את זה, אבל מההבדל הזה נגזרים עוד הבדלים. שבנושא של הגורלות למשל, בעיניי לפחות, למרות שהפוסקים אומרים, הרבה פוסקים אומרים אחרת, אבל לפי דעתי כשאנחנו עושים גורל, לא הגרלה, ההגינות לא חשובה. היא בבין כה וכה הקדוש ברוך הוא קובע את התוצאה, אז מה זה משנה מה הסיכוי. לעומת זאת בהגרלות, ששם ההנחה שלי היא שהקדוש ברוך הוא לא מעורב בהגרלות אלא זה עניין מקרי טבעי, אז שם בהחלט חשובה הגינות כי אני רוצה לחלק את הסיכויים בין כל המשתתפים בשווה. זה כל הרעיון של ההגרלה. לכן שם כן צריך לעשות את זה בצורה הגונה. ובבסיס כל העניין נמצאת השאלה אם הקדוש ברוך הוא מעורב או לא מעורב. בגורלות הקדוש ברוך הוא מעורב וקובע את התוצאה, ובהגרלות דרכו של עולם. אז לפני שאני ממשיך הלאה אני רק רוצה איזושהי השלמה, השלמה קטנה לגבי הקטע הקודם שדיברנו על ההגרלה בספינה מליברפול. אם אתם זוכרים דיברתי שם על השאלה אותו אחד שזרק את הכמה אחרים למים כדי להינצל למה ההגרלה של הגנטיקה היא לא הגרלה לגיטימית. דיברנו שם על זה שיש שם הגרלה אד הוק. פשוט נזכרתי בדוגמה שיכולה להבהיר את זה יותר טוב ולא אמרתי אותה בשיעור, אם זה היה קודם או לפני הקודם. יש ויכוח גדול סביב מה שנקרא הדילוגים או הקודים במקרא. כן, התזה הזאת שאתה יכול למצוא כל מיני אינפורמציה חבויה בתוך המקרא אם אתה מחפש את זה באיזשהם דילוגים אחידים או ממשהו כזה. הסיפור הזה הוא עלה לדיון לפני כמה עשרות שנים, אני לא זוכר בדיוק אבל משהו כמו ארבעים שנה נדמה לי או משהו כזה, קצת פחות. שלושים ארבעים שנה. כשהתפרסם מאמר של יש איזה עיתונאי אמריקאי גם שכתב על זה משהו, מייקל משהו אני כבר לא זוכר, אבל בהקשר האקדמי התפרסם איזשהו מאמר של דורון ויצטום ושכחתי את שמו מתמטיקאי רוסי מהאוניברסיטה העברית, חב"דניק כזה אני חושב. התפרסם איזשהו מאמר על זה שהם מוצאים מובהקות מאוד גבוהה בדילוגים בטקסט המקראי. אפשר למצוא שם כל מיני אינפורמציות מוצפנות, למשל לא יודע מה מוצאים את השם של הרוצח של סאדאת בצמוד לשם של סאדאת עצמו. זה נמצא באותו מקום במקרא שעושים את הדילוגים או כל מיני דברים מן הסוג הזה שהם טוענים שיש משהו מיוחד בטקסט המקראי. יש כאלה שמשתמשים בזה כאיזושהי הוכחה לאלוהיותו, כן למקורו האלוהי, כי בטקסטים רגילים לא מוצאים מידעים מן הסוג הזה. טוב, היה איזה ויכוחים גדולים, זה היה מאוד מעניין. הוויכוח שהיה סביב העניין הוא מאוד מעניין, כי התחושה הייתה שאין באמת מוכנות להקשיב אחד לשני, כל אחד מחופר, כל אחד מחופר בעמדתו. יש כאלה שלא מוכנים בכלל לקבל את האפשרות של דבר כזה, האחרים נשבעים בשם הדילוגים האלה והוויכוח מאוד מעניין. היה על זה, כן אליהו ריפס, בדיוק. היה על זה ועדה מטעם האוניברסיטה העברית שכללה שני מתמטיקאים דתיים אומן ופירסטנברג והם בהתחלה טענו ש. אי אפשר לשלול את זה, זאת אומרת שיש ממש בטענה הזאת, ואחרי זה הם חזרו בהם ואמרו שבעצם הם לא, אין להם עמדה ברורה, הם לא יכולים לקבוע אם יש בזה ממש או לא. יש אפילו ניסוחים יותר אנטי מאשר הניסוח שאמרתי עכשיו. בסוף בסוף יצא איכשהו שאין, אני לא חושב שיש שם איזושהי אמירה מאוד ברורה. גם במאמר שנשלח לכתב עת בסטטיסטיקה, המאמר הזה הושעה שם הרבה מאוד זמן, נדמה לי שנים. כל מיני רפריס יצאו נגד, ואז בעד, וזה ופה ושם, והיו ויכוחים שלמים עד שהמערכת החליטה לפרסם את זה עם הערה, את המאמר. לפרסם את זה עם איזושהי הערה שהיו התנגדויות והיו ויכוחים ומפרסמים את זה לטובת הציבור שיקרא הציבור וישפוט. זאת אומרת הם לא הביאו עמדה בעניין הזה, אבל עוד פעם, התחושה הייתה שהוויכוח שמה היה ויכוח אידיאולוגי ולא ויכוח מקצועי מתמטי. אחת הטענות הנפוצות, כי אותי שלחו פעם לבדוק את העניין הזה כשהייתי בישיבה בנתיבות עולם בבני ברק, ישיבה של בעלי תשובה. אז ביקשו ממני ללכת, היה איזה כינוס של מתמטיקאים בגבעתיים, בבית של אחד מהם, וויצטום בא לדבר שם, להציג את זה בפניהם. וביקשו ממני מהישיבה ללכת לשמוע, כי הם רצו לדעת אם יש בזה ממש ואפשר להשתמש בו. היו חבר'ה בהחלט בוא נגיד אחראים וישרים ולא רצו להשתמש בדבר הזה אם הוא לא באמת מחזיק מים. אז שלחו אותי בתור שליח לבדוק את זה עד כמה זה… טוב, חזרתי אמרתי להם תראו, אני לא… זה לא מספיק. מה שלשבת שם לשמוע הרצאה זה לא מספיק כדי לקבוע עמדה על העניין הזה. על פניו זה היה נראה לי קצת מפוקפק אבל אני לא יכול לקבוע משהו ברור. היו איזה כל מיני ויכוחים שמה גם בכנס, היה מעניין בקיצור. בכל מקרה אחת הטענות שעולות בהקשר הזה, אחת מראשי הלוחמות זה מאיה בר הלל, מי שהיא אמא של גילי בר הלל המתרגמת של הארי פוטר. היא מהאוניברסיטה העברית במכון לחשיבה רציונלית, מכון לרציונליות, והיא גם כתבה נגד הדברים האלה. היא מראשי הלוחמים נגד העניין הזה. היה, עכשיו אני גם נזכר, יש לי הרבה אנקדוטות סביב העניין הזה. אני נזכר שאחד מ… עוד אחד מראשי הלוחמים מארצות הברית נגד העניין הזה זה בארי סיימון, זה שכתב את התנ"ך של מתמטיקה שימושית באוניברסיטת שיקגו, והוא יהודי דתי בעצמו. והוא ככה מאוד לא מאמין בזה, נלחם נגד זה, כותב נגד זה. הוא עמד להגיע לארץ, הוא הגיע לארץ לדבר על זה במרכז יקר בירושלים, ואני כבר הייתי באוטו לנסוע מירוחם, כבר הייתי אז בירוחם, והייתי באוטו כבר לנסוע ואחרי חמש דקות נסיעה קיבלתי טלפון מאשתי שיש לה צירים. חזרתי חזרה ולא הצלחתי לשמוע את ההרצאה הזאת. טוב, עד כאן סיפורי גבורה. אחת הטענות העיקריות כנגד הקודים האלה זה שאתה תמיד מוצא את האינפורמציה הזאת אחרי שהיא כבר לא רלוונטית. זאת אומרת אנחנו לא מוצאים את הרוצח של סאדאת לפני הרצח כאשר אנחנו נוכל אולי למנוע את הרצח, אנחנו תמיד מוצאים את זה אחרי שזה קרה. ולכן זה כמובן מעורר חשד שאתה בעצם תופר, תופר את התוצאות לפי מה שאתה כבר יודע. אתה לא יכול לנבא או למצוא תוצאות מראש. עכשיו הטענה הזאת כשלעצמה היא נשמעת יותר טוב ממה שהיא, זה לא טענה כל כך חזקה כמו שהיא נשמעת. למה? כי תחשבו למשל על הרוצח של סאדאת, הרי לפני שקרה הרצח של סאדאת לא ידעתי את מי לחפש, הרי לא היה לי שם ביד אז מה אני אמור לחפש שמה בדילוגים בתורה? אין לי שם. אחרי שיש לי שם אני יכול לחפש איפה הוא מופיע אם הוא מופיע, אבל אם אין לי שם אז אין לי את מי לחפש. מה אני אעשה? אז יש פה איזושהי בעיה טכנית שבאמת מונעת מאיתנו מלמצוא את זה מראש. אז זה קצת מחליש את הדבר שאנחנו תמיד מוצאים אחרי, אבל מצד שני יש לזה הסבר טוב, אתה לא יכול למצוא את זה קודם, אין מה לעשות. אבל אני רוצה לעמוד על נקודה שקשורה לעניין, וזה הפריע לי גם באותו כנס בגבעתיים שהייתי. כשהוא דיבר על זה שמה, הרי אתה צריך להציג אלגוריתם. זאת אומרת מה האלגוריתם שלך, איך אתה מוצא את המידע? אתה צריך לתת מראש את האלגוריתם ואז להפעיל אותו על הטקסט ולראות אם אתה מוצא או לא מוצא. אגב אחד הדברים שעשתה מאיה בר הלל, היא הפעילה את אותו אלגוריתם על ספרים אחרים והראתה שגם שם מוצאים כל מיני. זאת אומרת הוא למעשה הוא מראה לנו, כן אני בעוד אנקדוטה עם זה. הייתי רב פורים בנתיבות עולם שם באותה ישיבה בבני ברק, הייתי רב פורים. ואז אמרתי להם שמצאתי ממצאים מדהימים בתחום של דילוגי דילוגי אותיות, מצאתי את המילה אסתר בדילוג של אחד בדיוק במגילת אסתר. לא ייאמן, זה לא יכול להיות מקרה. רב פורים זה הליצן של פורים שאומר דברי תורה היתוליים. אז כן, אז מצאתי בדילוג של אחד את המילה אסתר בדיוק במגילת אסתר, זה לא ייאמן וזה כנראה יד השם עשתה זאת ודברים מהסוג הזה. אבל מה זה בעצם מה זה בא לומר כל הטענות האלה? זה בעצם אומר שאתה מתאים את הקוד בשביל למצוא את המידע. הקוד בא אחרי המידע ולא לפניו, זאת בעצם הטענה וזאת כבר טענה רצינית. זאת אומרת מה שהוא הראה שם לגבי למשל הרוצח של סאדאת וכולי, אני לא זוכר אם זאת הייתה הדוגמה אבל זאת אחת הדוגמאות שהביאו. זה הוא עושה הוא מחפש את המילה כלשהי נגיד, הוא מחפש אותה בדילוג שווה בטקסט. אז הוא מריץ נגיד מהאות הראשונה שנגיד אתה רוצה את המילה אסתר, אתה מתחיל בבראשית, ב ר א, א' זה הפעם הראשונה שמופיעה המילה א', אתה מחפש את הפעם הבאה שמופיעה ס', אחרי זה את הפעם הבאה שמופיעה ת' וכן הלאה. אתה רואה איפה אתה מוצא את זה בדילוגים אחידים, כן, באותו מרווח בין א' ס' ת' ור', אתה מוצא את זה באיזשהו מקום שאמור להיות קשור לאסתר באיזושהי צורה. או אתה רוצה את הרוצח של סאדאת ליד סאדאת או מן משהו כזה. עכשיו כשהוא הראה את האלגוריתם שאתה מחפש, האלגוריתם היה די מורכב. זה לא היה סטרייט פורוורד, זאת אומרת אתה קובע איזשהו אלגוריתם ואתה רץ איתו, אלא מה, אתה מוצא את זה בדילוג המינימלי על פני שבעים אחוז מהספר. עכשיו אתה משחק עם האחוזים כמובן ואז אתה מגיע לזה שהרוצח של סאדאת הוא ליד סאדאת. וברגע שאתה יכול לשחק עם הקוד אז התוצאות הן כמובן הרבה פחות משכנעות כי אתה יכול תמיד לשחק עם הקוד באופן שיתאים את התוצאות כך שהן ייראו מעניינות או ייחודיות. ועוד פעם כדי לבדוק את זה ברצינות זה לא מספיק להגיד שהוא משחק עם התוצאות, צריך להגיד אוקיי ומה הסיכוי גם עם המשחק הזה למצוא תוצאה מובהקת, ואם הסיכוי הוא מאוד קטן אז עדיין זה אומר משהו. אבל זה כבר מעורר חשד שיש פה איזושהי בעיה. זה לא כמו שמציגים את זה הרבה פעמים, אני אגיד לך מראש מה אתה תמצא, אתה תרוץ על הטקסט ובטוח תמצא, לא, לא מצאת אתה משחק קצת עם הקוד מארגן אותו ככה עד שבסוף אתה מוצא. עכשיו נכון אתה מוצא וזה לא טריוויאלי אבל זה גם לא חד משמעי כמו שמציגים את זה בדרך כלל ולכן בסוף אמרתי להם שאני לא יכול לקבוע עמדה ברורה לגבי העניין הזה אבל הייתי חשדן. בכל אופן מה עומד מאחורי הדברים? תראו בוא ננסה לחשוב רגע על איך העסק הזה עובד.
[Speaker B] רגע מעבר לזה, קודם כל משמע שטוב שהקדוש ברוך הוא השתיל את השם של הרוצח של סאדאת, וחוץ מזה מה עם מאה רוצחים אחרים או אלף רוצחים אחרים שלא מצאנו?
[הרב מיכאל אברהם] גם אותם תמצא, מי אמר שלא, גם אותם אתה תמצא, חפש תמצא, הם טוענים שאתה מוצא הכל. יש מישהו מהם מתמטיקאי שהיה שכן שלי בבני ברק, הוא טוען שהוא מצא את התאריך והטילים שיפלו בבני ברק והוא מצא את זה יום קודם כנגד הטענות שזה תמיד אחר כך. אמרתי שחבל שלא הזהיר אותנו, אני ממש כמעט שכן שלו, היה צריך להזהיר אותנו. טוב אבל אני מאמין לו אגב, הוא לא שיקר, זאת אומרת יש פה משהו, אני לא חושב שאפשר לדחות את זה על הסף. היו מתמטיקאים מאוד רציניים שתומכים בעסק הזה, זה לא דבר פשוט לא לפה ולא לשם. אני אומר עוד פעם אני לא מביע פה עמדה ברורה, השאלות הפשוטות האלה נשאלו, זאת אומרת לא תתפסו אותם בשאלות הפשוטות האלה. בכל מקרה הנקודה שאני רוצה להעביר שנוגעת אלינו שכל ספר שתיקחו אם תיקחו תנסו למצוא את הרוצח של סאדאת ליד סאדאת ולשים אותם שיופיעו אחד ליד השני, אתם תצליחו לארגן קוד שיעשה את זה. אין שום בעיה, זאת אומרת אני אתם רוצים למצוא את השם שלי בספר בראשית, אין שום בעיה, תיקחו בראשית. נגיד שיצא לכם לא יודע מה עשר, חמש עשרה, שלוש עשרה ושמונה. המרווחים בין מ' לי' לכ' לא' לל', מיכאל. אוקיי? עכשיו אני יכול לתת לכם נוסחה שתיתן את המספרים האלה, את החמש עשרה, עשר, שמונה, עשרים ואחת, כי אני לא זוכר כבר את המספרים שאמרתי, אבל איזה שהוא משהו שייתן את הנוסחה שייתן את המספרים האלה. אם אני מארגן את הקוד, אני יכול למצוא לכם כל מה שתרצו בכל מקום. וזה יהיה באמת מיוחד, אבל הסיכוי שזה יקרה הוא אפס. אני יכול למצוא קוד שייתן לכם את התוצאה הזאת והסיכוי שהתוצאה הזאת תקרה הוא אפס, ועדיין זה לא מרשים בשום צורה, בדיוק כמו שכל תוצאה שנגיד שאתם מטילים מטבע, אוקיי? ואתם רושמים מה יצא לכם, אחת אפס אחת אחת אחת אפס אפס אחת אפס אחת אפס וכן הלאה, רושמים סדרה שלמה של אחת ואפס כאלה, נגיד אלף הטלות. אוקיי? עכשיו עשיתם אלף הטלות, רשמתם את כל המספרים, מה הסיכוי שתצא סדרה כזאת? אפס. או ליתר דיוק שתיים במינוס אלף. זה מספר מאוד מאוד קטן, אתם לא מצליחים לדמיין אפילו עד כמה הוא קטן. זה מספר פצפון, אין שום סיכוי שדבר כזה יקרה, אבל הנה הוא קרה, הנה רשמתי את מה שיצא, זה קרה בפועל. למה? כי יש ניסויים מהסוג הזה שכל תוצאה שקורה שמה היא תוצאה עם סיכוי אפסי, אבל איזושהי תוצאה צריכה לקרות. עכשיו אם אני לא קובע מראש מה תהיה התוצאה המעניינת מבחינתי, אז זה לא אומר שום דבר. זאת אומרת, זה שהתוצאה שיצאה היא תוצאה עם סיכוי מאוד קטן, מה זה מוכיח? כל תוצאה שהייתי רושם אחרי אלף הטלות כאלה הייתה תוצאה עם אותו סיכוי קטן. בסוף אני יודע מראש בוודאות שתצא תוצאה עם סיכוי מאוד קטן, אז זה שהסיכוי הוא קטן לא אומר כלום. מתי ניסוי כזה יכול להגיד משהו? נגיד מציאת דילוגים שמראה שהספר הזה באמת נכתב בידי ישות שיודעת משהו, או תוצאות בקוביה שמראות שיש משהו מיוחד בקוביה הזאת או במטבע או מה שלא יהיה. מתי אני יכול להסיק מסקנות מאירוע שהסיכוי אפריורי עליו הוא נמוך? אנחנו רגילים לחשוב שאם קרה אירוע שהסיכוי שלו הוא נמוך אז יש פה איזה נס, קרה פה משהו שהוא טעון הסבר, אבל זה לא נכון. יש הרבה מאוד ניסיונות שבהם כל מה שיקרה הוא עם סיכוי נמוך ואני יודע מראש שיקרה משהו עם סיכוי נמוך, כן, בהגרלת מפעל הפיס, מה הסיכוי שכרטיס מסוים יזכה? אפסי. אבל אותו כרטיס שזכה גם הסיכוי לזה שהוא יקרה הוא אפסי. אחד מהכרטיסים צריך לעלות בהגרלה. אז זה שקרה בסוף אירוע שהסיכוי שלו הוא אפסי זה לא אומר כלום. מתי דבר כזה כן אומר משהו? אז בשביל זה יש לי עוד סיפור. אחותי היתה מדריכה לפני המון שנים באיזה מחנה קיץ יהודי בקנדה, ליד איזה אגם בקנדה. היא הלכה בשבת לטייל שמה ליד האגם, יצאה מהמחנה הלכה לטייל שם ליד האגם, מופיע שם עוד מישהו, היא גרה אז בירושלים. מופיע שם עוד מישהו, לא ייאמן כי יסופר, בחור מירושלים. אמרה לי תשמע זה הרי לא ייאמן, בדיוק בחור מירושלים מגיע לשם. אז אמרתי לה ואם הוא היה בא מטוקיו או מאני לא יודע ממה מזימבבואה או מוושינגטון אז זה היה פחות מפתיע? למה ירושלים עיר יותר גדולה מכל הערים האלה? הסיכוי שיבוא מישהו נגיד שהוא מתפלג אחיד בכל העולם הוא יבוא מירושלים או מטוקיו או מזימבבואה, זאת אומרת מאיזשהו מקום הוא יגיע, והמקום ההוא שממנו הוא מגיע הוא תמיד בהגדרה אחד ממיליוני מקומות אפשריים, לכן הסיכוי שהוא יגיע מהמקום ההוא הוא אפסי. אז במקרה הוא בא מירושלים, אז מה קרה? מה זה משנה מזה אם הוא היה בא מטוקיו? עכשיו זה לא מדויק. למה זה לא מדויק? כי במקרה הזה באמת יש פה משהו מפתיע. יש הבדל בין הסיכוי שיבוא מישהו מאיזשהו מקום אחד חלקי מספר המקומות, נגיד לצורך הדיון נגיד שכל המקומות הם עם אותו מספר אנשים, זה מחזיר אותנו לרובא דאיתקמן, אבל כן, החנות עם המספר גדול של חתיכות ומספר קטן של חתיכות. אז יש הבדל בין זה לבין מצב שבו אני מסמן תוצאה מיוחדת מראש. למשל אם בקוביה יוצא שש שש שש שש אלף פעם, הטלתי קוביה יצא שש שש שש. שש. זה לא סיכוי יותר נמוך מאשר כל שרשרת של אלף תוצאות אחרות. אותו סיכוי, שש במינוס אלף. אז למה שש שש שש נשמע לי חשוד? למה שש
[Speaker C] שש
[הרב מיכאל אברהם] שש אומר שזה טעון הסבר, משהו פה לא יכול להיות מקרי?
[Speaker C] זה הבדל בין הסתברות לסבירות?
[הרב מיכאל אברהם] זה
[Speaker C] הבדל בין הסתברות לסבירות.
[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, אפשר לקרוא לזה גם כך, שש שש שש זאת תוצאה מיוחדת. מיוחדת ונדירה זה לא אותו דבר. כל תוצאה של אלף הטלות של קוביה היא נדירה, שש במינוס אלף, זה הסיכוי לכל אחת מהתוצאות. כל תוצאה היא נדירה, אבל לא כל תוצאה היא מיוחדת. הרי אני יודע שתצא פה תוצאה נדירה, כשתטיל אלף הטלות יצא וקטור של אלף תוצאות, אלף מקומות, אחד עד שש באלף מקומות. אוקיי? אז אתה יודע שתצא תוצאה נדירה מראש. אז זה שיצאה תוצאה נדירה זה לא אמור להפתיע אותי. אבל כשצאה התוצאה שש שש שש שש אלף פעמים, זה כן אמור להפתיע אותי. למה? כי התוצאה, זה לא רק בגלל ההסתברות שהיא תצא, אלא בגלל שהתוצאה היא תוצאה מיוחדת. למה יצאה דווקא התוצאה המיוחדת הזאת ולא אחת מאינספור התוצאות הנדירות האחרות? וכשאני מסמן מראש את התוצאה כתוצאה מיוחדת והיא קרתה, זה באמת משהו שטעון הסבר. אבל אם התוצאה שקרתה היא תוצאה נדירה בלי שהיא מיוחדת, זה לא בהכרח טעון הסבר. אז כשאני חוזר לאחותי, כשהיא גרה בירושלים, אז ירושלים זה כבר מקום מסומן, הוא מיוחד. כשיבוא פה מישהו אחר, אם הוא יהיה מירושלים זה מיוחד. איך יצא שהוא בדיוק בא מירושלים ולא ממיליון מקומות אחרים? פה כבר כן יש מקום לפליאה, למשהו שטעון הסבר. זאת אומרת, זה צריך להיות מיוחד כדי שאני אתפעל מזה. עכשיו במקרה שנחזור לדילוגים במקרא, אז אם באמת אתה בוחר נגיד את המספר שבע, נגיד שאתה מחליט ששבע הוא מספר מיוחד במקרא ויש לך לזה תוצאות אינדיקציות בלתי תלויות ועכשיו אתה משתמש דווקא בשבע ואתה מוצא באמת כל מיני תוצאות, זה באמת מעניין. אבל אם אתה מוצא את זה באיזשהו מספר אחר, אז באיזשהו מספר זה יצא. אז תמיד אם אני בוחר איזשהו מספר, אני תמיד יכול לארגן את זה על בסיס איזשהו מספר ולמצוא כל תוצאה שאתה רוצה, אני פשוט אגדיר את הקוד בהתאם אם אני יכול לבחור את המספר כרצוני. לכן אם סימנתי מראש את המספר שבע, זה הרבה יותר משמעותי מאשר אם אני מוצא את זה ב-13,145. זה גם מעניין, ההסתברות היא אותה הסתברות, אבל זה הרבה פחות חריג, הרבה פחות טעון הסבר. ואותו דבר אם אני עכשיו יכול לארגן את הקוד באופן שיביא לי את התוצאות המיוחדות, לא עשיתי כלום, נכון? זאת אומרת, אם אני מוצא איפה כתוב הרוצח של סאדאת ומוצא את סאדאת ועכשיו אני מארגן קוד שהתוצאה שלו תתן לי בדיוק את שני המקומות האלו. אז נכון שאם הייתי בא מראש עם הקוד הזה והייתי מוצא את סאדאת ליד הרוצח שלו זה היה מדהים, כי אני בניתי את הקוד בלי קשר לזה, לא ידעתי מה הוא יתן לי והוא נתן לי בדיוק את המידע הנכון. זה באמת משהו שטעון הסבר. אבל אם אני מוצא את סאדאת ואת הרוצח שלו באותו מקום ומארגן קוד שיתן לי את זה, אז לא חכמה, יש אינספור קודים אפשריים, תמיד אני יכול לבחור את אחד הקודים שיתן לי את התוצאה המיוחדת. לכן למרות שאם תעשו את, כשתשאלו מה הסיכוי שיימצא בקוד הזה סאדאת והרוצח שלו אחד ליד השני, אפס. אבל באותה מידה הסיכוי הוא שזה יימצא בכל אחד מאינספור הקודים האחרים, ואם אני יכול לבחור קוד כרצוני באחד מהם זה יצא, אני בחרתי אותו. זה בדיוק בחירה, זה בדיוק הגרלה אד הוק. מבינים למה זה בדיוק הגרלה אד הוק? אתה בעצם בוחר את מנגנון ההגרלה באופן שיתן לך את התוצאה שבה אתה רוצה, כמו ההוא עם הסירה. הוא החליט שהגנטיקה זאת ההגרלה, מי שיצא עם כוח יותר גדול הוא זה שהוא גורל להישאר בחיים. למה בחרת את הכוח היותר גדול ולא את הכוח היותר קטן? או את האותיות של השם, או את תאריך הלידה, או אני לא יודע מה, או מספר האחים? כי באחת מההגרלות תמיד אתה תצא זה שנשאר בחיים וכל האחרים יצטרכו ליפול למים. אם אתה בוחר את ההגרלה, את אופן עשיית ההגרלה, זאת לא הגרלה, בחרת את התוצאה. זה מה שקראתי הגרלה אד הוק, שאתה בוחר את הקוד במקרא ואז הוא נותן לך תוצאות פנטסטיות, זה לא חכמה. אתה רצת על כל הקודים ובחרת את אותו קוד שייתן לך את התוצאה הפנטסטית. זה חכמה קטנה מאוד, את זה אפשר לעשות בכל ספר. אם אתה נותן לי את הקוד מראש, או במילים אחרות אתה אומר לי הקוד הזה מבחינתי הוא ייחודי, הוא לא סתם קוד שאני בוחר אותו סתם ככה אלא הוא קוד ייחודי, אם אתה אומר לי מראש קוד ייחודי ובאמת הוא נותן לך תוצאות זה מרשים. ואם אתה בוחר את הקוד אז למרות שההסתברות היא אותה הסתברות, הסתברות מאוד קטנה שהרצף של שדדת יצא ליד צדדת, אבל אתם יודעים ההסתברות בקוד נתון היא נגיד אחד למיליארד, אבל יש לי מאה מיליון קודים אפשריים אז אתם מבינים שבמאה קודים כאלו זה יכול לצאת. אם אני בוחר אחד מהם אז אין שום בעיה, תמיד אני יכול לארגן כך שיצא לי מידע כזה בכל ספר שאני רוצה, אני אבנה את הקוד בהתאם כך שייתן לי את כל המידע הזה. ולכן עכשיו אני לא נכנס עוד פעם לקודים של המקרא, אין לי על זה עמדה מאוד ברורה חוץ מרק חשדות, אבל הטענה הזאת היא טענה רצינית וטענה שצריך לבדוק אותה ברצינות, זאת אומרת איך אתה בעצם גיבשת את הקוד, עד כמה אתה משחק איתו, כי המשחק הזה זה בעצם כמו לבחור קוד. אם אתה בוחר פרמטרים מסוימים בתוך הקוד אז זה בעצם אתה בוחר קוד מתוך הרבה קודים אחרים ואתה בוחר את הקוד הזה שייתן לך את התוצאה. זה לא נקרא תוצאה מקרית. אם תוצאה כזאת יוצאת במקרה זה מפתיע, אבל זו לא תוצאה מקרית, אתה בחרת את הקוד שייתן לך את התוצאה הזאת למרות שבהינתן הקוד הזה הסיכוי שהתוצאה תצא הוא אפס. אבל אם אתה בוחר את הקוד כדי שייתן לך את התוצאה אז לא אכפת לי שהסיכוי הוא אפס, כי זה בעצם השאלה היותר נכונה זה מה הסיכוי שיהיה איזהשהו קוד שייתן את התוצאה הזאת, כי הרי אם יהיה איזהשהו קוד שייתן את התוצאה הזאת אני אבחר אותו. זאת השאלה הנכונה, והתשובה לשאלה הזאת היא אחת. תמיד יש קוד שייתן לך איזה תוצאה שאתם רוצים, אני אבנה לכם קוד שייתן לכם אותה. אין שום בעיה. תגידו לי מה אתם רוצים למצוא בתורה ליד מה איפה בדיוק מה אתם רוצים שיקרה, אני בונה לכם קוד שייתן לכם את זה בלי שום בעיה. זה כמו שהבאתי לא פעם את הטיעון של ויטגנשטיין על פולואינג א רול, כן, על עקיבה אחר כללים. הוא מראה שם שזה פשוט מאוד לראות שכל סדרה של מספרים שתיתנו לי ותזמינו מה יהיה המספר הבא אני יכול לארגן לכם את המספר הבא בלי שום בעיה, לארגן לכם נוסחה שתיתן לכם את כל המספרים הראשונים ושהמספר הבא יהיה מה שאתם רוצים. וזה בכלל לא משנה איזה, תמיד יש נוסחה שעושה את זה. זה בדיוק מה שאני אומר כאן, זה בעצם אתה בוחר את הקוד כדי שייתן לך את התוצאה הרצויה, הרצויה לך מראש. זאת אומרת בחרת את התוצאה, יש לך את התוצאה ואתה בוחר את הקוד שייתן אותה. זה לא אותו דבר כמו בחרתי קוד ובוא נראה מה התוצאות שהוא ייתן לי. זאת הדרך הנכונה לבדוק. ואם אתה בוחר את הקוד לאור התוצאה שאתה כבר יודע אותה שהיא צריכה להינתן, לא עשית שום דבר, זה לשרטט את המטרה סביב החץ. וזה בדיוק הבעיה בהגרלת האד-הוק שדיברנו עליה בספינה לליברפול. זאת הגרלה אד-הוק כי אתה בעצם בחרת את אופן ההגרלה שייתן את התוצאה שאתה תישאר בחיים. עכשיו נכון זאת הגרלה חופשית והסיכוי שאתה תצא בחיים היה שווה לסיכוי של השני, אין שום בעיה, אבל יש עוד המון הגרלות כאלה שבהן הסיכוי הוא הפוך, אתה בחרת את ההגרלה הזאת וממילא נשארת בחיים, זה לא נקרא הגרלה הוגנת. אתה בחרת את התוצאה. וזה בדיוק אותו דבר כמו הטענה נגד הקודים במקרא. כשאתה בוחר את המכניזם בשביל שהוא ייתן לך תוצאה מסוימת אז זה שהתוצאה היא עם סיכוי קטן זה לא אומר כלום, בחרת את המכניזם כך שתקבל את התוצאה עם הסיכוי הקטן. כמו אני יכול לבחור את אופן ההגרלה במפעל הפיס כך שהכרטיס שנמצא אצלי ביד יזכה. אני אבחר איך לסובב, אני יודע כל סיבוב איזה כרטיס הוא מוציא ואני אבחר את הסיבוב הזה שיוציא את הכרטיס שלי. הרי אם לא יודעים את זה מראש אז הסיבוב הזה הוא בסדר גמור, איזהשהו סיבוב צריך לעשות, ואם אני בוחר את הסיבוב באופן שאני יודע שהתוצאה שהוא ייתן זה הכרטיס שלי אתם מבינים שזאת לא הגרלה הוגנת. אוקיי, זה בדיוק הבעיה של האד-הוק, נדמה לי שזה מדגים אותה ממחיש אותה היטב.
[Speaker B] הרב אפשר עוד שאלה על זה? כן. אם נניח זה לא היה אד-הוק, נניח ששני אלו שזרקו את המטבע והניצול הוא לא ידעו מי החזק מביניהם והוא לא ידע מראש שהוא יותר חזק מההוא, אז כביכול היה יכול לצאת שאולי זה הוגן. אבל אני שואל שאלה אחרת, נניח כל תושבי עיר מסוימת מחליטים שאת כל הניהול של הסכסוכים… ביניהם ויתבצעו בדרך של כל דאלים גבר. אלימות. סדום. אז כביכול זה הוגן, הם קיבלו, הרי כל החתירה להגינות היא נגד השלטון של הכוח. ולכן פה גם אם זה היה לא אד הוק, זה סותר את ההגינות הבסיסית.
[הרב מיכאל אברהם] זה הוגן לא בגלל שזאת הגרלה הוגנת. זה הוגן בגלל שכולם הסכימו. נגיד אם אני הייתי מסכים לוותר, תזרוק אותי למים ותישאר אתה בחיים. זה גם הוגן, כי הסכמתי. אבל לא בגלל שזאת הגרלה הוגנת. זה הוגן כי הסכמתי, לא כי המנגנון הזה הוא הוגן. אני יכול להסכים למנגנון לא הוגן. אם אני מסכים, אני לא יכול לטעון שהוא לא הוגן, כי הסכמתי. אבל הוא לא הוגן. אתה מבין?
[Speaker B] ואם בסדום כולם הסכימו שרוצחים וזו השיטה אצלנו, הרי זה מה שהיה שם. אז מבחינת הכל בסדר?
[הרב מיכאל אברהם] כולם הסכימו, הכל בסדר.
[Speaker B] זה מה שהיה בסדום, כולם הסכימו. כולם הסכימו על האורחים, לא על עצמם.
[הרב מיכאל אברהם] הם הסכימו לעשות ככה לאורחים או לאנשים שלא היו שותפים להסכמה הזאת. זה לא אותו דבר. זה שכולם מסכימים על הגורל שלי כשאני בא להתארח שם, זה לא מה שנקרא הגינות. האם אני הייתי מסכים איתם שכשאני אגיע אליכם תקצצו לי את הרגליים כי יש לי מספר נעליים גדול? אז בסדר, אז הסכמתי. אין לי טענות. אתה לא יכול יותר להיות עם טענות.
[Speaker C] הרב, אפשר שאלה? כן. שאלה מלמעלה של כל הדיון. כאילו, אני רוצה לטעון שכל הדיון הזה לגבי הגרלות, הן במקרה של הספינה והן במקרה של תאומי סיאם, הוא מיותר. למה? כי בעצם הבן אדם שהשליך לים את האחרים, הוא לא פעל לפי הגרלה. כאילו, הוא לא עשה שיקולי הגרלה, אני חזק יותר והם חלשים יותר. הוא סתם השליך לים את הראשון שנפל לידו. וגם במקרה של תאומי סיאם לכאורה אנחנו לא צריכים לעשות הגרלה. אפשר לבחור אחד מהם וזהו. זה הגרלה.
[הרב מיכאל אברהם] מה זה משנה?
[Speaker C] לא, זה לא הגרלה.
[הרב מיכאל אברהם] למה לא? מה, צריך דווקא עם מטבע הגרלה? כל תהליך של הגרלה זה בסדר. מי שבא לי לזרוק אותו לים, מי שבא לי אני לא יודע מה להפריד את התאומי סיאם, מי שבא לי לשלוח אותו למות, זה גם סוג של הגרלה כי אין לי קשר אליהם, אז אני בוחר באופן שרירותי אחד מהם. זה הגרלה. זה כמו מטבע.
[Speaker C] אבל זה הגרלה הוגנת? כן.
[הרב מיכאל אברהם] אוקיי. אבל ברגע שאני זה שזורק את השני לים, לא שמישהו, אני, מישהו שלישי שמחליט אחד מהשניים מי לזרוק אותו לים, אלא אני זורק את השני לים, זה כבר בעייתי.
[Speaker C] אוקיי, אוקיי, הבנתי.
[הרב מיכאל אברהם] אוקיי. טוב, אז זה רק השלמה לגבי ההגרלות אד הוק וגם אולי קצת על כשלים שנגיע לזה בהמשך. אבל עכשיו אני רוצה להמשיך את מה שהתחלתי בפעם הקודמת. וזאת שאלה שעלתה תוך כדי. הבחנתי בפעם הקודמת בין גורל לבין הגרלה. ואמרתי שבגורל זה על פי השם ובהגרלה זה מקרי ולכן צריך הגינות וכל הדברים האלה. עכשיו, הטענה של אלי מרצבך באותו ראיון שהיה לו עם יוזביץ' הייתה שהמקריות שיש בעולם זה בעצם הדרך שהקדוש ברוך הוא מדבר אלינו, מנהל את העולם דרכה. הוא אומר שהגרלה זה האופן של הקדוש ברוך הוא להסתתר ולנהל את מה שקורה בעולם באופן סמוי. וזאת בעצם הייתה התזה הבסיסית שם בשיחה של אלי מרצבך. עכשיו, אם באמת זה היה המצב, זאת אומרת אם באמת הקדוש ברוך הוא מנהל את כל מה שקורה פה בעולם, אז אין הבדל בין הגרלה לבין גורל. כמובן, נכון? זה הגרלה וגורל זה אותו דבר. גם כשאני מטיל מטבע מי יקבל איזה חצי מהקרקע או את כל הקרקע, לא משנה כשאי אפשר לחלק את הקרקע, אני מטיל מטבע, אז ברור שבעצם לפי ההנחה של אלי מרצבך הקדוש ברוך הוא החליט מי יקבל את הקרקע הזאת. הוא גרם למטבע ליפול על הצד שייתן לי את הקרקע כי הוא חושב שמגיעה לי. זאת התפיסה שלו, זאת תפיסה של רבים, לדעתי של רובם, רוב מי שחושב על הסוגיה הזאת. עכשיו, אם זה היה נכון, אז זה בעצם אומר שאין הבדל בין גורל לבין הגרלה. כל האבחנה שעשיתי בשיעור הקודם לא נכונה. הגרלה וגורל זה אותו דבר, זה הכל ביד השם. עכשיו אם זה כך, אז הטענה שטענתי על גורל, עכשיו אני אטען גם על הגרלה. אז אם ככה אז אין באמת שום חשיבות לשאלת ההגינות בסיכויים. נגיד שאני רוצה להטיל מטבע בין שני אחים לראות מי מהם יקבל את הקרקע שלא ניתנת לחלוקה, הירושה שלהם. האם צריך לדאוג לזה שהמטבע תהיה הוגנת? ברור שלא. כל עוד יש אפשרות עקרונית שהמטבע תיפול על עץ או על פלי. וזה לא חייב להיות חמישים חמישים. גם אם זה יהיה תשעים עשר או תשעים ותשע אחד. זה בידיו. אתם זוכרים דיברנו על משה קופל שמה עם הקבוע. דיברנו על ה… יש לנו מאה כדורים בתוך כד. תשעים ותשעה אדומים ואחד שחור. עכשיו אני יכול לבחור איזה כדור שאני רוצה ולהסתכל ולהוציא. מה הסיכוי שאני אוציא כדור שחור? יש כדור שחור אחד ותשעים ותשעה אדומים.
[Speaker C] אחוז אחד.
[הרב מיכאל אברהם] מסכימים? חצי. הסיכוי הוא חצי. כי אם אני אוהב את השחור אז אני אלך לשם אני אבחר את השחור ואני אוציא אותו. אם אני אוהב את האדום אז אני לא צריך לבחור, אני פשוט אוציא כדור אדום. זה הכל תלוי בשאלה מה אני אוהב. אז מה זה משנה כמה כדורים יש בכד? בסוף בסוף אני אבחר את מה שאני רוצה. הסיכוי שאני רוצה שחור או שאני רוצה אדום זה חצי חצי. אם אין מידע אני מתכוון. בהיעדר מידע, אז אני אומר, ההנחה היא שאם הוא אוהב אדום או אוהב שחור זה חצי חצי. אם הוא אוהב שחור הוא יוציא את השחור היחיד שיש שם כי זה מה שהוא רוצה. מה זה משנה שהוא רק אחד? אוקיי? יש… הקדוש ברוך הוא כשהוא רוצה שאני אזכה בקרקע ונגיד שהסיכוי שהמטבע… המטבע לא הוגנת. הסיכוי שהמטבע תיפול על עץ הוא אחוז אחד. והעץ זה ייתן לי את הקרקע. והפלי ייתן לשני את הקרקע. אבל אם הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לי את הקרקע, הוא ידאג לזה שהמטבע תיפול על אחוז אחד. מה הבעיה? הרי בסוף הוא עושה את מה שקורה עם המטבע. הוא ידאג שהמטבע תיפול על אחוז אחד…
[Speaker B] אז כל גנב וכל רוצח יגיד, אם אלוקים לא היה רוצה, אז לא הייתי מצליח לגנוב ולא הייתי מצליח לרצוח.
[הרב מיכאל אברהם] נכון. בדיוק. זאת אומרת יש פה משהו, זה כמובן טענה יותר חמורה אבל זה בדיוק אותו דבר. נכון מאוד, מסכים לגמרי. צריך להבין שלפי תפיסתו של אלי מרצבאך, או התפיסה… עוד פעם אני אומר זו התפיסה המקובלת, שבעצם כל מה שקורה בעולם שנראה לנו מקרי זה רק השגחה מסותרת, כן, היא… זה הסתר פנים. אבל בעצם הקדוש ברוך הוא מנהל את הכל מאחורי זה ולנו זה נראה מקרי. אם זה היה כך לא הייתה שום חשיבות לשמור על ההגינות בהגרלות. שום חשיבות. בסוף בסוף הקדוש ברוך הוא עושה את מה שהוא מחליט.
[Speaker C] כן כן כן, אבל אתה מניח שיש לו מה להחליט עכשיו. לא הבנתי? אתה מניח כאן שלקדוש ברוך הוא זה רלוונטי… מעניין אותו להחליט במקרה הזה. אולי הוא… אולי הוא משגיח על הכל.
[הרב מיכאל אברהם] זה מה שהם טוענים. אם אני מקבל את הקרקע כנראה שהיא הייתה מגיעה לי.
[Speaker C] לא לא לא, אבל כאן במקרים האלו אין אף אחד שהוא הזוכה האמיתי.
[הרב מיכאל אברהם] עוד פעם, לא בגלל שאני הבעלים של הקרקע, זה שני יורשים, אין פה בעלים אמיתי. אלא בגלל שלי מגיעה קרקע כי אני צדיק. כשעושים הגרלה הקדוש ברוך הוא רוצה שלי תהיה הקרקע כי הוא רוצה לתת לי שכר על הצדקות שלי. ואח שלי הוא פחות צדיק אז הוא פחות מגיעה לו הקרקע. אז הקדוש ברוך הוא יסובב את זה כך שאני אקבל את הקרקע. הטענה שלהם זה אין שום דבר מקרי בעולם. אין מקרה בעולם כלל. כל מה שקורה בעולם למרות שזה נראה לנו מקרי זה בעצם יד השם. זה בעצם מה שהוא אומר. לכן הוא אמר שהקדוש ברוך הוא בעצם מנהל את העולם או מדבר אלינו דרך הסטטיסטיקה או דרך המקריות. אז זאת תפיסה שבעצם אומרת אין באמת מקריות בעולם, זה הכל מעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא. אז אם זה כך, אז כל הרעיון הזה של הגרלה הוגנת הוא מאבד משמעות. טוב, אז זה לא מתקפה גדולה, אתה יכול להגיד, בסדר, נכון, אז הוא יגיד באמת נכון, לא צריך שהמטבע תהיה הוגנת. צריך להטיל אותה כי כך הקדוש ברוך הוא רוצה.
[Speaker D] אבל זה נראה שאלוקים בדרך כלל מעדיף ללכת עם הרוב, זה גם בעיה. שומע? מה שאלוקים בדרך כלל נוטה ללכת עם הסטטיסטיקה, זה גם בעיה במצב לא הוגן.
[הרב מיכאל אברהם] מה שאלוקים? לא שמעתי טוב.
[Speaker D] אלוקים נוטה ללכת עם הסטטיסטיקה בדרך כלל. אז אם אנחנו במצב לא הוגן, אז כנראה שרוב הסיכויים שאלוקים ילך עם הרוב. למה?
[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת מצב לא הוגן? לא הבנתי. נגיד שהמטבע היא… המטבע היא תשעים ותשעה אחוז לטובתי, אחוז אחד לטובת אחי. בסדר? עכשיו הטלנו את המטבע ואחי יצא. מישהו יחשוב שיש פה איזה שהיא בעיה? אין פה שום בעיה, הכל בסדר.
[Speaker D] לא, אין בעיה, אבל בדרך כלל אלוקים אוהב ללכת עם רוב הסיכויים.
[הרב מיכאל אברהם] וזאת מנין?
[Speaker D] אני רואה כשאני מסתכל על המציאות ואני אומר, בדרך כלל כשיש לי מאה כדורים ואחד שחור וזה, בדרך כלל מה שקורה זה שאלוקים הולך עם הרוב.
[הרב מיכאל אברהם] מה שאתה רואה זה לא שאלוקים אוהב ללכת עם הסיכויים. מה שאתה רואה זה שאלוקים לא מעורב והסיכויים קובעים את התוצאה. אם הם פשוט לא רלוונטיים כבר, זה לא משנה.
[Speaker D] ככה זה, הרי הגרלה לא הוגנת. אני אומר, זה לא משנה איך תקרא לזה.
[הרב מיכאל אברהם] עזוב, אז אתה בעצם אומר, מה שאני קורא שאלוקים מעורב זה לא נכון, בעצם זה… לזה אני קורא מעורבות של אלוקים. טוב, אם זה מה שאתה אומר אז אינה הכי נמי.
[Speaker D] אני אומר, גם בתפיסה שלהם, גם אם ניקח את הזה שאלוקים, אוקיי, אז הוא גם מראה לנו שהוא רוצה ללכת עם הרוב.
[הרב מיכאל אברהם] אם הוא רוצה ללכת עם הרוב הוא הולך עם הסטטיסטיקה אז הוא לא מעורב. אז הסטטיסטיקה עושה כבר את הסטטיסטיקה. לא מעורב. מה
[Speaker D] אתה צריך להגיד
[הרב מיכאל אברהם] מעורבות ולהגיד כן אבל הוא לא מתערב כי הוא הולך עם הסיכויים. אם הוא הולך עם הסיכויים והוא לא מתערב אז הוא לא מעורב. אתה לא יכול להגיד לי הוא מעורב אבל הוא תמיד הולך עם הסיכויים.
[Speaker B] אני חושב שזה מה שהוא טוען אבל פה.
[הרב מיכאל אברהם] אז זו טענה מופרכת. אם אם אתה תמיד הולך עם הסיכויים, אז אתה לא מעורב. אז אתה נותן לסיכויים לקבוע.
[Speaker D] אני בא להגיד שגם התפיסה שלהם לכאורה הם צריכים לראות את דבר האלוקים בזה שהוא תמיד הולך עם הרוב. כאילו למה שהם יעצרו את ההסתכלות האלוקית.
[הרב מיכאל אברהם] מה פירוש הוא הולך עם הרוב? הרוב נעשה עושה את מה שהוא עושה והקדוש ברוך הוא מסכים אומר לו מי שבירך אחר כך.
[Speaker D] נכון, גם את זה אפשר לראות במציאות. הם אומרים בוא נסתכל מה קורה ולפי זה נסיק שכנראה אלוקים רוצה את זה.
[הרב מיכאל אברהם] אנחנו רואים שהרבה פעמים אלוקים אוהב ללכת עם הרוב והסיכויים. אני לא אומר שהקדוש ברוך הוא לא רוצה שהרוב יזכה. להפך הוא מאוד רוצה. אני אומר שהוא לא מעורב. והם טוענים שהוא מעורב, לא שהוא רוצה. זה שהוא רוצה אז מה אם הוא רוצה? גם אני רוצה. גם אני חושב שהוא רוצה. לא זה הוויכוח. הוויכוח הוא בשאלה אם מה שקרה פה זה תוצאה של יד השם או מה שקרה פה זה מה שכל גוי אתאיסט רואה שקורה פה. אז אם כל מה שגוי אתאיסט רואה זה גם מה שאתה חושב, זה מה שנקרא אלוקים לא מעורב. תקרא לזה אלוקים מעורב אבל קורה הכל לבד בלי שהוא מתערב. נו אז זה נקרא לא מעורב, אז מה המשחק מילים הזה?
[Speaker B] אלה שטוענים שאלוקים כן מעורב אז איך יכול להיות שהוא תמיד מציית לסטטיסטיקה? ממש באופן מלא.
[הרב מיכאל אברהם] זה מה שאני אומר. לכן די ברור שהוא פשוט לא מעורב. זה המציאות. אז הנקודה היא שלפי התפיסה אתה יכול להגיד כמובן לפי התפיסה של אלי מרצבך אתה יכול להגיד שבאמת אינה הכי נמי לא צריך שההגרלה תהיה הוגנת. נכון? כל הדרישות האלה להגרלה הוגנת נובעות מתפיסה תאולוגית שגויה. לא צריך את זה. אבל זה כבר מלא בפוסקים, הדרישות שהגרלה תהיה הוגנת. עד כדי כך הבאתי בפעם הקודמת נדמה לי שהחוות יאיר אומר שגם גורל צריך להיות הוגן ולא רק הגרלה. וכאן אני טענתי שהוא לא צודק כי גורל זה לא הגרלה. אבל לגבי הגרלה ברור שצריכה להיות הוגנת וכולם מסכימים. אם ההגרלה לא הוגנת כתוב בכל הפוסקים ההגרלה לא הוגנת התוצאות בטלות. זה הדיון שהיה לנו אליהב עם השני המגרילים עם אותו שם שהייתה כאילו הגרלה לא הוגנת ולכן אתה טענת שהתוצאות בטלות אבל לא זאת הייתה הגרלה הוגנת. בסדר אבל נשאיר את זה. הנקודה היא שלפחות אם אני מאמץ את התפיסה של הפוסקים ונדמה לי שאלי מרצבך לא ילך נגד התפיסה של הפוסקים הוא בא להגן על התפיסה המקובלת אז אני לא מבין איך איך אפשר להגיד את מה שהוא אומר. נדמה לי שזה לא לא יכול להיאמר. עכשיו אני רוצה טיפה להרחיב בעניין הזה. בעצם השאלה הזאת מעוררת את השאלה של מעורבות של הקדוש ברוך הוא בעולם. כן? או הנושא שלנו ספק וסטטיסטיקה. אני שואל מה זאת סטטיסטיקה? אם הקדוש ברוך הוא עושה את הכל בעולם אז אין סטטיסטיקה. שום דבר פה הוא לא מקרי. זאת אומרת אם אני מדבר על סטטיסטיקה לפחות במובנים המקובלים זה בעצם מניח במובלע שהקדוש ברוך הוא לא מנהל פה את מה שקורה. לא שהוא לא מעורב בכלל זה כבר אמירה יותר קיצונית אבל לא מנהל את מה שקורה בשוטף. אוקיי? זה המשמעות של דיבור על סטטיסטיקה. עכשיו בעצם זה אותו דבר או שאלה מקבילה לעניין הזה זה השאלה איך רואים את יד הקדוש ברוך הוא בעולם. האם יש מעורבות נסתרת מה שנקרא? הטענה המקובלת כיום זה שיש היום ניסים אבל הם ניסים נסתרים. מה זאת אומרת? קורה משהו שבעצם יש לנו הסבר טבעי אליו או אנחנו מניחים שיש הסבר טבעי אליו גם אם לא מצאנו אבל זה עדיין לא סותר את העובדה שזו יד השם. זאת אומרת מה שקורה גם בדרך הטבע זו יד השם. עכשיו פה צריך לשים לב טוב כי זה דומה מאוד למה שדיברתי קודם על הגרלה. במקרה הזה זה הטבע זה דטרמיניזם ושמה זה אקראיות אבל זה בעצם אותו דבר. הלוגיקה היא אותה לוגיקה. הטענה למעשה זה שאם באמת חוקי הטבע נכונים זאת אומרת אם הטבע מתנהל על פי חוקים קבועים. אז זה אומר שאין מעורבות אלוקית, כי מעורבות אלוקית, עוד פעם בשוטף, אני לא מדבר על מקרים מסוימים שעליהם אפשר להתווכח, יכול להיות שספורדית ככה במקומות כאלה ואחרים הוא בוחר להתערב ולהקפיא את חוקי הטבע, אבל במקום שבו העסק מתנהל על פי חוקי הטבע שהם לא הוקפאו, אין מקום לדבר על מעורבות של יד אלוקית. כיוון שבעצם זה בדיוק כמו להגיד שיש מעורבות של הקדוש ברוך הוא בסטטיסטיקה רק הוא תמיד רוצה שהסטטיסטיקה תעבוד, אז הוא לא מעורב. הקדוש ברוך הוא בעצם מעורב אבל תמיד הגרביטציה תקבע מה יקרה, או האלקטרומגנטיות, לא משנה חוקי הטבע. אז זה אומר שהוא לא מעורב. אולי הוא רוצה במה שיקרה, סביר שהוא רוצה במה שיקרה כי הרי הוא ברא את החוקים האלה, אבל זה קורה בגלל החוקים, לא בגלל מעורבות של הקדוש ברוך הוא. לא הוא החליט על התוצאה שקרתה אלא חוקי הטבע חוללו את התוצאה הזאת. הוא רק יצר את חוקי הטבע. למה אני אומר את זה? כי ככל הידוע לנו לפחות, נגיד למעט מיקרוסקופיה מאוד מאוד קטנה בתורת הקוונטים, אבל בכל שאר ההקשרים ותחומי המדע העולם שלנו הוא דטרמיניסטי לחלוטין. וכיוון מה זה אומר דטרמיניסטי לחלוטין? שאם אתה נותן לי את מצב המציאות ברגע נתון אני אגיד לך מה יהיה ברגע הבא. דטרמיניסטי, זה מוכתב, אין פה אפשרויות שונות, אני אגיד לך מה יקרה ברגע הבא. עכשיו, אם אני טוען שהקדוש ברוך הוא מעורב, פירוש הדבר שהיה ברגע נתון ראשון היה מצב איקס, על פי חוקי הטבע היה צריך לצאת וואי, כי חוקי הטבע הם דטרמיניסטיים, אבל יצא זד, כיוון שהקדוש ברוך הוא התערב. התערב פירושו שינה את מה שהיה צריך לקרות על פי חוקי הטבע בלי ההתערבות שלו, נכון? אם הוא התערב וגרם לוואי זה לא נקרא להתערב, וואי היה קורה גם בלי התערבות שלו. אם הוא התערב פירוש הדבר שלא קרה וואי, מה שהיה צריך לקרות על פי חוקי הטבע, הוא הקפיא את חוקי הטבע, במקום זה קרה זד. זאת אומרת שמעורבות של הקדוש ברוך הוא היא תמיד חריגה מחוקי הטבע, אין דבר כזה מעורבות במסגרת חוקי הטבע. אין דבר כזה. אם חוקי הטבע היו מאפשרים לשתי תוצאות שונות לקרות מתוך מצב נתון אחד, היה מקום להגיד הקדוש ברוך הוא בוחר איזה משתי התוצאות תקרה, ושתיים יכולות מתאימות לחוקי הטבע. אז היה מקום לדבר על מעורבות אלוקית במסגרת הטבע. אבל אם הטבע הוא דטרמיניסטי, אז אין מקום למעורבות אלוקית במסגרת הטבע. כל מעורבות אלוקית פירושה נס. אולי נס שאנחנו לא נראה בעיניים, לא נשים לב שהיה פה נס, אבל היה שם נס. כשאני מתפלל לקדוש ברוך הוא ומבקש ממנו רפואה, אז אם הייתי אמור להתרפא בטיפול הרפואי שאני עובר גם בלי עזרתו של הקדוש ברוך הוא, אז אני לא צריך לפנות אליו. אני פונה אליו בגלל שאני חושש ממצב שבו הטכניקה הרפואית לא תעזור לי, ואני מבקש ממנו שיעזור לי במקומה. במילים אחרות שיתערב וישנה את המהלך הטבעי של הדברים, יקפיא את חוקי הטבע, יפעל אחרת, לא לפי חוקי הטבע. אני לא יכול לבקש מהקדוש ברוך הוא שחוקי הטבע יעבדו, אני יכול אבל זה סתם פטפוט מיותר. חוקי הטבע עובדים אל תדאג, אתה לא צריך את התפילות שלך בשביל זה. חוקי הטבע עובדים. אם אתה מתפלל לקדוש ברוך הוא זה תמיד תפילה כדי לבקש ממנו להתערב ושתקרה תוצאה שלא חוקי הטבע קובעים, תוצאה אחרת ממה שהיה קורה על פי חוקי הטבע. אחרת זה לא מעורבות אלוקית. אז לכן הדיבורים האלה על מעורבות אלוקית בתוך הטבע זה סתם בלבול. אתה יכול להגיד שיש מעורבות אלוקית באופן שהוא נס, באופן שאני לא מבחין בזה שהיה פה נס, זה כמובן יכול להיות, אין בעיה. אבל אי אפשר להגיד שזה מעורבות אלוקית כשזה קורה במקביל למהלך הטבעי של הדברים. זה לא. היה פה מהלך לא טבעי רק אולי לא שמתי לב, אולי לא ראיתי, כל דבר קטן שקורה, אבל צריך לקרות שם משהו שהוא לא לפי חוקי הטבע. אחרת אין מעורבות אלוקית. לדבר על מעורבות אלוקית במסגרת הטבע זה פשוט בלבול מושגי. זה לא שייך לתפיסת עולם אגב, זה סתם טעות. יש כל כך הרבה.
[Speaker D] מה בין זה לבחירה חופשית? את הטענה שהעלית עכשיו אפשר גם להחיל על בחירה חופשית. אם צריך לצאת ב' והכול דטרמיניסטי אז איפה…
[הרב מיכאל אברהם] אני בהחלט אומר את זה גם ביחס לבחירה חופשית. כשבן אדם בוחר באופן חופשי הוא משנה את המהלך הטבעי של הדברים.
[Speaker D] מעולה, אז גם יכול להיות שאלוקים נכנס בתוך השינויים האלו.
[הרב מיכאל אברהם] לא אמרתי שלא. רק אם הוא משנה את חוקי הטבע. מה שאני טוען שלא יכולה להיות מעורבות של הקדוש ברוך הוא במסגרת… חוקי הטבע. זה לא. או להקפיא אותם, הפה שאסר הוא הפה שהתיר. הוא יצר את חוקי הטבע והוא יכול גם להקפיא אותם. אבל צריך להיות נס. מעורבות אלוקית היא תמיד עם נס. אין מעורבות טבעית, אין דבר כזה. זאת אגדה אורבנית שנפוצה בחיבורים של מחשבת ישראל וכל מיני הוגים יהודיים ואחרים, אבל זה פשוט שטות מוחלטת. אין לזה שחר. זה בלבול מושגי. אפשר לדבר על מעורבות בתוך התחום הקוונטי הקטן, אבל גם שם זה לא יעזור כי מעורבות בתחום הקטן לא תשנה שום דבר בתחום הגדול. יש מריחה בסקאלות הגדולות. אפקטים קוונטיים לא מופיעים בתחום הגדול. ואם אתה דואג לזה שהם יופיעו אז עוד פעם התערבת. וחוץ מזה שגם המעורבות בהגרלה הקוונטית היא מעורבות. כשאתה קבעת את התוצאה של ההגרלה ולא נתת להגרלה להתנהל באופן חופשי. אז זה גם מעורבות. מעורבות בחוקי תורת הקוונטים, בחוקים הסטטיסטיים של תורת הקוונטים. אין דבר כזה מעורבות אלוקית שהיא במסגרת חוקי הטבע. זה פשוט אוקסימורון, נונסנס. זה לא. למה לא?
[Speaker C] למה לא שהוא מתערב בכך שהוא מפעיל את חוקי הטבע? שבכך שהוא מפעיל את חוקי הטבע, שהוא פועל אותם?
[הרב מיכאל אברהם] לא, בסדר. אין לי בעיה עם זה, אבל לא זה מה שמתכוונים כשמדברים על מעורבות אלוקית. ברור שאתה יכול להגיד שקודם כל הוא ברא את חוקי הטבע. אתה יכול גם להגיד שהפעולה השוטפת של חוקי הטבע תמיד ניזונה ממנו. הוא איכשהו מפעיל את זה באופן שוטף. אין לי שום בעיה עם זה. זה בסדר גמור. כל עוד אתה מסכים שחוקי הטבע בעצם מנהלים את העניין, אולי מכוחו של הקדוש ברוך הוא, לא משנה לי. אבל זה מתנהל על פי חוקי הטבע. בסדר? מי שמדבר על מעורבות אלוקית בעצם אומר שהכל תלוי, נגיד אם עשית מצוות אז האקמול יוריד לך את החום. אם לא עשית מצוות הוא לא יוריד לך את החום. כי הקדוש ברוך הוא לא רוצה שהוא יוריד לך את החום. לא, אם אני לוקח אקמול הוא יוריד לי את החום. אלא אם כן יהיה נס. הקדוש ברוך הוא יתערב ויגיד הופה, יקפיא את האקמול או את מה שהוא עשה וישאיר לי את החום גבוה. הוא יכול לעשות את זה. בדרך כלל זה לא קורה. אני נוטה לחשוב שזה לא קורה בכלל, אבל זה כבר באמת שאלה שאני צריך לדון עליה לחוד. אבל במסגרת הטבע זה לא יכול לקרות. פה זה מעבר לתחום הוויכוחים, זה לא, על זה אי אפשר להתווכח, זה פשוט שטות. אוקיי? עכשיו זה תבינו שזה בדיוק אותה לוגיקה כמו להגיד שהקדוש ברוך הוא מתחבא מאחורי ההגרלות. הקדוש ברוך הוא מתחבא מאחורי הגרלות פירושו של דבר שזאת לא הגרלה. הוא נותן את הקרקע למי שמגיעה לו הקרקע, לא למי שהמטבע נפלה לטובתו. הוא מפיל את המטבע כדי שזה ייפול לשם. לא קרתה פה הגרלה, לא נעשתה פה הגרלה. זה פשוט פעולה של הקדוש ברוך הוא, שלנו בעיניים שלנו זה נראה הגרלה, אבל זה סתם טעות. כי אנחנו לא רואים את זה שבעצם זה הקדוש ברוך הוא. אותו דבר עם חוקי הטבע, בדיוק כמו עם הגרלות. אם אתה אומר שהגרלות זה הגרלות וחוקי הטבע זה חוקי הטבע, אז דלה את הקדוש ברוך הוא מהכא. הוא לא שייך לפה.
[Speaker C] אם הוא פה אז
[הרב מיכאל אברהם] זה לא הגרלה וזה לא חוקי טבע.
[Speaker C] מה המשמעות של הברכות שאנחנו הולכים לקבל מרבנים או מבבות וכולי?
[הרב מיכאל אברהם] מי שהולך לקבל ברכות מרבנים ועוד יותר מבבות, שבהזדמנות זאת גם ישאל אותם מה המשמעות של המעשה הזה. אני אשמח לשמוע את התשובה.
[Speaker C] אז ברכה זה כאילו אנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא יתערב לך וישנה את מצבך?
[הרב מיכאל אברהם] לא רק ברכה, למה אתה הולך לשמה? ומה עם התפילה בשמונה עשרה שייתן לי פרנסה ורפואה? צריך ללכת לבבות בשביל זה?
[Speaker C] זה יותר זכות, כאילו אם זה ברכה שבאה מרב או מבבא זה יש לה יותר כוח. מה? לא הבנתי. יש לה יותר כוח כי ביסודה יש…
[הרב מיכאל אברהם] זה מה שאתה חושב, אני לא יודע, אני לא חושב כך. אבל עזוב, למה להגיע לשמה שזה מקום משהו שאפשר להתווכח עליו? יש תפילת שמונה עשרה, עזוב את הבבות. עלי באבא ובבא קמא. לך לתפילת שמונה עשרה. אתה מתפלל שם על רפואה, אתה מתפלל שם על גאולה, אתה מתפלל שם על פרנסה.
[Speaker C] אז לך לגשם. ודאי, ודאי, אני מתפלל שהקדוש ברוך הוא יתערב וישנה את…
[הרב מיכאל אברהם] תשאל משם, אל תשאל מהבבות.
[Speaker C] אני לא שואל, אני טוען, כאילו אני אומר שהתפילה היא שהקדוש ברוך הוא יתערב וישנה את המצב הקיים.
[הרב מיכאל אברהם] נכון. אז מה אם אתה לא שואל אז הכל בסדר. חשבתי שאתה שואל משהו.
[Speaker C] אבל זה תפקידה של התפילה גם לשיטתך?
[הרב מיכאל אברהם] החלקים האלו של התפילה, הבקשות. ברור. ולכן אני אומר איישר חילי דבטליניה. אם היה לי את הכוח הייתי מבטל את זה. אבל כרגע עוד פעם, אם הייתי משוכנע שהקדוש ברוך הוא לא מתערב בכלל לא הייתי אומר את זה. הייתי סתם זה פטומי מילי בעלמא, כמו שהגמרא ביומא כן מדברת על שביטלו את האל הגדול הגיבור והנורא, שביטלו את זה כי הקדוש ברוך הוא שונא שקרים, חותמו אמת. זה שאני חייב להתפלל זה יפה מאוד, אבל אם אני לא חושב שדבר כזה יכול לקרות, אז זה סתם ניענוע שפתיים. זה לא הייתי מתפלל על זה. אני לא יכול להיות בטוח שהוא לא מתערב פה ושם באופן ספורדי, ולכן אין לי מספיק ביטחון כדי להגיד שאני מבטל את ה… בשבילי, אני לא הסנהדרין. אבל אני לא, גם אני לא מפסיק להגיד את זה כי אני לא יכול להיות משוכנע לגמרי שאין מעורבויות פה ושם. ואני כן די משוכנע שאין מעורבויות בשוטף. פרנסה, בריאות והכל בדרך כלל לא קשור לקדוש ברוך הוא בשום צורה. ואם יש באיזשהו מקום שהוא כן מחליט להתערב, יכול להיות, אז על זה יכול להיות שאפשר להשליך את התפילה. שאם יש מישהו שצריך ואין מוצא טבעי למצבו, אז שהקדוש ברוך הוא יעזור לו. על זה אפשר להתפלל בעיניי. על משהו קונקרטי שלי ובטח משהו שיש לי בשבילו פתרון טבעי, אני לא רואה מה יש להתפלל. מה כן, איך משה רבנו אמר לנחשון בן עמינדב שם, מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל, לא, הקדוש ברוך הוא אומר למשה, מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל וייסעו. מה תצעק אליי? כן, דבר אל בני ישראל וייסעו. יש לך מה לעשות, תעשה, אל תתפלל. מזכיר לי את הסיפור על סיפורי ליטאים, סיפורי חסידים וסיפורי ליטאים. אני אוהב יותר סיפורי ליטאים. היה רב שלמה קלוגר, היה הרב של ברודי, זה עיר ואם בישראל. באו אליו פעם שני יהודים לשאול שאלה מאיזה כפר על יד ברודי. באו לשאול אותו שאלה. שאלה קשה, הוא לא הצליח למצוא תשובה. רב שלמה קלוגר הגדול לא הצליח למצוא תשובה, פדיחות. אומר, תשמעו, לא יודע, מצטער. חזרו הביתה לכפר שלהם, הלכו לשאול את הרב של הכפר, זה בחור צעיר כזה, לא מוכר. הלכו לשאול אותו, נכנס פנימה לחדר, חזר עם תשובה. חוזרים לרב שלמה קלוגר ומספרים לו, תראה, יש אצלנו רב צעיר, בחור צעיר, ונתן לנו את התשובה למה שאתה לא הצלחת. לא ייאמן כי יסופר, כזה עילוי יש אצלכם ולא ידעתי? זימן אותו לבוא אליו לברודי. אמר לו, תגיד, איך עשית את זה? איך עלית על התשובה לשאלה הקשה הזאת? אמר לו, תראה כבוד הרב, אני אגיד לך את האמת. שאלו אותי את השאלה הזאת, כמעט התעלפתי. היה ברור לי שאני לא מצליח לענות על התשובה. נכנסתי לחדר, התפללתי מעומק הלב לקדוש ברוך הוא שיעזור לי. ואז העיניים שלי בדיוק נפלו על איזה ספר שקצת בלט שם במדף. הוצאתי את הספר, פתחתי אותו, בום, בדיוק במקום הייתה התשובה לשאלה. רב שלמה קלוגר זרק אותו מכל המדרגות. אומר לו, אני חשבתי שאתה יודע ללמוד, אתה רק ליילל יודע. יודע לבכות. צריך לדעת ללמוד, לא לדעת לבכות. זה סיפורי ליטאים. טוב, בכל אופן לענייננו, כשאתה, כשיש לך מה לעשות במישור המעשי אתה לא אמור להתפלל, אתה אמור לעשות. אם אין לך מה לעשות ואתה מבקש אולי בכל זאת הקדוש ברוך הוא יחליט משום מה להתערב במקרה הזה ולא לתת לטבע לנהל את העניין, טוב, תתפלל, אולי זה יסייע לך, רוב הסיכויים שלא. אבל אולי כן, אי אפשר לשלול את זה. טוב, בכל אופן אז מה שאני רוצה לומר זה שמאחורי הדיון הזה על הגרלות וגורלות יש פה באמת תפיסות או דיון הרבה יותר יסודי ועמוק שנוגע למעורבות של הקדוש ברוך הוא בכלל במציאות. והשאלה אם כשאני רואה את המציאות מתנהלת דרך הגרלות או דרך חוקי טבע, אני עדיין יכול להגיד שבעצם זה מסובב מידיו של הקדוש ברוך הוא, או שלא. והתשובה היא לא. פה זו תשובה קטגורית. אין פה מקום לדיון. מי שאומר אחרת פשוט טועה. מתבלבל. יכול להגיד שיש מקומות שהוא מקפיא את הטבע ופועל במקומו, אז זה אפשר להתווכח. הוא לא יכול להגיד שהוא פועל במסגרת הטבע, אין דבר כזה. ולכן זה בעצם מה שעולה מאחורי ההבחנה שעשיתי בין הגרלות לבין גורלות, כי הטענה שלי שבגרלות הקדוש ברוך הוא לא מעורב ולא אמור להיות מעורב, כי אני לא עושה את זה בשביל לקבל תשובה. אין תשובה. אני עושה את זה כדי לחלק את הסיכויים בשווה. בגורלות אני עושה את זה כדי לקבל תשובה, ושם אני מצפה שהקדוש ברוך הוא יהיה מעורב וייתן לי את התשובה. ולכן שם באמת אין שום עניין שהגורל יהיה הגון. זה ממש לא חשוב. טוב, בכל אופן זה לגבי המעורבות של הקדוש ברוך הוא בעולם. עכשיו אני מגיע לפרק הבא. בפרק הבא זה השאלה אז איך בכל זאת אנשים מגיעים למסקנה שהקדוש ברוך הוא מעורב. ועל זה דיברתי כבר, זה מה שאמרתי קודם, זה מעורר שאלה יותר יסודית. ברור שבמסגרת הטבע הקדוש ברוך הוא לא מעורב. אבל יכול להיות שיש מצבים שבהם הוא מתערב ומקפיא את הטבע. כן, מחריג את הסיטואציה הזאת מהמהלך הטבעי ומחליט על תוצאה שונה. זה יכול לקרות. אחת לכמה, לא יודע, פה ושם זה כן יכול לקרות, אני לא, אי אפשר לשלול את זה באופן קטגורי. אבל וכאן הנקודה הבאה שאני רוצה להגיע אליה. השאלה היא אם יש לנו איזושהי דרך לדעת שזה קורה. אנשים שמדווחים על ניסים, על דברים שקרו להם שהם לא סבירים, לא הגיוניים, לא טבעיים, ולכן ברור שהקדוש ברוך הוא עזר, התערב, הושיע, כל מיני דברים מן הסוג הזה. אז עד כאן עסקתי בשאלה האם אפריורי זה ייתכן. התשובה היא כן. אפריורי זה ייתכן, למרות שאני די סקפטי לגבי השאלה אם זה קורה בפועל, אבל לא יודע, אני לא יכול לשלול את זה. פה ושם זה יכול לקרות. השאלה אבל האם אני יכול להסתכל על סיטואציה ולהבין שזה באמת קרה. במילים אחרות, האם זאת תיאוריה שניתנת להפרכה? האם אני יכול להסתכל על סיטואציה ולהגיד: אוקיי, פה הייתה יד השם, זה לא יכול להיות מקרה, ולכן פה כנראה הייתה אותה מעורבות ספורדית שעליה דיברתי קודם. אז בואו נסתכל קצת על כמה דוגמאות.
[Speaker C] רגע, אתה שואל באופן ודאי או לא?
[הרב מיכאל אברהם] אפילו סטטיסטי. כן, לא ודאי. ודאות אין ודאות בכלום, אבל סטטיסטי. אז פה אנחנו מגיעים לסוגיית הכשלים, מה שאני קורא חוק המספרים הקטנים. לא אני קורא, דניאל כהנמן קורא, חוק המספרים הקטנים. חוק המספרים הקטנים פירושו שמה שקורה במספרים גדולים קורה גם במספרים קטנים. חוק לא נכון כמובן. יש את חוק המספרים הגדולים, שבמספרים גדולים מצייתים לסטטיסטיקה. מספרים קטנים לא מצייתים לסטטיסטיקה, או לא בהכרח מצייתים לסטטיסטיקה. חוק המספרים הקטנים זה שם של דניאל כהנמן לכשל, כשל של אנשים שמסתכלים על מספרים קטנים וחושבים שמה שקורה במספרים גדולים קורה גם במספרים קטנים. וזאת טעות.
[Speaker C] לא, לא הבנתי, לא הבנתי. מה?
[הרב מיכאל אברהם] לא
[Speaker C] הבנתי איזה מספרים גדולים מספרים קטנים?
[הרב מיכאל אברהם] אני אביא עכשיו כמה דוגמאות והמחשות, זה הנושא הבא שלנו, כי זה הנושא של כשלים סטטיסטיים. כשלים בחשיבה סטטיסטית. אוקיי? אז בואו נראה למשל דוגמה פשוטה אחת. כן? מישהו מספר היה לו ספר תהילים בכיס, יש פה ושם סיפורים כאלה, יש גם על הברית החדשה אל תדאגו יש הכל. שהייתה הפגזה לא יודע מה יריות, משהו כזה, נתקע לו כדור בדיוק בתהילים הזה, הוא שכח להוציא את זה מהכיס לפני שהוא יצא לקרב וזה בדיוק עצר את הכדור והוא ניצל. ולכן ברור שהייתה יד השם כאן והוא הציל אותו. אתם יודעים שאומרים שאין אתאיסטים בשוחות. כשאתה נמצא בשוחה תחת הפגזה כולם פתאום הופכים להיות מאמינים בקדוש ברוך הוא. אנשים הרבה פעמים רואים את זה כאינדיקציה לזה שבתוך כל בני האדם ישנה אמונה איפשהו עמוק בפנים. אני דווקא רואה בזה אינדיקציה הפוכה, כי בדרך כלל החבר'ה האלה אחרי שהם יוצאים מהשוחה לא נשאר כלום מהדתיות שלהם. הם יכולים לנדור נדרים גדולים ועצומים כשנמצאים בשוחה, ואחרי שהקדוש ברוך הוא הציל אותם אומרים: אוקיי, הסתדרנו, תודה. ושוכחים מכל הרליגיוזיות שתקפה אותם שם בשוחות. אז גם הסיפורים האלה על התהילים, מה הבעיה בסיפור כזה על התהילים? לכאורה הסיכוי הזה מאוד מאוד קטן והוא בדיוק שכח ובדיוק זה, הכל נכון. השאלה שצריך לבדוק כדי לבחון את זה בצורה רציונלית זה לשאול את עצמנו כמה אנשים קרה להם, היה להם ספר תהילים והכדור פגע בכיס השני והם מתו. כמה אנשים לא היה להם ספר תהילים והם ניצלו עם ספר אחר או בלי ספר, סתם כי הם ניצלו. כמה, לכמה אנשים בכלל זה קרה לעומת הסיכוי שדבר כזה יקרה? יש איזשהו סיכוי שדבר כזה יקרה במקרה גם בלי מעורבות של הקדוש ברוך הוא. אז אם היו אני לא יודע מה 100 אנשים באותה הפגזה עם ספרי תהילים בכיס ולאחד מהם ניצל בזכות ספר תהילים, אז זה לא אומר שקרה לו איזשהו נס, זה אומר סטטיסטיקה של אחד ל-100 קרתה לו. אני מנסה להביא פה דוגמה לסיטואציה שבה בהסתכלות הראשונית האירוע נראה כמו אירוע עם הסתברות מאוד מאוד נמוכה. אבל כמו שראינו קודם הסתברות נמוכה לא בהכרח אומרת שהייתה פה מעורבות חיצונית, שיש פה משהו שטוען הסבר. צריך לבדוק את ההקשר, צריך לעשות את החישוב הסטטיסטי הרלוונטי. ולכן ההסתכלות על סיטואציות ספציפיות היא בדרך כלל מבט מטעה. ואני רוצה רגע לעבור למישור אחר לגמרי, לתחום אחר לגמרי שבו הכשלים האלה מתרחשים. מעזה לגוש קטיף, נדמה לי או לעוטף, לגוש קטיף אני חושב, זה עוד היה לפני שהוא פונה, ואיך ששמה היו ניסי ניסים ואנשים נצלו, הפלא ופלא. וזה הכל היה בולשיט מא' ועד ת' בעיניי. באמת, פשוט אוסף של שטויות מרוכזות לילדים בגנים. כמו רוב הספרים האלה הם ככה. אף אחד לא באמת טרח לבדוק מה הסיכוי האמיתי שדבר כזה יקרה. לא עשה סטטיסטיקה כמה מקומות נמצאו תחת הפגזה מהסוג הזה וכמה נפגעו במקומות האחרים מול צדיקי גוש קטיף שלא נפגעו, או שכן נפגעו אבל נפגעו מעט. אתם מבינים שזה טיעון לא רציני. עכשיו מצד אחד כשאתה נמצא בסיטואציה הזאת, כמו שאמרתי קודם, אין אתאיסטים בשוחות. כשאתה נמצא בתוך הסיטואציה הזאת אתה בטוח שקרה לך נס. זה טבעי להתייחס לדברים בצורה כזאת. אבל כשאתה מנסה באמת לבדוק בצורה סיסטמתית, רציונלית, האם באמת יש פה נס, האם באמת יש אינדיקציה למעורבות אלוקית במצב כזה, אז בשביל זה צריך לעשות באמת איזושהי בדיקה רצינית יותר. צריך לבדוק מה הסיכוי שזה יקרה מול כמה זה קרה לעומת כמה שזה לא קרה.
[Speaker C] יש, בפשטות תגיד שיש אחד על מיליון שהירי בדיוק נופל על הספר וזה, אז סביר יותר להניח שהקדוש ברוך הוא התערב מאשר להניח שבדיוק הזה נופל על אחד ממיליון. ממש לא.
[הרב מיכאל אברהם] משום שאם היו עוד מיליון אנשים עם ספר תהילים וזה לא פגע בספר, אז באחד למיליון זה כן פגע. אז מה?
[Speaker C] כן, אבל לא היו מיליון אנשים שיש…
[הרב מיכאל אברהם] מי אמר שלא היו? בדקת בכל ההיסטוריה? לא רק בגוש קטיף. צריך לבדוק בכל ההיסטוריה. גוש קטיף זה אחד המקרים, וזה קרה במקרה אחד, תבדוק במאה מקרים אחרים.
[Speaker C] אז אתה צריך לבדוק מיליון אנשים שיש להם ספר תהילים שירה בהם מישהו. כן.
[הרב מיכאל אברהם] או מיליון, למה? עוד פעם. זה לא ספר תהילים. אני מדבר עכשיו על גוש קטיף, זה לא ספר תהילים. גוש קטיף זה טילים שנורו ואיכשהו הם כמעט לא פגעו. באנשים, או בנזק מעט וכולי. מי אמר שזה מעט? ברמת הדיוק של הטילים של עזה על לפני לא יודע מה שלושים שנה, עשרים שנה, שלושים שנה, לא יודע כמה, לא כמו היום שזה כבר קצת יותר טוב, גם כן לא הרבה יותר טוב אבל קצת יותר טוב. ברמת הדיוק הזאת כשאתה יורה על יישובים קטנים בשטח מהסוג הזה, תעשו איזשהו חישוב סטטיסטי, לא עשיתי אותו, אין לי נתונים, לא עשיתי השוואות למקומות אחרים, אני מפקפק מאוד אם תראו מובהקות בתוצאות. אני נוטה לחשוב שלא. אבל שוב פעם, גם אני לא עשיתי את החישוב.
[Speaker E] הרב, אדם שמחפש נס ורואה בדבר הזה נס, אני, אז נגיד שהוא באמת רוצה לבוא ולבדוק את זה בצורה מדעית, אני לא מבין לאיזה תוצאה הוא צריך להגיע אליה. כלומר, הרי אם הוא נגיד באמת גילה שזה מקרה חריג, אז כמו שהרב אמר מקודם זה לפי הסטטיסטיקה, כאילו זה לא חריג עדיין. אז לא הבנתי מה כן צריך לקרות?
[הרב מיכאל אברהם] זה נדיר אבל לא בהכרח חריג.
[Speaker F] יש לחיל התותחנים הישראלי טבלאות הסתברות לפגיעה במטרה, חיילים עומדים, שוכבים וכולי. יש לי טבלה כזאת, משהו משנות השבעים, היה רלוונטי בזמנו לגבי. הסיכוי להיפגע הוא מאוד קטן. הייתי הרבה תחת הפגזות, אפילו נפצעתי באחת מהן. אלפי פגזים אתה נפגע. אבל חטאיי אני אזכיר היום, כשנכד שלי טבע בבריכה לפני אחת עשרה שנים, הרב שאל שלח שאלה מה שלום הילד, אמרתי מה אומרים הרופאים במיון והרב כתב בווטסאפ 'מתפללים', ואמרתי לעצמי אני מודה בחטא, אם הרב מתפלל בטוח שהילד יצא מזה בשלום, ואכן כן, זה מה שקרה עובדה.
[הרב מיכאל אברהם] הרב זה אני, אל תתבלבלו. טוב, יש…
[Speaker D] את חטאיי מי הוא מזכיר עכשיו? אה? את חטאיי מי הוא מזכיר?
[הרב מיכאל אברהם] את חטאיי שלי. טוב, בכל אופן אז הנקודה היא ש…
[Speaker C] אז מה תהיה תוצאה שאמורה להתקבל כדי שנאמר שיש התערבות אלוקית?
[הרב מיכאל אברהם] שאלה קשה מאוד. בדרך כלל יהיה מאוד קשה להיווכח בזה.
[Speaker D] זה בדיוק האתגר כמו בחירה חופשית, זה בדיוק אותו עניין עם אותו דבר שקשה להכריח, ודאי אפשר לטעון שזה קיים וזה נפוץ, פשוט אין לנו הוכחה סטטיסטית אבל אפשר לטעון…
[הרב מיכאל אברהם] אפשר לטעון הכל, רק אם אתה מביא לי ראיות ממקרה, ראיות אין. לטעון אפשר לטעון הכל. אגב, אפשר לטעון שניצלתי גם… לטעון אפשר הכל, אבל כשמוציאים ספר על ניסיו של הקדוש ברוך הוא ומביאים ראיה מהסטטיסטיקה הנמוכה, זו טעות. יכול לטעון כי זה מה שאתה חושב, בסדר, לבריאות. ובדרך כלל אנשים כשמביאים את המקרים האלה, הם מביאים ראיה מהמקרה הזה למה שהם חושבים, וראיות אין.
[Speaker E] הרב, אני מנסה לשאול אם נגיד, נניח עשו את העבודה ועשו את הסטטיסטיקה ובאמת הסיכויים הסבירים היה שהיה צריך להיות הרבה יותר נפגעים והכל, אבל עדיין, עדיין הסיכוי שלא יפגעו הוא עדיין קיים, כלומר, לא הבנתי אז למה זה פשוט לא עונה על הסיכוי?
[הרב מיכאל אברהם] כי במקום שבו, במקום שבו הסיכוי הוא סיכוי מאוד נמוך ומשהו קרה, אני מוכן לקבל את הטענה שהיתה מעורבות אלוקית. אבל צריך, צריך לעשות פה איזושהי בדיקה כדי לראות האם הסיכוי הוא באמת נמוך. כי אתה לא יכול, כמו שאני אומר, אתה מטיל מטבע ויצא לך אחד, אחד, אפס, אחד, אפס, אפס, אפס, אחד, אחד, לא יודע, איזושהי סדרה. הסיכוי לזה הוא אפס, אז הקדוש ברוך הוא כנראה יצר את התוצאה הזאת? או בפיס, הכרטיס שלי עלה בפיס, אז זה אומר שכנראה הקדוש ברוך הוא עזר לי, נכון? כי הרי הסיכוי שהכרטיס שלי יצא בפיס הוא אפסי. אבל אתה מבין שזה לא נכון, כי בהגרלת הפיס היו עוד מיליון כרטיסים אחרים שגם להם היה סיכוי אפסי, אבל אחד מהם יוצא.
[Speaker E] אז לכן זה לא מיוחד.
[הרב מיכאל אברהם] כן, בדיוק. לא, בגלל שזה לא מיוחד. אם זה היה מיוחד, זה היה משהו אחר. אבל בגלל שזה לא מיוחד, אז העובדה שזה נדיר לא אומרת הרבה.
[Speaker E] אני מקווה שאני לא מקדים פה משהו, אבל נניח תמיד יש את הסיפור של הרב עם התאונה, אז במקרה הזה הוא כן מיוחד, אבל כן הרב משתמש בו כדי להדגים ש…
[הרב מיכאל אברהם] לא, המקרה הזה הוא לא מיוחד. כי זה שאני ניצלתי זה בדיוק אותו דבר יכול היה לקרות לכל אחד אחר, אין משהו מיוחד אצלי. זה מקרה נדיר אבל לא חריג. אבל אני אגיע למקרה של התאונה, זה הבא בתור, אני מגיע אליו. לא כבר עכשיו אני רואה, אבל אני אגיע אליו. טוב, נעצור כאן. סליחה על האיחור, אבל עוד פעם עם הצום קצת רציתי לעשות איזה הפסקת אוכל.
[Speaker C] עוד לא אכלתם כבר.
[הרב מיכאל אברהם] עוד הערות או שאלות? אתה עוד בתוך הצום, לא אליאב?
[Speaker C] כן, עוד שעתיים.
[הרב מיכאל אברהם] טוב, אז להתראות, צום קל. תודה רבה, צום קל. תודה.